טיול לשוויץ חלק ב' - האלפים הברניים

הרחוב הראשי Hoheweg עמוס יותר ממה שזכרנו, אבל חוץ מזה העיר לא ממש השתנתה.
נהננו לחזור לשעון הפרחים שליד הקזינו ולטייל לאט ברחוב. עוד יום נגמר.

 � הגן של הקזינו.JPG(גודל:43.06KB) שעון הפרחים.JPG(גודל:45.00KB)

יום שלישי – 24/8/10.

 ברן.

הבוקר קצת מטפטף.. לאן ניסע ? ברן. עוד לא היינו בעיר של ממש ושם יש רחובות עם מפלס מקורה.

מתברר שאזהרת הגשם הייתה אזעקת שווא. עוד לפני שמגיעים לברן השמיים מתבהרים.

גם בברן הייתי לפני שנים רבות ולשמחתי מצאתי שכמעט לא השתנתה. נשארה עיר יפה כמו שזכרתי. אנו חונים בסמוך לתחנת הרכבת המרכזית והולכים ברגל למרכז העתיק.

מתחילים ללכת לאורך רחוב spitalgasse וראשון פוגשים את מגדל הכלא ששימש בעבר כשער המערבי של העיר העתיקה ואח"כ מגדל אסירים.

 � ברן - מגדל הכלא.JPG(גודל:43.55KB) ברן.JPG(גודל:45.10KB)
משם פונים ימינה. בככר מתקיים הבוקר שוק מזון קטן וצבעוני. איך שהשוק נגמר אנו פוגשים את בית הפרלמנט.

חוזרים שמאלה ל spitalgasse שהופך להיות marketgasse ומגיעים למגדל השעון ה Zeitglockenturm.

זהו השעון המפורסם של ברן המשלב שעון רגיל ושעון אסטרונומי. מגיעים אליו דקות ספורות לפני 12 בצהריים וזוכים לראות את המופע המפורסם בחלק האחורי שלו – בו יוצאות בזו אחר זו דמויות צבעוניות וקטנות ליצן , דב , אריה , סוס וכל השאר..

 � השוק ליד בית הפרלמנט.JPG(גודל:43.06KB) מגדל השעון.JPG(גודל:44.31K
אנחנו ממשיכים ברחוב העתיק והיפה מרוצף האבן. מגיעים לביתו של איינשטיין. ביקור קצר בבית הקטן. 2 חדרים פתוחים לקהל. הבית קטן וצנוע. לא להאמין כיצד אדם בעל כזה שיעור קומה חי בכזו צניעות . שאר הבית מוזאון לפועלו של האיש. גם כאן אנו זוכים להנחה גדולה בזכות כרטיס רקה.

הרחוב האלגנטי מעוטר ב 8 מזרקות צבעוניות. בכל אחת דמות שונה.

ממשיכים הלאה במעלה הרחוב. סטייה קטנה ימינה ומגיעים לכנסיית מונסטר. כנסייה גותית גדולה ומרשימה. מבקרים בחלק הפנימי. פסיפס יפה ומרשים ועוגב גדול המנגן באותה השעה.
אם תטפסו 344 מדרגות תגיעו אל ראש המגדל של הכנסייה, שגובהו 100 מטרים. מהתצפית ניתן לראות את גגותיה של העיר, הנהר והגשרים. אנחנו התעצלנו..
 � עיר עתיקה ויפה.JPG(גודל:45.17KB) קתדרלת מונסטר.JPG(גודל:42.40KB)
אחרי הביקור בכנסיית מונסטר ממשיכים בטיול רגלי אל עבר משכנם החדש של הדובים הנמצא מהעבר השני של נהר הארה. עד לפני שנה שכנו הדובים – סמלה של ברן בבור קטן בתנאים לא תנאים. לפני
שנה נפתח עבורם מתחם חדש השוכן בסמוך לבור הישן.
 זהו פארק הדובים החדש. כאן התנאים כבר הרבה יותר טובים. לא עוד בור /צינוק אלא פארק ירוק ומגודר בן 6 דונמים המאפשר להם רווחה.
 כאשר בקרנו ראינו שכנראה נולד דב חדש לא מזמן. הגור שוכן עם האם והאב מופרד מהם לעת עתה. אולי האב מקנא ברך הנולד ??

