גיאורגיה – טול ג'יפים – 06 עד 13 ספטמבר 2016
ראשית - כדאי להבין שהמרחקים בגיאורגיה ארוכים גם בגלל אורך הדרך וגם בגלל תוואי הדרך. בהרים הגבוהים והיפים הן בסוונטי העליון והן בקווקז - 'הדרך הצבאית' - הדרכים הסלולות הן חד סטריות ואילו הדרכים הצדדיות הינן דרכי עפר צרות מרוצפות אבנים רבות והנסיעה בהן לא עולה על מהירות של 15 קמ"ש, במשך עד שלוש שעות ולעיתים אף יותר.
- עקב המרחקים הארוכים , כל שעה חשובה בתכנון הטיול.
- רצוי לשכור גם GPS דובר עברית בארץ. הוא יעיל בדרכים לא סלולות, למרות שאינו מדייק בזמנים – וזאת בנוסף וחשוב ביותר ליווי צמוד של גוגל מפות ותכנון נסיעה מנקודה לנקודה באמצעות גוגל מפות.
- רצוי לרכוש סים מקומי כבר בשדה, פתוח בשעות הנחיתה, בעלות נמוכה של 20 עד 25 לארי כולל 4 ג'יגה גלישה.
- ידענו מראש כמה זמן מנקודה לנקודה וידענו שעלינו לוותר על משהו. החלטנו לטייל בסוונטי העליון ובקווקז - 'הדרך הצבאית', ומראש ויתרנו על סוונטי תחתון - שמורת בורג'ומי ( אומרים שהיא יפייפיה ), אחלציחה , אחלקלקי והאגמים שסביבם.
ולכן,
טיסתנו נחתה בנמל התעופה טבליסי בשעה 01:00 שעון טבליסי . יכולנו ליסוע למלון קרוב בעיר להגיע לקראת 02:00 לנוח עד 08:00 ולצאת לאחר קפה ומאפה ב 09:00 אולם אז היו הולכות לאיבוד 7 שעות יקרות מאוד.
שכרנו ג'יפ מחברת gss שנתנו לנו את השירות הטוב ביותר שיכולנו לצפות לו. ההתנהלות המצוינת התחילה עוד בשלב האימיילים מהארץ כאשר בחור בשם Zurab וכן Sophio עונים לנו לסירוגין ובדרך כלל בזמן תגובה של שעות בודדות ועיתים אף בזמן תגובה של עשרות דקות בודדות.
עד שהנהג של הג'יפ פגש אותנו בשדה רכשנו בשדה סים מקומי בעלות של 20 עד 25 לארי כולל גלישה של 4 ג'יגה. מכיוון שלא עברנו דרך טבליסי משכנו כסף ב Kutaisi אך ניתן להמיר גם בשדה התעופה בשערים דומים.
היום הראשון - יום שלישי לפנות בוקר 06-09 –
אי לכך סגרנו עם חברת השכרת הג'יפים המקומית שהנהג של הג'יפ יחכה לנו ויקפיץ אותנו כבר ב 02:00 !!! ישירות מהשדה מטבליסי ועד קותאיסי – Kutaisi - מרחק של 4 שעות נסיעה. בדרך השלמנו שעות שינה חשובות להמשך היום. בשעה 06:00 בבוקר נפרדנו מהנהג Georgi, גם הוא בחור מקסים , לאחר ששילמנו לו על שירות זה 75 לארי כ 150 ₪ – והמשכנו בג'יפ עד שהגענו בשעה 08:30 לערך לזוגדידי. Zugdidi - בעיר חיפשנו את השוק כדי להצטייד במעט ירקות וכן רכשנו גזייה גדולה, ( בהמשך תבינו למה ), בעלות של 35 לארי ומילאנו בה גז במחיר של 10 לארי נוספים. – זהו סיפור בפני עצמו לשאול את הזבניות בשוק, כולן נשים בלבד, עד שהגענו לדוכן שמוכר גזייה ואחר כך כיצד להגיע ל'מתדלק' הגז – חווייה בפני עצמה. המשכנו בדרכנו עוד כשלוש שעות נסיעה עד למסטיה- Mestia – בדרך הררית נוחה ויפייפיה כאשר לכל הדרך מלווים אותנו נהרות פעם מימין ופעם משמאל וממול אט אט רואים את פסגות הרים המושלגות.
