שבוע בשוויץ - אמא ובת

הכל התחיל במקרה... הבטחתי לבכורה טיול שחרור מהצבא: הרבה ירוק, אם אפשר פסגות מושלגות וטיולים רגליים. אבל מה לעשות שזה יקרה רק בינואר?! בפורום אוסטרליה-ניו זילנד קראתי אמירה של איימי שחזרה מטיול בשוויץ -; שהיא "יפה ברמה של ניו-זילנד". אחרי שקראתי את הבלוג שלה - נתקלתי בקישור לבלוג של ג'מוס על טיסות מוזלות... עשיתי 1+1, התקשרתי מיד לחיילת -; ולמחרת כבר הזמנתי שני כרטיסים לסוף יוני. מקסימום, אמרתי, הלכו 1000 ש"ח...

הוצאות כלליות:
טיסה: איזיג'ט 1100 ₪ - כולל 2 מזוודות. אח"כ הוספתי עוד 30 יורו ל"ספידי בורדינג" (סתם פינוק של רגע).
רכב: 1200 ₪ לשבוע, דרך ממס"י (יורופקאר). דרגהC . קיבלנו פג'ו 308 מקסים ומרווח.
דלק: כ-500 ₪. פעמיים תדלקנו(כולל לפני ההחזרה). בערך 1000 ק"מ.
לינה: 2400 ₪ (120 פרנק ללילה), בדירת סטודיו בגרינדלוולד (אפשר היה זול יותר -; סתם נדלקתי על זו).

כרטיס רכבות ורכבלים באזוראינטרלקן:1400 ₪ לשתינו (350 פרנק), שלושה ימים רצופים באזור, כולל עלייה לינגפראו (רק זה היה עולה 1100 ש"ח). קנינו דרך "גורדון טורס" כרטיס של SWISS1:
http://www.swiss1.co.il/page.asp?page_parent=428
אוכל: (יקר בטירוף -; גם בסופר בגרינדלוולד). ארוחת בוקר בדירה, ולעיתים סנדוויצ'ים לצהרים. ערב או צהרים בחוץ + קפה/בירה באתר כלשהו. קשה לי לעשות חשבון. לעיתים הגענו ל-80 פרנק (320 ₪), לעיתים פחות.

7:00 בבוקר אנחנו על הרכבת בנהריה, 9:00נתב"ג, 9:30 בטרמינל 1 (עד שהבנו מאיפה לוקחים את השאטל). איזו נוסטלגיה- הזמן כאילו עמד מלכת.... הטרמינל כמעט ריק. יש לפנינו אולי 5 אנשים בתור לבידוק הביטחוני, והדלפקים בכלל ריקים. דווקא נחמד בלי העומס הרגיל. משם מחכות להסעה לטרמינל 3.

מסתובבות קצת בדיוטי. כעשר דקות לפני הבורדינג, אנחנו מגיעות לשער ואכן, תור ארוך משתרך. ה"ספידי בורדינג" שהזמנתי לפני כמה חודשים -; מוכיח את עצמו, ואנחנו מהראשונים שנכנסים למטוס. דווקא מפתיע לטובה: מטוס חדש, יחסית, והמרווח לרגליים טוב יותר מהרבה חברות אחרות.
נוחתים בזמן בבאזל. מאד מהר מקבלים את הרכב שלנו ביורופקאר (פג'ו 308). יש עליו רק 1500 ק"מ ואני אומרת לעצמי שבטח לא תהיה עליו מדבקה של האוטוסטראדה של שוויץ. אבל דווקא יש -; איזה כיף. מעדכנים את ה GPS מיקוםהנוכחי ויוצאים.

קצת מלחיץ לחזור לנהוג ברכב עם הילוכים, אחרי שנים רבות של נהיגהבאוטומט, אבל להפתעתי, זה חזר בקלות. רק בפקקים באזור ברן, אני מקללת: למה, לעזאזל, האירופאים האלו מעדיפים רכב עם הילוכים?!