http://www.baerenpark-bern.ch/index.php?id=info&L=0

 � אמא ודובי.JPG(גודל:44.85KB) מתחם הדובים החדש.JPG(גודל:45.77KB
אחרי הביקור בבורות הדובים אכלנו במסעדה הקרובה Altes tramdepot. תחנת החשמלית הישנה.
 זו מסעדה ששוכנת במבנה ששימש בעבר תחנת החשמלית הישנה של ברן. קראתי עליה המלצה חמה באתר gotravel . אנחנו לא מאד התלהבנו. בכניסה למסעדה שני מיכלי בירה ענקיים. הבירה ביצור עצמי של המסעדה. האווירה נחמדה ורועשת והנוף מהמרפסת יפה. הבירה טובה אבל המנות שדגמנו היו משעממות והמחירים גבוהים.
http://www.altestramdepot.ch/htm/home.htm

אחרי הארוחה לקחנו אוטובוס מס' 12 שהוביל אותנו חזרה אל תחנת הרכבת המרכזית.

בשעה 3 לערך עזבנו את העיר. עוד מוקדם ומזג האויר נחמד.
בהחלטה של רגע נוסעים למפלי טרומבלך..
 � הבור הישן והריק.JPG(גודל:42.05KB) מיכלי הבירה - מסעדת תחנת החשמלית הישנה.JPG(גודל:43.48KB)
מפלי טרומבלך

מפלי טרומבלך הם מפלים ספירליים הנמצאים מספר קילומטרים דרומית ללאוטרברונן.

 עוד קודם - אנו עוצרים במרכז העיירה לצפיה במפלי שטובאך. המפל מרשים למרות שנראה רבים כמותו לצידי הדרך , רובם ללא שם..

הח'ברה באוטו חושבים שזהו עצם העניין , אני מחייכת לי קלות. חכו המנה העיקרית עוד לפנינו.
מגיעים למפלי טרומבלך וחונים בחניון הגדול. כבר שעת אחה"צ והחניון אינו מלא. הליכה קצרה , קונים כרטיסים ונכנסים פנימה. מעלית מעלה אותנו למפל השישי ומשם עולים למעלה כשכל רגע מתחזקת הזרימה של המים ונגלה חלק אחר של המפל היורד בשצף קצף.
מאד מרשים !
אפילו הצינקנים שלפני רגע אמרו באוטו " עוד מפל"? נדומו. איזה כוח יש למים ! אנחנו נהנים להרטב קלות מנתזי המים.
( מי שלא רוצה להרטב לא ממש חייב).

עולים עד הסוף ומתחילים לרדת. לא ירדנו עד למטה אלא רק עד המעלית. הח'ברה כבר קצת עייפים ואנחנו בסיומו של יום גדוש. מספיק לרדת עד למעלית כדי לחוות את המקום. שווה !

 בדרך חזרה קונים פעמון גדול עם סרט (שיהיה) וחוזרים לדירה מרוצים.

מפלי טרומבלך.JPG(גודל:42.17KB) מפלי שטובאך(גודל:41.17KB)
 חוזרים הביתה דרך הנופים היפים של עמק לאוטרברונן. לנסוע בתוך גלויה.

טרומבלך.JPG(גודל:41.87KB) עמק לאוטרברונן.JPG(גודל:40.21KB)
 � לאוטרברונן.JPG(גודל:42.96KB) עוד מהעמק.JPG(גודל:39.16KB)
יום רביעי 25/8/10

 אתמול נסענו הרבה ודי התעייפנו , אז הוחלט שהיום מבקרים בסביבה הקרובה. ומה קרוב אלינו לכפר ? קניון הארה.

