משפחת דקל (אסף, לירון, זיו ואראל) 8 ימי הפלגה בים התיכון (24.7.11 -; 1.8.11)
רקע
ההחלטה על חופשה משפחתית המשלבת הפלגה, נפלה בקיץ האחרון בו הפלגנו בספינה במימי הים הארקטי בשפיצברגן.
מדובר בבילוי שונה -; פעיל, מפנק ומאתגר גם יחד.
בחירת ההפלגה מברצלונה לחופי איטליה ופלמה דה מיורקה, נבעה בעיקר בשל העובדה כי ההפלגה היא בסגנון חופשי, מתאימה למבוגרים, בני נוער וילדים גם יחד, וכוללת גישה מלאה וחופשית לכל הפעילויות המוצעות בספינה.
בחרנו בספינה "" Norwegian Epic, גם בשל העובדה שמדובר בספינה חדשה ומדהימה וגם מכיוון שערוץ הנוער nick, על שלל כוכביו היוו חלק מצוות הבידור של הספינה.
במשך כמה חודשים המתנו למבצע שיאפשר קנייה שפויה של כרטיסי ההפלגה. המחירים לשייט נעים בין 3600 -; 5000 דולר לחדר. המחיר מושפע מסוג החדר, ושיקולים שיווקיים של סוכני התיירות וחברת השייט (למי שיש סבלנות ישיג בד"כ מחירים סבירים, בכל מקרה מדובר בעבודת מעקב והתמקחות).
הילדים לא ידעו על שמונת ימי ההפלגה המתוכננים בים התיכון, הם ידעו שאנחנו נבקר בברצלונה ובפירינאים.
כשהגענו לנמל התחילו השאלות: מה הפירנאים זה בים? איך נוסעים להרים דרך הים? מאיפה לוקחים את הרכב השכור? בהתחלה ענינו שאנחנו לא יודעים בדיוק ושתכף נראה, אמרנו שזו פעם ראשונה שלנו פה וגם אנחנו לא יודעים..... כשהגענו למזח בו עגנה ה - Norwegian Epic, על כל גדלה ו - 17 סיפוניה, לא יכולנו להמשיך ולקשקש שטויות הילדים הבינו שאנחנו מפליגים והתחילו להשתגע ולהתחרפן....
שעשינו צ'ק אין שכלל ביקורת דרכונים, צילום פנים, חתימה על מספר מסמכים ואישורים, עברנו בחנויות פטורות ממכס ועלינו לסיפון, לחדרים שלנו 10033 ו -; 10026.
המזוודות כבר הגיעו לחדרים. ואו איזו התרגשות.
ב- 16:00 עלינו לסיפון 15, בו ממוקמות הבריכות, פארק המים, מגלשות בריכת גלים, ג'קוזים, בר ענק, אולם משחקי הוידאו, מועדון לנוער, ומספר מסעדות. אכלנו באחת מהן, רק משהו קטן -; פיצות, סטייקים, ספגטי, המבורגרים, פשטידות, סינים מוקפצים ומאודים, פירות, סלטים, תפ"א אפויים, צ'יפס, גלידות, קרפים, עוגות, נקניקיות, גלידות, קרפים, ואלו רק המנות הרגילות שזיהינו אותן, היו שם עוד עשרות מנות מסוגים שונים ומשונים שלא הכרנו!!! ישבנו בשולחן לארבע, מהחלון הענק ראינו את הים ואת ברצלונה היפה.
ב 17:00 הוזמנו יחד עם עוד 4,300 נוסעים, למסיבת ההפלגה, קיבלו אותנו כוכבי ערוץ NICK ביניהם בובות ענק של בוב ספוג, פטריק, דורה, כוכבי ויקטוריוס, ואיי קרלי ועוד המון אחרים,תוך כדי מוזיקת ריקודים והפעלות מדליקות.
בהפעלה הראשונה בקשו מתנדבים מהקהל, אני ואראל התנדבנו כמו עוד מאות משתתפים מתוכם בחרו בנו ויחד עם עוד 8 מתנדבים, התחלנו להתחרות בשלל משחקים היתוליים. חילקו אותנו לשתי קבוצות מתחרות, הכרוז הכריז על תחילת המשחק ו....