מתקרבים לאינטרלקן, וההרים הגבוהים מתגלים. מתחיל לרדת גשם, אשר מתחזק ככל שמתקרבים לגרינדלוולד. דווקא שם ה-GPS מחליט "להתחרפן" לנו. אחרי חצי שעה של התברברות אנחנו מגיעות לדירה: קומה שלישית, מרפסת עם נוף מקסים להר האיגר. תה מול הנוף -; ולמיטה.
http://www.grindelwaldapartments.com/content/default.asp?PageId=6&LanguageId=0
 יום שישי ה-24/6.

היום עדין מעונן, ולכן מחליטות שלא לנצל את כרטיס הרכבות שלנו, ואנחנו נוסעות לקנדרשטאג-; לאגם אושיננזי.
העלייה ברכבל עולה 23 פרנק (הלוך ושוב), ואנחנו מתלבטות מה המצב למעלה -; האם העננים יכסו את האגם?! בינתיים מטיילות באזור, ואחרי כשעה עולות בכל זאת. מקסים מלמעלה. אומנם רכסי ההרים הגבוהים הסובבים מכוסים בעננים, אבל אפשר בהחלט להתרשם מהיופי. רבע שעה הליכה לאגם. הדרך מקסימה. מדי פעם מתגלה פסגה לבנה. הפרות רועות ומצלצלות בפעמונים, איש מבוגר מנגן בקרן יער, ואני ממש מרגישה כמו היידי בת הערים. מחליטות להישאר לארוחת צהרים קלה, צופות לאגםהמקסים.

 

יום שבת 25/6: העננים עדין מכסים את הפסגות, אך עלו כמה מטרים למעלה, ובכלל היום יפה יותר. הוואוצ'ר שהבאנו מהארץ לשלושה ימי רכבלים ורכבות חינם, מוחלף בתחנת הרכבת בקלות לכרטיסים רב פעמיים. לוקחים את הרכבת לקליינה שידג -; הכיוון: עמק לאוטרברונן ומיורן. תוך דקות ספורות הרכבת מטפסת למעלה והעמק המדהים בו שוכנת גרינדלוולד נפרש למרגלותינו. משמאלנו מתנשא האיגר האימתני. בקליינה שידג אנחנו עושות הפסקה לצילומים, ומשם לוקחות את הרכבת ללאוטרברונן. הנוף מדהים. עובריםדרך הכפר וונגן הנראה כל-כך שלו.

משם -; לרכבל למיורן. יוצא כל חצי שעה. תוך שניות אנחנו מתרחקים מהעמק, והנוף המדהים שוב נפרש לפנינו. מיורן, כפר ללא מכוניות (למרות שראינו שתיים...). פסגות ההרים עדין מכוסות עננים, אבל משוות להרים מראה מרשים עוד יותר.
משוטטות בכפר, מתלבטות האם להוסיף 70 פרנק - ולעלות לשילטהורן. אבל המחיר מפחיד, ומי יודע מה בכלל נראה בפסגה. יושבות לאכול צהרים על מרפסת הצופה לנוף, כאשר אנחנו יורדות, מסתבר לנו שמפלי טרומלבאך תכף נסגרים, ואנחנו בלי רכב, מה שאומר שעוד צריכות אוטובוס. מחליטותלחזור לגרינדלוולד, שם לוקחות את ערכת הקפה לטיול קצר ליד הנחל.


 

יום ראשון 26/6.סוף-סוף מתעוררות לבוקר בהיר ויפה. הכיוון: פירסט ואגם באכלאפ. רכבל ארוך מאד. כמעט חצי שעה. מתרוממים לגובה של 2176 מטר (כמעטהחרמון שלנו...). מחליטות לעשות את ה- FIRST FLAYER -; מין אומגה עד לתחנת הרכבל הקודמת. נראה מאד מפחיד (אולי בגלל הצרחות שנשמעות מדי פעם...). האמת?! ממש לא מפחיד. תוך 45 שניות אנחנו כבר למטה. לא יכולה לומר שזה שווה 25 פרנק. ..





 מתחילות לצעוד לכיוון אגם באכלאפ. הליכה של 45 דקות, והאגם נגלה לפנינו. אגם אלפיני אשר הרקע של הפסגות המושלגות משוות לו מראה מדהים.