מתחילים את היום בביקור בקניון. נכנסים דוקא מהכניסה הקרובה אלינו במירינגן.
נכון , אמרו לי ( וצדקו) שעדיף להכנס מאינרטקירשן כי בחזרה כיף לשחק בכניסה של מירינגן .
אבל, באחד הימים חלפנו ליד הכניסה המזרחית וראינו שיש שם מעט חניה. בשעות בוקר מאוחרות קשה יהיה למצוא מקום לטנק שלנו. היות ואני כבר מכירה את כישורי ההליכה של הקבוצה , אני יודעת שלא נלך את הקניון הלוך חזור , אלא נחזור ברכבת.

קונים כרטיס משולב עם הרכבת.

עושים את המסלול בהליכה רגועה ונעימה. מסלול יפה. דומה מאד לקניון ליכטנשטיין באוסטריה. לא יכולים להפסיק לחשוב - "כמה מים יש להם "? ואיך רק אנחנו בישראל המתייבשת.

בחזרה לוקחים את הרכבת למירינגן. הפסקה קצרה במגרש המשחקים הנחמד ( האוטו במילא לידו..) וממשיכים לביקור בברינץ.

 � ככה סתם - מפלון בקניון הארה.JPG(גודל:41.63KB) קניון הארה.JPG(גודל:40.71KB)
ברינץ היא עיירה נעימה עם רחוב אחד ראשי ארוך ממנו יוצאים רחובות משנה ומסורת של גילופי עץ.

אנחנו מטיילים בה שעה קלה וממלאים את צורך הקניות של אותו היום. קצת שעוני קוקיה שוייצרים (המיוצרים בסין) ומשמחים את הבנות ושעון טיסו אחד אמיתי.

עבודות העץ מאד יפות וגם יקרות. אם ניתן היה לסחוב, הייתי מביאה אדניות עץ בצורת חיות. דבר חביב ביותר.

 מברינץ אנו ממשיכים למפלי גיסבך הסמוכים.

חונים למעלה ויורדים בסדרה של גשרוני עץ. כבר ראינו כמה וכמה מפלים בימים האחרונים , הם מאד שונים מטרומבלך , אין מה להשוות , אבל גם כן מאד מרשימים.

מסיימים בקפה על הרחבה הפתוחה של גרנד הוטל גיסבך ( איזה מלון !).
הנהג החרוץ עולה חזרה להביא את הרכב. כמו שייעצו לי ניתן להוריד את הרכב לחניית המלון לטובת המתקשים בטיפוס חזרה.

 אל המקום ניתן להגיע גם בשייט מברינץ המשלב עליה בפוניקולור אל המפלים. נראה נחמד, אבל לנו היתה מנת שייט נכבדה בפרק של האגמים ואנו מוותרים על שייט נוסף.

אדניות בצורת חיות.JPG(גודל:44.63KB) מפלי גיסבך.JPG(גודל:46.09KB)

גיסבך.JPG(גודל:42.40KB) גרנד הוטל גיסבך.JPG(גודל:46.02KB)

על המגלשה.JPG(גודל:45.18KB) רכבל.JPG(גודל:45.08KB) לסיום היום תמונה של הכפר היפה grindelwald.

 צולמה מלמעלה מבית הקפה.

גרינדלולד.JPG(גודל:44.48KB)

יום חמישי 26/8/10 יונגפראו.

זה יהיה היום הבהיר ביותר במשך השבוע. כך הבטיח החזאי. אנחנו מחליטים ללכת על הגדול מכולם - היונגפראו.

שוב נוסעים לגרינדלולד. הפעם ממוקדי מטרה – תחנת גרינדלולד גרונד. ישנן עוד תחנות מהן ניתן לצאת למסע הזה , אבל מהתחנה הזו יוצא קצת יותר זול והסיבה העיקרית עבורנו – מגרש חניה גדול ופתוח.
יש לנו את כרטיס ה half fare . יחד עם הכרטיס, המסע הזה עולה בערך שמונים פרנק לאדם. הקטנות לא משלמות.