לא אלאה אתכם בפרטי התחרות ובכללי המשחק, רק אומר שבסוף התחרות מצאתי את עצמי תקוע כשחמש גלגלי ים, ורודים וענקיים, חובקים את גופי ומנחה ה"שעשועון" או יותר מכון ה"עינועיון", מורח על פרצופי צלחת מלאה קצפת, כל זאת לקול צהלת מאות צופים נלהבים, ולירון מתעדת בדקדקנות ובמסירות במצלמה את כל האירוע!!
תיאור קצר של ימי ההפלגה:
השייט שבחרנו היה שייט מעגלי מברצלונה לברצלונה בים התיכון, בעיקר בנמלי איטליה.
קשה מאוד לתאר מה קרה על סיפון ה - Norwegian Epic, אנסה לספר חוויות, לתאר חלק מהפעילויות, תחושות ולתת טיפים לגבי השייט המדהים הזה.
כדי להיכנס לאווירה תנסו לחשוב על הנופש הכי פעיל, הכי יצירתי, הכי גסטרונומי, הכי מפנק, הכי לא יודע מה, שבדמיונכם. משהוא כמו קלאב מד צף יחד עם מלון ספא יוקרתי בסרדיניה.
בספינה יותר מ- 30 מסעדות שונות, חנויות פטורות ממכס, מספר מתחמי קזינו, הפעלות לכל הגילאים (משנתיים עד אין סוף), אולם קולנוע, תיאטרון, לאונג'ים, באולניג, בריכות, חדר כושר, פארק מים עם מגלשות ובריכות, קיר טיפוס, מופעי שירה, ריקוד, מועדונים, אולם קרקס, מכירות פומביות, גלריית אומנות, ועוד ועוד. הכל מאורגן ומתוקתק פשוט מדהים. כל מופע מתחיל בדיוק בזמן, על הדקה, אין כמעט תורים במתקנים, אין לחץ במעליות, שירות החדרים מדהים, אפילו את המגבות מקפלים בצורות של חיות ופרחים, הכל נקי ומצוחצח, לפני כל ארוחה כמו גם בכל מעלית יש או דייל/ת או סטנד המתיז על ידי האורחים נוזל חיטוי, זה מעיין טכס ניקיון שכולם לוקחים בו חלק.
תוך יום הילדים למדו להתמצא בספינה, עלו וירדו בסיפונים השונים לאטרקציות השונות, רוב הדברים כלולים במחיר השייט, יש דברים שמחייבים תשלום נוסף, למשל אלכוהול, הימורים, קניות, מסעדות ייחודיות ועוד. בסיפון 14 ממוקם אזור הילדים המחולק למתחמים שונים ע"פ קבוצות גיל. ההורה רושם את ילדיו, מחליטים על סיסמה וכך אתה מפקיד אותם, ילדים מגיל 12 יכולים להפקיד את עצמם ולצאת מתי שבא להם, ילדים מתחת לגיל 12 מופקדים ומוצאים ע"י הורים, או אדם בוגר שקיבל הרשאה מהורי הילד. למעשה ההורים חופשיים לבלות 24 שעות בבארים, נשפי ריקודים, ערבי נושא שונים, כשהילדים מועסקים ע"י צוות של עשרות רבות אולי מאות עובדים מסורים.
תחושות כלליות וטיפ חשוב
מכיוון שיש המון אבל המון מה לעשות באוניה, והמון דברים מתרחשים בו זמנית, חשוב להתמקד, לבחור פעילות אחת או שתי פעילויות מרכזיות ביום ולא לנסות להספיק כמה שיותר, זה פשוט בלתי אפשרי. בהתחלה אני ממש נכנסתי ללחץ, ניסיתי להספיק המון,וזה פשוט שיגע אותי.
אתה מוצף במידע, פליירים מחכים לך בתא ומתארים את שלל הפעילויות המתרחשות ביום נתון, הודעות כרוז המזמינות לאירוע מיוחד כזה או אחר, דיילים ודיילות שמציעים כל מיני פעילויות, הצגות, מכירות פומביות, מבצעי הנחות, הזמנות לבינגו, ללוטו, הסברים על הנמלים בהם נעגון והערים בהם נבקר, תרגילי בטיחות, לוחות חכמים המסייעים לך למצוא את מקומך בזמן נתון ולציין בפניך מה קורה עכשיו בדיוק בסיפונים אחרים ועוד ועוד.