עדרי פרות לאורך כל הדרך בהרים, בכבישים ( כן, תוך כדי רעייתם הם חוסמים את הדרכים שוב ושוב ), עדרי כבשים ועדרי סוסים פראיים נמצאים בתכיפות גבוהה לאורך הדרך. בדרך עוד הספקנו לעצור בסכר אנגורי על נהר האנגורי Engori Dam .
היציאה המוקדמת שלנו לדרך שארכה, בזמן נסיעה כולל בג'יפ ביום הראשון, כ 9.5 שעות השתלמה והגענו לקראת שעות בין ערביים למסטיה היפה. התמקמנו וטיילנו בעיירה הקטנה לאורך בתי המלון הקטנים והיפים שבה כולל תחנת משטרה מעוצבת, במרכז הנאה ונהנינו ממזג אוויר מקסים שהאיר לנו פנים לכל אורך השבוע, שמש חורפית ונעימה ללא גשם לכל זמן שהותנו.
במסטיה ישנו במקום יפה ונקי, Riverside , על גדת הנהר - המרוחק מרחק נסיעה של 3 דקות מהמרכז וכ 15 דקות ברגל ביום שלמחרת תכננו ללכת למערת הקרח בקרחון צ'אלאדי ולכן תיאמנו עוד באותו הערב באמצעות turist information - פתוח רק עד 18:00 - שלמחרת בבוקר יגיעו לנקודת מפגש במרכז העיירה 4 סוסים עבורנו, ומיכיוון שאיננו מיומנים ברכיבה על סוסים ביקשנו כולל מדריך. למיומנים ניתן להשכיר את הסוסים ללא מדריך. העלות היא 50 לארי לסוס ועוד 100 לארי למדריך.
היום השני - יום רביעי 07-09
יצאנו לקראת 09:30 לרכיבה מהנה וקולנית , ממש חגיגת רכיבה, עד לנקודה שאליה מגיעים כולם, גם אלה שהולכים ברגל את הדרך וגם אלו שמגיעים בנסיעה בוואנים .
הדרך בה רכבנו ,וגם דהרנו תוך כדי שאנחנו צועקים מרוב הנאה והתרגשות לעיתים, הינה בתחילתה מסלול כביש ולאחריה מסלול עפר שכללה דהירה על הסוסים בחלק מהדרך, כשמולינו כל הזמן ההרים היפים ולצידנו הנהר הזורם, ואורכת ברכיבה כשעה וחצי לכל כיוון.
בסוף הדרך לא ניתן להמשיך לקרחון צ'אלאדי אלא ברגל וזוהי נקודת ההתחלה ממנה עולים כולם במסלול קושי ברמה בינונית עד לקרחון צ'אלאדי ומערת הקרח היפה שמחכה בתחתית הקרחון.