כשאנחנו מגיעים לתחנה הרכבת כבר עומדת מחכה. מצליחים למצוא מושבים ( לא כולם באותו הקרון) ויוצאים לדרך.
הנסיעה עד לקליינה שיידג לוקחת קצת יותר מחצי שעה. הרכבת יוצאת 5 דק' לפני הזמן.
 לידיעת המתכננים – גם אם בלו"ז כתוב 10.55 כדאי להיות קודם. בכמה מקרים גילינו שרכבות / ספינות יוצאות לפני הזמן. כנראה ברגע שמתמלאות.. הנוף מאד יפה , אבל חם ברכבת ואין מיזוג.

היום יום חם , אבל למעלה יהיה קר. בכל זאת קרוב ל 4000 מ'. אנחנו נסחבים עם המון ציוד. תיקים , מעילים וכל השאר ולא ממש קל לסחוב את זה כשחם לך והאוטו נשאר רחוק למשך כל היום.

בקליינה שיידג מחליפים רכבות. הרכבת ליונגפראו כבר בתחנה והיא כבר מלאה. רכבת זו אוספת גם את הנוסעים שבאו ברכבת מלאוטרברונן. היא אמנם גדולה יותר , אבל כנראה שכולם חיכו ליום חמישי כדי לנסוע והיא עמוסה.
אנחנו לא רוצים לחכות לרכבת הבאה ומחליטים לנסוע בעמידה. הקרון מאד מאד צפוף. לא קל לעמוד עם התיקים. בסיטואציה כזו תשכחו מליהנות מהנוף, מה גם שחלק מהדרך עוברת דרך מנהרות.

הכרוז מכריז הודעות שונות כל כמה דקות בגרמנית צחה.
 בתנאים של חום , כרזות בגרמנית וצפיפות קשה המסע הזה מעלה בי קונוטציה למסעות אחרים שאחינו עשו ברחבי אירופה לפני 60 שנה. מצטערת על ההשוואה אבל זה מה שעלה. לא נעים.

הקרון עמוס ביפנים וסינים. הם לא שמעו על המנהג לפנות מקום לאדם מבוגר שעומד. כנראה לא חלק מהתרבות שלהם. כל אחד דוחף אפו לכוון החלון ומתעלם מהעומדים.
בסוף תייר הודי נחמד מפנה מקום לאימי שממש התקשתה בחלק הזה. אחרי שעה וחצי של נסיעה מגיעים ליונגפראו. נחלצים מהרכבת והולכים לגלות את האתר.

אנחנו נמצאים בגובה רב ומיד מרגישים את הקור. כבר בתחנה המקורה מרגישים צינה חזקה. מתחילים להתלבש ויוצאים לתור את המקום.

מה אומר – הנוף מרהיב. גם כאן מרפסת סגורה , רחבה פתוחה למשחקי שלג בה הילדים נהנו לשחק, מערת קרח גדולה ונהדרת ומסעדה גדולה בה אכלנו צהריים.
 � יונגפראו.JPG(גודל:42.75KB) מערת הקרח.JPG(גודל:39.19KB) עולים במעלית מהירה לתצפית הספינקס. זו הנקודה הגבוה ביותר שניתן לעלות אליה. נוף מרהיב מכל עבר. אומרים שניתן לראות עד חבל אלזס בצרפת.

 איך אמרה פעם נירית – זה הכי קרוב לאלוהים שאפשר להרגיש. ואולי זה הדלילות בחמצן ?

אני מסכימה. עם 2 ההצהרות. בשלב הזה הילדות מתחילות להרגיש רע. זה לא קרה מיד. אנחנו יותר משעתיים בגובה ופתאום כשעלינו למעלה לתצפית הספינקס, תוספת של קצת יותר ממאה מטר עשתה את ההבדל. השפתיים נעשו כחולות. הראש מסוחרר. סימנים של מחלת גובה.