ביום השני להפלגה החלטתי שאני לא מנסה להספיק יותר כלום, תכננתי ללכת למופע אחד מרכזי, וכל השאר -; "מה שיוצא אני מרוצה". הפסקתי לקחת לכל מקום את הלפטופ, את מצלמת הוידיאו והמצלמה ופשוט התחלתי לזרום בשלווה עם מה שקורה בספינה, אפילו ישנתי שנת צהריים וכשקמתי ראיתי שלא הפסדתי כלום, גודש האירועים ממשיך לעטוף אותי מכל עבר ואני פשוט טועם ממה שמזדמן. מה עם הילדים? הילדים מסתובבים, חוזרים, הולכים, נהנים, ישנים, משתתפים בהצגות, אוכלים, צופים במופעים,ישנים, קמים ובמקרים רבים לא יודעים אפילו אם זה לילה או בוקר!!!!
טיפ נוסף - כדאי לקחת מכשירי קשר (כאלו קטנים כמו שיש לג'יפאים בטיולי ג'יפים). בעזרת מכשירי הקשר נוח לשמור על קשר עם בני המשפחה / החברים, בספינה הענקית.
טיפ נוסף - כדאי לקחת מכשירי קשר (כאלו קטנים כמו שיש לג'יפאים בטיולי ג'יפים). בעזרת מכשירי הקשר נוח לשמור על קשר עם בני המשפחה / החברים, בספינה הענקית.
פעם ראשונה במכירה פומבית
הוזמנו למכירה פומבית של יצירות אומנות, ציורים בעיקר, אנחנו לא ממש אספני אומנות, אבל אמרנו שננסה, נראה מה זה מכירה פומבית. המכירה הפומבית בה השתתפנו הייתה כזו שבהתחלה אתה מסתובב באולם מלא יצירות אומנות, מתרשם, שואל את המוכרים פרטים על יצירות שמוצאות חן בעיניך, מקבל מחיר מחירון ומחיר התחלתי שנרשם בכרטיסייה שלך, יש לך כמובן גם מספר על פיו מזהים אותך במכירה עצמה.
אני התלהבתי מיצירות של אומן רוסי אחד המצייר בצבעי מים על נייר אורז, אומן נוסף שיצירותיו מצאו חן בעיני התברר כישראלי בשם יצחק טורקאי. בכל אופן היצירות עליהם ביררתי נעו בין 1500 דולר ל 6500 דולר, וזה בכל מקרה לא בליגה שלי.
כשהתחילה המכירה, הייתה אווירה מחשמלת, דבר ראשון מחלקים אלכוהול בחינם, דבר שני המנחה כריזמטי ביותר, מסביר המון פרטים על הליך ההצבעה, על האוטנטיות של היצירות, על דמי המשלוח והביטוח ואז מתחילים להציג יצירות והקהל משתתף, קונים וקונים, ויש הרגשה של אקשן מטורף.
מידי פעם המנחה מספר על חייו של אחד האומנים, על יצירה מסוימת, על מחזור המכירות של החברה שמקיימת את המכירות הפומביות האלו, מאוד מעניין. בשלב מסוים הוכנסו 2 יצירות אומנות כשהצד האחורי שלהם מופנה אל הקהל, המנחה אומר שזו לא טעות ושהם עושים זאת מידי פעם, הוא מבקש שמי שמוכן לשלם עבור היצירות האלו אפילו דולר אחד ירים את מספרו, וזאת מבלי לראות את היצירות, הוא מבטיח שמדובר באומן בעל שם עולמי, אני מרים את השלט, כמו גם מרבית הקהל באולם, ואז מפנים את התמונות לקהל ורואים שמצובר בשתי ליטוגרפיות של טורקאי, אותו אומן ישראלי שעבודותיו מצאו חן בעיני עוד בסיור המקדים, והמנחה אומר שהוא מציע את שתי העבודות יחד תמורת 590 דולר, כמעט השתגעתי, מאוד רציתי כזו תמונה בסלון שלי, אבל 590 דולר+ 150 דולר דמי משלוח + מסגרת בלפחות 1000 ₪ זה יותר מידי. אז הוא הציג מדליון ואמר שחמשת הרוכשים הראשונים יקבלו גם מדליון מעשה ידיו של טורקאי. תוך כדי שאני ולירון מתייעצים ושוקלים ברצינות לקנות את היצירות, מתלבטים היכן נמקם את התמונה ומה נעשה עם השנייה, ניגש אלינו אחד המוכרים, זה שהתייעצנו איתו בשלב המכירה המוקדמת, ואמר לנו שזה מחיר מציאה וששלושה כבר נרכשו וכדאי שנמהר, איך ששמעתי את זה, עבר לי הדחף לקנות, הבנתי שזו מכירה אגרסיבית, מתוכננת, ושאולי לא תהייה לי בסלון יצירה של טורקאי, אבל כבר לא בא לי לקנות. החלטנו שכשנחזור לארץ נברר על יצחק טורקאי, נראה בכמה נוכל להשיג ליטוגרפיה של יצירה שלו ואולי בסביבה רגועה יותר נקנה ציור שלו ואולי לא!?!
