שליחת הודעה

שלושה שבועות במערב ארצות הברית - ספטמבר 2013

שליחת הודעה

נתן אלפרן

שליחת הודעה

15/11/2013 עודכן: 08/08/2015

8,945

שלושה שבועות במערב ארצות הברית – ספטמבר 2013

תוכן עניינים

פתח דבר

יום 1 – שישי ה-6.9.13 – לוס אנג'לס - מוזיאון גטי, חוף וניס והוליווד
יום 2 – שבת ה-7.9.13 – פארק השעשועים באולפני יוניברסל (UNIVERSAL STUDIOS) ונסיעה לסן דייגו
יום 3 – ראשון ה-8.9.13 – SEAWORLD וקצת סן דייגו
יום 4 – שני ה-9.9.13 – נסיעה לכיוון הגרנד קניון וקצת שופינג בדרך
יום 5 – שלישי ה-10.9.13 – הגרנד קניון ונסיעה לכיוון אגם פאוול
יום 6 – רביעי ה-11.9.13 – אגם פאוול, פרסת הסוס וסכר גלן
יום 7 – חמישי ה-12.9.13 – ברייס קניון
יום 8 – שישי ה-13.9.13 – זאיון פארק (ZION PARK)
יום 9 – שבת ה-14.9.13 – סכר הובר ולאס וגאס
יום 10 – ראשון ה-15.9.13 – לאס וגאס
יום 11 – שני ה-16.9.13 – לאס וגאס
יום 12 – שלישי ה-17.9.13 – צ'ק אאוט, שופינג בבארסטו ונסיעה לסקויות
יום 13 – רביעי ה-18.9.13 – פארק הסקויות ונסיעה ליוסמיטי
יום 14 – חמישי ה-19.9.13 – פארק יוסמיטי
יום 15 – שישי ה-20.9.13 – פארק יוסמיטי ונסיעה לכביש 1
יום 16 – שבת ה-21.9.13 – כביש 1 עד למונטריי
יום 17 – ראשון ה-22.9.13 – האקווריום של מונטריי, שופינג בגילרוי ונסיעה לסן פרנסיסקו
יום 18 – שני ה-23.9.13 – סן פרנסיסקו – מגדל קויט, רציף 39, ו-UNION SQUARE
יום 19 – שלישי ה-24.9.13 – סן פרנסיסקו – גשר שער הזהב, שכונת הייט-אשבורי והקסטרו
יום 20 – רביעי ה-25.9.13 – אלקטרז, בית העירייה וקניות ברחוב מרקט
יום 21 – חמישי ה-26.9.13 – צ'קאאוט וטיסה לניו יורק
סיכום
הערות כלליות: מחירים, חנויות, מסעדות וכו'
נספח – אתרי עניין

פתח דבר

"כל משאבי השפה והאומנות יחדיו לא יצליחו לתאר את נפלאות הגרנד קניון, ונסיון לעשות זאת, דינו להיכשל", ג'ון ווסלי פאוול.

אך מערב ארצות הברית הוא לא רק הגרנד קניון. מרחבים ענקיים של טבע מרהיב שמיליארדי שנים טבעו, אל מול ערים חיות ותוססות ושכיות חמדה אל מול מלונות יוקרה.

לא ניתן לתאר את מערב ארצות הברית במילים ואפילו התמונות לא עושות חסד.

חזרנו משלושה שבועות משכרי חושים וננסה לתאר במעט את אשר עברנו.

הגרנד קניון

יום 1– שישי ה-6.9.13 – לוס אנג'לס - מוזיאון גטי, חוף וניס והוליווד

ללוס אנג'לס הגענו בערב לפני (ה-5.9) לאחר שתי טיסות עם קונקשן בלונדון (הטיסה הראשונה יצאה מישראל ב-4.9 בשעות הצהריים). לאחר ביקורת הדרכונים המייגעת ותהליך לקיחת הרכב הארוך, הגענו למוטל Coral Sands, אותו הזמנו מראש, והלכנו לישון.

לאחר השכמה יחסית מוקדמת, את היום הראשון התחלנו בארוחת בוקר בדיינר נחמד בשם דיקסי. הדיינר ממוקם בקרבת המוטל בו התאכסנו והיה נחמד לפתוח בו את הבוקר. לאחר ארוחת בוקר יצאנו לכיוון מרכז גטי (Getty Museum - Center)שבחלקה המערבי של העיר. את אזור הוליווד השארנו לאחר הצהריים, מאחר שבשעות הבוקר האזור ריק יחסית.

זמן הנסיעה למוזיאון גטי ארך כחצי שעה. הביקור במוזיאון הוא חינמי כשהחנייה במקום עולה 15 דולר. המרכז הוקם בסוף שנות התשעים וכולל מוזיאון המכיל בין השאר יצירות אימפרסיוניסטיות ופוסט אימפרסיוניסיטיות (האירוסים של ואן גוך) ויצירות של רמברנדט. בנוסף, במרכז ישנו גן גדול ויפה ובו פרחים ועצים רבים. המעניין בגן שמלבד המראה שלו, אין הוא מכיל את שמות הפרחים וזאת בכוונה שהמבקר בו ייהנה מהחוויה של היופי של הגן. הדגשה כי הגן אינו גן בוטני לימודי. במרכז ניתנים סיורים חינמיים. אנחנו לקחנו סיור בגן וסיור אימפרסיוניסטי ולאחר מספר שעות סיימנו את הביקור במוזיאון.

ממוזיאון גטי המשכנו לחוף וניס המפורסם (Venice Beach). החנייה בחניונים שבחוף עולה כ-10 דולר כשניתן גם לחנות בחלק מהרחובות הסמוכים (יש לשים לב לשילוט ולאבני השפה האדומות לידן אסור לחנות). אנחנו חנינו ברחוב Pacific Ave ומשם הלכנו לחוף.

החוף עצמו מעט אכזב אותנו כי הציפייה הייתה יותר גדולה. במובן מסוים הוא הזכיר לנו מעט את אילת עם כל הבאסטות. בנוסף, היו פרסומות רבות למקומות הנותנים רישיון למריחואנה רפואית. לאחר פחות משעה של טיול בחוף חזרנו לרכב ונסענו למרכז העיר.

הסיפורים על LA אכן נכונים. נסיעה בעיר היא לא חוויה נעימה. לקח לנו כשלושת רבעי השעה להגיע לשדרת הוליווד ברחובות פקוקים מאוד. הווייז לקח אותנו ברחובות צדדים לשדרת סנטה מוניקה שהייתה פקוקה להחריד.

להוליווד הגענו בשעות הצהריים וחנינו מול התיאטרון הסיני בשדרת הוליווד (Hollywood Boulevard). החניה ברחוב אמנם לא חינמית אך עולה 2 דולר לשעה (זמן החניה המקסימלי). כדי להאריך את החניה נדרש לחזור למדחן לאחר שעה ולשלם שוב.

האזור נחמד עם כל הכוכבים על המדרכה, טביעות הידיים של המפורסמים בכניסה לתיאטרון הסיני והתיאטרון הסיני החביב (המעניק גם סיורים בעלות של כ-10 דולר). עם זאת, כל האזור המתויר והמעניין משתרע על כמה מאות מטרים בלבד ולאחר זמן מאוד קצר ממצים את החוויה.

אנחנו היינו באזור פחות משעתיים שכללו גם ארוחת צהריים בפיצרייה נחמדה (California Pizza Kitchen) שבמרכז H&H (Hollywood & Highland Center), קניון שליד התיאטרון הסיני שממנו יש תצפית על השלט המפורסם של הוליווד. מי שרוצה יכול לבקר גם בתוך התיאטרון הסיני, במוזיאון מאדאם טוסו ((Madame Tussauds Hollywood, מוזיאון ריפליז (Ripley's Believe it or Not), מוזיאון הוליווד (The Hollywood Museum) ועוד. בנוסף, מהאזור יוצאים סיורים לבוורלי הילס העוברים בין בתי המפורסמים ומספרים סיפורים פיקנטיים על המפורסמים שכולנו מכירים. אנחנו ויתרנו על החוויה והעדפנו לנסוע למרכז העסקים של העיר, הדאון טאון בתקווה שנספיק לראות משהו.

השלט המפורסם של Hollywood

נראה שלאזור יש פוטנציאל בשעות היום אך אנחנו הגענו לקראת השקיעה כשהאזור היה יחסית ריק. עצרנו ליד בניין העירייה המרשים, צילמנו מספר תמונות וחזרנו לחדר.

לסיכום, לוס אנג'לס התגלתה כעיר מאכזבת ביותר ללא אופי ובעיקר כאסופה של בתים וערפיח. הרגשנו שבעיר עצמה אין מה לעשות והתועלת העיקרית בה היא היותה נקודת התחלה לטיולים במערב וקרבתה לפארקים של דיסני ויוניברסל.

המסלול של היום נראה כך

בניין העירייה במרכז העיר

יום 2 – שבת ה-7.9.13 – פארק השעשועים באולפני יוניברסל (Universal Studios) ונסיעה לסן דייגו

לאחר ארוחת בוקר עשינו צ'ק אאוט ונסענו לפארק השעשועים באולפני יוניברסל (Universal Studios). גולת הכותרת בפארק היא כמובן הסיור בין הסטים השונים של סרטים כגון "בחזרה לעתיד", "מלתעות", "פארק היורה" ועוד. הסיור מאוד מעניין ושם את כל עולם הקולנוע בפרספקטיבה אחרת. ניתן לראות סטים של רחובות בניו יורק, עיירות במקסיקו ובמערב הפרוע. מומלץ לתפוס כסא צדדי כדי שיהיה קל יותר לצלם תמונות.

בנוסף לסיור, מכיל הפארק מתקני שעשועים רבים המבוססים על סרטים ויוצרים חוויה אחרת לגמרי. אמנם הרכבות אינן מפחידות כמו רכבות שתמצאו בפארקים של Six Flags אך מה שבהוליווד יודעים לעשות הכי טוב זה ליצור את החוויה וההרגשה שהמתקן הוא חלק מהסרט. אנחנו מאוד נהנינו מהמתקנים של הסימפסונס, רכבת ההרים של המומיה וקרוניות המים של פארק היורה (מתקן רטוב).

בנוסף למתקנים יש בפארק תערוכת תפאורה מסרטים ואביזרי במה (Props). כגון הדלוריאן המקורית מהסרט "בחזרה לעתיד" ובגדים שלבשו שחקנים בסרטים. כמו כן יש מופעים כמו מופעי כלבים ופעלולי מים (לאו דוקא בסדר הזה).

בפארק יש לוקרים קטנים חינמיים בהם ניתן לאפסן תיקים קטנים. הלוקרים מוגבלים לשימוש של שעה וחצי המופעלים עם טביעות אצבעות. ניתן לאחר שעה וחצי להוציא את התיק ולהכניס לתא אחר. כמו כן ניתן למלא מים בברזיות הרבות שנמצאות בפארק.

אנחנו הגענו מחוץ לעונה ולהפתעתנו התורים בפארק היו קצרים מאוד. במתקנים בהם יש תורים ארוכים ניתן להיכנס לתור ליחיד (Single Line). אמנם תור זה עלול למונע מכם לשבת ליד אהוב לבכם אך יכול לחסוך למעלה מחצי שעה בתור רגיל וכך להגדיל את ההספק בפארק. בנוסף מוצעים כרטיסי VIP שעולים כמה עשרות דולרים יותר אך בימי השיא של עונת התיירות מקצרים משמעותית את ההמתנה לתורים.

