מידע חיוני נוסף באוזבקיסטן ”אוזביקסטן - לא מה שחשבתם“

מדינה מוסלמית שבמידה רבה מפרידה את הדת מהמדינה – מחד אזרחי אוזבקיסטאן מוסלמים סונים מאמינים ומיישמים הלכה למעשה את דתם (רבים מהם סופים), מאידך, אין בולטות למסגדים ואסור למואזין להזמין מאמינים לתפילה בקולי קולות, וודאי שלא באמצעות מערכות הגברה. מסעדות יגישו אלכוהול (יש בירה מקומית טובה). נשים לא ילכו עם בורקה.

לרגע אחד אין תחושת חשש בטחוני ו/או פלילי. האוזבקים מסבירי פנים, חייכניים ואוהבים את המגע העדין עם התיירים. במקרים רבים ייזמו צילום משותף. אם בכל זאת משהו ינג'ס, זה יהיה צועני, וגם הוא יעשה את עבודתו העדינות.

המדינה נקיה – על פי חוק! בעלי כלי רכב חייבים לנקות את רכביהם מחול ואבק, בעל בסטה בשוק ישטוף וינקה את סביבתו אחרת יחטוף קנס מפקח.

רב תרבותיות – המדינה קמה עם ירידת ברה”מ בראשית שנות ה-90 של המאה שעברה. מעולם לפני כן לא הייתה מדינה בשם אוזבקיסטן, אלא אוסף של ממלכות. המשמעות היום הנה שכל שבט באיזור, מסין, עבור בטג'קים, דרך מונגולים ועד טורקמניסטנים ורוסים, חיים יחד. 

ארכיטקטורה – מדרסות, חאנים ומסגדים, אלף לילה ולילה! ערים מימי הביניים שנשארו כמו אז, מדהים. כל הסיפור הזה לא סופר לנו כלל כיוון שהעולם מתרכז רק באירופה, אבל בימי הביניים ולפני קרו אירועים מסעירים גם בחלק זה של העולם – אלכסנדר הגדול, ג'ינגס חאן, צריך לפרט יותר?

נקודה יהודית – בוכרה. כל מילה נוספת מיותרת.

שווקים – מדהימים מלאי כל טוב צלחות וקערות מעוטרות עבודת יד – ממש אמנות, אריגים וסוזניות ברמה מוזיאלית, שטיחים, מיותר לתאר. הכל זול, נגיש, נקי ונעים. התמקחות על מחיר מחוייבת ע”פ התרבות המקומית, אי התעקשות על הנחה תחשב כחוסר רצון לשוחח עם הסוחר – עלבון צורב.

מחירים – מגוחכים ממש: ארוחה במסעדה טובה, כולל בשר ובירה = לא יותר מחמישה עד שבעה דולר.

המדינה באינפלציה ובשוק שחור משגשג. השער היציג – כ-3,000 סום לדולר, השער השחור – כ-6,500! החלפת כסף בשוק השחור מומלצת רק באמצעות מדריך או עובד מסעדה / מלון. החיסרון – לומדים להסתובב עם חבילות ענק של שטרות. השטר הגדול ביותר – 5,000 סום = פחות מדולר אחד!

מה לא? שירותים ציבורים (לרוב בתשלום) – מסריחים ברמה קטלנית! לא מומלץ להתנייד בין הערים ברכב אלא ברכבות או בטיסות. רוב הדרכים משובשות.

חובה – לקבל בכל מלון אישור על השהיה בו, רוב הסיכויים שיש צורך להראות אותם ביציאה, ואם אין – בלאגן.