הדרך ברובה נוחה ולא תלולה ובחלקה האחרון מעט לא נוחה מכיוון שצריך ללכת על אבנים גדולות וקטנות ולא בדרך סלולה. חלק מהמטיילים המשיכו וטיפסו על הקרחון עצמו שמצופה בעפר ואבנים כך שניתן לטפס עליו כמו על הר, עם הזהירות הנדרשת מכיוון שמידי פעם מחליקים מספר אבנים גם כתוצאה מההליכה על הקרחון וגם כתוצאה מההפשרה של הקרחון שהייתה כל הזמן לנגד עינינו . ההליכה הייתה במזג אוויר שמש מלאה ושמיים נקיים . בדרכנו למערה חלפו על פנינו בחזרה קבוצת מטיילים מבוגרים ישראלים, הצעיר ביניהם בגיל 70 והמבוגר עבר את גיל הגבורות – יישר כוח לכולם – מאמץ קשה לגילאים אלו, אך ניכר עליהם שהם נהנים מהאתגר הגענו לפתח המערה והמחזה מרהיב – הפשרת הקרחון מתבצע כאילו מלוע הקרחון והמים המופשרים מצטרפים מיד לנהר הזורם בסמוך אלינו. נגענו במים ואף שתינו מהם מעט, טמפרטורת המים כמעט קפואה ותוך שניות מעטות מורגש הקיפאון באצבעות ידינו. ניגשנו קרוב לקרחון, בזהירות יתרה, ונגענו בו תוך כדי תחושה כאילו כבשנו את האוורטסט.
אכלנו צהריים קלות , נחנו מעט בשמש וירדנו חזרה לתחילת המסלול.
כשהגענו חזרה ראינו את אחרון המטיילים הישראלים המבוגרים מגיע לוואן והם נוסעים חזרה לעיירה.
כשבאנו לעלות על הסוסים כדי לשוב חזרה התברר שהמדריך לא איכף את אחד הסוסים בצורה טובה וחברתנו , נפלה ושברה את ידה.
רכב וואן שעדיין חנה בחנייה ועמד לצאת חזרה הקפיץ אותה ואת בעלה בני עד לבית החולים שנמצא בעיירה מסטיה. הרופא וצוות אחיות של 4 במספר טיפלו בה במסירות וגיבסו את ידה. אנחנו, אשתי ואני, חזרנו על הסוסים עם המדריך שעה וחצי בשקט מוחלט מבלי שנדע מה קורה עם חברתנו לטיול. הגענו עם הסוסים עד לבית החולים ולשמחתנו ראינו את חברתנו כבר לאחר שגיבסו אותה כולל צילום לפני ואחרי. חברתנו התגלתה כ SUPERWOOMAN וביקשה להמשיך בתוכניות ללא שינוי. ביצענו את מבוקשה ומכיוון שהשעה הייתה רק כ 16:00 המשכנו כמתוכנן עד לעיירה אושגולי Ushguli . הגענו וגלשנו בשעה 20:00 לקראת חשיכה תוך שאנחנו נעזרים בחלק מהדרך בגוגל מפות ובחלק האחרון ב GPS דובר עברית ששכרנו בארץ שהוכיח ניווט בדרכים לא סלולות עד לפתח hotel Riho' . שתי זריקות ההרדמה החזקות שקיבלה חברתנו עזרו לה לעבור את הדרך היפה כשלעצמה , הרים עם פסגות מושלגות, הלא סלולה. המקום הינו גסטהאוס ולא מלון. החדרים ממוקמים בקומה העליונה של הגסטהאוס והם נקיים והשירותים המשותפים ( שניים כאלו ) נקיים ויש מים חמים. הציפית שהבאנו מהבית לכרית לשמיכה היו חשובות בשלב זה מכיוון שהשמיכות הינן מצמר , עבות וגסות – אך נקיות ומחממות. בערב הוצעה לנו ארוחת ערב אך סירבנו בנימוס. מכיוון שהאורחים האחרים היו ספונים בחדריהם אנחנו ישבנו בלובי של הגסטהאוס ופתחנו בקבוק יין אדום, גבינות, קרקרים , טונה מהבית, וטחינה מהבית וחגגנו ערב מקסים כשחברתנו המגובסת, למרות כאביה העזים, מתנהגת כאילו לא קרה לה דבר מספר שעות קודם לכן. ארוחת הבוקר החמה מוגשת בחלק מפרוזדור הדירה של המארחים בכניסה לבית, והיא בסיסית וטעימה. השירות אדיב ונעים והמקום נמצא באחד המקומות היותר יפים שהיינו וחווינו בגיאורגיה. מקום יפה, נקי, פשוט וצנוע באמצע שומקום.