בשעות הערב סיימנו את היום בפארק, אכלנו ארוחת ערב במסעדה בקרבת הפארק ונסענו דרומה כשעתיים למוטל Americas Best Value Padre Trail Inn בעיר סן דייגו.

אנחנו החלטנו לוותר על דיסנילנד (Disneyland) אבל למי שמעוניין בהחלט מומלץ להישאר עוד יום באזור.

המסלול של היום נראה כך

אולפני יוניברסל (Universal Studios)

מגדל המים של אולפני האחים וורנר מאולפני יוניברסל

יום 3 – ראשון ה-8.9.13 – SeaWorld וקצת סן דייגו

את חצי היום הראשון בסן דייגו העברנו בעולם המים (SeaWorld). כבר כשהיינו בלוס אנג'לס, קנינו כרטיס משולב שכלל כניסה גם לאולפני יוניברסל וגם ל-SeaWorld בעלות 135 דולר.

גולת הכותרת של עולם המים היא כמובן מופע "Shamu" של הלווייתנים הקטלנים. שאמו הייתה אחת מהקטלנים הראשונים בשבי והתפרסמה בעולם המים בסן דייגו בשנות השישים. היא הלכה לעולמה ב-1971 אך לזכרה כל מופעי הלווייתנים הקטלנים נקראים שאמו.

במילה אחת – מדהים! המופע כולל קפיצות ופעלולים של הקטלנים וכמובן השפרצת מים על הקהל. מי שמעוניין להירטב יכול לשבת באזור ההשפרצות (Splash Zone) ולהביא או לרכוש במקום מעיל גשם. קישור לסרטון שצילמנו במופע.

מופע Shamu בעולם המים בסן דייגו

בנוסף, מתקיימים במקום מופעי דולפינים, מופעי אריות ים, האכלות ועוד. כמו כן, ניתן לצפות בדגים, יונקים ימיים, פינגווינים ואפילו דב קוטב אחד. כמו כן, ישנם מתקני אטרקציות כשמעל כולם בולטת רכבת ההרים "Manta" בה הקרונות בנויים בצורת טריגון מנטה "Manta Ray" ולמרגלותיה ישנה בריכה בה גם ניתן ללטף את המנטות.

לאחר כחצי יום בעולם המים נסענו לעיר העתיקה של סן דייגו, ה-Old Town. במקום ישנם בתים מהתקופה של סן דייגו העתיקה -התקופה בה העיר הייתה תחת שלטון מקסיקני. המקום מספק חוויה אותנטית וניתן להיכנס לבתים העתיקים וללמוד מעט על ההיסטוריה של העיר. ההיסטוריה טרום השלטון האמריקני, על המלחמה עם מקסיקו ועל התקופה בה האזור יושב ע"י האינדיאנים. טיילנו מעט באזור, אכלנו ארוחת צהריים וחזרנו לחדר להתארגנות.

בסן דייגו (Old Town) מלון בעיר העתיקה

בערב יצאנו למרכז העיר בסן דייגו לרובע פנסי הגז (גזלמפ - Gaslamp). הרובע שנמצע במרכז העיר מלא בבניינים יפים ובבתי קפה, מסעדות בפאבים המשרים אוירה נעימה.

סן דייגו עשתה רושם נהדר ונראה כאילו היא העיר האמיתית באזור (בשונה מלוס אנג'לס המשמימה). קצת הצטערנו שנשארנו שם רק ליום אחד ובהחלט מומלץ להישאר ליום נוסף, לטייל בפארק בלבואה, בגן החיות הגדול של העיר ולראות את העיר עצמה במהלך היום.

המסלול של היום נראה כך

יום 4 – שני ה-9.9.13 – נסיעה לכיוון הגרנד קניון וקצת שופינג בדרך

לאחר צ'קאאוט יצאנו לדרך לנסיעה ארוכה של כ-800 ק"מ לעיירה וויליאמס (Williams) המרוחקת כשעה מהגרנד קניון.

במהלך הנסיעה קרתה לנו חוויה מעניינת כשחתיכת חצץ מהמשאית שלפנינו עפה לכיווננו וניפצה מעט את השמשה שמעל ההגה. מסוכנות הרכב נמסר שתחנת ההחלפה הקרובה נמצאת רק בלאס וגאס, החלטנו שלא נשנה את כל התכנון (לווגאס תכננו להגיע רק 5 ימים מאוחר יותר) והמשכנו בנסיעה.

עצרנו בעיירה סן ברנרדינו (San Bernardino) בתחנה של טריפל A (AAA) ואספנו מפות וספרי הדרכה להמשך הטיול. משם המשכנו לקניות באאוטלט בעיירה בארסטו (Barstow) בה יש אאוטלט גדול מרשת האאוטלטים טאנג'ר (Tanger Outlets).

לאחר כמה שעות וארוחת צהריים המשכנו בנסיעה לעיירה וויליאמס באריזונה. באריזונה לא מונהג שעון קיץ ולכן לא היה שינוי בשעון, אך בתקופת החורף היא מקדימה את קליפורניה ונבדה בשעה ואז יש להעביר את השעון שעה קדימה.

בשעות הערב הגענו למוטל Super 8 בעיירה וויליאמס השוכנת על כביש 66 ההיסטורי ונראתה עיירה נחמדה. המסלול של היום נראה כך.

אמנם הנסיעה הייתה מאוד ארוכה אך הכבישים טובים יחסית ומערכת השיוט (Cruise Control) ברכב הקלה מאוד על הנהיגה. מי שלא מעוניין להעביר יום בנסיעה כל כך ארוכה יכול לעשות מסלול אחר מסן דייגו דרך העיירה סדונה (Sedona) ולהעביר בה יום טרם ההגעה לגרנד קניון. לחלופין אפשר לעבור בעיירה לייק האבאסו (Lake Havasu City) ולראות את גשר לונדון המקורי שפורק מבירת אנגליה והועבר לעיירה הקטנה באריזונה.

כביש 66 ההיסטורי

יום 5 – שלישי ה-10.9.13 – הגרנד קניון ונסיעה לכיוון אגם פאוול

מי לא מכיר את הגרנד קניון? (ולא, לא הקניון בחיפה). פלא של מאות קילומטרים של נופים ומיליארדי שנים של יצירה של הטבע. יש יגידו שהוא לא היפה ביותר אך הוא מרהיב מאין כמותו.

לאחר ארוחת בוקר עזבנו את החדר בוויליאמס ונסענו כשעה לעיירה טוסאיאן (Tusayan) שממוקמת בקרבת הגדה הדרומית של הגרנד קניון. בעיירה ממוקם מרכז מבקרים של נשיונל ג'יאוגרפיק בו ניתן לקנות כרטיס כניסה לרכב לפארק (25 דולר) או כרטיס כניסה לכלל הפארקים הלאומיים בארצות הברית (National Parks). בנוסף, יש סרט באורך של כחצי שעה באולם איימקס (IMAX) שמאוד מומלץ ומעביר את חוויית הטיול בגרנד קניון בצורה מאוד יפה. אנחנו קנינו את כרטיס הכניסה בעל התוקף השנתי בעלות של 80 דולר, ומאחר שטיילנו בפארקים נוספים העלות בהחלט החזירה את עצמה.

לאחר נסיעה של עוד מספר דקות הגענו למרכז המבקרים בפארק עצמו. כדי להתנייד בחלק המערבי של הגדה הדרומית נדרש להשתמש בשירות ההסעות (חינמי) הפנימי של הפארק (Shuttles). אין אישור להתנייד עם רכב מעבר למרכז המבקרים.

כדי להגיע לתחילת המסלול המתויר ביותר Hermit Road נדרש לקחת את הקו הכחול היוצא ממרכז המבקרים ולרדת בתחנת Hermits Rest Route Transfer. משם ניתן לקחת את הקו האדום לכיוון תחנת Hermits Rest שהיא התחנה המערבית ביותר, או להתחיל ללכת מערבה על הגדה הדרומית (South Rim). מי שבכל מקרה מעוניין לקחת את הקו האדום, מומלץ ללכת תחנה אחת קדימה כיוון שתחנת המעבר עמוסה מאוד. אנחנו בחרנו באפשרות השניה וטיילנו בין נקודות תצפית מרהיבות.

הגרנד קניון

באחת מנקודות התצפית ישנה אנדרטה למשלחת שהובלה באמצע המאה ה-19 ע"י ג'ון ווסלי פאוול, במורד נהר הקולורדו, עמוק אל תוך הגרנד קניון. נקודת תצפית נוספת ממוקמת במקום שבעבר היה מכרה אורניום וכיום מבוצעים מאמצי שיקום לנזק שנוצר מאז. המשכנו ללכת עד לתחנת Hopi Point בעלת הנוף המרהיב (והיחידה בה יש שירותים). דוקא כשהגענו ירדו עננים ולכן לקחנו אוטובוס בתקווה להגיע לנקודת Hermits Rest. מס' דקות אל תוך הנסיעה, החל לרדת גשם והנהג הגיעה לנקודה האחרונה עשה פניית פרסה וחזר למרכז המבקרים.

מאוכזבים משהו, חזרנו לטוסאיאן, אכלנו צהריים והלכנו לראות את הסרט הנהדר במרכז המבקרים של נשיונל ג'אוגרפיק.

משם נסענו למקום הלינה הבא שלנו, העיירה פייג' (Page) שלחופו של האגם המלאכותי פאוול (Lake Powell). הדרך לפייג' עברה בצידה המזרחי של הגדה הדרומית וכללה כניסה מחודשת לפארק.

מספר דקות בפארק נוצר עומס תנועה לפנינו. לאחר שעצרנו ראינו אייל ענק (אייל קנדי-ELK) שפשוט כולם עצרו לצלם.

משם המשכנו בנסיעה מזרחה. בדיוק הגשם פסק, השמש יצאה והנוף שנגלה לפנינו הוא מהמרהיבים שניתן לתאר. קרני השמש שבקעו מבעד לעננים, ועננים רבים שירדו אל תוך הקניון, יצרו מחזה שנראה כאילו נלקח מתוך סרט.

אייל (Elk) בגרנד קניון

הנסיעה בגדה הדרומית ארכה זמן רב כיוון שכל כמה דקות נסיעה עצרנו לנקודת תצפית אחרת כדי לצלם וליהנות מהנוף. לבסוף השמש שקעה והמשכנו לכיוון פייג'.

באופן כללי, הגרנד קניון מקום מרהיב וניתן לטייל בו גם שבוע שלם. קיימים טיולים על גבי פרדות פנימה לתוך הקניון, מסעות רפטינג שאורכים מספר ימים בנהר הקולורדו וכמובן שניתן גם לקחת אוהל ופשוט להיכנס פנימה. טיולים כאלו אורכים זמן רב אך מומלצים ביותר.

הגרנד קניון בשעת שקיעה

הנסיעה מהגרנד קניון לפייג' הייתה מזעזעת וארכה כ-4 שעות. בפברואר 2013, כביש מס' 89 המחבר את חלקה הדרומי של פייג' לכיוון הגרנד קניון נהרס עקב תזוזת קרקע באזור, ולכן הנסיעה בדרכים עוקפות ארכה כשעה נוספת מעבר למתוכנן. הכבישים היו במצב ירוד וגשם עז לא חדל לרדת במהלך כל הנסיעה.

מבין כלל הנסיעות שלנו במערב, זו הייתה המתישה שבהן וגלשה לשעות החושך. לכן, כדאי להיות מוכן לנסיעה כזו או אפילו לעצור בנקודה מסוימת בדרך.

לבסוף, הגענו למקום הלינה שלנו (Young's Bed & Breakfast) והלכנו לישון.