סיורים בנמלי העגינה:
בכל יום של עגינה בנמל מוצעים בין 10 ל -; 20 סיורים מודרכים שונים המוצעים על ידי צוות הסיורים של הספינה. כל אחד בוחר סיור לפי טעמו האישי, סיור בדגש טבע, סיור הליכה רגלית, סיור נופי, סיור אומנות, סיור ארכיאולוגיה, סיור קולינרי ועוד ועוד, בכל סיור תופרים לפי הנושא, אתרים ואטרקציות הקשורים לנושא ונמצאים באזור נמל העגינה.
הסיורים יקרים, יקרים מאוד, סיור של חצי יום עולה בסביבות 89 דולר לילד 229 דולר למבוגר. סיורים ליום שלם מתחילים ב -; 150 דולר לילד ו350 דולר למבוגר. יש גם אפשרות להזמין מיניואן ומדריך ואז הסיורים יוצאים מעט יותר זולים אם אתם מתארגנים בקבוצה של 10 -; 12 מטיילים.
אפשר כמובןגם לעשות הכל לבד, פשוט לרדת בנמל העגינה, לקחת מונית/ רכבת / אוטובוס, ולצאת למקום בו אתם מעוניינים לבקר.
כמו כל דבר בחיים לכל בחירה שתעשו יש יתרונות וחסרונות, כך למשל בדרך כלל להדרכה מקומית יתרון על "איזיגייד" / מאמר / כתבה שמצאת או ידע אישי לגבי אתר מסוים. מדריך מקומי יכול לקצר תורים, לספר בפירוט ובדיוק רב, לצרף אטרקציות לאתר וסיפורים פיקנטיים, אך כך אתם תלויים בחסדיו, ידיעותיו, וצורת ההדרכה שלו וזה לא תמיד מתאים.
בנוסף חבירה לסיור מטעם האונייה מבטיח שלא תאחרו לשוב וגם אם זה ייקרה אז האנייה לא תפליג בלעדיכם. מה שלא יקרה אם תאחרו לשוב מסיור עצמאי, בו הכל על אחריותכם (היו מקרים שספינות הפליגו בלי לחכות לכל המטיילים).
אנחנו ככלל אנשים של טיולים עצמאיים, רוצים לחוות חוויות באופן ישיר ולא מתווך,גם לא אוהבים להיות תלויים באחרים, למרות זאת, הפעם החלטנו להיכנס לראש של"תייר אמריקאי ממוצע". שהכל יהיה תפור, מתוקתק, ומפורט. חשבתי בליבי שאם הסיור יהיה מזעזע, נוכל תמיד לעזוב את הקבוצה ולחזור לספינה במועד ההפלגה בלי יותר מידי בעיות.
נרשמנו לשני סיורים מודרכים וממש לא הצטערנו. עמידה בזמנים מדהימה, מדריכים טובים מאוד, בכל אתר תיירות שהגענו הכל היה משולם מראש, נכנסנו מקופות ללא תור, דאגו לנו לשירותים, לקופוני שתייה / גלידה חינמיים, נהגי האוטובוס אדיבים ומקצועיים, הקפצות בתוך הסיורים עם הפלגות קצרות ורכבות תוקתקו בלי כל בעיה. מדובר במערכת משומנת היטב. שווה מידי פעם להיות ראש קטן ולקבל הכל ברור, מדויק, לעוס ומוכן, רק תבלע! אז בלענו, ואו כמה מידע, כמה חוויות.
סיור 1 עגינה בנמל לינוורנו וסיור מודרך לצ'ינקו טרה (CINQUE TERRE) -;
עלינו על האוטובוס היינו קבוצה מספר 2, קיבלנו מדבקות, הצמידו לנו מדריכה, ויצאנו לדרך. הנוף בדרך לצ'ינקו טרה מלאה כפרים, שטחים חקלאיים, וביצות, המון מים.