אנחנו מחליטים לרדת ולוותר על פארק הגלישה.
השנה נפתח פארק גלישה דומה מאד לזה שבטיטליס. במתחם הגלישה אמורים להיות גם כלבי האסקי איתם ניתן לגלוש במזחלות רתומות. לא ראינו אותם. או שלא חיפשנו מספיק או שהכלבים בפגרה..
המתחם נחמד מאד למי שמרגיש טוב , אבל הילדות שלנו מרגישות רע. דווקא הורים המבוגרים להם חששתי לא הרגישו את העלייה לגובה.

מתחילים לרדת. בתחנת הרכבת חשכו עינינו. איזה תור ... מפחיד ממש ! שוב לעמוד ? עם ילדות שמרגישות רע ..
למזלנו מגיעה רכבת מאד ארוכה.
לא האמנו אבל כל עומדי התור הארוך, הצליחו להיכנס ולתפוס מקומות ישיבה. הדרך חזרה בישיבה הרבה יותר קלה.
הצבע חוזר אט אט לפנים של הקטנות ואפשר להתחיל ליהנות מהנוף. בקליינה שיידג שוב מחליפים רכבת וממשיכים למטה.
יש לציין שהשוויצרים משתדלים להערך לעומס. בחזרה יצאו בו זמנית 3 רכבות מקליינה שיידג לגרינדלולד. הפעם אנחנו בקרון מרווח וחדיש. יכולים להתרווח וליהנות מהנסיעה.

לסיכום – הנוף מרהיב. הדרך לא קלה ועשויה להיות צפופה בעונה. משפחות עם ילדים קטנים יכולות לדעתי להסתפק בחווית הטיטליס , אבל אני שמחה שהייתי.


 � שלג סביב סביב...JPG(גודל:42.76KB) תצפית הספינקס מלמטה.JPG(גודל:52.83KB)

מערת הקרח 3.JPG(גודל:42.57KB) מערת קרח 2.JPG(גודל:39.24KB)

 � יום שישי 27/8/10 לוצרן.

הבוקר מתחיל בגשם אמיתי ולא נראה כי הוא עומד להפסק. אנחנו נוסעים ללוצרן.
 קצת פחות משעה ואנחנו בעיר היפה. העיר מקבלת פנינו בגשם שוטף. אין שום סיכוי שנסתובב ברחובות במזג אויר כזה. מה עושים ? תוכנית מגרה. מוזיאון התחבורה.

מוזיאון התחבורה הגדול נכלל גם הוא חינם בכרטיס הרקה שלנו.
אממה - הקופאית מחליטה שההטבה למשפחה אחת ואילו אנחנו 2 משפחות בדירה. אני מנסה להסביר בנימוס שנאמר לי כי ההטבה לכל הגרים בדירה ובטופס שלנו מפורט כי אנחנו תשעה. לא עוזר. צריכים לשלם עבור משפחה אחת.
לדעתי היא טעתה , אבל לא רציתי להיכנס לויכוח ולעשות עניין. שילמנו מחיר כרטיס משפחתי אחד, 56 פרנק ונכנסנו למוזיאון. המוזיאון גדול ואינטראקטיבי. מאד מהנה לגדולים וקטנים.
לאו דווקא החלק של הרכבות הישנות , אלא הקומה השנייה . שם ניתן לראות איך משנעים מכוניות ע"י רובוט , מתקן המדמה תאונת דרכים לא עלינו , עמדות חביבות המאפשרות לבחון כישורי שווי משקל ולערוך מבחן ראיה מקרוב ומרחוק ועוד ועוד.. בחוץ מתחם פתוח בו ניתן לבדוק מטוסים ישנים ורחבת קורקינטים ענקית להנאת הילדים.

