דילמה מכרת וידועה האם כדאי לחזור למקום בו טיילת ונהנית. אז החלטנו ללכת על זה ונסענו לסופ”ש במדריד. במשפט מסכם- מדריד זה המקום להיות בו.
ראשית הזמנו מלון במרכז העיר, המלון שלנו היה 7islashotel צמוד לגראן ויה. בחירה מעולה, רק לשים לב שהחדרים שפונים לרחוב הראשי מעט רועשים אז מי שזה מפריע לו לבקש חדר פנימי. בלובי של המלון יש בר קטן עם אינסוף אלכוהול בייתי מומלץ.
יום ראשון, יום היכרות (היו איתנו חברים שזו הפעם הראשונה שלהם בעיר) – כל המקומות המוכרים במרכז עצמאית וסיור עם sandman freetour שהיה כרגיל מעניין ומלמד. בערב נסענו לאכול ב- sala de despiece אבל היה מפוצץ אז ישבנו באחד המקומות שבאזור. כלל בסיסי במדריד, אי אפשר ליפול באוכל.
יום שני שמרכזו הפראדו – הייתי סקפטי לגבי מוזיאון אומנות קלאסית אבל זה פשוט חובה. שכרנו audioguide ועשינו את מסלול ה-3 שעות. כאמור, חובה. טיפ קטן- בשדרה, ממש ליד הכניסה יש דוכן כרטיסים שמוכר כרטיסים במחיר רגיל ללא כל עמלה וללא תור. הגעתי במקרה כי חפשנו מים. המוכר ראה את הפליאה שלי בעינים ואמר לי שזה בהחלט לא מובן לו הצורך והרצון של אנשים לעמוד בתור במקום לקנות אצלו (מרחק של 50 מטר מהתור לקופות).
בערב הלכנו למשחק של ריאל ביורוליג. קניתי כרטיסים יקרים וזה התברר כטעות פיננסית. האולם היה חצי ריק (ז”א 10,000 צופים). אני מניח שזה המצב בכל משחק שהוא לא משחק קריטי. פשוט האתר מראה שאין כרטיסים כי כנראה לא כל המנויים מזדכים עליו. עצתי הישראלית- קנו את הכרטיסים הזולים ביותר ודלגו מטה בהצלחה
יום שלישי נסענו לטודלו ברכבת, נסיעה של פחות מ-30 דקות. תשומת לב שיש תנועת נוסעים ערה בתחנה ויש בידוק לתיקים אז להגיע מספיק זמן מראש כדי שתספיקו לעבור את הביטחון. בטולדו, במקום להיכנס ישר לעיר העתיקה, לקחנו מונית לתצפית על העיר (Mirador del Valle) ומשם המשכנו ברגל עד שער סן מרטין דרכו נכנסנו לעיר העתיקה. טולדו מהממת וכלכך נעים להסתובב בסמטאות וברחובות הקטנים. לא לקחנו הדרכה מסודרת, לטעמי יש מספיק חומרים באתרים השונים, גם בעברית, שמסבירים אודות המקומות השונים וההיסטוריה היהודית. יש בגשר סן מרטין אומגה נחמדה. שווה בעיקר לילדים.
חזרנו בערב למדריד וגילינו שמוזיאון רנה סופיה פתוח עד מאוחר וגם הכניסה בחינם אז קפצנו לביקור קצר בעיקר בשביל לראות את הגרניקה של פיקאסו.
יום רביעי ואחרון. התכנון המקורי היה לעשות סיור סגווי בפארק רטירו אבל בדיקה קצרה העלתה שמדובר בסיור סגווי בעיר שעובר גם בפארק. אכשהו התענוג לנסוע בסגווי ברוחות מדריד הומי האדם לא נראה מפתה ובמקום זאת בהחלטה שהתבררה כגאונית. שכרנו קורקינט חשמלי ואיתו טיילנו בפארק. שדרג את הביקור פלאים. בכל פינה במדריד יש קורקינטים ואופניים חשמלים שאפשר לשכור באמצעות אפליקציה. התשלום לפי שימוש בלבד. מומלץ בחום. חשבנו לעשות טיול דומה גם לאורך הנהר אבל כמות האלכוהול בדם גרמה לנו לוותר. בערב אכלנו במסעדת ten con ten
כמה מילים על אוכל- כאמור אי אפשר ליפול, בכל בר קטן או מסעדה שמפוצצת יש אוכל טעים. בtenconten שהיתה למעשה המסעדה הרצינית היחידה שאכלנו מעבר לבארים וטאפסים או מסעדות קטנות שלא דורשות הזמנה מראש היה מאד טעים אבל איכשהו הצורך בהזמנת מקום מראש ושולחן ששמור לשעתיים בלבד וארוחה מסודרת של מנות פחות מתאימה לטעמי לאוירה של העיר ולשש מקומות הבילוי והאוכל.
בקיצור- סעו למדריד. אחלה ברצלונה אבל זה לא באותה ליגה
