טיול משפחתי בצפון איטליה - יוני-יולי 2012 - חלק 2 - הדולומיטים (עם תמונות ומפות מפורטות)

 אנחנו משפחה עם 3 בנים (בגילאים 13, 9 ו-5), ויצאנו ביוני לטיול בן 13 יום, מתוכם 7 באזור אגם גרדה ו-5 בעמק גרדנה שבדולומיטים. הטיול היה חוויה נהדרת והשאיר לנו טעם של עוד, ואנחנו מאוד ממליצים על צפון איטליה כיעד לטיולי משפחות. (זהו הטיול השני שלנו ביחד לחו"ל, הראשון היה להולנד). הנה מסלול הטיול שלנו, החל מ-28/6, שבו הגענו לאזור הדולומיטים (על תכנון הטיול ועל אגם גרדה, תוכלו לקרוא בחלק הראשון של הבלוג). לבלוג צרפנו גם מפות מפורטות וטיפים (קישורים בצד שמאל).

הגענו לסנטה קריסטינה Santa Cristina. חנינו בחנייה של הדירה, שם פגשה אותנו בתו של קלאוס, בעל הדירה. הדירה נמצאת במרכז העיירה. הנוף שנשקף ממנה היה מעבר לכל ציפיותנו: ידענו שיש בעיירה מפל אך לא ידענו שנגור ממש מולו! ההרים הירוקים המנוקדים בבתים אלפינים מעוטרי ירק היו מדהימים. בנוסף, מולנו התנשא צוק מרשים, ולמטה זרם נחל. הדירה כללה שלושה חדרי שינה, חדר מטבח-סלון וכן שני חדרי שירותים: אחד נפרד ואחד עם אמבטיה ומכונת כביסה חדשה. בשני חדרי שינה הייתה מיטה אחת: אחד עם מיטת יחיד ואחד עם מיטה וחצי. בחדר ההורים הייתה עוד מיטת יחיד בנוסף למיטה הזוגית. כל החדרים היו מרווחים עם ריהוט חדש וטלוויזיה קטנה בכל חדר. המטבח היה מצויד וחדיש, ובנוסף לשולחן האוכל הייתה עוד פינת ישיבה (מעין סלון). הבית נמצא 5 דקות הליכה מהסופר (יקר יותר מאשר בגרדה) וממרכז העיירה, ושתי דקות מלשכת התיירות והמאפיה. בעל הבית קלאוס היה דובר אנגלית ומאוד נחמד. הוא לא גר שם אבל היה זמין כשצריך אותו. חסרונות: קומה שלישית, אין חיבור לאינטרנט, אין מקפיא במקרר. לסיכום, הדירה מאוד מומלצת.

כתובת המקום: Via Chemun, 34, 39047 Santa Cristina Val Gardena

מייל: [email protected]

מחיר:בתקופה שבה היינו,המחיר היה 400 יורו לכל התקופה (80 ללילה).

את היום סיכמנו (רק ההורים) בסיבוב ברחוב הראשי, כולל שתית בירה מקומית. הרחוב התכונן למשחק חצי הגמר בין איטליה לגרמניה. כמובן שאיטליה זכתה לעידוד רב (למרות התיירים והתושבים הגרמנים הרבים בעיירה). בלילה שמענו את קולות השמחה של המנצחים.

 אלפ דה סיוזי  Alpe di Siusiהיא רמה ענקית מכוסה ירוק ומשובצת בבתי עץ. כשהגענו, הכל מלא פרחים ולא הפסקנו לרגע להתפעל מהנוף והשלווה. עלינו ברכבל מהכפר סיוזי Siusi לקומפטש Compatsch משם לקחנו אוטובוס לסלטריה Saltria (יורו וחצי אירו לאדם, קונים על האוטובוס). הנוף מדהים. מסלטריה טיילנו לכיוון מלון Floralpina ומשם למלון Tirles שם הייתה הופעה מצחיקה של שירי עם אוסטרים. מעט בהמשך גילינו במקרה גן משחקים עם מתקנים מעץ ליד הנחל שהייתה אטרקציה מדהימה לכולנו. השיא הוא נדנדה ממש מעל הנחל! יש בו בית עץ, גשרים, רכבות, פסלי מכשפה ועוד. חזרנו בדרך שבאנו: ברגל לסלטריה, שם יש מגלשה על הגבעה מול תחנת האוטובוס לקומפטש (ליד מלון (Saltria. חזרנו לקומפטש, ושם נהנו מפאי תפוחים אוסטרי וגלידה. אח"כ, טיול עם מרכבה עם סוסים (יוצא מול בית הקפה. 50 יורו לחצי שעה). תענוג! במקום יש מסלולי הליכה רבים אך קצת קשה להבין אותם. מצד שני, האופי המישורי מקל על טיולים ללא מיטבי לכת. סמל הגן הקסום שבו טיילנו, מופיע במפות כשלוש ספירלות שחורות.