ע"פ המארחים, מקומות הלינה בפייג' מלאים עד אפס מקום ולכן מומלץ להזמין לינה מראש כדי לא להגיע למצב בו נשארים לישון ברכב. בעלי ה-B&B בו התארחנו אמרו כי הם פתחו את המקום כיוון שראו אנשים מתעוררים בכלי הרכב שלהם.

אופציה נוספת היא הזמנת לינה באמצע הדרך בין הגרנד קניון לפייג' (בטובה סיטי למשל – Tuba City). אמנם זמן הנסיעה ממנה לפייג' הוא כשעה וחצי אבל ניתן לעשות אותה בבוקר ולחסוך נסיעת לילה בכבישים חשוכים.

המסלול של היום נראה כך

יום 6 – רביעי ה-11.9.13– אגם פאוול, פרסת הסוס וסכר גלן

פייג' שוכנת בארץ הנאוואחו. השטח שהנו בגודלה של מדינת ישראל נשלט חלקית ע"י האינדיאנים משבט הנאוואחו ולכן גם מתוחזק פחות טוב. נראה כי כפיצוי על לקיחת המדינה מהם, מפצה ארה"ב את הילידים המקומיים של הארץ.

נהר הקולורדו שחק לאורך השנים את אבן החול הייחודית האופיינית לאזור (Navajo Sand Stone) ויצר בה נופים מרהיבים. קניון אנטילופ העליון (Upper Antelope) והתחתון (Lower Antelope) הם שניים מהמקומות המומלצים. עם זאת הכניסה אליהם היא בליווי מדריך מקומי כשהמחיר משתנה (ע"פ מצב רוחם של האינדיאנים). מאיתנו דרשו יותר מ-40 דולר לאדם ולכן החלטנו לוותר.

ארץ הנאוואחו (Navajo Land)

אגם פאוול נוצר בשנות השישים לאחר בניית סכר גלן הסמוך לפייג'. הקמת פייג' עצמה הייתה חלק מתוכניות בניית הסכר. האגם שנקרא על שם ג'ון ווסלי פאוול (כן, אותו פאוול שהוביל משלחת לתוך הגרנד קניון) והוא מקום נהדר לשוט בו, לדוג ואפילו לשחות.

מי שמעוניין יכול לשכור סירה בגודל משתנה (יש סירות ענק שלא דורשות שום רישיון) ולשוט באגם בין אבני החול. אופציה נוספת היא לקחת שייט מודרך שאורכו כשעה. הכניסה למרינה של סירות השייט היא חלק מפארק לאומי אמריקאי ועולה כ-15 דולר, המחזיקים בכרטיס הפארקים השנתי לא נדרשים לשלם תשלום נוסף. אנחנו בחרנו בשייט המודרך ונהנינו מאוד כיוון שהסירות נכנסות בין הנקיקים שעוצבו במשך מיליוני שנים ע"י נהר הקולורדו ופלגיו השונים. קישור לסרטון שצילמנו במהלך השייט.

השייט באגם פאוול

לאחר שהשייט הסתיים, המשכנו לכיוון פרסת הסוס (Horseshoe Bend). נקודת תצפית מרהיבה בה ניתן לראות את נהר הקולורדו מבצע פניית פרסה. החניה ממוקמת דרומית לפייג' על כביש 89 וההליכה למקום אורכת בין 10 דקות לרבע שעה. כפי שכבר ציינתי קודם, האזור נמצא תחת אחריות אינדיאנית ולכן לא תמצאו מעקות בטיחות- יש להיזהר מאוד, במיוחד אם מבקרים באתר עם ילדים קטנים. הכניסה חינם והנוף עצמו עוצר נשימה והתמונות מדברות בעד עצמן.

מפרסת הסוס המשכנו לסכר גלן (Glen Canyon Dam). הכניסה לסכר עולה 5 דולר וכוללת סיור אל תוך הסכר. הסיור בסכר, שהנו השלישי בגודלו בארצות הברית, מעניין מאוד. ראינו את הטורבינות הממירות את אנרגיית המים של נהר הקולורדו לאנרגיה חשמלית שמספקת חשמל ליותר מ-2 מליון בתי אב. אגם פאוול מספק מים גם כן לכמות דומה של בתי אב. המיזם הנו בהחלט פרויקט מרשים בקנה מידה עולמי.

לאחר כשעה בסכר חזרנו לפייג' לארוחת צהריים. קצת קניות בוולמארט ומשם למקום הלינה הבא שלנו בעיירה קנאב (Kanab) הממוקמת כשעה וחצי נסיעה מפייג'. בדיעבד הצטערנו שהזמנו מראש כי היה יחסית יקר לאזור (Best Western Red Hills). מי שמעוניין יכול להמשיך צפונה יותר ולישון בקרבת הפארקים ברייס או זאיון אך היומיים האחרונים של הנסיעות התישו אותנו והעדפנו נסיעה נוחה יותר, גם במחיר של הגעה מאוחרת יותר ליעד הבא ביום שלמחרת. כמו כן, חשוב לזכור המעבר ליוטה מצריך מעבר של שעה קדימה בשעון והגעה מאוד מאוחרת.

המסלול של היום. המסלול כולל הדרך לקנאב.

פרסת הסוס (Horseshoe Bend)

סכר גלן

יום 7 – חמישי ה-12.9.13– ברייס קניון

התכנון המקורי של היום היה נסיעה מקנאב לפארק זאיון (Zion National Park) אך מפולת בוץ חסמה את כביש הגישה אליו. לכן שינינו את התוכניות ונסענו לברייס קניון (Bryce Canyon National Park).

בדיעבד השינוי בתכניות היה לטובה והייתי ממליץ לעשות את המסלול בצורה הזו.

מבין המקומות בהם טיילנו, בעיניי ברייס הוא המרשים מבין כולם. הנופים בו הם עוצרי נשימה ונראה כאילו פוסלו בידי אדם. בפועל מיליארדי שנים של תופעות גאולוגיות יצרו את הפלא הזה שמי שלא ביקר בו, לא מבין מה הוא הפסיד.

הבוקר בברייס היה גשום ולאחר שתיית שוקו חם בחנות שבקרבת ה-Sunrise Point יצאנו למסלול הליכה לתוך הקניון.

המקום מכיל מסלולים רבים, אנחנו בחרנו במסלול Queen Gardenשיחסית מסלול נוח ונכנס בין הסלעים והנקיקים בתוך הקניון. בעיקרון ניתן להשלים מעגל ולעלות בנקודת Sunset Point במסלול הנאוואחו (Navajo Loop) אך חלק מהמסלול היה סגור עקב הידרדרות סלעים ולכן חזרנו חזרה. סה"כ המסלול ארך בין שעתיים לשעתיים וחצי (והרבה מהזמן הוקדש לצילום תמונות).

בתוך ברייס קניון

לאחר ארוחת צהריים בפיצרייה שבפארק (לא מומלץ), עצרנו לתצפית בנקודת השקיעה (Sunset Point) ומשם המשכנו עם הרכב לנקודות התצפית המרהיבות ביותר בפארק.

Sunset Point

נקודות התצפית המרהיבות ביותר נמצאות בחלקו הדרומי של הפארק כשהיפות ביותר הן Inspiration Point ו-Bryce Point. בנקודה השניה נגלה המחזה המרהיב ביותר בו כל הקניון נגלה בצורת אמפיתיאטרון מדהים שנראה כאילו נלקח מכוכב אחר.

Bryce Point

לקראת השקיעה עזבנו את ברייס, ראינו כמה צבאים שעצרו בשולי הדרך, ונסענו ל-Panguitch House, מקום הלינה הבא שלנו. הבית ממוקם בכניסה לעיירה פאנגוויץ' (Panguitch) המרוחקת כחצי שעת נסיעה מהפארק.

לאחר מנוחה והתארגנות בחדר, יצאנו לעיירה. העיירה עצמה קטנטנה ונראה כאילו נלקחה מסרט אמריקאי. בעיירה יש רק מסעדה אחת שהייתה מלאה עד אפס מקום וגלידרייה רטרו שמשמשת גם כאולם קולנוע.

אנחנו בחרנו בגלידרייה (בלית ברירה) ומאוד נהנינו. הבעלים החביב, ניהל איתנו דיון עד כמה מערכת המטבעות בארצות הברית מבלבלת את התיירים ונאלצנו להסכים איתו.

המסלול של היום.

יום 8 – שישי ה-13.9.13– זאיון פארק (Zion Park)

את הבוקר פתחנו בארוחה וסיפורים מפי המארחת. ככל שהתקדם הטיול הבחנו שלנשים באזור שעובדות (כן, בפייג' שאלו את אשתי האם היא עובדת ולא במה היא עובדת...) התעסוקה העיקרית בתחום ההוראה. במקרה של ארה"ב, לא בטוח שצריך תעודת הוראה כי בעלת המקום הייתה מורה לחוקי תעבורה ולכלכלת בית.

בכל מקרה, לאחר ארוחת הבוקר חזרנו חזרה דרומה בכביש 89 ולאחר כשעה וחצי נסיעה, הגענו לפארק זאיון (Zion Park) או יותר מדויק, פארק ציון.

הכבישים בפארק מאוד איטיים וישנם מקומות בהם ישנו נתיב אחד בלבד למעבר משני הכיוונים שמווסת ע"י רמזורים. משך הנסיעה בפארק מהכניסה המזרחית עד למרכז המבקרים ארך כחצי שעה. בדומה לגרנד קניון, גם כאן לא ניתן לנסוע עם הרכב הפרטי לרוב המקומות ולכן משתמשים בשירותי ההסעות של הפארק (קחו בחשבון שהם לוקחים זמן). מה שכן, נחשפים לסיפורים משעשעים למשל הנהג שלנו הגיע מעיירה בת 267 תושבים בלבד. נוסעים באוטובוס דאגו להזכיר לו שמאחר שהוא מבלה את היום בנהיגה אז בעיירה יש מקסימום 266 אנשים.

Zion Park

הפארק עצמו מאוד יפה כשאחד המסלולים היותר מפורסמים (אך גם מסוכנים) הוא מסלול "נחיתת המלאך" (Angels Landing). המסלול הוא מסלול ארוך (כ-9 ק"מ ואורך בין 4 ל-5 שעות) המתחיל בתחנת Grotto ועולה במעלה הרכס, כשבקצה המסלול ניתן להשקיף מלמעלה על כל הקניון. המסלול נחשב יחסית מסוכן, תלול מאוד, כשבחלק ניכר ממנו אין מעקות בטיחות. בנוסף, מספר פעמים הזכירו לנו שבשנות האלפיים נהרגו מס' אנשים במסלול ושמאוד לא מומלץ לעשות אותו עם ילדים.

אנחנו התחלנו גם בתחנת ה-Grotto אך עשינו מסלול שונה במחשבה שנעשה את "נחיתת המלאך" אם יישאר לנו זמן. המסלול אותו עשינו נקרא מסלול קיינטה (Kayenta Trail), מתחיל בגרוטו, ממשיך לבריכות הברקת (Emerald Pools) ומסתיים ב-Zion Lodge. המסלול מאוד יפה ואורכו כ-3 ק"מ ונמשך בין שעתיים לשלוש (תלוי בעצירות).