נסענו כשעה וחצי עד שהגענו לעיר בשם "לה שפיציה" (LA SPEZIA) שם הצטרפה לאוטובוס המדריכה המקומית שהסביר על העיר הנמל הגדול והבסיס הצבאי הימי הענק שבשטחה. האוטובוס טיפס ועלה על ההר ממנו נשקף נוף מרהיב של המפרץ והעיר. המפרץ מכונה גם "מפרץ המשוררים והסופרים" וזאת מכיוון שיופיו מספק השראה ליוצרים. המדריכה ספרה על הייחוד של האזור בכלל ושל חמשת הכפרים המרכיבים את אתר המורשת הבינ"ל הייחודי הזה, איך צמחו, איך היו מבודדים במשך מאות שנים, כיצד נאחזו בקרקע, ירדו מראשי הצורים והגבעות בצידי הנחלים עד לים, כיצד פתחו בעבודה קשה וסיזיפית את הטרסות החקלאיות בהם מגדלים עד היום בעיקר גפנים, מעט זיתים וירקות. מפאת תלילות המצוקים אי אפשר לעבד ולתחזק את הקרקע בעזרת ציוד מכני, טרקטורים, מחרשות ואפילו לא בעזרת שוורים ו/ /או פרדות, הכל בעבודת ידיים. לשם אספקת ציוד חקלאי כמו למשל סנדות המשמשות להדליית הענבים, או העגבניות, או לספק שקי דשן או כל דבר אחר, נעזרים במסוק!!
הכפרים פשוט מקסימים, כשתה מטייל בהם אתה משוט מרגיש חלק מציור. אנחנו בקרנו בארבע מתוך חמשת הכפרים, בין כפר לכפר מחבר או שביל הליכה, או מסילת רכבת או סירות ייעודיות המשיטות אנשים בין הכפרים. ניתן לטייל באזור כמה ימים פשוט ברגל, אך הדבר מחייב הליכה רבה והמון עליות וירידות.
הנוף מהים לצוקים ולבתים המזדקרים מהם מרהיב. אי אפשר שלא להתרגש מעוצמת הים הגלים המתנפצים על הצוקים השחורים, הקצף הלבן, הצבע הכחול שחור שקוף של המים וכושר ההישרדות של בני האדם, שבנו את יישוביהם במקום כה קשה לחיים. כיום מתפרנסים בכפרים בעיקר מתיירות ומדייג. בכל כפר יש נמל קטן, חוף רחצה, המון מסעדות, בתי מלון וחדרים להשכרה. מאוד רומנטי וקסום. חופי הרחצה כה קטנים, החול בחוף מועט ושחור, האנשים פשוט פורשים מגבות על סלעים ועליהם משתזפים, ומהם קופצים לשחייה בים. כשאתה חושב על חופי הים התיכון שלנו, מאשקלון ועד ראש הנקרה, מייד אפשר להבין מדוע האירופאים משתגעים על החול הזהוב, והחופים הפתוחים שלנו (שלא לדבר בכלל על הים האדום וחופי אילת!!!).
הלכנו ברגל במשעול האוהבים בין מנרוללהה (MANAROLA) לריומג'יורה (RIOMAGGIORE), נסענו ברכבת לכפר השלישי, טיילנו בסמטאותיו הצרות והתלולות. פשוט לא להאמין שאנשים חיים כאן. בעיירה הרביעית- מונטראסוו (MONTEROSSO) קיבלנו זמן חופשי להסתובב, לאכול, לנוח... בחרנו להיכנס ולשחות בים. הגענו לאחד החופים הציבוריים, החוף מפוצץ תיירים, אין סנטימטר פנוי. תדמיינו בדמיונכם מושבת כלבי ים צפופה, כל כלב ים שומר על חצי המטר שטח שלו בחירוף נפש, ורק תחליפו את כלבי הים בתיירים, תיירות, צעירים ומבוגרים, ילדים ומגבות צבעוניות. גם אנחנו פרשנו מגבת, החלפנו לבגדי ים, ממש שם בשטח בלי מלתחות ובלי כלום, ונכנסנו למים. המים די קרים, קרקעית החוף תלולה ואחרי 2 -; 3 צעדים אתה כבר חייב לשחות. יש מספר סלעים המזדקרים בקרבת החוף אפשר לשחות אליהם, יש סדקים בין הסלעים שדומים לחלונות כחולים קסומים. לאחר כשעה התקלחנו, החלפנו בגדים והתחלנו לצעוד לנקודת המפגש. בדרך קנינו גלידה, ואו איזו גלידה, טעמים כאלה עוד לא טעמנו. אראל אמר שזו הגלידה הכי טעימה שאכל בחייו.