 ההליכה לבורט קלה למדי, כולה במגמת ירידה. הפריחה מרהיבה ואפילו רואים איילים. מעלינו מרחפים כל הזמן עשרות מצנחי רחיפה. אנחנו, כמובן, מאד מקנאות. תוך 45 אנחנו בבורט. יש שם מגרש משחקים חמוד -; בנוף נפלא. ההורים יכולים לשבת, ולשתות בירה קרה בזמן שהילדים משתובבים.

בבורט לקחנו קורקינט וירדנו איתו עד גרינדלוולד. הוא לא מזכיר מאום מהקורקינט שאנחנו מכירים. יש מקום לשתי הרגליים, וכמובן ברקסים בשתי הידיות. רוחבו של השביל כשני מטר והוא מתפתל למטה. רוח הפנים חזקה למדי -; אבל החוויה מדהימה. את הבת, עם היסטוריה של רכיבת כביש, אני כבר מזמן לא רואה... אני אחריה עם קצת פחות בטחון.הידיים צריכות לעבוד קשה על הברקסים...
בתחנת הרכבל התחתונה אנחנו מחזירות את הקורקינטים. עלה 18 פרנק לאדם. לטעמי -; שווה כל פרנק.

מגרש המשחקים של בורט - אל מול הנוף הנפלא, וכנ"ל הנוף הנשקף ליורדים בקורקינט.




 

חוזרות לדירה ולוקחות את הרכב. הכיוון: הרכבת לשינגה פלאטה. הרכבת יוצאת מ- WILDERSWIL.
בקלות מוצאות חנייה,ואנחנו כבר על הרכבת: נראית כמו רכבת בלונה פארק -; זו שעושה סבוב סביב הפארק. שני קרונות בלבד -; ומסתבר שאנחנו הנוסעות היחידות. כיף. הרכבת עולה לאיטה, ואגם תון נגלה לפנינו, ומיד אחריו גם ברינץ. הנסיעה מאד איטית ביער, ואני שואלת את עצמי מה הייתה ההתלהבות הרבה מהמקום הזה?!
הנסיעה אורכת קרוב לשעה, ורק בחלקה האחרון אנו פונים לצד הדרומי של ההר -; וכל ההרים הגבוהים נגלים לפנינו. היונגפראו לא נראה כ"כ מאיים, ואפילו ניתן לראות משם את ה"ספינקס" של היונגפראויוך.
יש לנו שעה עד הרכבת האחרונה למטה. השמש ממש קופחת. יושבות על המרפסת לגלידה ומתבשמות מהנוף. מכאן קל מאד להבין את הכיוונים. במפה התיירותית שמקבלים -; ההרים נמצאים למעלה, אך זהו בעצם, צד דרום. משינגה פלטה ממש רואים את עמק לאוטרברונן, מצד אחד -; ואת גרינדלוולד בצד השני. אם הולכים לצד הצפוני של ההר רואים את שני האגמים תון ובריינץ.
ב-17:00 יורדות בצער עם הרכבת האחרונה.


 

 יום שני 27/6. היום עולים ליונגפראו. יום בהיר של שמש, אין שום עננים. מגיעות לרכבת של 8:47. די הרבה אנשים על הרציף, אך מגיעה רכבת ארוכה למדי ואנחנו מוצאות מקום ישיבה ליד החלון. שוב עולים עד קליינה שידג -; שם מחליפים רכבת ליונגפראו. הרכבת הזו הרבה יותר צפופה, אך מעט מאד אנשים עומדים. מרבית הדרך במנהרה אשר נחצבה במשך כעשור. בשנה הבאה יחגגו 100 שנה לקיומה. מדהים, לא?!
בדרך יש שתי עצירות לצילום -; מעין חלונות בדופן ההר. אפשר להשקיף לעמקים שמתחתנו. הטמפרטורה במנהרות מאד נמוכה (כ-3 מעלות), ואנחנו מתלבטות האם התלבשנו כראוי (חולצה קצרה וסווצ'ר). גם כאשר יורדים בתחנה של יונגפראויוך קר מאד. רק המסעדות והחנויות מחוממים.