לאחר הפסקת צהריים קצרה בזאיון לודג' (ניתן לאכול ארוחה בבית המלון או סתם בחנות המבקרים) המשכנו לכיוון המסלול הצפוני בזאיון, מקדש סינאוובה (Temple of Sinawava). המסלול המתחיל נקרא מסלול Riverside ואורך כשעה וחצי לאורך "נהר הבתולה" החוצה את הפארק. בקצה המסלול יש נקודת מעבר מאוד יפה בה ניתן לחצות את הנהר. גובה המים היה כמטר וחצי אך היו לא מעט אנשים שחצו וזו בהחלט חוויה מומלצת. אנחנו חזרנו חזרה ומשם נסענו כשעה למקום הלינה (America's Best Inn & Suites) בעיירה סנט ג'ורג' (St George) הממוקמת בין הפארק ללאס וגאס. לאס וגאס עצמה ממוקמת כ-3 שעות מהפארק ובמעבר בין יוטה לנבדה נדרש להעביר את השעון שעה לאחור, כך שבפועל הזמן הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי, ומי שמעוניין יכול לנסוע ישירות מזאיון ללאס וגאס.

הרגשנו שיכולנו למצות את הפארק קצת יותר ואולי לעשות מסלולים קצת יותר מאתגרים. מצד שני, הגענו אליו יחסית מאוחר ובערב של ה-13.9 חל יום כיפור (אני צמתי) אז לא רצינו לעשות משהו יותר מידי מאומץ. בכל מקרה, הפארק מאוד מומלץ ועל אף ההפחדות, קצת חבל שלא הספקנו לעשות לפחות חלק מ- Angel's Landing.

המסלול של היום.

Zion Park

יום 9 – שבת ה-14.9.13– סכר הובר ולאס וגאס

מהמוטל בסנט ג'ורג' יצאנו יחסית מאוחר. יעד הנסיעה – לאס וגאס. התכנון היה לעבור בסכר הובר (Hoover Dam) שממוקם כ-40 דקות נסיעה מהעיר ומשם להמשיך ללאס וגאס.

את הדרך עשינו דרך הפארק של אגם מיד (Lake Mead). האגם הוא האגם המלאכותי הגדול בארצות הברית ונוצר לאחר שהושלמה בניית הסכר בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הכניסה לפארק בתשלום אך למי שאוחז בכרטיס הפארקים הלאומיים הכניסה היא חינם. האגם עצמו התרוקן מאוד בשנים האחרונות וניתן לראות את הסף העליון שלו שגבוה בהרבה מפני המים כיום.

בדיעבד, עדיף היה לו היינו נוסעים עד לווגאס ומשם פונים לסכר כיוון שהפארק עצמו לא יפה במיוחד והנסיעה בו איטית בהרבה.

הסכר עצמו, נבנה בשנות ה-30 והנו פרויקט הנדסי מהמעלה הראשונה. מדהים שבנוסף להנדסה, השקיעו גם בעיצוב הסכר שמעוצב בסגנון אר דקו (Art Deco). מראה שמציג את עוצמתה של האומה האמריקאית (דואגים גם להזכיר זאת עם האנדרטאות בסכר).

סכר הובר

בשונה מסכר גלן בו ביקרנו מספר ימים קודם לכן, ניתן לנסוע על סכר הובר ולטייל בחלקו העליון. לכן, לא נכנסנו לסיור פנימה שהיה יקר מאוד (כ-30 דולר לאדם) ורק התרשמנו מהמבנה המרשים ומהנוף.

לאחר זמן מה בסכר, נסענו ללאס וגאס עם עצירת צהריים בבולדר סיטי הסמוכה (Boulder City). בהתחלה נסענו להחליף את הרכב בשדה התעופה ששמשת החלון שלו נופצה ע"י חצץ ביום הרביעי לטיול. בעת ההחזרה של הרכב אמר איש החברה שהם מחליפים מספר רכבים על שמשות שבורות מידי יום (מדאיג משהו) ולאחר כשלושת רבעי שעה קיבלנו רכב חדש, שברולט אימפלה עם תא מטען ענק(הוא עוד ישרת אותנו נאמנה לאור כל הקניות שנעשה בווגאס).

הגשר שמול סכר הובר

לאחר שאספנו את הרכב נסענו למלון שהיה מחוץ לסטריפ, מלון Eastside Cannery. בחרנו לישון לילה אחד מבין השלושה מחוץ לסטריפ מאחר שבאותו ערב התקיים אירוע אגרוף בעיר והמחירים בסטריפ הרקיעו שחקים (בסטנדרטים של לאס וגאס). לאחר מנוחה בחדר יצאנו לעיר. אכלנו ארוחת ערב במסעדה האיטלקית הנהדרת, Buca di Beppo (קיימים מספר סניפים בווגאס וגם מצאנו אחד בטיימס סקוור בניו יורק).

מהמסעדה נסענו קצת לסטריפ (Las Vegas Strip), שדרת המלונות המפורסמת ומשם חזרנו לחדר. השדרה עצמה מאוד פקוקה אך בכבישים הצדדיים התנועה זרמה יחסית.

המסלול של היום

יום 10 – ראשון ה-15.9.13– לאס וגאס

לאחר שעשינו צ'ק אאוט מהמלון ואכלנו ארוחת בוקר ברשת הדיינרים האמריקאית דניז (Denney's) המשכנו לעיר. במלונות בווגאס הארוחות לא כלולות במחיר הלינה אך במחיר המלונות בהחלט מומלץ לאכול בחוץ.

החנינו את הרכב במלון בו נלון ביומיים הבאים, מלון "ניו יורק ניו יורק" (New York New York) והמשכנו לטיול בעיר. החניה במלונות בווגאס היא חינמית (רק תבואו להמר) ולכן רכב יכול להיות פתרון טוב למעבר בין המלונות השונים, במיוחד בחום המטורף ששרר בעיר בעת הביקור שלנו (כ-40 מעלות).

מלון "ניו יורק ניו יורק"

מעבר לכביש של המלון שלנו שוכן מלון אקסקליבר. מלון קצת מיושן שבנוי בצורת טירה, וממנו לקחנו מונורייל (Monorail) חינמי דרומה למלון מנדליי ביי (Mandalay Bay). המלון הוא אחד המלונות המפוארים והחדשים בעיר ומכיל בתוכו אקווריום ענק של כרישים, אקווריום של דגי פיראנה, תנין ואפילו לטאת כח.

הכניסה שווה את המחיר, 18 דולר כשהכרטיס לאקווריום כלל גם ביקור בתערוכת ספורט (Score) במלון לוקסור (Luxor) הסמוך. התערוכה כללה פריטי אספנות כמו גופיות ספורט של שחקנים מפורסמים, כפפות אגרוף ואפילו דו"חות סקאוטינג וחוזים של כוכבי ספורט מענפים שונים. המלון בנוי בסגנון מצרי (יש חדרים בפירמידה!) עם פסלים ואפילו דגם ספינקס ענק בכניסה.

הכניסה למלון לוקסור

מהמלון המשכנו לאקסקליבר ומשם לצ'ק אין לחדר שארך כחצי שעה (יש תורים גדולים במלונות בווגאס).

לאחר ארוחת ערב וקצת מנוחה יצאנו למופע קוסמים נהדר של פן וטלר (Penn and Teller) במלון ריו.

המסלול של היום

יום 11 – שני ה-16.9.13– לאס וגאס

מאחר שארוחות הבוקר אינן כלולות במחירי הלינה של המלונות, בהרבה מלונות ניתן ליהנות מאטרקציית הבופה (המחירים נעים בין סביר ליקר). אנחנו בחרנו לפתוח את היום בבופה ארוחת הבוקר במלון הבלאג'יו (הזכור מהסרט "אושן 11"). הארוחה עלתה כ-20 דולר לאדם אך הציעה מבחר עשיר של כל סוגי המזון, כולל בשר ואפילו ירקות (לאחר טיול של שבועיים, מחסור הירקות מתחיל לתת את אותותיו). בנוסף, בבלאג'יו יש קזינו יוקרתי וגן בוטני קטן ויפה (בחינם).

הגן הבוטני בבלאג'יו

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו ליום שעיקר מטרתו הייתה שופינג. התחלנו בחנות הכלבו רוס (Ross) המכילה בין השאר עודפי מותגים במחירים יחסית זולים (אנחנו קנינו בחנות הנמצאת ליד מלון ה-MGM). לאחר מכן נסענו לאאוטלט הגדול הנמצא בדרום העיר(Premium Outlets). מומלץ להירשם באתר ולהדפיס קופונים כי מקבלים הנחות יפות.

לאחר כמה שעות של קניות והתחמקויות ממוכרים ישראלים שניסו למכור לנו מוצרים מים המלח, חזרנו לעיר לארוחת ערב במלון פריז (החניה עצמה בכניסה למלון Bally's).

בופה ארוחת הערב בפריז נהדר ומעוצב בסגנון של רחוב פריזאי בשעת בין ערביים (חוויה נהדרת). מה שכן, אפילו שם, הקפה שהוגש הוא קפה אמריקני דלוח ולא קפה נורמלי. אמנם הארוחה לא זולה (כ-30 דולר) אך החוויה בהחלט נהדרת.

מפריז, המשכנו לטיול בסטריפ. צפינו במופע המזרקות במלון הבלאג'יו – מופע מרהיב של מזרקות כל רבע שעה לצלילי מנגינה משתנה. המשכנו למלון ונציה (Venetian) וראינו כיצד תעלות הגונדולות בתוך המלון עוברות שיפוץ וסתם נהנינו מהאווירה.
קישור לסרטון שצילמנו ממופע המזרקות בבלאג'יו.

מופע המזרקות בבלאג'יו

לאס וגאס הפתיעה אותי לטובה באופן אישי, ולא הספקנו לראות אפילו חצי ממנה. יש המון הופעות ערב ובכל מלון יש אטרקציות שלא היו מביישות אף מקום. לכן, בדיעבד, הרגשנו שיום נוסף בעיר בהחלט היה מוסיף לחוויה.

המסלול של היום

כיכר סן מרקו במלון ונציה

האריה במלון MGM על רקע מלון "ניו יורק ניו יורק"

יום 12 – שלישי ה-17.9.13– צ'ק אאוט, שופינג בבארסטו ונסיעה לסקויות

לאחר נסיעה ברכבת ההרים במלון (כן, רכבת הרים במלון!)עשינו צ'ק אאוט ויצאנו לדרך.

מומלץ למלא דלק לפני היציאה מנבדה כיוון שהמחירים בקליפורניה גבוהים משמעותית.

לאחר עצירה של כשעתיים לשופינג בבארסטו, המשכנו לכיוון העיירה Three Rivers הנמצאת בכניסה הדרומית מערבית של פארק הסקויות הלאומי (Sequoia National Park).

התכנון המקורי היה לנסוע באותו היום לעיירה Mammoth Lake הנמצאת מזרחית ליוסמיטי, וממנה נהוג להמשיך לפארק הלאומי יוסמיטי. עם זאת, השריפה שהשתוללה במשך מספר שבועות ביוסמיטי גרמה לסגירת כביש 120 ולא ניתן היה להמשיך מהעיירה ליוסמיטי. לכן, שינינו את המסלול ונסענו לפארק של הסקויות במקום.

אנחנו ישנו במלון Comfort Inn בעיירה Three Rivers הסמוכה לכניסה המערבית אליה בשעות הערב.

במוטל עשינו כביסה וייבוש (שלא היה מוצלח במיוחד) ונאלצנו להדליק את המזגן על חימום במשך לילה שלם כדי שייתייבשו הבגדים. המסקנה היא שכדאי לעשות מחזורי ייבוש במנות קטנות אחרת הבגדים לא יתייבשו.

אכלנו פיצה בפיצרייה הסמוכה לחדר, והלכנו לישון.

המסלול של היום.

יום 13 – רביעי ה-18.9.13– פארק הסקויות ונסיעה ליוסמיטי

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לפארק הסקויות (Sequoia National Park) הסמוך לעיירה בה התגוררנו. הכניסה לפארק כלולה בכרטיס הפארקים הלאומיים ולכן לא נאלצנו לשלם כסף נוסף לכניסה.