 אחרי שעתיים ומשהו אני רואה שהשמש הציצה , הגשם פסק ומנסה לגרור אותם החוצה.. היה לא קל. הילדים היו מוכנים להישאר עוד ועוד. במתחם גם סרטי imax ופלנטריום. אבל לנו קרצה העיר וויתרנו עליהם.
http://www.verkehrshaus.ch/

 � מוזיאון התחבורה.JPG(גודל:47.23KB) רובוט לשינוע מכוניות.JPG(גודל:45.89KB)
אחרי מוזיאון התחבורה חוזרים למרכז העיר. אנו מוצאים חניה קרוב לפנורמה בורבקי ומתחילים משם.
פנורמה בורבקי - הוא ציור מעגלי ענק המתאר את כניעת הצבא הצרפתי, בפיקודו של גנרל בורבקי (Bourbaki), לצבא הפרוסי על אדמת שוויץ בשנת 1871. הציור צויר 10 שנים מאוחר יותר, בשנת 1881, בידי הצייר Edouard Castres. היקף הציור הוא 114 מטר, גובהו המקורי היה 14 מטר, אך ארבעה מטרים נחתכו מאוחר יותר עקב שיפוצים בבניין. הצופים העומדים במרכז מקבלים את התחושה שהם ממש בשדה הקרב. להשלמת התמונה מושמעים ברקע קולות של ירי תותחים, צהלות סוסים וקולות נוספים. ( מתוך אתר טריפי).

הציור מרשים אבל הח'ברה שלנו לא ממש מתלהבים. ממצים את המקום די מהר וממשיכים הלאה. חינם עם כרטיס רקה.
כתובת
כיכר האריה הגוסס (Lowenplatz) ברחוב lowenstrasse 18.

 כמה מטרים משם אנדרטת האריה הגוסס החצובה באבן.

 ממש בסמוך גן הקרחונים. אלה בורות ענקיים שנמצאו במקום והם עדות לכך שאזור לוצרן היה פעם מכוסה בקרחון. מאובנים שנמצאו מעידים על כך שהאזור היה 20 מליון שנה קודם לכן חוף סובטרופי. הגן שהתגלה במקרה בזמן עבודות בניה הוא מרשים מאד.
 בצמוד לגן יש מוזיאון המציג באופן אינטראקטיבי ובעזרת מולטימדיה את ההיסטוריה של כדור הארץ. אם התעייפתם מהתצוגה, תוכלו להשתעשע במבוך המראות הענק והמדהים ביופיו. המבוך בנוי כארמון מלא קישוטים ועיטורים המכפילים את עצמם למספר עצום. המראות כל כך נקיות (שוויצרים או לא?) והמבוך כל כך מורכב, שממש קשה לדעת היכן אתם. בנוסף לכך יש במקום מראות נוספות המעוותות את המסתכל בהן בצורה מצחיקה. ( מתוך טריפי).

http://www.gletschergarten.ch/

הגן מוצלח. מבוך המראות משעשע והבורות מעניינים. בילינו כאן שעה נעימה. גם הגן הזה חינמי לאורחי רקה. הטבה נחמדה.


 � אנדרטת האריה הגוסס.JPG(גודל:43.25KB) בור בגן הקרחונים.JPG(גודל:43.48KB)
אחרי שסיימנו עם ה "אתרים" . אנחנו ממשיכים ויוצאים לטיילת , אל קו המים ליהנות ולספוג את העיר היפה.

על קו המים ברבורים , ספינות תיירים שטות באגם היפה. גשר הפרחים Kapellbrucke המרשים נשאר כמו שזכרתי אותו בגיל 17. אנחנו מטיילים לאט. מזג אויר מצוין. מה צריך יותר מזה ?

מצרפת תמונות של העיר. אהבנו אותה מאד.

 � לוצרן - על קו המים.JPG(גודל:18.07KB) לוצרן.JPG(גודל:14.33KB)
 � עוד מלוצרן

אגם לוצרן.JPG(גודל:12.50KB) ברבור צחור במים.JPG(גודל:15.97KB)
 �

גשר הפרחים המפורסם.JPG(גודל:45.41KB) הגשר מבפנים.JPG(גודל:43.91KB)
 �

מבט על airolo(גודל:44.24KB) נסיון לצלם את קרחון רון.JPG(גודל:40.08KB)