חופי הים התיכון, טברנות נידחות, דגים בגריל, סלט יווני, גבינות עיזים, יין בלקני ושקיעות מרהיבות. אם לאחר רפרוף על מושגים אלו אתם מתרגשים מסיבה בלתי מוסברת אז רוצו לארוז תיק עם אוהל, שק שינה, סנדלים ובגד ים ועלו על טיסה לאתונה. משום מה, סצנת התרמילאים הישראלית פסחה על יוון. לא יאמן איך פיסת גן העדן שנמצאת רק כשעתיים טיסה מפה אינה מהווה אלטרנטיבה לרוב החבר'ה שמחפשים טיול תרמילאים אמתי.

בבלוג זה אציג בפניכם מסלול טיול יווני אותנטי עם רכב שכור קטן ל-15 ימים שמתחיל ומסתיים בעיר הבירה אתונה ועובר באי לפקדה, באי קפלוניה, כפרי זאגוריה ומטאורה.

כמה דברים חשובים- שכירת רכב ביצענו באינטרנט דרך אתר רנטלקאר ובחרנו בסוכנות הזולה ביותר דאז- באג'דט. טיסה עם חברת Alitalya זה סוג של הימור כי זו מועמדת לפשיטת רגל בכל זמן נתון אך גם אז היא הייתה הזולה ביותר. מכיוון שזו עבירה על החוק לא הקמנו אוהל שלא בקמפינג- קחו בחשבון שהקמפינגים ברמה טובה ושווים את מחירם (פחות מ-20 אירו לשניים באוהל), ניתן להוזיל את המחיר אם מחנים את הרכב מחוץ לקמפינג. והכי חשוב- תהיו ספונטניים!

בשעה 19:45 עלינו על הטיסה מנתב"ג לאתונה עם חברת התעופה האיטלקית "Alitalya", שנמצאת בלא מעט צרות כלכליות והייתה מועמדת לפשיטת רגל בכל רגע נתון. נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי "Eleftherios Venizelos" הסמוך לאתונה בשעה 22:00. לאחר אסיפת התרמילים התחלנו לחפש את דרכנו לכיוון מרכז העיר אל ההוסטל "Pagrati Hostel" בשכונה החביבה פאגרטי. כרטיס אוטובוס מקומי קו X95 משדה התעופה אל הכיכר המרכזית בעיר syntagma עולה כ-6 אירו וזו בהחלט דרך נוחה, זולה ובטוחה להגיע אל העיר מהשדה. כדי להגיע להוסטל שלנו, המתנו בכיכר לקווים 2 או 11 (1.40 אירו כרטיס) שמגיע עד תחנת פיללאו פינת מודריש. להוסטל הגענו רק באזור חצות והעובדים והאורחים היו כבר רדומים לחלוטין, נשפכנו עייפים גם כן במיטות הקומתיים בחדר דורמס משותף של 9 מיטות (10 אירו למיטה).

את היום למחרת הקדשנו לטיול ברחובות ובאתרי העתיקות של העיר אתונה ובמציאת סים, מה שהסתבר כמשימה הכי מורכבת בטיול. בכדי להגיע מההוסטל אל מרכז העיר ואתרי העתיקות המעניינים אין צורך בתחב"צ ומי שאוהב שיטוטים בעיר זרה יכול להעביר יום שלם רק על הרגליים. כבר בשעות הבוקר אתונה עשתה עלינו רושם חיובי, זו עיר עם מרכז כ"כ קטן וכל האווירה בה ביתית ומחממת. התחלנו את הבוקר במבט על האצטדיון האולימפי המפורסם ומשם המשכנו לאולימפניון של זאוס. בכניסה לאתר ניתן לרכוש כרטיס ב-30 אירו לשבעת האתרים הארכיאולוגים השווים בעיר.