חזרנו ברכבת לה שפיציה (LA SPEZIA), נפרדנו מהמדריכה שלנו והמשכנו באוטובוס עם המדריכה הראשונה שלנו לנמל בו עגנה הנורווג'יין אפיק שלנו.
סיור 2 - עגינה בנמל נאפולי וסיור מודרך להר וזביוס ופומפי -;
כרגיל כשיורדים מהספינה מקבלים הנחיות ספציפיות לסיור ולנהלים שונים, עושים צ'ק אאוט מקוצר, ועולים לאוטובוסים ממוספרים, הכל כמובן מתוקתק עם עשרות מדריכים ודיילים שמובילים אותך לכל מקום ועונים לכל שאלה.
ב -; 08:20 התחלנו את הטיול, מהרגע שעלינו לאוטובוס ועד שירדנו איפה שהוא במעלה הר וזביוס, המדריכה הסבירה על האזור, בעבר, בהווה, תושבי הכפרים והערים, הכללה אז והיום ועוד. בדרך עוד הספקנו לבקר במפעל המעבד קונכיות צדפים ואלמוגים, לחפצי אמניות ותכשיטים, ארגנו לנו גם אפשרות לצפות האומן שמכין את התכשיטים במקום (תיירים לא?!).
העלייה להר הגעש, תלולה ביותר, כביש הגישה צר ומפותל. לפני כל סיבוב הנהג צופר כדי להזהיר נהגים היורדים למטה ולמנוע התנגשות. לפני מספר שנים נחקק חוק האוסר על בנייה ומגורים באזור הר הגעש הפעיל ולכן מרבית המסעדות נטושות, יש מספר בתי מלון פעילים אבל בסכ"ה ההר פראי, עם צמחייה עבותה.
ירדנו מהאוטובוס בערך בגובה 1200 מטר ואת מאות המטרים האחרונים שנותרו לפסגת ההר טיפסנו רגלית. למזלנו תפסנו יום עם ראות מדהימה, הנוף של מפרץ נאפולי מדהים כך גם האיים שבמפרץ ביניהם קפרי. הטיפוס לא קל, אבל לא ממש קשה, נמשך כחצי שעה. בכניסה למכתש, ממש לפני לוע הר הגעש הפעיל, חברנו למדריך מקומי המתמחה בהרי געש, המדריך נתן לנו הסבר מפורט על ההר ההתפרצויות שלו, האלימות, השקטות (שהאחרונה שבהם התרחשה ב 1944). הראה לנו נהרות לבה רותחת שהתגבשו והפכו לנהרות סלע שחור קפוא עת שזרמו ממעמקי האדמה ללוע, התקררו וקפאו בצורת נהר סלע שחור בדרך למפרץ נאפולי. כמו כן הסביר על הלוע, על ההתפרצות המפורסמת שפוצצה למעשה את ההר ויזוביוס והר האם שאני לא זוכר את שמו, וכך למעשה שני שליש מההר פשוט עף לכל עבר ונחת על מפרץ נאפולי וכל הערים והכפרים שבו. המוני תושבים נהרגו, חלקם חיפשו מקלט בבתיהם שפשוט קרסו עליהם מכובד הסלעים והאפר הוולקני שנערם על גגות הבתים, אנשים אלה נקברו חיים, חלקם ברחו לכיוון הים אך גם שם, המגע של הלבה הלוהטת עם מי הים גרם להיווצרות גזים רעילים שחנקו את האנשים, היו אנשים שנהרגו מיד, פשוט התאדו תוך שניות כתוצאה ממשהו שנקרה ענן "פירו-קלאוסטי", שכיסה את פני השמיים וכשהוא קרס ארצה חלקיקים שונים נעו במהירות של מאות ק"מ לשעה + חום אדיר + גזים רעילים פשוט השמידו כל מה שבדרכם. היו שסבלו כמה שעות, ניתן לראות זאת האופן בו נמצאו שלדי הגופות, לפי צורת השלד ניתן לשחזר את אופן המוות, בשיטה ייחודית של הזרמת גבס דרך פתח עגול צר ואחרי התגבשותו חשיפת השלד כולל נפח הגבס המדמה את גוף האדם שנספה, ניתן לראות אנשים המנסים להגן על פניהם מפני הסלעים, אשה הרה המגוננת על עוברה, כלב מכונס בעצמו, ועוד ועוד.
