אישגל- פעם שלישית גלידה

טוב, אז הבחירה באישגיל נפלה מכיוון שהשנה יצאנו מאוחר יחסית לסקי [4-11 באפריל] והחלטנו לחפש אתר גבוה. לך תדע כמעט שנה מראש מה יהיה מצב השלג.

טיסה הזמנו דרך אייר אוקראינה עם חנייה של 40 דק' בהלוך וחמש[ 5!! !] בחזור. זה בעיקר בגלל מיני עיכובים שחלו בהזמנה [כל מיני כאלה ששקלו להצטרף ובסוף לא]. בסופו של דבר הברירה הייתה טיסה יקרה יותר בבוקר, או טיסה זולה בערב אבל עם חזרה ב -10.4 מה שאומר לגלוש עד 15.30 בערך, לטוס למטה, להזדכות על הציוד ולטוס לשדה התעופה. עשינו את זה פעם ממאירהופן, זאת חתיכת קריעה ואישגיל מוסיפה עוד שעת נסיעה. החלטנו לקחת את זה איזי, לישון עוד לילה במלון ולצאת מוקדם בבוקר לאחר שינה במיטה, גם אם לא של לילה מלא.

לידיעה, באייר אוקראינה לא מגישים אוכל בטיסה. השירות בסדר והמטוסים נוחים. מה שכן, סיבוב. 3.20 שעות לקייב ועוד 2.20 למינכן. הטיסה מהארץ קצת צפופה. המטוס למינכן וממנה חצי ריק כך שהיה מקום להתרווח ואפילו להשתרע על 3 מושבים ולישון. בטיסה חזרה ארצה קיבלנו 737-900 מרווח עם הרבה מקום לרגליים . ממש כיף.

בהלוך עקב ההמתנה הקצרה בין הטיסות [40 דק'] בין הטיסות עמדה דיילת לפני הבידוק הבטחוני וקראה לי שטס למינכן וברלין אותם הקפיצה בתור. יעילות מפתיעה!. בחזרה כאמור המתנו חמש שעות. הטרמינל חדש אבל עצוב. הוא ריק ובחנויות מסתובבים המוכרים בחוסר מעש ומלקשקשים ביניהם. מזרח אירופה. המבחר בדיוטי דל. בעיקר אלכוהול, יחסית זול. שני בתי קפה – אחד מקבל כסף מקומי בלבד, בשני ניסו לגבות ממני 5 יורו לכוס הפוך. לא קניתי. שתי חנויות למזכרות אוקראיניות שבטח עולות גרושים בחוץ וזהו בערך. אל תבנו על מה לעשות ולקנות שם חוץ מאלכוהול ואולי קוויאר. אכחנו, שתיתי בירה [שני יורו!] והשלמנו שעות שינה על הרצפה....

אז אישגל. כפר קטן שהפך לעיירת סקי נחשבת ואטרקטיבית. מצד אחד מלא צעירים תוססים ועליזים, מצד שני חנויות יוקרה ואווירה קצת סנובית, שזה אומר אנשים טחונים. המחירים יקרים יחסית, גם של המלונות. אולי בשל כך הקסם של המקום, השילוב בין השירים לצעירים שהפרוטה לא ממש בכיסם אבל כן באים לבילוי. רצוי לציין שהעיירה אכן תוססת. בעשר בלילה ניתן לפגוש המוני צעירים שיוצאים לשתות וכנראה גם לרקוד. ראוי לציין שיש לא מעט פעילויות "מוכוונות שמאורגנות ע"י האתר. קונצרטי הרוק המפורסמים על ההר אבל גם פעילויות לילה. רק בשבוע בו שהינו במקום היה ערב של גלישה במזחלות [בתשלום] ערב של שואו לילי שכלל גלישה של המדריכים לאור לפידים. אונועי שלג וכו, והיו הכנות למין כוכב נולד אוסטרי שאמור היה להתקיים יום אחרי עזיבתנו.

העיירה בנויה לאורכו של עמק והנחל שלאורכו. בצורת נקניקיה מכיוון קאפל לכיוון גלתור. הרחוב הראשי נקרא דורפשטראסה והוא משמש כחצי מדרחוב.

הדורפשטראסה הוא למעשה הרחוב הראשי של העיירה ובו מרוכזים כמעט כל העסקים הרלוונטיים. מסעדות, פאבים, חנויות ציוד, ביגוד, סיגרים שעוני יוקרה וכו'. את הדורפשטראסה ניתן לעבור באיזה20-30 דק' של הליכה איטית ונינוחה.