בלי לחשוב פעמיים הוצאתי את כרטיס הסטודנט הישראלי בעברית ובלי ציפייה קיבלנו 50% הנחה (15 אירו), בשאר יוון העניין הזה כבר פחות עבד לנו... אז לאחר טיול ורביצה במספר אתרים כמו האקרופוליס המפורסם בעולם ובאתר "אגורה", נזכרנו שחייבים להשיג למחר סים טלפון מקומי כדי שנוכל לנווט בזמן הנסיעות בדרכים. את הרכב שלנו נאלץ לקחת משדה התעופה ושם משום מה לא מוכרים סים. משימת מציאת הסים הייתה מורכבת מנשוא ופשוט אף מקומי לא ידע להגיד איפה קונים! אחרי שקנינו אחד כזה זול (4.5 אירו) של חברת FROG ליד השוק המקומי והאינטרנט לא עבד, מצאנו לקראת החשכה חנות של Vodaphone ורכשנו סים של 2 ג'יגה ב-5 אירו (הספיק לנו לשבועיים טיול עם תוכנת הניווט וויז). השעה כבר הייתה מאוחרת, תחיה הייתה חולה ואני נאלצתי לוותר על משחק של נבחרת יוון נגד אסטוניה והסתפקתי בצפייה באליפות העולם בכדורסל בטלוויזיה בצרכנייה שכונתית.

למחרת ידענו שעלינו לחזור לשדה התעופה לקבל את הרכב ששכרנו לכל תקופת השהות, אבל לתחיה? לתחיה היו תכניות אחרונות, כאב הגרון התגבר והיה קושי רב לגרד אותה לשדה בחזרה. למזלנו מצאנו בשדה מין "סופר פארם" מקומי ובצעד של ייאוש תחיה שאלה אותם לגבי אנטיביוטיקה ונוכחה לדעת שאין צורך למרשם לאנטיביוטיקה ביוון- רק שתדעו!

וכך התחלנו את דרכנו לאי לפקדה בבוקר יום שישי, רכב המיני השכור (מסוג לאנצ'יה), כדורי אנטיביוטיקה ותחיה רדומה. הדרך המרהיבה ארכה כ-5 שעות (לא מעט כסף על כבישי אגרה) עד שמצאנו את עצמנו ב-Desimi. זהו מפרץ קסום עם אתר קמפינג בשם "Camping Desimi" (18 אירו לזוג באוהל) שבו נעביר את השבת הראשונה בטיול. צלילות המים במפרץ משוגעת ופייר אני התחלתי להתרגש, לבשתי בגד ים ורצתי למים. האנטיביוטיקה עשתה את העבודה ותחיה חזרה לתפקוד מלא ובבוקר שבת יצאנו לטיול רגלי של כ-3 שעות לאורך ההרים וגילינו מספר נקודות תצפית ומפרצים נדחים. בערב החלטנו לצאת לטברנה. בטברנה צוענית וקטנטנה מצאנו את עצמנו טורפים יחדיו דג דניס על הגריל ומתפנקים בסלט היווני הראשון בטיול.

למחרת קמנו באיזי ולאחר ארוחת בוקר קלה, התקדמנו לכיוון החוף שהיווה את אחת הסיבות העיקריות להגעתנו ליוון, חוף פורטו קציקי.

חוף זה נבחר בשנת 2009 לחוף היפה במדינה ומכיוון שמאז אותה שנה לא התקיימה אותה התחרות- הוא נשאר כזה, תרתי משמע. התמקמנו קודם כל בקמפינג הנהדר בעיירת התיירות והדייג Vassiliki בדרום האי. הקמפינג עלה 19.5 אירו לזוג באוהל. זרקנו את האוהל ליד חבורת היפים והמשכנו בנסיעה הררית כ-45 דקות בין כפרים עם דוכני דבש, יינות ושמן זית כל הדרך עד החוף המדהים. לחוף יש חנייה שעולה כסף אך אין צורך לשלם וניתן לחנות מעליה לצד הכביש וללכת 2 דקות יותר, לא קרה כלום. אם תשכימו מוקדם אתם תיהנו מחוף ריק יחסית, אם תגיעו מאוחר תיהנו משקיעה מרהיבה בצד המערבי של האי אם תגיעו מוקדם ותצאו מאוחר תרוויחו את שניהם. לאחר יום מספק הלכנו לסופר ממול בעיירה וערכנו קניות לארוחת ערב. ריבוע גבינת כבשים, זיתי קלמטה, פסטו ומלא ירקות. זה היה התפריט הקבוע שלנו ביום שלא התפרקנו על דגים במסעדה. בערב יצאנו לסיבוב באזור המתויר של העיירה, טיילת יפה עם חנויות מזכרות, ברים ומסעדות הצמודים לנמל המקומי. למחרת, בשעות הבוקר התקדמנו לכיוון העיר השנייה בגודלה באי, Nydri, שמהנמל בה יוצאות מעבורות לכיוון האי קפלוניה. יצאנו מוקדם בכוונה והחלטנו לפנות עם הרכב לכביש צדדי המוביל לחוף במפרץ MikrosGialos. על החוף תקתקנו ארוחת בוקר מפנקת והמשכנו מרוצים לנידרי. עד שהמעבורת הפליגה יצאנו לסיבוב בטיילת לאורך החוף שמפוצצות במסעדות תיירים. מחיר כרטיס למעבורת מנידרי ועד פיסקראדו (Fiskardo) שבקפלוניה לשני נוסעים עם רכב מיני עולה 52 אירו כאשר אורך ההפלגה כשעה ו-45 דקות.