התחלנו ממרכז המבקרים ומשם המשכנו לסלע מורו (Moro Rock). הסלע משקיף על העמק מתחת ועל הרי הסיירה נבדה. בסופי השבוע אין גישה עם כלי רכב לסלע ויש להשתמש בשירות ההסעות המקומי. טיפסנו על הסלע שהנו גוש גרניט עצום והסתכלנו מנקודת התצפית המדהימה.

מהסלע המשכנו לראות את הסקויות.

אנחנו הגענו לפארק במחשבה שעלולים להיתקל בעצי סקויה בודדים בחלק מהפארק. מה שלא תארנו לעצמנו, שהפארק מלא באלפי עצי סקויה המגמדים כל דבר הנמצא בקרבתם. דבר מדהים נוסף הוא שהעצים כל כך עצומים ששריפות טובות להם. שכבת הגנה לחה בגזע מונעת מהעץ להישרף ורק הקליפה החיצונית היבשה נפגעת. לאחר שריפות, הקרקע פוריה יותר והעצים גדלים מהר יותר.

נסענו מהסלע לכיוון עץ התעלה (Tunnel Log), עץ שנפל וחסם כביש ובמקום להזיז אותו, פשוט ניסרו בתוכו מעבר לרכבים. משם המשכנו לכיוון הגנרל שרמן (General Sherman), העץ הגדול בעולם.

ה-Tunnel Log

קצת קשה לתאר במילים או אפילו בתמונות את העץ הגדול בעולם (אף מצלמה לא תופסת את כל העץ). עץ שאם יוצב בנתיבי איילון יחסום שלושה נתיבים, עץ ששוקל כמו 10 לווייתנים כחולים ועוד. אמנם הוא לא הכי רחב, לא הכי גבוה ולא הכי זקן בעולם, אך ללא צל של ספק, זהו העץ הגדול בעולם.

ליד העץ ישנו מסלול הליכה הנקרא מסלול הקונגרס (Congress Trail). המסלול עובר ליד עצי ענק רבים מהגדולים בעולם. אנחנו טיילנו בו קצת וחזרנו לרכב לקראת השעה 4. היעד הבא, הפארק הלאומי King's Canyon. הפארק נמצא בהמשך פארק הסקויות ומכיל בתוכו את עץ הסקויה השני בגודלו בעולם, עץ הגנרל גרנט (General Grant Tree). לאחר כשלושת רבעי שעה (הנסיעה בפארק מאוד איטית), הגענו לעץ. העץ עצמו ממוקם כ-10 דקות הליכה מהחניה ובדרך אליו עוברים ליד סקויה ענק שנפל לפני שנים רבות (Fallen Monarch) והפך עם השנים לחלול בפנים. ניתן ללכת בתוכו ולקבל פרספקטיבה נוספת עד כמה העצים האלו עצומים.

מהפארק המשכנו לכיוון מקום הלינה שלנו (A Bed of Roses) בעיירה אוקהרסט (Oakhurst) שממוקמת בכניסה הדרום מערבית של הפארק הלאומי יוסמיטי (Yosemite National Park). בדרך עצרנו במסעדה פרסית נחמדה בעיירה פרזנו. למסעדה היו המלצות במדריך טריפל A שהיה לנו והסיבה היא פשוט כי ליד המסעדה יש תחנת רענון של טריפל A. המארחת הייתה מאוד נחמדה והאוכל היה טעים.

מבחינה מסוימת, הרווחנו מהשריפה ביוסמיטי, כיוון לא סביר שהיינו רואים את הפארקים המרהיבים הללו ובעיקר בעוצמה ובכמות הזאת. מי שבכל זאת מעדיף להגיע מלאס וגאס ליוסמיטי דרך Mammoth Lakes יכול לראות עצי סקויה רבים בחורשת מריפוסה (Mariposa Grove) שבקרבת Oakhurst. אמנם החורשה לא גדולה כמו זו שבה אנו היינו אך היא עדיין יפה ומעבירה את חוויית העצים העצומים.

המסלול של היום

עץ הגנרל שרמן

יום 14 – חמישי ה-19.9.13– פארק יוסמיטי

במהלך הטיול שלנו כמעט ולא נתקלנו בישראלים. המקום בעל ריכוז הישראלים הכי גבוה בו נתקלנו היה ה-B&B ביוסמיטי בו מתוך 4 זוגות שהתאכסנו במקום, 3 מתוכם היו ישראלים, בהחלט הפתעה משעשעת.

לאחר ארוחת הבוקר שכללה החלפת חוויות כנהוג אצל ישראלים, המשכנו לכיוון הפארק (Yosemite National Park). למי שלא יודע, יוסמיטי הוא פארק ענק ורצוי להקדיש לו יומיים (לפחות). מה גם, שהנסיעה בו אורכת זמן רב.

מהכניסה המערבית המשכנו עד שהגענו לנקודת התצפית המרהיבה, ה-Tunnel View שנקראת כך פשוט כי מגיעים אליה לאחר שעוברים במנהרה. נקודת התצפית מרהיבה ורואים ממנה חלק יפה מהפארק כולל סלע הגרניט הגדול בעולם, אל קפיטן (El Capitan).

פארק יוסמיטי מתצפית המנהרה

משם המשכנו אל תוך העמק (Valley) ועשינו את מסלול הערפל (Mist Trail). תחנת ההסעות הפנימיות מס' 15 היא שתי דקות הליכה מחניון Curry Village. עלינו על ההסעה וירדנו בתחנה מס' 16 (Happy Isles). המסלול מכיל שניים מהמפלים הגבוהים בפארק והיחידים בהם היו מים בתקופה בה אנו ביקרנו. הראשון הוא מפל ורנל (Vernal Falls) והשני הוא מפל נבאדה (Nevada Falls). קיימת נקודת מילוי מים באמצע המסלול, ומומלץ מאוד להשתמש בה כיוון שלאחריה לא ניתן למלא מים כל המסלול.

אנחנו עלינו לראשון מביניהם ולמרות כמות המים המעטה יחסית, המפל מדהים ביותר. העדפנו לוותר על עליה למפל נבדה (עליה שהייתה מאריכה את המסלול ל-6 שעות) כי רצינו להספיק נקודות נוספות בפארק.

ירדנו למטה ונסענו לתחנה מס' 17, אגם המראה (Mirror Lake). בימי החורף האגם המלאכותי מתמלא ובעבר ניתן היה לראות בו השתקפויות של ההרים שמסביבו. לצערנו, האגם היה יבש והמסלול בו היה משעמם למדי. בסוף המסלול מגיעים לתחתית סלע חצי הכיפה (Half Dome). סלע גרניט עצום שחלקים ממנו התנתקו ונפלו מטה. התצפית על הסלע מלמטה אינה טובה, אך אי אפשר להתעלם מחלקי הגרניט העצומים שהתנתקו ממנו.

מהסלע חזרנו בנסיעה ארוכה חזרה לאוקהרסט.

המסלול של היום נראה כך.

תחתית Vernal Fall

Vernal Fall

יום 15 – שישי ה-20.9.13– פארק יוסמיטי ונסיעה לכביש 1

את חצי היום הראשון הקדשנו ליוסמיטי. הפעם לא נסענו לתוך העמק אלא אל נקודת תצפית יפה על הפארק, נקודת הקרחון (Glacier Point). הנוף מרהיב וניתן לראות את כל העמק מלמעלה. ראינו את המפלים שביקרנו בהם יום קודם וגם את חצי הכיפה.

Half Dome מה-Glacier Point

משם המשכנו למסלול הליכה יפה שנקרא נקודת טאפט (Taft Point). מסלול פחות מתויר אך גם מלא בנוף מרהיב ונקודת תצפית על העמק ועל הסלע הענק, אל קפיטן. המסלול אורך בין שעה לשעה וחצי.

השהות במסלול הוכיחה את טוב ליבם של האמריקנים כי כשחזרנו לרכב גילינו שלא רק שלא נעלנו אותו, אלא גם שאחת הדלתות נשארה פתוחה. מיותר לציין ששום דבר לא נגנב.

חשבנו לעצור לאחר מכן ב-Sentinel Dome לתצפית שאמורה להיות יפה גם כן אך ויתרנו ויצאנו לקראת השעה 1 מהפארק.

נראה כי התקופה הטובה באמת לטייל ביוסמיטי היא בסוף האביב כשהמפלים הרבים מלאים מים. לצערנו הרב, רק בשני מפלים היו מים. בנוסף, הנסיעה הרבה בפארק עצמו קצת פגעה בחוויה (במיוחד יחסית לפארקים האחרים שהיו בעלי כבישים נוחים והסעות ידידותיות בהרבה).

הסלע El Capitan מה-Taft Point

עצרנו להפסקת צהריים קצרה באוקהרסט ומשם יצאנו לנסיעה של כ-4 שעות לכיוון כביש 1 לעיירה מורו ביי (Morro Bay).

הגענו למפרץ מורו בשעת בין ערביים כשערפל כבד ירד על המפרץ. דבר שפגע מעט בתצפית על סלע מורו (Morro Rock) אך עדיין הנוף היה יפה מאוד. כמו כן, ראינו כמה אריות ים שפשוט עלו להם על הסלעים ולא נתנו לסירות ולאנשים להפריע למנוחתם.

משם המשכנו למוטל שלנו (Days Inn) בעיירה סן סימאון (San Simeon) ולאחר התארגנות קצרה יצאנו לעיירה קמבריה (Cambria).

העיירה נראית מאוד נחמדה אך הגענו בשעות החשיכה כשרוב המקומות היו סגורים. יצאנו לפאב נחמד (Cambria Pub and Steakhouse) שהיה אחד המקומות הבודדים שנותרו פתוחים. הברמנית הייתה בחורה מקועקעת בשנות ה-40 לחייה שהתלהבה מכך שאנחנו מישראל וסיפרה כי אנשים מקבוצת הכנסיה שלה גם ביקרו בארץ ושהיא מאוד רוצה לבוא ולבקר במקומות בהם ישו התהלך.

היינו הלקוחות האחרונים בפאב ומשם חזרנו לחדר.

המסלול של היום נראה כך.

סלע מורו (Morro Rock) בעיירה מורו ביי

יום 16 – שבת ה-21.9.13– כביש 1 עד למונטריי

התעוררנו לבוקר ערפילי. וכשאני כותב ערפילי אני מתכוון לראות במרחק של מטרים בודדים, 100% לחות, והרגשה כללית של הליכה בתוך ענן. קצת מבאס בשביל יום שאמור להיות כולו נופים. ראות טובה כנראה שכבר לא תהיה ונופים יפים כבר לא נראה... אז זהו שלא.

את היום התחלנו במושבת פילי הים Piedras Blancas שממוקמת צפונית לסן סימאון. החוף מלא בפילי ים לאורך כל השנה כשהאוכלוסייה עצמה משתנה – גורים ונקבות באביב, פילים צעירים בחודשים ספטמבר אוקטובר ופילים מבוגרים ביותר בחודשי החורף. בהחלט חוויה מעניינת לראות את היונק הענק הזה (הגדולים מגיעים למשקל של מס' טונות) מתנייד בצורה כל כך מגושמת על הקרקע. אך אל תתנו למראה להטעות אתכם, הוא שחיין מצוין כשהזכרים הגדולים גומעים אלפי ק"מ כשבמשך רוב השנה הם כמעט ולא מגיעים ליבשה. מבין היונקים, רק לווייתנים מסוגלים לעצור את נשימתם מתחת למים למשך זמן ארוך יותר.