היום השלישי – יום חמישי 07-09
לאחר כוס נס קפה בשמש החורפית של אושגולי, בגובה 3500 מטר לערך,
ותמונות מקסימות כשברקע מצודה ופסגת הר מושלגת יצאנו לכיוון קותאיסי ,דרך לנטחי. רכשנו 4 ביצים טריות* (הסבר יבוא) מהמארחים המקסימים שעזרו לנו לקחת את המזוודות עד לרכב כמו גם בערב הקודם כשעזרו לנו להעביר את המזוודות לחדרים. הדרך הינה דרך עפר ועוברת בנופים הרריים, בינות שיחים, נחלים ועצים. בדרך רואים מידי פעם בחצי שעה או שעה רכב נוסף עולה במעלה הדרך, רוכבי אופניים אמיצים בשני הכיוונים, בעיקר אלו שעושים את הדרך הארוכה והקשה בעלייה, ( לחלקם נתנו בקבוק מים סגור) ומוצ'ילרוס קמים ומקפלים את אוהליהם בדרכם להמשך טיול. לאחר כשעה וחצי עצרנו בצד הדרך בסמוך מאוד לנחל זורם, פתחנו גזייה, חתכנו בצל ועגבניות שברשותנו למחבת שחברנו, הביאו מהבית ( כן, הם דתיים שהביאו הכל לכל השבוע מהבית ולא הרגישו חוסר לרגע, אלא להיפך אף חלקו איתנו את השקשוקה והפתיתים* ) הוספנו תבלינים ואת ארבעת הביצים שרכשנו באותו בוקר וניגבנו שקשוקה עם לחם שהביאו חברינו מהבית. קינחנו בכוס תה צמחים וקפה חם ממים חמים בפינג'אן ( מהבית של חברנו , ברור ). אחת החוויות המקסימות ביותר בטיול.
המשכנו עד לנטחי ומשם בכביש סלול ללא עצירה עד לצחלטובו ללינת לילה. הגענו לקראת שעות בין ערביים ולפני שנכנסו לעיירה עצרנו ליד אגם כלשהוא לחתוך אבטיח שרכשנו יום קודם לכן – שוב במזג אוויר מקסים ונעים. ישנו במלון פלאזה צחלטובו הממוקם במרכז Tskaltubo Plaza Hotel. המלון יפה, נקי וארוחת הבוקר טובה, מגוונת ומספקת . טיילנו בשעות הערב בעיירה טיול נעים במזג אוויר חמים ( מעניין איך מזג האוויר ביולי אוגוסט מכיוון שב 07-09 היה חם בעיירה ), למעט הטיול אין עוד אטרקציות בעיירה בתקופה בה היינו.
היום הרביעי והחמישי יום שישי 08-09 ושבת 09-09
יצאנו לפנות בוקר למערת הנטיפים Prometheus Cave בסמוך לצחלטובו כ 15 דקות נסיעה בלבד והגענו והצטרפנו לסיור בדיוק כשקבוצת ישראלים מבוגרים ( ייתכן שהיו אלו ממערת הקרח צאלאדי, או קבוצה אחרת ) התחילה סיור מלווה בהסבר באנגלית.
מערה יפה ( אך לא מעתיקת נשימה) כשהסיור היה קצר וארך שעה בלבד, לדעתי מספיק . לא זכינו לשייט במערה, עקב שיטפון שקרה חודש קודם לכן שייתכן והיה משאיר חוויה אחרת ומרשימה יותר. משם ישירות עד לטבליסי כדי להגיע בזמן לפני כניסת השבת ( חברים דתיים, זוכרים ). הגענו למלון מיוחד, ART hotel, artists resident in Tbilisi אחד מבתי המלון המרשימים, היפים ומיוחדים ששהינו בהם – מעוצב כולו בידי אומנים בנשמתם בעיצוב מדהים בהתאמת הצבעים והגוונים, בלובי מיוחד בכל קומה ואביזרים וריהוט מיוחד, וגם זכינו לחדר עם מרפסת בקומה העליונה והאחרונה של המלון – המשקיף על העיר טבליסי – וביום ובעיקר בערב הנוף יפה והאוויר קריר ונעים.