לבאים עם רכב, כמעט ואין מקומות חנייה במקום, אלא אם שכרתם מלון על הרחוב. יש מס' מקומות מועט שמוגבל לחנייה של שעה וחצי. לכן מומלץ לחנות בחניוני החינם "מחוץ לעיירה" [מעבר לכביש 188 הכביש הבין עירוני] ומשם להגיע ברגל. זה יוצא כמה דקות הליכה לא משהו רציני. במרכז העיירה נמצא רכבל הסילברטה [ההיסטורי למעשה] , משמאל [אם עומדים עם הפנים לכיוון האתר] נמצאים רכבלי הפימבה והפרדטש, אם פונים שמאלה בדורפשטראסה מגיעים [ליד חנויות נקניקי החזיר] למנהרה נפלאה, להולכי רגל, שמוליכה אל שני הרכבלים הללו. אגב. לחובבי השתייה אחרי הגלישה, האזור של הסילברטה יותר תוסס ומשום מה קצת יותר זול.

אוכל:

כאן לדעתי יש בעיה. משום מה מלונות רבים מגישים רק ארוחת בוקר. חלק גדול מאלה שמציעים 1/2 פנסיון הם די יקרים. בעיר איתרתי רק סופר אחד שנמצא ליד הרכבל פרדטשבהן [יש שם בילה - סופר וביפה- קוסמטיקה/מרקחת] הסופר נורא עמוס לאחר שעות הגלישה, למי שמתכנן לשכור דירה ולבשל. הוא גם נסגר ב 19.30. מסעדות יש כמה אבל בשל העומס צריך להזמין מקום מראש, רצוי יום קודם. המסעדות נוהגות לקיים רק שתי נגלות. הראשונה לקראת 18.30-19 השנייה לקראת 21. די מוזר אבל ככה זה. המסעדות די יקרות ואיתרנו רק שלוש שמגישות תפריט במחיר סביר של 19-23 יורו לאדם. "תפריט" זה תפריט יומי משתנה שכולל מנה ראשונה [מרק] עיקרית בשרית עם תוספת ואחרונה. יש גם פיצרייה או שתיים וכו'. מסעדה אחת נמצאת ליד מרכז המידע לתיירים [הכיוון המרכז]. השתיים האחרות , כמעט בקצה המרכז ונמצאות זו מול זו. סלנרהוף והאלם גריל בר. יש כמובן איזה 2-3 פיצריות.

כאמור, בחלק מהמלונות אין ערב, חלק מגישים רק לאורחים וחלק כ"כ יקרים שארוחה בתפריט קבוע מראש [לא אה לה קארט] יכולה לעלות מעל 50 יורו!.

האתר:

מרחב הגלישה של אישגל [למעשה אישגל- סמנאון ] הוא חלק מעמק פזנאון שכולל גם את זי, קאפל וגלתור. אישגל הוא הגדול שבהם. לא רק מבחינת אורך המסלולים [קרוב ל 300 ק"מ] אלא בשל המרחבים העצומים. לא פעם כשעולים ברכבל למסלול התחושה היא של ריק, כמו מדבר, בעיקר בצד האוסטרי. בעיניי זה יפיפה, זה מעניק תחושה של כמעט בדידות [עד שיורדים למסלולים].

אני מאוד מאוד מאוד ממליץ לגלוש באתר עם מפה צמודה, אפילו לשקול "תכנון" של היום. נורא קל ללכת איבוד באתר. לא פעם יש מסלולים מקבילים או מסלול שמתפצל שלכאורה מגיעים לאותו מקום אבל לא... המון תחנות רכבל נמצאות אחת ליד השנייה אך מובילות לשני צדדים שונים של אותו האיזור כך שמאוד קל לחשוב שאתם נוסעים מחיפה לתל אביב ולמצוא את עצמכם בטבריה... העניין הופך קריטי במיוחד לקראת שעות אחה"צ [ מ- 14 וצפונה] שאז צריך להתחיל לתכנן את החזרה "הביתה". שימו לב, משגיחי המעליות קפדנים במיוחד. אם כתוב שרכבל נסגר ב 16.30 הוא ייסגר ב16.30, אולי דקה שתיים אחרי. לא חמש אחרי. זאת לא ישראל. מינעו מעצמכם אי נעימויות. לא תרצו לטפס ברגל לכל מיני מקומות.

בגדול המרחב מחולק לשלושה חלקים. החלק האמצעי [IDALP] החלק השוויצירי [אזור ALP TRIDA] והחלק האוסטרי , מימין של המפה [שכולל את הרי הפלינקופף, פימבה, טאיה].

יש שלושה רכבלים שמעלים את ההר: הסילברטה – במרכז העיירה שמגיע לאמצע האידאלפ איפה שהכל מתרחש [תחרויות, קונצרטי רוק וכו']. הפרדשטבאהן מעלי יותר משמאל אבל עדיין באידלפ.