מי שמעוניין יכול לבקר בטירת הרסט (Hearst Castle), טירתו של המו"ל המיליארדר, וויליאם רנדולף הרסט, אנחנו לא הספקנו אך שמענו שהביקור מומלץ והמקום הוא מהאטרקציות היותר מתוירות על כביש 1.

מהמושבה המשכנו צפונה בכביש 1. אמנם הראות הייתה ערפילית אך חוויית הנסיעה בכביש ההררי לאורך המצוקים הייתה נהדרת ולא הפסקנו לעצור ולצלם תמונות.

עצרנו בהמשך הכביש, ממש לפני ביג סר (Big Sur) לקפה בבית קפה שממוקם בגלריה של הסופר והצייר הנרי מילר. במקום יש גם חנות מזכרות יקרה למי שמעוניין.

גשר בכביש 1

משם עצרנו בספריה של הנרי מילר עם מס' עצי רדווד ענקיים הצומחים בקרבתה והמשכנו דרך ביג סר עד לפוינט לובוס (Point Lobos). המקום הנו שמורת טבע נחמדה ועלות הכניסה היא כ-10 דולר. במקום ישנם מס' מסלולי הליכה. בדיוק כשהגענו פקד את המקום מבול שעיכב אותנו אבל לבסוף נרגע ויצאנו למסלול ההליכה לסלע אריות הים.

המסלול עצמו יפה והים הסוער התנפץ אל הסלעים ויצר מחזה מרהיב שנראה כאילו כל רגע הים עלול לבלוע את הסלע. דוקא אריות ים פחות ראינו והבחנו בהם יחסית מרחוק אבל אומרים שלעיתים הם מגיעים ממש קרוב לחוף. אפשר לטייל במקום מס' שעות ואף להמשיך משם ברכב לפארק Julia Pfeiffer Burnsולצפות במפל מקוואי (McWay Falls). אנחנו לא עשינו זאת והמשכנו לכיוון העיירה כרמל (Carmel by the Sea).

Point Lobos

בכרמל, בה כיהן בעבר קלינט איסטווד כראש העיר, נסענו לאורך החוף. העיירה מעט מצועצעת אך במידה ונחמד לעבור דרכה. פתאום נפסק הגשם והשמש יצאה. השמים התבהרו ונוף הברושים המקומי (עץ יפה ושונה מאוד מהברושים שלנו) נראה יפה על רקע הים. התמזל מזלם של בני זוג, שבדיוק נדרו את נדריהם בטקס חתונה לחוף הים. ובוודאי הרגישו שהשמש יצאה במיוחד לכבודם ביום המאושר בחייהם (ואנחנו היינו שם כדי לצלם).

משם המשכנו לדרך 17 המייל (במקום לעצור ולאכול – טעות!). הדרך שעוברת לחוף הים עד למונטריי. הדרך עוברת בעיירה פבל ביץ' (Pebble Beach) ונגמרת בפסיפיק גרוב (Pacific Grove) ופחות יפה משאר הכביש. בנוסף, הכניסה אליה עולה כ-10 דולר, מחיר קצת מופרז ולא ממש שווה.

בעינינו שלוש האטרקציות בדרך היו הברוש הבודד (עץ ברוש בן למעלה מ-150 שנה), הנוף על הברושים בכלל וסלע הציפורים.

חתונה בכרמל

הסלע שאמנם נקרא סלע הציפורים (Bird Rock) התמלא במאות אריות ים וקול שאגותיהם הגיע עד לחוף. יש צורך במשקפת או בעדשת מצלמה ממש טובה והחוויה בהחלט מרהיבה. קישור לסרטון של אריות ים על סלע הציפורים.

אחרי שיצאנו מדרך 17 המייל המשכנו לבית הקברות בפסיפיק גרוב. למה? כי בפאב בקמבריה, הבחורה המקועקעת סיפרה לנו שאיילים מסתובבים בבית הקברות כאילו היה זה אחו גדול. ובהחלט ראינו לא מעט איילים, רובם קטנים אך גם הספקנו לעבור ליד איל עם קרניים שעקב אחרינו בחשדנות עם מבטו כאילו הראה שהוא השולט.

מפסיפיק גרוב הסמוכה למונטריי נסענו למרכז העיר. אכלנו ארוחה במסעדה איטלקית נחמדה בשם צ'יבו (Cibo). המסעדה הייתה מעולה שנראתה מהמקומות הבודדים הפתוחים במרכז העיר (רחוב אלבארדו - Alvardo) בשעות הערב. טיילנו קצת ברחובות אך לא התרשמנו יותר מידי. דוקא פסיפיק גרוב נראית יותר ציורית ופחות מצועצעת.

חזרנו להתרעננות במוטל Seaside Inn בעיירה סיסייד (SeaSide) הסמוכה למונטריי. לאחר מכן, יצאנו חזרה למונטריי לאזור החוף בקנרי רואו (Cannery Row), אזור חיי הלילה של העיר. אנחנו היינו בפאב נחמד עם המון סוגי בירה והופעה חיה אבל באופן כללי האזור היה פחות שוקק חיים משציפינו.

מונטריי עיירה נחמדה אך מעט התאכזבנו כי נבנו אצלנו ציפיות קצת יותר גדולות, במיוחד בהיבט האווירה.

המסלול של היום נראה כך.

הברוש הבודד בדרך 17 המייל

יום 17 – ראשון ה-22.9.13– האקווריום של מונטריי, שופינג בגילרוי ונסיעה לסן פרנסיסקו

את חצי היום הראשון הקדשנו לאקווריום של מונטריי (Monterey Bay Aquarium) הממוקם גם בקנרי רואו. אין חניה באקווריום ובחלק מהרחובות באזור החניה מוגבלת לזמן מועט. אנחנו חנינו ברחוב Foam בצומת עם רחוב Irving (כ-5 דקות הליכה מהאקווריום). החניה ברחוב אמנם עולה כסף (1.5 דולר לשעה), אך לא מוגבלת בזמן ולכן שילמנו על 5 שעות והלכנו בלב שקט לאקווריום.

האקווריום (השלישי שלנו בטיול!) מדהים. האטרקציות השוות באמת הן מופעי ההאכלה של הדגים בהם. באחד מהמופעים (Open Sea Exhibit) ניתן לראות עשרות דגי טונה וקבוצת סרדינים ענקית שזזה כמקשה אחת (קישור לסרטון של להקת סרדינים באקווריום). בנוסף ניתן לראות לוטרות, פינגווינים (פינגווין באקווריום), כרישים, אלבטרוס ואפילו ללטף כוכבי ים. לאחר מס' שעות המשכנו לצהריים בטיילת לאורך החוף ולאחר הארוחה (במסגרת 5 השעות של החניה עליה שילמנו) עזבנו את מונטריי.

עצרנו בדרך בעיירה גילרוי בה יש אאוטלט גדול (Premium Outlets Gilroy) השייך לרשת פרמיום אאוטלט (כמו בלאס וגאס) אך לא ממש היה לנו חשק לקניות. משם המשכנו לפגוש מכרים הגרים בפאלו אלטו ובשעות הלילה הגענו למקום הלינה שלנו בסן פרנסיסקו.

ארך זמן רב למצוא חניה וגם אז נאלצנו לקום מוקדם בבוקר כדי להחנות את הרכב במקום אחר (שימו לב לשלטים כיוון שיש הגבלות שונות ומשונות) לבסוף התמקמנו והלכנו לישון.

המסלול של היום נראה כך

תמנון באקווריום במונטריי

דגי שושנון באקווריום במונטריי

יום 18 – שני ה-23.9.13– סן פרנסיסקו – מגדל קויט, רציף 39, ו-Union Square

בבוקר קמנו מוקדם כדי להחנות את הרכב במקום ללא תשלום. בפועל, הייתה זו הפעם האחרונה שהזזנו את הרכב מהחניה. לאחר התארגנות בחדר יצאנו לעיר.

האזור בו גרנו נמצא קרוב ל-Mission District שהיא שכונה נחמדה ושקטה. עם זאת, הנסיעה באוטובוס ארכה כחצי שעה כדי להגיע למרכז התיירותי. חייב לציין שכלל לא ניסינו את הרכבת התחתית במהלך השהות בעיר וייתכן שהיא מקצרת את הזמנים.

בסן פרנסיסקו ניתן לקנות כרטיס תחבורה ציבורית לשלושה ימים בעלות של כ-20 דולר. אנחנו לא קנינו אבל כדאי לבחון את הנושא.

לאחר כחצי שעת נסיעה בקו 12, התחנה הראשונה שלנו הייתה ליד הבניין של ליוייס (בצומת הרחובות Sansome ו-Filbert). כן, לוי שטראוס, יצרן הג'ינס האגדי התחיל בסן פרנסיסקו. משם עלינו למעלה במדרגות רבות ובין בתי מגורים יפים (מי לעזאזל גר שם?!) לכיוון מגדל קויט (Coit Tower). המגדל קרוי על שמה של לילי היצ'קוק קויט, שתרמה שליש מהונה לעיר. היא הייתה דמות מעניינת ונהגה לנהוג בדרכים לא מקובלות לבנות דורה כגון עישון סיגרים, הימורים ולבישת מכנסיים. כשמתה תרמה כשליש מהונה לעיר והמגדל שנבנה 4 שנים לאחר מותה קרוי על שמה.

סן פרנסיסקו ממרומי מגדל קויט

העליה למגדל עולה כ-7 דולר והנה במעלית שמתופעלת ע"י מפעיל ידני במשך עשרות שנים. היה משעשע כשהבחור המחוצ'קן ממוצא סיני, שהפעיל את המעלית, סיפר שהמעלית בגיל של סבו. מהמגדל ניתן לראות את כל מפרץ סן פרנסיסקו, את כלא אלקטרז הידוע לשמצה, את העיר היפה ואת הגשרים המרהיבים שלה – גשר שער הזהב המפורסם וגשר המפרץ (Bay Bridge) המוביל לאוקלנד.

מהמגדל ירדנו לרחוב לומברד (Lombard) והלכנו לאיטנו מערבה. לאחר מכן צפונה דרך רחובות קולומבוס וטיילור (Taylor) עד שהגענו לרציף הדייגים Fisherman's Wharf. מי שרוצה יכול לקנות מאכלי ים בדוכנים הרבים. אנחנו המשכנו מזרחה ברחוב ג'פרסון (Jefferson ) עד שהגענו לרציף 39 (Pier 39). ברציף אי אפשר להימנע מלאכול מרק בלחם כפרי כשמרק הצדפות הוא הנפוץ ביותר.

הרציף נפתח בסוף שנות ה-70 לקהל הרחב ומכיל בתוכו חנויות נחמדות, בתי קפה ומסעדות וממש נעים לטייל בו. אמנם מצועצע אבל במידה. גולת הכותרת של הרציף הוא מזח אריות הים. בסוף שנות השמונים לאחר רעידת אדמה שפקדה את העיר, החלו להגיע לרציף אריות ים. בהתחלה פרטים בודדים ולאחר מכן עשרות ומאות כשבסוף העשור הקודם זוהו כ-4000 פריטים ככאלו הפוקדים את הרציף באופן קבוע. אריות ים משחקים ברציף 39.

חוויה מרהיבה להיות כל כך קרוב ליונקים המדהימים הללו כשהאינטראקציה בין הפרטים השונים הייתה מעניינת. היה יפה לראות מצד אחד את הזכרים הגדולים והמשועממים שבעיקר רבצו להם באדישות אל מול הצעירים ששיחקו "דחיפות" ודחפו אחד את השני מהרפסודות הצפות אל תוך המים, לקול תשואות הצופים.

