בטיחות ואזהרות בפריז ”זהירות עוקץ במטרו של פריז“

אני טייל ותיק ומנוסה מאוד ולבושתי נעקצתי במטרו של פריז בשיטה מדהימה. בהגיעי למכונות האוטומטיות לממכר כרטיסים, זיהה אותי נוכל לפי המזוודות, אבל בעיקר עקב ההססנות מול המכונה ואי הבנת השפה. ניגש ביוזמתו ובלבוש מעונב ודיי מזכיר מדים, הציג עצמו כעובד הרכבת וממונה על מתן מידע לתייר. בלי שביקשתי שלף תעודה שלכאורה שייכת לחברת הרכבות והציע עזרה. גילה לבביות מדהימה ורצון לעזור. כאן מתחיל העוקץ. הוא שואל לכמה ימים הגעתם ומסביר שכרטיס לנסיעה בודדת מאוד יקר וכדאי ללכת על כרטיס יומי או דיל אחר. (מה שיותר יקר עוקץ יותר מוצלח מבחינתו). למזלנו, אני וחברי התעקשנו על חפיסת עשר נסיעות שהכרתי מביקור קודם בעיר. הנוכל ניסה לכוון לכרטיס תלת יומי או דבר דומה, אבל אנו אמרנו שלא נחוץ.

בכל אופן הוא ביצע עבורנו את מהלך הקלדת הדרישה במכונה, מה שבאמת נראה אמין ונכון ואז אמר זה השלב לתת כסף. אמרנו שהמכונה במפורש לא מקבלת שטרות ולנו בשלב ההגעה אין מטבעות בסכום זה. (זה כנראה שורש הבעיה במטרו, רק מטבעות או כרטיס אשראי). אז הוא אמר שניתן לשלם בכרטיס. לא הסכמנו לשלוף כרטיס אשראי בנסיבות שאנו לא שולטים בהן. פה קרה דבר ממש חריג ומעורר חשד, הבחור אמר באבירות, אני אשלם עם הכרטיס שלי ואתם תחזירו לי במזומן. הוא שלף כרטיס, הכניס למכונה ובשלב הזה הסתיר עם הגוף את המסך והמקלדת. כמובן שבשלב זה שינה את מהות ההזמנה והעלות. במקום צבר כרטיסים הוא הזמין שני כרטיסים לנסיעה בודדת. הכרטיסים יצאו, הוא מסר לנו אותם וסיפר שקר שזה כרטיס רב פעמי. (אילו הינו מבקשים כרטיס יומי הוא אפילו לא היה צריך לתת הסבר עלוב זה). שילמנו לו במזומן את המחיר הראשוני שהראה המסך טרם הוא שינה אותו בזריזות ידיים, בזמן הסתרת המסך עם הגוף. כשהבנו את העניין היה כבר מאוחר מדי.