כשהגענו סוף כל סוף לקפלוניה לא בדיוק ידענו מי נגד מי כי כרגיל אנחנו ספונטניים לחלוטין. פתחנו מפה, עדכנו בוויז ונסענו לכפר הציורי Asos.

הכפר היפה הזה ממוקם בסמוך למפרץ קטן כשמולו אי עם שרדי אקרופוליס עתיקה. עלינו לתצפית למעלה וכשירדנו החלטנו לנצל את השמש הנעימה לקראת השקיעה בשביל רחצה קצרה במים השקופים. לקראת החשכה הגענו לעיר Sami, כשבדרך עברנו סמוך לחוף המפורסם באי, חוף מירטוס, בו צולם הסרט "המנדולינה של קפטן קורלי" שמשאיות הובילו אליו טונות של חול ים לצורך הצילומים מכיוון שזהו לא מפרץ חולי במקור.

בעיר סמי התמקמנו בקמפינג המעולה והכיפי בטיול "Camping Karavomilos Bend" (19 אירו ל-2 עם רכב). הקמפינג מאובזר ברמה גבוהה, עם אזור בישול עצמי מפנק, בריכה, מקלחות חמות ואפילו ג'קוזי ושימש לנו כבית חם לאורך כל השהות באי. בערב נסענו לטיילת המרכזית לאחר שהחלטנו לאכול במסעדה. לא ידענו כ"כ באיזו לבחור ולמזלנו שמענו צלילים מאחת מרכזית בה נהנו מהופעה יוונית נחמדה של צמד שיכורים מקומי שוואלה נגנו לא רע בכלל. טרפנו דגי דניס בגריל וחזרנו מבסוטים עד הגג לאוהל המפנק שלנו. למחרת נסענו על הבוקר לדרום האי והגענו לחוף שקראתי עליו קמצוץ מידע באינטרנט בשם Agios Thomas- ללא ספק החוף היפה באי, מים צלולים בבריכות המורכבות מסלעים טבעיים. לאחר מכן המשכנו לחוף עם החול האדום המתויר והמאכזב. בדרך חזרה לסמי עצרנו לתצפית עוד יותר יפה על חוף מירטוס, רק מהצד השני בזמן שקיעה. המשכנו לסיבוב בטיילת הכיפית של העיר והתלבטנו אם לעלות ספונטנית על מעבורת לבארי, עיר נמל באיטליה, שבדיוק יצאה אליה מעבורת ענקית מהנמל. ביום שאחרי קמנו בשעה מוקדם והתפנקנו בארוחה שבישלנו במטבח בקמפינג ואירחנו אח ואחות מבוגרים שהיו לישראלים הראשונים שפגשנו ביוון. לאחר מכן התארגנו זריז ויצאנו לעבר המערה התת קרקעית המפורסמת "Melissani Lake Cave" (7 אירו כניסה).