מחליטות להתחיל בתצפית מהספינקס. מעלית ארוכה לוקחת אותנו למעלה, ונוף מושלג מתגלה. בהחלט מרגיש כמו ה-TOP OF EUROPE



 משם החלטנו ללכת לבקתה הבנויה על צלע הר המונך. ההליכה בשלג מאד איטית. לפחות כבר לא קר... על ההר עצמו ניתן לראות מטפסים מקצועיים רבים, והבקתה הינה תחנת מעבר למטפסים.
המסעדה שםמקסימה -; ולהפתעתנו, לא יקרה מכל מקום אחר. אוכלות מרק גולש חם וחוזרות למתחם הראשי. החזרה מהירה מאד, ותוך עשרים דקות, אנחנו כבר שם. תצפית נוספת מהצד השני והחלטנו לרדת למטה. על ארמון הקרח וויתרנו. החלטנו שמעשה ידי הטבע הרבה יותר מעניין ממעשה ידי האדם...


 

 זה היום האחרון בו ניתן לנצל את כרטיס הרכבות שלנו, ואנו מחליטות לעלות שוב ברכבל לפירסט -; רק כדי לצלם תמונות עם עננים... עולות -; מצלמות, וחוזרות לקחת את הרכב לאינטרלקן -; לרכבת השיניים להרדר קולם. לא מוצאות חנייה קרובה, ומפספסות את הרכבת הלפני אחרונה בכמה דקות, מה שאומר שיהיו לנו 5 דקות בלבד,עד שנצטרך לרדת עם הרכבת האחרונה.

זמן ללכת למרפסת המסעדה אין לנו, ולא התחשק לנו לרדת ברגל את הירידה התלולה למטה. לא נורא. גם מכאן יש נוף מדהים לשני האגמים. למטה עושות טיול קצר לאורך התעלה המקשרת בין שני האגמים. חוזרות לגרינדלוולד. צריך לארוז, כמה עצוב....

 

רציתי להוסיף הערה חשובה: למרות שמחשיך מאד מאוחר, ובשעה 18:00 יכול להיות עוד ממש חם - כל הרכבות, הרכבלים וההפלגות מסתיימות הסביבות 16:00-17:00, וזה די מתסכל. הימים מאד ארוכים - ואפשר להספיק המון (כביכול), אבל צריך לקחת את זה בחשבון כשמתכננים את סדר הדברים.
שלוש פעמים קצת התקלקלו התוכניות: ביום של אושיננזי, התכוונו להגיע למפלי גיסבאך בהפלגה מברינץ, אבל הסתבר שב 16:00 יש את ההפלגה האחרונה, מברינץ - וגם מאינטרלקן, כך שאין הפלגה חזרה.
ביום שעלינו למיורן רצינו ללכת למפלי טרומלבאך, אך היה כתוב שהם פתוחים רק עד 17:00. וכשחזרנו לגרינדלוולד הסתבר שגם המסלול לקרחונים שם נסגר מוקדם.
ביום האחרון התפספסה לנו העלייה להרדר קולם, שם דווקא יש רכבת ב-18:25 הבעיה שכבר ב-18:40 הרכבת האחרונה חזרה...
הרכבת האחרונה משינגה פלאטה יוצאת בסביבות 17:00.
צריך אולי לתכנן דווקא ללכת ל"אטרקציות" מוקדם יותר - ואז לעלות נניח ברכבל - אבל לרדת ברגל.