הפימבה יוצא ליד הפרדטש וגומר ליד הסילברטה. שניהם פימבה ופרדטש] נמצאים יותר בכיוון הכניסה לעיירה מכיוון קאפל. הפרדטש החדש מרשים במיוחד. קרוניות של 20-24 איש שעולות במשך כ -11 דקות בלבד. הסילברטה לוקח קרוב ל 20 דק'. בד"כ אתם תגיעו לרכבל שקרוב למלון שלכם. לסיבלרטה ולפימבה יש תחנות ביניים [מיטל] שמאפשרות לרדת מהם או לעלות עליהם בערך בשליש/ חצי הדרך.

כאמור האידלפ הוא איפה שהכל קורה, פרקי הסקי נמצאים שם, הרמפות לסנואבורד, בתי הספר לסקי, בימות המופעים ומה לא. זה "ה" – איזור וכתוצאה מכך הוא גם תמיד עמוס מאוד ולא פעם די חרוש. למתחילים ביננו, שם גם כמעט כל המסלולים הכחולים המעטים שיש באתר. אתר שלדעתי ממש לא מתאים למתחילים. בחלק של האפ טרידה יש בעיקר מסלולים אדומים [אבל מגיעים אליו בשני כחולים ארוכים] , בחלק האוסטרי אדומים ושחורים כולל שלושת מסלולי ה 14 שמתהדרים בשיפוע אימתני של 70%. לא לכל אחד. בגדול החלק האוסטרי קצת יותר "סגור" ומוגן, החלק שוויצרי יותר ,פתוח" למרחב. אם יש יום קר עם רוח מומלץ להשאר באוסטריה. ביום חם עדיף לשוויץ ולהתקרר קצת. מה גם שבחלק השוויצי כל הרכבלים פתוחים ללא מגיני רוח. החלק השוויצי הוא קצת יותר דרומי כך שאם יש קרח על מסלולי הסקי שווה לשקול לעבור לשם.זה מה שעשינו ביומנו האחרון. מבחנת המסעדות על ההר, אלו של שוויץ יותר יקרות קצת. משהו של עוד חצי יורו לכל מנה.

מסלולים: כאמור, רוב המסלולים אדומים. כמעט כולם ממש רחבים כך שכיף לעשות אותם.

מסלול מס' 1 יורד לאורך הסילברטה מהאידלפ לעיירה והוא מסלול "מיתולוגי" שכיף לעשות אותו בסוף היום. מאות אנשים גולשים במקביל על מוגולים ונהנים. חוויה. מסלולים מס' 3 ו37 יורדים מקצת יותר למטה ומתחברים עם ה -1 באמצע ההר ]במיטל] ה -3 יפה המיוחד אבל בעיה, שניהם נגמרים מאזור שטוח ומחייבים רכיבה ארוכה על טי בר.

לאורך הפרדטש יורדים מסלולים 5 אדום ו 4 שחור. שניהם מתחברים ל-1. שימו לב: לקראת השליש התחתון של הדרך מסלול 1 מתפצל לשניים- 1 ו- 1A. 1 לסילברטה 1A לפרדטש. לא לפספס ולטעות. את ה -4 עשינו רק לאחר כמה ימי גלישה, בכל זאת שחור וסוף היום.

האזור האוסטרי: [ימין במפה] מסלולים 30-31 הם קצרים וכיפיים עם נטייה להקרחה בבוקר. מסלולים 38-41 ארוכים הרבה יותר. השחורים 34-5 הם לא קשים במיוחד. לאחרונה נפתח רכבל חדש ומרשים שכרגע מוביל למסלול 42 – מיותר לחלוטין, מסלול לא מוצלח שסופו שטוח ומחייב ג'יעג'וע. מה שכן המון אופ-פיסטרים עולים עליו . באותו איזור. 20-21 השחורים יותר קשים מה 34/5 בעיקר בפתיחה התלולה שלהם.מסלול 32 מחבר בין שני חלקי האזור. מתחיל בשביל צר שלאחריו מסלול רחב. מילת אזהרה. רכבל ה- HOLLBAHN עמוס מאוד בד"כ ויש בו תורים די ארוכים. זה יכול להיות די מבאס.

שימו לב מסלולי 14 [ABC] נמצאים במעבר מהאידלפ לאיזור זה. אלו כנראה המסלולים הכי קשים באתר. לא מומלץ למי שלא טוב או לא בכושר. כמו שאמרה לי איזה מישהי שם "שחור כהה"... מגיעים אליהם מרכבל C5.

איזור האידלפ: האזור המרכזי בו רוב המסלולים הכחולים. עמוס מאוד, ממוגל רוב היום. מסלולי ה 12-13 אדום מתחילים די תלולים. הבעייה איתם שהם די חרושים ולא פעם מתחילים שמנסים אותם נתקעים באמצע ומפריעים. פה גם נמצא הסנו פארק ומתקיימות תחרויות שונות. ה -10 אדום שם קל יחסית.