ברציף יש גם שחפים רבים וחמדנים– ראינו ילדה מסכנה שהשחף חטף לה מהיד פרוסת לחם שאכלה.

משם המשכנו לטייל לאורך החוף. עברנו בפאב נחמד שהכיל עשרות סוגי בירה מהחבית עד שהגענו לכיכר גיררדלי (Ghirardelli Square). הכיכר היא ביתה של חברת השוקולד המקומית בעלת אותו שם שהוקמה ע"י מהגר איטלקי במאה ה-19. לחברה יש גם בתי קפה וגלידריות בערים הגדולות במערב והשוקולד עצמו טעים ביותר. מאחר שנחשפנו לחברה כבר בגזלאמפ (Gaslamp) בסן דייגו, לא יכולנו לוותר ואפילו קנינו לנו שוקולד אותו הבאנו חזרה לארץ.

מהכיכר חזרנו לתחנת הקרוניות הנמצאת בצומת הרחובות Hyde ו-Beach. הקרוניות (Cable Car) מחוברות לכבלים הנעים ללא הפסקה בכבישי העיר, אינן ממונעות והשליטה במהירות שלהן היא באמצעות הבלם. בעבר שימשו הקרוניות כאמצעי תחבורה סטנדרטי ברחבי העיר וכיום הן בעיקר אטרקציה תיירותית שלא ניתן להפריד מהעיר ומאופיה.

הנסיעה עולה 6 דולרים והיא חד פעמית (ללא אפשרות להחליף בין אמצעי תחבורה שונים) והתורים לקרונית ארוכים ועלולים לארוך למעלה מחצי שעה (שמענו גם על אנשים שהמתינו למעלה משעה). למרות הכל, הנסיעה בקרונית בעליות ובמורדות בכבישי העיר היא חוויה.

התחנה האחרונה של הקרונית בה נסענו הייתה כיכר יוניון (Union Square). הכיכר יפה עם הרבה בניינים יפים וחנויות יוקרה. טיילנו בה קצת והמשכנו לרחוב מרקט (Market) החוצה את העיר.

מי שרוצה, יכול לעשות קניות בחנויות הרבות הפזורות ברחוב. אנחנו המשכנו לחדר ומשם יצאנו לפאב נחמד בשכונת Mission.

המסלול של היום (עד לנסיעה בקרונית) נראה כך. לאחר מכן המסלול נראה כך.

קרוניות ב-Union Square

יום 19 – שלישי ה-24.9.13– סן פרנסיסקו – גשר שער הזהב, שכונת הייט-אשבורי והקסטרו

את היום השני התחלנו בגשר שער הזהב, שער הכניסה המפורסם למפרץ סן פרנסיסקו. הגשר הוא פלא הנדסי וגם ארכיטקטוני. מאוד מומלץ להגיע לשם, לצלם אותו, ללכת עליו וגם לקרוא קצת על ההיסטוריה שלו. אנקדוטה מעניינת היא שבהתחלה חשבו לצבוע את הגשר בצבעי בית"ר ירושלים אך למזלנו הרב, ירדו מהרעיון.

לא חצינו את הגשר לכיוון צפון, אך יש עיירת אמנים נחמדה (כך שמענו) בשם סוסליטו (Sausalito) ולמי שיש זמן, יכול ליהנות מביקור בה.

גשר שער הזהב (Golden Gate Bridge)

לאחר זמן מה בגשר שכלל גם הליכה עד למגדל הדרומי (ומעבר ליד טלפון חירום לאלו השוקלים להתאבד) נסענו לכיוון שכונת הייט-אשבורי (Haight-Ashbury) החביבה.

השכונה חביבה ומשלבת אווירה היפית נעימה עם הרבה חנויות מקסימות, מסעדות נחמדות ואווירה נעימה. לאחר ארוחת צהריים, הלכנו לאורכו של רחוב הייט עד לפארק גשר שער הזהב (Golden Gate Bridge Park).

הפארק שניתן לתאר אותו כ-"סנטרל פארק" של סן פרנסיסקו, הנו פארק ענקי וניתן לטייל בו שעות. הוא מכיל גם מוזיאונים שונים, גן בוטני (Conservatory) וגן תה יפני. אנחנו הגענו אחרי השעה 4, ורוב המקומות כבר היו סגורים או לקראת סגירה, כנראה שכדאי להגיע מוקדם יותר. טיילנו קצת בפארק, אכלנו פירות יער שקנינו בחנות ליד והמשכנו ליעד הבא, שכונת קסטרו (Castro).

הרחוב, מעוז הקהילה בעיר, שווה ביקור ויפה מאוד. ניתן לראות הרבה חנויות נחמדות (וגם כאלו למבוגרים בלבד) כשדגלי הגאווה מתנוססים להם ברחבי הרחוב. עצרנו לקפה בבית קפה נחמד ועברנו ליד ביתו של הארווי מילק. מילק היה פוליטיקאי יהודי אמריקאי שנבחר למועצת סן פרנסיסקו והיה לפוליטיקאי הראשון שיצא מהארון בצורה פומבית. מילק נרצח על רקע נטייתו המינית, אך המורשת שלו נשארה בגאווה.

מהקסטרו המשכנו ברגל דרך רחוב 18 לרחוב ולנסיה (Valencia) המלא בחנויות קטנות, פאבים ומסעדות. רוב החנויות היו סגורות כשהגענו ונראה כי שווה לבקר בהן בשעות היום. אכלנו במסעדה נחמדה ומשם חזרנו לחדר לישון.

המסלול של היום נראה כך.

רחוב קסטרו (Castro)

יום 20 – רביעי ה-25.9.13– אלקטרז, בית העירייה וקניות ברחוב מרקט

את היום האחרון בסן פרנסיסקו פתחנו בשייט לאלקטרז. מומלץ להזמין מראש - אנחנו הזמנו יומיים מראש אבל כמעט ולא היו מקומות. אנחנו הזמנו דרך חברת Alcatraz Cruises והמחיר היה הזול ביותר שמצאנו. השייט עצמו יצא מרציף 33 (Pier 33).

האי החל את דרכו כבסיס צבאי שאמצע המאה ה-19 עקב הבהלה לזהב ופתיחת מערב המדינה לעולם הגדול. בגלל מיקומו האסטרטגי (בלב מפרץ מקסיקו) האי אויש למקרה בו תתרחש פלישה לעיר, פלישה שמעולם לא קרתה.

אך עם כל הכבוד להיותו בסיס צבאי, לעיקר תהילתו זכה האי בתקופת היותו בית סוהר לאסירים בפרופיל גבוה. אל קפונה למשל, שהיה אחד מהאסירים באי, בכלל נכלא על עבירות מס ובעולם של ימינו, לא סביר שהיה יושב בבית סוהר באבטחה מקסימלית. בשנות ה-30 לעומת זאת, עונש כזה התקבל בהבנה מלאה.

לאחר השיט, התחלנו עם סרטון קצר המספר את ההיסטוריה של האי. אורך הסרטון הוא כ-20 דקות והוא בעיקר מכניס את המבקרים לאוירה של המקום.

לאחר מכן עלינו באי עד שהגענו לבית הסוהר הראשי. בדרך עברנו ליד מגדל המים של האי. לאחר שבית הסוהר נסגר בשנת 1963 עקב עלויות אחזקה מאוד גבוהות, הגיעה קבוצה של אינדיאנים מקומיים לאי. האינדיאנים הגיעו בסוף שנות ה-60 והשתלטו על האי. ההשתלטות לא הייתה עוינת (מאחר שהאי היה נטוש) ובאווירת השלום והאחווה ששררה בשנות ה-60, אך הייתה להם אמירה לגבי הזהות האינדיאנית והצורה בה עוצבה המדינה. אמנם האינדיאנים גורשו לאחר כשנתיים, אך הגרפיטי שריססו נשאר על האי ומתנוסס בגאווה על מגדל המים.

לבסוף הגענו לבית הסוהר. חוויה סוריאליסטית משהו היא חוויית הביקור בבית הסוהר. במהלך הביקור, ליווה אותנו המדריך הקולי החינמי (Audio guide). ההדרכה במכשיר הוקלטה ע"י סוהרים, אסירים ואפילו ילדים של סוהרים ששהו במקום בשנים בהן עבד ומכניסה את המבקר לאווירה. למשל, מספרים האנשים שבמהלך החגים, משב הרוח הביא את קולות העיר אל בין כותלי בית הסוהר וגרם גם לאסירים להרגיש את אווירת החג.

לאחר מספר שעות באי, חזרנו אל העיר (כדאי לשים לב לשעות השיט בחזרה לעיר). המשכנו לרציף 39, אכלנו צהריים ונהנינו עוד קצת מחוויית אריות הים שהיו הפעם יותר מנומנמים מהפעם הקודמת.

משם המשכנו באוטובוס לבית העיריה המרשים של העיר ב-Civic Center וטיילנו עד לרחוב מרקט. את הזמן ברחוב, הקדשנו בין השאר לחוויית קניות (ג'ינס ליוויס ב-15 דולר!) וארוחת ערב במסעדה איטלקית נחמדה.

משם חזרנו לחדר וארגנו את הדברים לקראת הטיסה שלנו לניו יורק.

המסלול של היום (לא כולל השייט עצמו) נראה כך.

אריות ים ברציף 39

עיריית סן פרנסיסקו ב-Civic Center

יום 21 – חמישי ה-26.9.13– צ'קאאוט וטיסה לניו יורק

ליל אמש היה הלילה האחרון שלנו במערב. לאחר ארוחת הבוקר, עזבנו את החדר ונסענו להחזיר את הרכב בשדה התעופה בסן פרנסיסקו.

סן פרנסיסקו עשתה רושם של עיר נהדרת. הגענו אליה באווירה רגועה יחסית ולכן גם לא הספקנו את הכל. כלל לא ביקרנו במוזיאונים ולא עזבנו את העיר עצמה. מצד שני, עדיין הספקנו לא מעט ונהנינו מאוד.

הדלק בקרבת שדה התעופה יקר מאוד אך מצאנו תחנה שהייתה יחסית זולה. שם התחנה Kwik Serv ברחוב2101 San Bruno Ave .

מספר רחובות היו סגורים עקב בניה ושיפוצים, לכן הגענו בשעה יחסית מאוחרת לשדה התעופה.

בשונה מ-LAX, נקודת החזרת הרכב קרובה יחסית לשדה התעופה. זמן הנסיעה ברכבת היוצאת ממנה ועוברת בטרמינלים השונים הוא כרבע שעה.

הבידוק הביטחוני היה ארוך ועבר בשלום. בטיסות פנים בארה"ב לרוב לא מוגש אוכל, לכן קנינו טייק-אווי במסעדה מקסיקנית בטרמינל.

נפרדנו ממערב ארצות הברית ועלינו על המטוס לניו יורק לטיול עליו ניתן לקרוא בקישור הבא.

מפת כל הטיול

לסיכום

תמו להם שלושה שבועות נהדרים וכמו שכבר כתבתי בהתחלה, התמונות והמילים עושות רק מעט חסד עם הנופים המרהיבים והערים היפות.

נהנינו מאוד וסיימנו בהרגשה שהספקנו לראות רק חלק קטן ממה שיש לאזור המדהים הזהו להציע.

עוד נחזור!