סה"כ יפה מאוד אך סיור של רבע שעה בסירת עץ אנחנו לא מגדירים כחובה. לאחר הסיור המתויר המשכנו לחוף המתויר "Antisimos" להמשך היום, החוף עם מספר ברים ואפילו רשת וויפי אך אם תמשיכו עוד קצת לאורך הרצועה תוכלו למצוא מקומות מבודדים ונהדרים. לאחר מכן החלטנו לקראת השקיעה לנסוע לחוף מערבי כדי לצפות בה- את האמת? היה קפוא ודי התאכזבנו מהחוף שבתמונות נראה הרבה יותר יפה. בערב יצאנו לאכול במסעדה בצד השני של העיר והפחות מתויר וטרפנו דגי סרדינים וטונה בגריל. בבוקר למחרת ולאחר ששמעתי שמועה על שוק דייגים המתקיים בשעה מוקדמת, הוצאתי את עצמי משק השינה והלכתי לכיוון מעגן סירות הדייג, לצערי אני הייתי היחידי שקם בשעה כזו ולא חזרתי עם שלל לקמפינג. ארזנו את עצמנו ואת רכושנו ונסענו לכיוון פיסקראדו כדי לעלות חזרה למעבורת ללפקדה ומשם לצפון יוון. לצערנו איחרנו את המעבורת אליה תכננו והתעכבנו עוד 3 שעות בכפר, למזלנו יש לה חוף נעים שהחלטנו להתפרקדן בו רגע לפני שמצפינים להרים הקרירים. מה שכן פיסקראדו ללא ספק היה הכפר היקר ביותר שביקרנו בו.

למרות שהתכנון המקורי היה להגיע קודם כל למטאורה ולאחר מכן לכפרי זאגוריה, החלטנו ברגע האחרון לשנות ולהגיע קודם כל לכפרים ולכן עצרנו בצד הדרך והתחלנו לחפש מקום זול להתמקם בו כי שמענו על מחירים אסטרונומיים ולא מצאנו קמפינגים באתרי האינטרנט. באתר בוקינג איתרנו בית הארחה בכפר היחסית "נידח" AnoPedina ב28 אירו לחדר זוגי- לא נורא. היה כבר לקראת שקיעה ובדרך עברנו בעיר המרכזית יואנינה, תדלקנו את הרכב והצטיידנו באוכל ל-3 ימים ושבת. הגענו בשעות החשכה המאוחרות לכפר והחושך השאיר אותנו במתח עד הבוקר בכדי שנוכל לראות ולהבין באיזה מקום יפה אנחנו נמצאים. בבוקר גילינו את הנוף ההררי והמדהים שנשקף, יחד עם הכפר המורכב ממספר בתים העשויים מאבן טבעית ושתולים בין החורש הירוק. ביום שישי בבוקר קמו מוקדם בכדי להספיק לעלות בטיול רגלי לאגם הדרקון (Darkomili). הנסיעה מהכפר אנו פדינה אל הכפר המפורסם ביותר פפיגו (פפינגו ע"י המקומיים) אורכת קרוב לשעה ועוברת דרך הכפר אריסטי שכמו פפיגו גם כן מפוצץ במשפחות ישראליות. המלצה אישית- כדאי לישון בכפרים הנדחים יותר כי השקט והשלווה בהם מוחלטת. בדרך גם כן עוברים בקניון "ויקוס" הטבעי והמרשים ויש ספסלים ותיקים שמומלץ לעצור בהן לטורקי קטן של בוקר.

הגענו לפפיגו בשעת בוקר מוקדמת והלכנו למרכז האינפורמציה WWF ממנו מתחיל הסימון של הטיול. הכפר פפיגו עתיק וציורי כשכל הסמטאות בו מלוות בפריחה צבעונית ואשכולות ענבים. מרשים. הטיול לאגם למעלה הוא מסלול הלוך חזור שלוקח לבעלי כושר סביר פלוס כ-שעתיים וחצי שלוש בדרך הלוך ופחות בירידה חזרה. בסוף העלייה ישנה בקתת אבן נחמדה (כ-5.5 קילומטרים מפפיגו) שאפשר להזמין בה מקום שינה מראש וכך לעשות משם טיול כוכב באזור. מהבקתה העלייה לאגם אורכת כ-45 דקות וכשתגיעו אליו תוכלו לצפות בטריטונים, זן לטאות קטנות המזכירות דרקונים שאפשר למצוא רק באגם זה בעולם כולו. לאחר שבחור בריטי שמטייל בהרי הבלקן כל קיץ המליץ לנו להמשיך לעלות על הגבעה מצד ימין של האגם, עשינו זאת ונוף אדיר של הרי אלבניה נגלה בפנינו.