יום שלישי 28/6. הזמנתי עוד מהארץ מלון בבאד קרויזינגר -; לא רחוק מפרייבורג -; גרמניה. בשעה 10:00 עוזבות בצער את גרינדלוולד. לפני שעוזבות את המקום -; נוסעות למפלי טרומלבאך. נסיעה לא ארוכה עד עמק לאוטרברנן. לא ניתן לשלם שם באשראי -; אבל אפשר ביורו. נפטרות מכל הפרנקים על כרטיס אחד -; את השני משלמות כבר ביורו. המעלית קצרה -; יורדות בקומה החמישית (או השישית?) ומטפסות את השאר למעלה. מפלים מאד יפים -; ומיוחדים. מכיוון שלא ירד גשם כבר חמישה ימים -; אני מניחה שהזרימה יכולה להיות חזקה עוד יותר. הכוח של המים -; והעוצמה מדהימים. הסיור לא לוקח יותר משעה -; כולל עצירות רבות (מדי?!) לצילומים... זהו. נכנסות למכונית, עוד מבט אחרון להרים המושלגים דרך הראי של הרכב -; ומתחילים לעלות דרומה לגרמניה. הכבישים פנויים בשעה זו, והאגמים עליהם אנו חולפות פשוט מקסימים. מחליטות לנסוע קודם לפרייבורג. החניה מתחת לכלבו C&A . העיר יפה -; אין ספק. מסתובבות עד שנמאס (בלי יותר מדי קניות...), ומחליטות לנסוע למלון. http://www.kerns-baeren.de/

מלון משפחתי חמוד. הבעלים לא יודע מילה באנגלית, אבל מאד נחמדים. החדר מאד מרווח: מלבד המיטה -; יש עוד חלק של מעין סלון עם מקרר. רק קומקום חשמלי אין (מזל שעוד לא נפטרנו מבלון הגז שלנו...).

בערב הולכות למרחצאות. התלבטנו האם ללכת גם לסאונה, והחלטנו שחם מדי... הבריכות עם הזרמים נחמדות למדי. החזקנו מעמד בערך שעה -; והחלטנו שהספיק לנו.


 

למחרת קמות ליום מעונן, ועד שמתארגנות ואוכלות ארוחת בוקר (מעולה - יש לציין!) העננים נראים שחורים יותר ויותר. הכוונה לטייל בצד הצרפתי. נוסעות לקולמר, אך מכיוון שמתחיל לטפטף מחליטות לדחות קצת -; וללכת לכלבו של CORA הנמצא על הדרך לכיוון שטרסבורג. מכיוון שנסענו עפ"י המלצה מ"למטייל" -; הבנו ש CORA נמצא בכיוון האמרשוויר. לא מצאנו. הסתובבנו שם בין ערים לכרמים והיה מקסים. אח"כ שאלנו מקומיים ומצאנו את אזור הקניות בו בילינו כמה שעות. היום לא התבהר. בכל זאת נסענו לקולמר -; אך הגשם רק התחזק. הסתובבנו קצת בעיר העתיקה -; בגשם שוטף - והחלטנו לוותר... ישבנו לקפה ועוגה במרכז.

את הלילה האחרון נבלה בעיר סינט לואיס -; במלון CITRA. התלבטנו האם להחזיר את הרכב -; או לא, והחלטנו לא לקחת צ'אנס שהמונית לא תגיע וכו'. אבל מחליטות לנסוע לשדה התעופה -; לראות אם ה-GPS יודע לאן לקחת אותנו. אכן, הוא לא מכזיב, אני מגיעה לדלפק כדי לברר היכן בדיוק משאירים את המפתחות.

המלון נחמד. החדר מרווח, עם מטבחון קטן אך המיטה קטנה. לא נורא: כמה כבר נשאר לנו לישון, אם הטיסה כבר ב-6:00... http://www.citea.com/en/apparthotels/st-louis-bale

לפני כן עוד נוסעות לחפש תחנת דלק (יותר קשה ממה שחשבתי...), אך מוצאות ומתדלקות. ארוחת ערב אחרונה במסעדה ליד המלון (אין מה להשוות למחירי המסעדות בשוויץ).

בלילה, תוך 10 דקות אנחנו כבר בנמל התעופה. מחכים שייפתחו הדלפקים. ל"ספידי בורדינג" יש דלפק בנפרד -; בלי תור... גם בעלייה למטוס מכניסים אותנו ראשונים. אין טענות -; חברה ממש בסדר (גם בלי להתייחס למחיר המצחיק ששילמנו...).