הערות כלליות: מחירים, חנויות, מסעדות וכו'

כבישים – הכבישים בארצות הברית סבירים אך לא מדהימים. גבול המהירות המותר בחוק בכבישים בין המדינות (Interstate) בין 65 ל-75 מייל לשעה (בין 100 ל-120 קמ"ש). הייתרון בכבישי המהירים הוא שלרוב הנהגים מקפידים על נהיגה בנתיב ללא "זגזוגים" ולכן ניתן להפעיל את בקרת השיוט (Cruise Control) וליהנות מנסיעה נינוחה יחסית. בכבישים דו סיטריים לעומת זאת (בתוך המדינות), גם התשתית רעועה יותר ובהתאם המהירות המותרת נמוכה יותר. הכבישים לא מוארים בכלל (רק מחזירי אור) והנהגים בשעות הלילה נוסעים עם אורות גבוהים באופן קבוע כמעט.

דלק – מחיר הדלק לבנזין (מומלץ לתדלק 87) משתנה מאוד וייכול לנוע בפערים של יותר מדולר. בקליפורניה היו מקומות בהם מחיר הדלק הגיע עד ל-5 דולר לגלון כשבאזור לאס וגאס ראינו דלק במחיר שעלה כ-3.5 דולר ואפילו פחות. לכן מומלץ לתדלק כשרואים תחנה זולה.

פארקים – בכל הפארקים הלאומיים (National State Park) מאוד נח להתנייד. בכל אחד מהפארקים מקבלים מפות בכניסה, המכילות מידע רב לגבי המסלולים בפארק תוך התייחסות לדרגות הקושי ולמשך הזמן למסלול. כמו כן, ניתן לקבל מידע נוסף במרכז המבקרים, דבר המקל ומייעל את הביקור. הכניסה לרוב הפארקים הגדולים עלתה כ- 25 דולר לרכב ותקפה לשבוע. אנחנו רכשנו את הכרטיס בעל התוקף השנתי בעלות של 80 דולר. מומלץ להתעדכן באתר של הפארקים הלאומיים בנוגע לשינויים פתאומיים בפארקים - סגירת כבישים עקב הצפות, מפולות סלעים וכו'. אתר הפארקים: www.nps,gov.

חניה בערים – כמעט ולא חנינו בערים שברובן החניה הייתה בתשלום. בלאס וגאס חנינו בתוך בתי המלון כיוון שהחניה בהם היא חינם.יש לשים לב לצבעים על אבני השפה, מיקום מדחנים (במידה ויש), הגבלות חניה (לעיתים, קיימת הגבלה של משך החניה ברחוב או איסור חנייה בשעות מסויימות בבוקר). בחלק מהמקומות, החניה ברחוב היא בחינם החל משעות הערב (שעות התשלום מופיעות על המכונות) וביום ראשון.

קניות – לא נפרט לגבי הבדלי המחירים בין ארצות הברית לארץ כי זה יעציב את כולנו. אפשר למצוא באאוטלטים בקלות ביגוד במחירים פשוט מגוחכים. דוקא בחנויות אלקטרוניקה לא הבחנו במחירים נמוכים משמעותית. למיטב הבנתי, ההבדל ניחן בעיקר במוצרי אלקטרוניקה יקרים. מוצרי מזון קנינו לרוב בכלבו וולמארט (Wal-Mart) לאורך הדרך.

מסעדות – האוכל לא זול אבל יחסית לארץ גם לא יקר. לגיטימי לבקש מים רגילים ללא תשלום (כמו בארץ). דמי השירות הנהוגים לעומת זאת, יקרים מאשר בארץ ונעים בין 15% (שירות בינוני) ל-20% (שירות טוב).

מזג אוויר – מזג האוויר היה נהדר. כמעט ולא ירד גשם, מלבד מספר ימים בהם ירד גשם למספר שעות. כמו כן, הטמפרטורות לא גבוהות כמו בחודשי הקיץ ונראה כי חודש ספטמבר הוא פשוט אידאלי לטיול באזור. כמובן, שבכל מקרה מומלץ להצטייד במעיל קל ובמטרייה.

לינה – רוב מקומות הלינה בהם התאכסנו היו מוטלים. הסיבה היא הנגישות והנוחות בכניסה ופינוי מהיר של החדרים (החניה לרוב ליד החדר). יתרון נוסף במוטלים הוא הכביסה במחיר סביר (כ-5 דולר למחזור כביסה). המחיר הממוצע לכל הטיול עלה קצת מעל ל-100 דולר ללילה. במונטריי ויוסמיטי מאוד יקר – אנחנו שילמנו כ-150 דולר ללילה בכל אחד מהמקומות. סן פרנסיסקו יקרה, לכן הזמנו לינה דרך אתר Airbnb ביחידת דיור ולכן המחיר היה סביר (כ-110 דולר ללילה). כמעט כל המקומות הוזמנו מראש.

טלפון ואינטרנט סלולרי – עקב משך הטיול, רכשנו בארץ (באתר Freesim) כרטיס סים אמריקני שכלל שיחות חינם לארץ ולארצות הברית, SMS ללא הגבלה וחבילת אינטרנט בגודל 1 ג'יגה. בנוסף, הסים שלנו, שעלה 100 דולר, כלל גם מספר ישראלי אליו היה ניתן להתקשר בחינם מהארץ. בשונה מישראל, בה בכל מקום ניתן למצוא רשת אינטרנט סלולרית בכל נקודה, בארצות הברית קיימים מקומות רבים בהם אין רשת אינטרנט ואפילו אין קליטה (רלוונטי בעיקר לפארקים לאומיים). לכן, בנוסף לאפליקציית Waze לניווט, מומלץ להתקין גם אפליקציית GPS שלא עובדת על רשת הסלולר, כדי לאפשר GPS במקומות בהם הקליטה בעייתית.

נספח - אתרי עניין

·מומלץ לבדוק טרם ההגעה למקום כיוון שקיימת שונות בין עונות השנה השונות.

אזור	שם האתר	מה יש	מיקום	עלות (דולרים)	שעות פעילות	ימי פעילות	הערות
לוס אנג'לס	Universal Studios	פארק שעשועים וסיור באולפנים	Universal Studios Hollywood, 100 Universal City Plaza, Universal City, CA, United States	76 ליום אחד	09:00-19:00	משתנה בין הימים ועונות השנה
				135 לכרטיס משולב ל-SEAWORLD
				139 לכרטיס VIP ללא תורים
	Disneyland	דיסנילנד – פארק השעשועים המפורסם של דיסני	Disneyland Main Transportation Center Anaheim, CA 92802, USA ‎	86 לילד 92 למבוגר	09:00-20:00	כל ימות השנה. בימי הקיץ המקום פתוח גם עד חצות	יום אחד
				162 לילד 175 למבוגר			יומיים. קיימת אופציה לשדרוגים נוספים.
	Getty Museum - Center	מוזיאון אמנות	1200 Getty Center Drive in Los Angeles,	חינם - חניה בין 10 ל-15 דולר	10:00-17:30	ראשון, שלישי - שישי	המקום סגור בימי שני
					10:00-21:00	שישי - 24 מאי-30 אוגוסט
					10:00-21:00	שבת
	התיאטרון הסיני	תאטרון מפורסם. בכניסה יש טביעות ידיים של מפורסמים	6925 Hollywood Boulevard Hollywood, California	13.5 לסיור	10:00-21:00	כל יום. סיורים אחת לחצי שעה	קיימים בהוליווד מוזיאונים נוספים ומי שמעוניי
	Madame Tussauds Hollywood	מוזיאון השעווה המפורסם	Madame Tussauds Hollywood 6933 Hollywood Blvd, Hollywood, CA, United States ‎	28 במקום 20 באתר אינטרנט	9:30-19:00	שני-שישי
					09:30-20:00	שבת וראשון
	Ripley's Believe it or Not	המוזיאון של ריפלי	Ripley's Believe It Or Not 6780 Hollywood Blvd, Hollywood, CA, United States	17	10:00-00:00
	The Hollywood Museum	המוזיאון על הוליווד	1660 N. Highland Ave. Hollywood, CA 90028	15	10:00-17:00
סן דייגו	Sea World		500 Sea World Drive, San Diego, CA 92109	64 ליום אחד	10:00-18:00	המקום פתוח כל ימות השבוע	השעות משתנות גם במהלך השבוע, כדאי לבדוק לפני
				135 לכרטיס משולב ל-Universal

Barstow	אאוטלט		2796 Tanger Way Barstow, CA 92311		9:00-20:00
Grand Canyon	Grand Canyon		Garnd canyon, Tusayan	13.72 -מרכז המבקרים בנשיונל ג'אוגרפיק	8:30-20:30	כל ימות השבועבחודשים מרץ עד אוקטובר	כדאי להתעדכן באתר www.nps,gov
				12 דולר לאדם. 25 לכניסה בעלת תוקף של שבוע	8:30-18:30	כל ימות השבוע בחודשים נובמבר - פברואר
				80 דולר לכרטיס לכל הפארקים לשנה
Lake Powell	קניון אנטילופ (Canyon Antelope)		קיימים שני קניונים. אחד עליון (Upper Antelope Canyon) ואחד תחתון (Lower Antelope Canyon)	מחיר משתנה. ברמה של עשרות דולרים (עלול להיות בין 20 ל-60 דולר)			הכניסה רק בליווי מדריך מקומי. מומלץ לבדוק באינטרנט או לשלם במקום. המחירים משתנים
	Horseshoe Bend	תצפית על נהר הקולורדו עושה פניית פרסה	Horseshoe Bend, Arizona	חינם
	Lake Powell Tours	שייט באגם פאוול	Antelope Point Marina	25	כל שעה ורבע בין 09:15 עד 17:00		בתוך פארק לאומי. עלות הכניסה לפאר היא 18 דולר. מי שמחזיק בכרטיס כניסה שנתי לפארקים לאומיים הכניסה חינם
	Glen Canyon Dam	הסכר השלישי בגודלו בארה"ב	Carl Hayden Visitor Center at Glen Canyon Dam	5 דולר	08:00-18:00	קיץ
					08:30-16:30	נובמבר-פברואר
					08:00-17:00	שאר השנה
Zion Park			Zion National Park Utah 9, Springdale, UT, United States ‎		07:00-21:00	סתיו
					06:00-21:00	משתנה מעט עם עונות השנה	זמנים לאוטובוס שיוצא ממרכז המבקרים

Bryce Canyon			Highway 63, Bryce Canyon, UT, United States ‎		08:00-20:00	קיץ
					08:00-18:00	סתיו, אביב
					08:00-16:00	חורף
Hoover Dam (ליד לאס וגאס)	Hoover Dam	סכר הובר המפורסם	Hoover Dam	11 דולר+ 7 דולר לחנייה	09:25-16:45	כל השבוע	לתחנת החשמל
				30 דולר+ 7 דולר לחנייה	09:30-16:00	שני עד חמישי	לסכר+תחנת חשמל
					09:30-16:30	שישי-ראשון	לסכר

Hearst Castle	Hearst Castle	טירה גדולה עם חדרים מפוארים	750 Hearst Castle Road San Simeon, CA 93452	25 דולר לסיור. יש סיורי ערב בעלות 32	09:00-15:40סיורי יום. בקיץ יש עוד שעה	כל ימות השבוע	מומלץ להזמין זמן רב מראש. במיוחד לסיורי ערב. סיורי GRAND יותר פנויים
Monterey	Monterey Bay Aquarium		886 Cannery Row Monterey, CA 93940	35	10:00-18:00	כל ימות השבוע. השעות משתנות עם העונה	תיתכן הנחה לחברי טריפל A. צריך לקנות מראש כרטיס בתחנת טריפל A
San Francisco	Alcatraz	כלא אלקטרז המפורסם	Alcatraz Landing at Pier 33	30	08:45-15:50	כל ימות השבוע. יש גם סיורי ערב	מומלץ להזמין מראש