מסלול בן שבוע-שבועיים ביפן ”טיול עצמאי ביפן“

לאחר דיון, הוחלט שאנו מנסים לבד – 3 זוגות בגיל 50+ ל-10 ימים (ללא הטיסות). התחלנו לקרוא וללמוד על המדינה הרחוקה, וככל שקראנו, נעשינו יותר סקרניים. הבנו שזו לא סתם נסיעה לעוד מדינה, אלא משהו אחר לגמרי. 

להלן מספר התרשמויות והמלצות: אם ניתן, תקצו מספיק זמן לטיול. 10 יום די מאלצים אותך לרוץ, ומשאירים חלק מן האתרים ל"פעם הבאה". הזמינו טיסה בחברה נוחה, כי הטיסה עצמה ארוכה מאד. אנחנו טסנו אוסטריין אייר מוינה לטוקיו: מושבים צפופים מאד וטיסה לא נוחה. עדיף לבדוק את האפשרות לטוס לאוסקה (?) ולחזור בטיסה מטוקיו – חוסך גם זמן נסיעות פנימיות. מישהו המליץ על קוריאן אייר (דרך סיאול), ובוודאי עדיף לטוס שלא דרך אירופה. כמובן, מי שאוכל כשר – שיזמין. מיד עם ההגעה לשדה התעופה לגשת למודיעין תיירים ולקחת כל מפה שרק אפשר.

JR Pass לרכבת קונים בארץ ורק לימים שבאמת צריך (נסיעות בין-עירוניות) – 7 או 14 יום. את הנסיעות הבין-עירוניות כדאי מאד לתכנן בעזרת האתר www.hyperdia.com. להוציא תדפיסים של היעד/ היום והשעה המבוקשים ולהגיע איתם למשרדי JR כדי לרכוש מראש כרטיסים למקומות שמורים לבעלי JR Pass ללא תוספת מחיר).

אנו ממליצים להתחיל את הטיול מהדרום. אם תנחתו בנריטה – קחו רכבת מהירה לקיוטו, ומשם צאו לטיולים יומיים בסביבה – גם ברכבות המהירות. השאירו את טוקיו לסוף הטיול, אם אפשר, ותתחילו עם יפן העתיקה. אמנם הגענו לאחר טיסות + רכבות, אבל היינו חייבים לראות את העיר קיוטו, לכן שמנו את המזוודות בחדרים ומיד יצאנו לטייל. אפילו שהיינו עייפים מאד!

יש להקצות לפחות יום שלם בנארה, ועוד אחד בהירושימה + האי הקדוש מיאג'ימה (אפשר לישון באי ולחזור למחרת). יש גם את אוסקה ואת קובה באזור, אליהן לא הגענו, אבל שווה בדיקה. בית המלון שלנו בקיוטו (Karasuma Kyoto Hotel) היה מצוין (גם ללא ארוחת בוקר) וממנה יצאנו יום אחד (ברכבת המהירה) להירושימה ומשם ברכבת רגילה + מעבורת (עם ה- JR PASSES) למיאג'ימה, שם עלינו ברכבל על ההר. לא הלכנו את המסלול, אבל עשינו תצפית עם הקופים! יום אחר נסענו בוקר אחד לנארה (עיר קטנה ויפהפיה), ויחד עם הצבאים הרבים המסתובבים בחופשיות ראינו רק את מקדש הבודהה הגדול ואת מקדש קסוגה המפורסם עם מאות פנסי האבן העומדים. מיהרנו לרכבת חזרה דרך פארק רחב-ידיים ובסיומו רחוב מודרני, נקי ויפהפה, ובצהריים הגענו לקיוטו ישירות למקדש הכסף (גינקאקוג'י) ושביל הפילוסופים.

כמה מלים על קיוטו: עיר יפה ולא קטנה, מלאה במקדשים יפהפיים (היכל הזהב, קינקאקוג'י, ריואן-ג'י, מקדש הכסף וטודאי-ג'י, ועוד) וריאות ירוקות (הגנים בתוך שטחי המקדשים + שביל הפילוסופים, כמו גם מסביב לעיר כולה, השוכנת בתוך עמק בין הרים ירוקים ומשופעים). הרחובות רחבים, נקיים ומעניינים, מלאים באנשים, הרבה צעירים, חנויות רהיטים ואופנה מודרניות, וכמה בתי כל-בו. התחבורה – אוטובוסים או רכבת תחתית או מוניות. יש גם שוק אוכל גדול ומקורה. ברובע גיון קיים ה"גיון קורנר", שמציג ב-50 דקות את עיקרי הפולקלור היפני המסורתי (טקס התה, סידור פרחים, ריקוד מסורתי, תיאטרון קאבוקי ותיאטרון בובות) – מופע יקר מאד ומאכזב מאד - בהחלט לא מומלץ.

אחרי 4 לילות בקיוטו נסענו לטקאיאמה (דרך אוסקה לנגויה ברכבת המהירה, ומשם צפונה ברכבת רגילה – הכל עם ה-JR Passes). הגענו בצהריים, הנחנו את הדברים במלון (Super Hotel Hida Takayama) ויצאנו לחוש את העיירה הקטנה והמנומנמת. חזרנו ב-15:00 אחרי מרק נודלס, וקבלנו חדרים קטנטנים ונקיים ובהם ניצול מקסימלי של המקום, כולל מיטה שלישית עליונה (לופט) ואמבטיה/שרותים פונקציונאלי פצפון. טיילנו אחה"צ בעיר הקטנה הכפרית ובערב – למסעדת הבקר המומלצת "Kyoya", שם ארחו אותנו אמא תוססת וצבעונית ובנה השף (טלפון המסעדה: 0577-34-7660). אמנם ירד גשם, אבל לא שכחנו את המטריות, כך שלא נרטבנו בדרך חזרה למלון.

למחרת קבלנו ארוחת בוקר והסתובבנו (עדיין בגשם) בשוק הבוקר המנומנם, עד שהגיע זמן יציאת האוטובוס לשיראקאווה-גו – כפר יפני מסורתי, שנמצא במרחק שעת נסיעה מטקאיאמה. התהלכנו הרבה בכפר הציורי (לא להפסיד!), וחלק מאיתנו טיפסו ועשו תצפית מלמעלה. חזרנו אחה"צ לטקאיאמה לקחת את הדברים מהמלון ולהמשיך לטוקיו.

לטוקיו הגענו ברכבת המהירה דרך נגויה בסביבות 20:00, וכשיצאנו מתחנת הרכבת, נפתחו העיניים לרווחה: על אף החושך בחוץ, העיר היתה מוארת לחלוטין עם שלטים בכל מקום ועל כל הבניינים, המוני אנשים ברחובות, תנועת מכוניות, ואין-ספור חנויות ומסעדות פתוחות. חיפשנו ומצאנו את המלון (Best Western Shinjuku Astina Hotel), ואחרי מנוחה קצרה יצאנו להתרשם מהאזור ולאכול ארוחת ערב. בבוקר יצאנו לאזור Ueno – Asakusa, שם מצאנו חנויות קטנות של חרוזי זכוכית.