הישוב הרומי פומפי -; רק כשנכנסנו לפומפי הרומית והתחלנו לטייל ברחובותיה הבנתי מה זאת עיר רומית שוקקת חיים בפעם הראשונה, הייתי בשרידים רומים במקומות רבים בעולם, הייתי בערים רומיות בישראל ובעולם, אבל משהו פה בגודל, בשרידים הארכיאולוגיים המרשימים שנותרו על כנם וכנראה גם באיכות ההדרכה היה שונה. לא כל שטח העיר נחפר ותועד, ומה שפתוח כיום לקהל מהווה רק כ -; 12 אחוז משטח העיר, ניתן פשוט להסתובב, בשווקים, לראות שרידי מסעדות, דוכני מזון מהיר, במות נואמים, מזרקות נוי, מפעלים שונים, בתי פאר, מגורי משרתים, בתי זונות והכל כמעט מושלם, ובליווי קירוי סטוקו, פרסקו ופסלים שונים הממחישים את הפאר, היוקרה, העושר והזימה מכל עבר.
ביקרנו גם בבית זונות. מעניין שגם בהווה, כשאין כבר זונות בבית הזונות, זהו המקום הכי מבוקש בעיר, בפתח הבניין משתרך תור של מבקרים!!! מדובר בבניין בן 3 קומות בו הוחזקו נערות צעירות שנחטפו מכפריהם ונועדו לשמש כזונות בעל כורחן. בכל קומה המון חדרונים קטנים ממש מטר וחצי על 2 מטר, בכניסה לחדר מעל המשקוף עיטר פרסקו ובו מתואר תחום התמחות של אותה זונה צעירה, וזאת כדי שהלקוח יוכל לבחור בדיוק את מה שמתאים לו. בצמוד לאחד הקירות מיטת אבן וזהו. רוב הנערות מתו צעירות בעיקר ממחלות מין.
ביקרנו במספר בתים מפוארים בתי עשירים שכללו, רצפות פסיפס, חדרי כינוס, חדרי אירוח, גני תבלינים, חדרי אוכל, חדרי שינה אולמות נשפים ועוד ועוד. ביקרנו במספר בתי מרחץ שכלל: חדר הלבשה עם לוקרים אישיים קטנים, חדר קר, חדר פושר וחדר חם, בו אוויר חם הוזרם מתחת לרצפה ומאחורי הקירות, והכל עם עיטורי פרסקו ופסלים של אלים מהמיתולוגיה היוונים כמו בכחוס ופוסידון, בקרנו גם בשוק קצבים, שוק דגים, ממש עיר שוקקת מלאת חיים. בכניסה לבתים רבים, בדרך כלל מעל אחד המשקופים, ניתן היה לראות אבר מין גברי זקור חצוב בסלע, סמל לפריון ולשפע.
התהלכנו ברחובות העיר מידי פעם חצינו את הרחובות במעברי חצייה מסלעי בזלת, הכל אותנטי ולא משוחזר.
בסביבות 15:00 חברנו לאוטובוס שלנו ,ובסביבות 16:30 חזרנו לספינה. ממש כשעלינו לספינה, החל לרדת גשם זלעפות. וכך גם מזג האוויר האיר לנו פנים ביום חוויתי ומדהים זה.
פה היה ממש חשוב לקחת את ההדרכה הצמודה, קיבלנו המון טיפים ומידע על מפרץ נפולי, הר הגעש וזביוס וגם על פומפי העתיקה והתרבות הרומית.
סיור 3 -; פלמה דה מיורקה -
את הסיור בפלמה דה מיורקה עשינו לבד. סיור מאורגן מהספינה עולה 220 דולר למבוגר ו150 דולר לילד. החלטנו פשוט לרדת מהאוניה ולראות איך נתגלגל משם. בנמל חיכו לנו נהגי מוניות רבים שהציעו לנו מגוון סיורים באי. אני ידעתי שאני רוצה לבקר במערת נטיפים ייחודית בשם cave del drach, (מערת הדרקון) המערה ממוקמת בכפר דייגים בשם פורטו קריסטו בדיוק בצד השני של האי. נסיעה עם מונית הלוך ושוב כשהנהג ממתין בזמן הסיור במערות עולה 225 יורו ולאחר התמקחות הגענו ל 200 יורו. זה נראה לי יותר מידי אז החלטנו לנסוע בתחבורה ציבורית. מהנמל נסענו בקו מספר 1, בעלות של 5 יורו לכולנו, לתחנה המרכזית של פלמה - plasa de espania, ממנה יצאנו עם אוטובוס מספר 412 לפורטו קריסטו כפר הדייגים מנומנם בו נמצאת מערת הנטיפים, בעלות של 23.5 יורו לכולנו הלוך ושוב!!. כמובן שבררנו מתי יוצא האוטובוס האחרון כדי שנתכנן את הביקור כך שלא נפספס את שעת ההפלגה.