כמובן שאת מוצאי שבת ניצלנו לשבת על כוס יין ופירות יבשים ופיצוחים ( הכל מהבית וכשר ) כדי לתכנן את היומיים האחרונים בקווקז העליון. המלון נקי, הזמנו ללא ארוחת בוקר ( ניתן להזמין מראש ערב קודם או בבוקינג ) אך עם קפה לטה ואמריקנו טעים , שירות אדיב ומארחים מקסימים – ללא מעלית וממוקם כ 12 דקות ממרכז העיר ונראה חיצונית כמו בית פשוט – אך אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בו – כ 450 ₪ ללילה. הלכנו לבית הכנסת הגדול בטבליסי ומשם במרחק 4 דקות במעלה הרחוב לארוחת ערב שבת בבית חב"ד . המקום בבית חב"ד קטן ורצוי להזמין מקומות כבר מהארץ ולפחות מראש , ולהגיע קרוב לדלת הכניסה כשמתחילים להיכנס מכיוון שכשהמקום מתמלא לא מכניסים יותר. בארוחת השבת זכינו לשבת לצד צעירים וצעירות רבים בטיול בין סימסטרים, זוגות בטיול של הפוגה מחופשת יולי אוגוסט עם הילדים, אמא ובן שמטיילים ביחד ( פגשנו בהם גם קודם במסטיה ) רובם ככולם של הסועדים דתיים. רב הקהילה עם אשתו וחמשת ילדיו ארחו אותנו לאוכל בסיסי וטעים, סלטים, אורז , קציצות בשר, חלה ויין וכמובן וודקה שהרב עבר ומזג אישית לכל דורש- ערב מהנה ומיוחד כולל שירי שבת - חוויה. בית חב"ד ובית הכנסת קרובים לעיר העתיקה וטיול ערב נעים המשיך את ערב השבת. בבוקר השבת חברנו יצאו מוקדם לבית הכנסת ואילו אנו טיילנו בעיר, בדרך ראינו מאפיה קטנטונת ממוקמת במרתפון על אם הדרך ( יש שילוט הכוונה קטן) ורכשנו את הלחם החם עם צאתו מתנור הלבנים ( חם ולוהט בצורה אובלית ) ב 1 לארי. המשכנו ועלינו על הרכבל, נפתח ב 11:00 בשבת ועולה 2 לארי, עד לקצה ההר בו עומד פסל ענק של אמא גיאורגיה, בידה האחת חרב ובידה האחרת כוס יין. ירדנו ברגל במדרגות הסמוכות לאמא גיאורגיה עד לעיר העתיקה וטיילנו בה להנאתנו, עד לגשר השלום מזכוכית וחזרה. מזג האוויר היה נעים והחלטנו ליהנות מהשבת הרגועה ולקחת את הטיול בנחת. ראינו חתנים וכלות רבים באים להצטלם במרכז העיר העתיקה , טיילנו והמשכנו במעלה העיר לכיוון בתים שתריסיהם צבועים בצבעים עזים ויפים, קנינו בירה קרה וחזרנו לשנ"צ. במוצאי שבת יצאנו שני הזוגות למסעדה שהבטיחה אירוע פולקלור – מסעדת Golden Mug כ 15 דקות מטבליסי.
כשהגענו לא היה אירוע פולקלור ( ייתכן שהסתיים קודם הגעתנו ) אך הייתה להקה טובה ששרה משירי פיל קולינס, אנגלברט המפרדינג, הביטלס ושירי שנות השמונים והתשעים – אווירה קלילה כשהמקומיים רוקדים ומנענעים להנאתם ולהנאתנו. אנחנו אכלנו, טעים - חברנו לא והמלצרים לא אמרו מילה.