ניתן להגיע לסלטריה מסנטה קריסטינה: עולים ברכבל כסאות למונטה פנה, ושם יש שלט לכוון סלטריה, שעה וארבעים דקות. הרכבל שממנו אנחנו עלינו יוצא מהכפר סיוזי. בתחנת הרכבל יש חניה מסודרת בחינם. הרכבל פתוח כל יום מ-8:00-19:00 (יש רכבלים כל הזמן). כרטיס משפחתי עולה 30 יורו. אתר הרכבל והאוטובוסים באלפ דה סיוזי: http://www.seiseralmbahn.it/en/ . אתר לשכת התיירות של אלפ דה סיוזי: http://www.alpedisiusi.info/en/info/welcome.html

בדרך חזרה, עברנו בעיירה אורטיסיי Ortisei. חנינו במרכז העיר (חנייה מוגבלת לשעה). הסתובבנו ברחובות מרכז העיירה והסתכלנו על המבנים היפים.

הדובדבן שבקצפת: הר המרמולדה Monte Marmolada. נסיעה של שעה בכבישים המתפתלים של הדולומיטים בנוף מרהיב (בדרך רואים את אגם פדאיה Lago di Fedaia).

הגעה לכפר מלגה צ'יאפלה Malga Ciapela (גובה 1450 מ') משם עולים בשלושה רכבלים עד פסגת המרמולדה המושלגת תמיד. למרות שהגענו ביום הראשון של העונה ובסוף שבוע היה עמוס אך לא כמעט לא היו תורים. מהרכבל הראשון עוברים מיידית לשני. בתחנת הירידה של הרכבל השני (2950 מ') יש שלג חלקי וניתן לטייל ולראות נוף מדהים. שם גם יש מוזיאון קטן המוקדש לקרבות שהתחוללו בדולומיטים במלחמת העולם הראשונה. מעניין אך אין הסברים באנגלית.

הרכבל האחרון מטפס על הפסגה המושלגת תמיד (3265 מ'). אין מילים לתיאור הנוף, נאמר רק שזה היה שיא שאחריו כל נוף אחר נראה פחות מעניין. התחלנו את הסיור על הפסגה במרפסת הפנורמית, משם אפשר להסתכל בנוף המדהים. לאחר מכן ירדנו לשלג - זו הזדמנות פז למשחקי שלג ולהליכה קצרה ומושלגת. מבחינה פרקטית הטמפרטורה הייתה שמונה מעלות ולא היה צורך בשלל המעילים שסחבנו איתנו אבל הצטערנו שלא הבאנו גרביים ונעלים להחלפה. נשארנו על הפסגה מעל לשעה (גם בגלל שבאמצע היום יש הפסקה ברכבלים).

הרכבל נפתח הסוף יוני - תחילת יולי. פתוח כל ים מ-9:00 עד 16:30. (יש רכבל כל רבע שעה). מחיר: 11 יורו לילד, 24 למבוגר. http://www.funiviemarmolada.com/default.asp

חזרנו דרך מעבר סלה Passo Sella המופלא שם עצרנו בשני מקומות: קודם עצרנו ספונטנית ליד גבעה מוריקה ופורחת. עלינו עליה ולא הפסקנו להתפעל מהנוף. כל מילה מיותרת. אח"כ נסענו עוד קצת ועצרנו במגרש חניה של בקתה אלפינית עם מלון ומסעדה. זו הכניסה למסלול נאטורונדה Natoronda. זהו פארק סלעים עם חי וצומח מעניינים. גולת הכותרת היא הנוף של "ההרים החיוורים" (הכינוי של הדולומיטים) בו הלכנו. צעדנו חצי שעה ומשם חזרנו על עקבותינו.

אחרי הנופים המדהימים של אתמול הבנו שכל נוף יתגמד לעומתם, לכן שינינו את התוכנית והלכנו על אטרקציה מסוג שונה לגמרי: נסענו לעיר בולצאנו Bolzano. בולצנו היא עיר שמומלצת במדריך מישלן לטיול בפני עצמו, היא יפה אבל לא היינו נכנסים אליה במיוחד. הרושם שקבלנו מטיול קצר הוא של עיר מהגרים. חנינו בחניה Piazza Walther Platz. מעל החניה יש כיכר מרכזית גדולה עם קתדרלה (דואומו) מרשימה. נכנסנו והתרשמנו.

התחלנו לחפש את דרכנו למוזיאון לארכיאולוגיה  Museo Archeologico dell'Alto Adige. המוזיאון, מוקדש כולו לגופת אדם בן 5300 שנים שנמצאה בהרים במקרה ע"י זוג מטיילים לפני כעשרים שנה. בגלל שינוי מזג האוויר הגופה נשתמרה בקרקע בתקופות קרח ונחשפה בעקבות סופת חול שהגיע מהסהרה. המטיילים גילו את הגופה במקרה, אבל לא היו במקום במקרה: גם הם וגם אוצי (כינויו של איש הקרח) טיילו בשביל מטיילים שקיים מימי קדם. הגופה מוצגת וגם המחקר הרב שמלווה אותה מאז שמעלה סימני שאלה מרתקים: מדוע נרצח? האם היה תפקידו? מה היה מעמדו? ועוד... הביקור היה מעניין מאד לכולנו. (המוזיאון פתוח כל יום מ-10:00 עד 18:00. כרטיס משפחתי עולה 18 יורו. http://www.iceman.it/en .