רכס האידיוך/ וידריוך מפריד בין האידלפ למרחב אלפ טרידה – קרי שוויצריה. שני מסלולים כחולים וארוכים מובילים לאזור. החלק המוצלח בו הוא החלק השמאלי / דרומי מסלולים 65-76. כולם אדומים באורך בינוני , בד"כ לא מאוד מאוד עמוסים. כל האזור הזה מתנקז לעמק מרשים בו שישה רכבלים וכמה מסעדות. בעמק יש תמיד המון תנועה וצריך להזהר מהתנגשויות.

מסלולים 69-72 מצאים יותר "למעלה ומאחור" באזור כמעט נפרד. הם די מהירים יחסית.

הכפר סמנאון: הכפר נמצא בשוויץ. זהו איזור דיוטי פרי שרבים גולשים אליו לקניות. משופ מה הירידה אליו נעשיץ ממסלול 80 שנמצא בקצה הימני האוסטרי על פסגת הפלינקופף. המסלול ממש יפה אך סופו קצת שטוח. הכפר אכן יותר סול לקניוית אך במה שקשור לאוכל יקר בכ 30% ממסעדות ההר. גולשים רק לקניות בקיצור.

החזרה מהכפר מסורבלת שכן הרכבל המרשים [180 מקומות!!] שמעלה בחזרה להר נמצא כמה ק"מ מחוצה לו. בפעמים הקודמות ג'יעג'ענו איזה 15-20 דקות במאמץ רב למקום. מסתבר שיש סקי בס שמוביל מהכפר לתחנה. שתי אפשרויות בפניכם: 1] לצעוד עם הציוד למרכז הכפר ומשם לתחנה. 2] לגלוש מהכניסה לכפר,איפה שכולם מורידים את הציוד. יש שם שביל מצד שמאל, גולשים עליו עד לגשר שנמצא ליד הטי בר. חוצים את הגשר ושם תחנת האוטובוס.

לינה: מצאנו מלון ממש נחמד , רק ארוחת בוקר שנמצמא במרחק 7 דק' הליכה בדיוק ממעלית הפרדטשבאהן. דרך המלון השכרנו לוקרים [20 יורו לזוג] שנמאים במבנה. בלוקרים השארנו את ציוד הגלישה, נעלנו נעלים רגילות ויצאנו לשתייה ולמעידה למלון. שיחוק רציני ושווה כל גרוש! חלק מהמלונות באישגיל מציעים סקי פס בהנחה אבל רק לאישגיל. אם אתם לא לחוצים להגיע לקאפל/ גלתור שווה לשקול. כך, כשגולשים שישיה ימים באותו אתר יש אפשרות להתמקד במה שאוהבים, לגלות מקום או מסלול שכיף לחזור אליו ולא מרגישים שפיספסנו משהו.

סיכום: בילינו שישה ימי כיף בסקי, איך אפשר אחרת? מבחינתנו זו הייתה סוג של חוויה מתקנת אחרי שבפעמים הקודמות היה ככה ככה באישגל. הפעם נהנינו מכל רגע. גם כי הרמה שלנו מאוד השתפרה עם השנים. עשינו את כל האדומים ואת כל השחורים [איתם התחלנו אחרי יומיים של סקי].

בכל בוקר עלינו לפרדטש ומשם גלשנו בשש כחול [לפעמים גם המשכנו ל 2] וזה נתן לנו אפשרות לחימום טוב.

בשלוש הימים הראשונים ירד שלג קל במשך היום וכבד בלילה. מדי פעם היו ערפילים על ההר מה שמקשה בעיקר על הראייה לרחוק לתכנון המסלול. בשל העננים לפעמים גם הראות לא מי יודע מה והשלג נראה "שטוח", קשה לראות מוגולים.

ביום הרביעי חלה התבהרות באמצע היום. היום החמישי היה חם מאוד, הזענו על ההר. ביום השישי היה חם אך פחות וגם הקפדנו לגלוש בצד השוויצרי שיותר חשוף לרוח.

נזקים[4 אנשים]: שני אפים ועורף אחד שרופים, שני זוגות שפתיים פגומות, צלעות חבולות [התנגשות רצינית עם סנובורדיסט...] , פרק יד חבול [כי אני חמור והחלטתי לבדוק את המהירות במד המהירות..], מכה בראש [מוגול אבל היתה קסדה] , שני שעונים זולים [EBAY] הרוסים ורגליים כואבות משבוע מאמץ... חוץ מזה כ- 1100-1200 יורו לאדם כולל הכל. חופשה בארגון עצמי.