הנסיעה באוטובוס עורכת כשעה וחצי וכוללת החלפת אוטובוס בעיר מנקור.
הכניסה למערת הנטיפים עולה 11.5 יורו לאדם ילדים מגיל 7 ומטה חינם.
קהל התיירים מתנקז לכיוון המערה, אי אפשר לפספס, הליכה של כעשר דקות ממרכז העיירה -; מפרץ הדייגים ומקום תחנות האוטובוס מובילה למערת הנטיפים.
אחרי ביקור במספר מערות נטיפים, ברומניה, דרום אפריקה חשבתי שמערת הנטיפים בשורק היא אמנם קטנה אבל הכי יפה בעולם. פה התברר שטעיתי. המערה גדולה אורכה מעט יותר מקילומטר, היא בעומק 29 מטר מתחת לפני הקרקע, ובליבה אגם ונהר זורם. הנהר מקסים בצבעיו. הנטיפים והזקיפים מדהימים, יש מקבצים של המוני נטיפים קטנטנים, וגם קירות וחדרים הנוצרים מחיבור של זקיפים ונטיפים, לקירות מרהיבים. תופעות קארסטיות הן פשוט מדהימות - צבעים, מרקמים ותצורות התגבשות של גיר ומינרלים פשוט מדהים.
לאחר שיטוט רגלי של כחצי שעה הגענו לרחבה בה היו ספסלים. ישבנוומיד התחיל מופע של מוסיקה קלאסית בשילוב תאורה מיוחדת וסירות שטות על פניהנהר. חוויה יוצאת דופן. לאחר מכן ניתן לעלות על אחת הסירות ולשיט שייט קצר במערה.
המשכנו בהליכה רגלית החוצה.
הסתובבנו בכפר, קנינו מזכרות, וב 14:30 חיכינו לאוטובוס שייקח אותנו בחזרה לפלמה. האוטובוס אמור היה לצאת ב 14:40, אבל חיכינו וחיכינו ומי לא בא? נכון, האוטובוס, לאחר איחור של 30 דקות, הגיע האוטובוס אבל לא היה בו מספיק מקום. ניסיתי לשכנע את הנהג, הוא אמר שהוא יכול להסיע רק עוד נוסע אחד, אמרתי לו שאנחנו משפחה ושיש לנו אוניה בנמל פלמה שלמפליגה בחמש ושאם לא נסע איתו נפספס את השייט שלנו. הוא לא הסכים, אמר שניקח מונית חזרה, אמר שהוא חושש מהמשטרה. בחצי צחוק אמרתי לו שגם אני שוטר, אפילו הראתי לו תעודת שוטר, לא שהאמנתי שזה יעזור, אבל היינו די נואשים, אראל התחיל לבכות. הנהג עשה כמה שיחות טלפון, לבסוף לקח אותנו.
זה היה קרוב!!
הגענו לספינה ב 17:00, התקלחנו, אכלנו וב 19:00 צפינו במופע מדהים blue men show טוב זה כבר סיפור אחר, מטורף מלא אנרגיות, יצירתיות, אורות, צלילים. דבר כזה עוד לא ראיתי מימי, גם לא משהוא דומה לזה!!!! היה יום מוצלח ביותר.
31.7.11
ב 0830 נפרדנו מהאפיק המדהימה, אני לא יודע איך נתרגל לחיים רגילים ללא כל שפע המופעים, אטרקציות, חנויות, ואוכל בכל מקום, כל הזמן וכך כך טעים.
לקחנו מונית לתחנת הרכבת המרכזית בברצלונה Barcelona railway station -; estacion de sants. קיבלנו את המכונית שלנו וב 09:00 יצאנו מערבה לכיוון שמורת GUARA, הממוקמת בפירינאים שבחבל ארגון, לכיוון המלון שלנו בכפר - VALLE DE RODELLAR, כפר קסום בלב השמורה המשמש כבסיס יציאה לצפרים ולמטפסי הרים רבים הפוקדים את השמורה.
אין פשוט אין דברים כאלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