חזרנו כאמור למרפסת לתכנון המשך היומיים בקווקז.
רצינו לחוות את מלון Rooms Hotel Kazbegi ב kazbegi אך בבוקינג לא נותר מקום ולכן המארחים המקסימים שלנו התקשרו עבורנו למלון ובשפתם שריינו עברנו שני חדרים ב 200$ לחדר – היקר ביותר בהפרש עצום מכל מלון אחר בגיאורגיה.
היום השישי יום ראשון ה 11-09
יצאנו לכיוון קווקז עליון, אך לפני כן עצרנו במסעדת דוד בבית הכנסת בטבליסי וקנינו חצ'פורי .
בדרך עברנו דרך אגם בזלטי ( Bazaleti Lake ) , נחמד וקטן וריק מאדם – ייתכן שביולי אוגוסט כשהוא הומה אדם ומתרחצים והוא נראה יותר כמו חוף אגם פעיל . הרתחנו מים לקפה שחור ותה חם. המשכנו לאגם ז'ינוואלי ( Zhinvali )
הכולל גם סכר Zhinvali Dam היפה בדרך, ומצודת אנאנורי Ananuri המשקיפה על אגם ז'ינוואלי.
המשכנו ועצרנו בדרך באנדרטת הידידות, מקום נחמד עם נוף מדהים.
ומשם עוד כשעה עד לעמק טרוסו Truso– פנייה חשובה בדרך עפר עד למקום מקסים של הרים ונוף פתוח, כשבדרך ראינו קבוצת בנות ישראליות חוזרות בהליכה . עצרנו לצהריים . יש כאלה שממשיכים במעלה נביעת המים בהרים שמאחד מהם טוענים שיוצא סודה. אנחנו החלטנו ליהנות מהאוויר הפתוח, הנהר הזורם לצידנו והפרות והכבשים ועדרי הסוסים הפראיים הסובבים אותנו. ישבנו בסמוך לנהר, הוצאנו את הגזייה ובישלנו את הפתיתים ( בהוראות הפעלה של חברתנו המגובסת ) עם בצל ועגבניות ותבלינים כשבצד טחינה ביתית וחריף אש ביתי, טונה וקרקרים ( הלחם נגמר ביום שישי ) וכוס ארק. חוויה .
ומאז יש לנו 'נהר השקשוקה' מאושגולי ו'נהר הפתיתים' מעמק טרוסו. סיימנו ויצאנו עד ל Kazbegi , הלא היא Stepantsminda למלון Rooms In המפואר והמיוחד.
אין בחדר ארונות, כספת, קומקום חשמלי – אך יש נוף מדהים ובריכה פנימית בטמפרטורה של 28 מעלות. סביר כשבחוץ חם, אך היה יחסית קר ולכן רק אחד מאיתנו נכנס למים. ישבנו בבריכה עד סגירתה בחצות.
היום השביעי והאחרון יום שני 12-09
למחרת קמנו לנוף מדהים של הר קזבג ובראשו כנסיית השילוש הקדוש או משהו דומה .
למי שעולה לכנסייה מובטח נוף וראות מהיפים באיזור. רוב הזמן לאחר ארוחת הבוקר ישבנו בשמש הנעימה והחמה .
חזרנו לטבליסי והמשכנו עד לגלגל הענק בפארק Mtatsminda Park במקום הכי גבוה בטבליסי,
קצת מחוץ לעיר - כ 20 דקות הגעה ברכב – סימנו v והמשכנו למסעדה הכשרה מסעדת ירושלים ברחוב ירושלים בטבליסי – הגענו 15 דקות לפני סגירתה ב 22:00 וקיבלנו יחס אישי מבעלי המסעדה מאחר והמלצרית שוחררה עוד קודם. מרק טעים, קבב מעולה, סלט חומוס עם לחם, פורי, מקומי וצלחת פטריות חמה וכוס בירה קרה הכינו אותנו לקראת יציאה לשדה התעופה, בדרך חזרה הבייתה.