הירידה למטה כבר הייתה הרבה יותר קלה וחזרנו לבקתתנו החביבה בכפר אנו פדינה כדי להעביר בה את השבת. בכל אזור זאגוריה יש מלאן עצי דולב עתיקים בני למעלה ממאתיים שנים שממקומיים בדרך כלל במרכז הכפר. למחרת החלטנו לעשות טיול רכוב בלי שימוש בתכנת הניווט "וויז" ולהגיע לכפרים מרוחקים ונדחים כמו Fragkades ן-Iliochori שבקצהו יוצא מסלול למפל עם אגם מלא במי קרח. נהנינו מפגישה עם חקלאים מקומיים שכיבדו אותנו בדבלות, תאנים טריות וענבים. בנוסף נסענו למקומות ההיילייט כמו גשר 3 הקשתות, לתצפית Vikos Gorge על קניון ויקוס ולגשר על הנהר בעל הצבעים הנקיים בין אריסטי לפפיגו.

למחרת עזבנו את אנו פדינה ואת המשפחה הנחמדה שאירחה אותנו, כשהאימא חילקה לנו בוסות חמות בלחיים. החלטנו לחזור לגשר היפיפייה לארוחת בוקר חביבה והמשכנו בנסיעה ארוכה עד לכפר מצובו באמצע הדרך למטאורה. הכפר מזכיר גלויה שווייצרית ומפוצץ עד אפס מקום בעונת הסקי. בקיץ אפשר למצוא שם מלא חנויות מזכרות בנליות ויקרות אך גם סופלקי כבש נהדר בכיכר המרכזית.

ממצובו המשכנו בכבישים צדדיים בכדי לפסוח על תשלומי האגרה היקרים וזכינו בדרך הררית ויפה במיוחד. לכפר קצארקי שצמוד לעיר קלאמבקה מתחת למנזרי מטאורה הגענו תוך שעתיים וחצי והתמקמנו בקמפינג הנהדר "CmpingVrachos" (19 אירו לשניים באוהל). אחה"צ עלינו לכיוון המנזרים שכבר היו סגורים ופשוט הסתובבנו בדרך ביניהם כדי לצוד תצפיות ומראות יפים. בערב ירדנו לעיר לקנות קצת מזכרות הביתה והתחיל מבול ראשון בטיול. קנינו קצת מצרכים לארוחת הערב ובישלנו בקמפינג יחד עם חבורת הונגרים צעירים ושתויים. קמנו השכם עם זריחה בכדי לספוג את הנוף לא עננות ופשוט החנינו את הרכב במנזר הקיצוני ביותר והלכנו ברגל עד לצד השני. אחת המשימות החשובות שלנו לטיול הייתה לקנות דבש ממנזר הנזירות "Roussanou" ובנוסף נכנסתי למנזר הגדול "Varlaam" (3 אירו כניסה). תכלס מי שאינו מעמיק בסיפור של כל מנזר ומנזר נדמה לי שכדאי להיכנס לאחד, לספוג את האווירה ובעיקר להסתובב על הסלעים והמצוקים בחוץ ולצוד עם העיניים כל טיפת יופי של האזור הזה.

אחה"צ חזרנו לקמפינג למנוחה, שכשוך בבריכה וקפצנו עם הרכב לארוחה אחרונה של הטיול בטברנה צדדית בעיר בה נהניתי מבשר כבש לראשונה בטיול ותחיה זללה דג דניס אחרון. משם המשכנו בנסיעה ארוכה כ-4 וחצי שעות בכבישי אגרה מהירים (ויקרים!) עד לשדה התעופה הבינלאומי באתונה. לקראת חצות החזרנו את הרכב ופתחנו מזרונים על הרצפה כדי לנמנם עד הטיסה בבוקר.

מוזמנים לעקוב ולעשות לייק לבלוג הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/NitzanBackpacker/