מבולצאנו נסענו לאגם קרצה Lago di Carezza. זהו אגם יפיפה שמשנה את צבעיו: הצבע שלו לא קבוע אלא נע בין גווני ירוק לכחול במקומות שונים. מוסיף לכך נוף של ההרים והיער שמאחוריו. יש מסלול הליכה קליל ביותר מסביב לאגם (לא ניתן להגיע לאגם עצמו) והמקום הומה מתיירים. הכניסה חופשית, חנייה בתשלום.

באותו ערב, נערך גמר היורו איטליה נגד ספרד. תושבי סנטה קריסטינה והתיירים באו לעודד את איטליה במשחק שהוקרן על מסך ענק באמפיתיאטרון במרכז העיירה. ולא שזה עזר: ספרד הובילה כבר מההתחלה והצופים המאוכזבים התעוררו לחיים רק שהכדור היה בידי איטליה. חלק מהמשפחה שהשתעמם מהמשחק הלך לגן המשחקים שמקביל לרחוב הראשי של העיירה. להבדיל מהמשחק, הגן היה מדהים וכלל אפילו אומגה.

זהו היום (המלא) האחרון של הטיול. החלטנו להקדיש אותו לעיירה שלנו. התחלנו במפל שראינו כל הזמן מחלון הצימר. עלינו אליו ברגל. בדרך, יש סדנא של מגלפי עץ. עמק גרדנה שרוי בשלג מרבית השנה ולכן התפתחה בו מסורת של גילוף עץ. התושבים שלא יכלו לצאת מהבתים גילפו דמויות שונות מעץ ומכרו אותם, בעיקר דמויות נוצריות ובעלי חיים. ניתן לראות אותם בהרבה חנויות מזכרות בעמק. הגענו לסדנה ושם קבל את פנינו ישיש חביב, שהראה לנו את כל התצוגה. קנינו ממנו מספר חיות קטנות בחמישה יורו כל אחת ולדעתנו עשינו עסקה טובה לעומת החנויות במרכז העיירה. המקום הוא לא חנות, אלא אנו הצענו לקנות. משם טיפסנו למפל המרהיב בשביל קצר, ממנו נשקף נוף מרהיב של הגבעה בה גרנו, ירוקה ומשובצת בתים יפים.

לאחר מכן, חזרנו לצימר ומשם נסענו לקצה העיירה שם עלינו ברכבל (יקר למדי) קול רייזר Col Raiser. הרכבל מגיע אל אזור הפארק הלאומי פואז אודל Puez Odle. מדובר בנוף ירוק מאד, משובץ בתים אלפינים ישנים באווירת היידי בת ההרים. מזכיר מאד את אלפ דה סיוזי אבל יותר פראי ושונה מאד במספר המטיילים, הכמעט אפסי. ניתן לרדת מההר ברגל אך העדפנו לטייל בשבילים שבהרים. השבילים לא היו מאד ברורים למרות המפה שהייתה לנו כך שבשלב מסוים פשוט חזרנו על עקבותנו. שתינו שוקו בבית הקפה (סמוך לתחנת הרכבל) עם כסאות נוח, פינת חי וגן משחקים יפה וירדנו מההר. הנוף על ההר היה מבין היפים ביותר שראינו בכל הטיול. חזרנו לחדר להחלפת כוחות אך שרצינו לצאת יותר מאוחר (לסיור בעיירה) השמים קדרו והכל היה גשום!

יום ג' 3/7 - יום אחרון לטיול :( (גם בסנטה קריסטינה)

הילדים הגדולים עלו עם אביהם למונטה פנה Monte Pana ברכבל פתוח - דו-מושבי שנמצא ממש ליד הדירה. שם נשקף לעיניהם נוף ירוק ונפלא (דומה לאלפ דה סיוזי). הקטן נשאר לשחק באמבטיה ולבזבז מים כמו שאין לנו אפשרות בארץ. ואמא... ארזה.

לאחר מכן עברנו את כל העיירה פעם אחרונה ברגל, במטרה להגיע לטירה שנמצאת בצד המזרחי שלה. התקרבנו כמה שיכולנו וצפינו בה. בדרך חזרה נרשמה תקרית שמשקפי השמש נפלו למקום המרעה של פרות. בעל המקום היה מאד נחמד ועזר לנו לחלץ אותם (הם נשברו כמה ימים אחרי שובנו לארץ). חגגנו במאפיה המקומית, נפרדנו מסנטה קריסטינה ונסענו לנמל התעופה של ורונה.