מסלול ארוך בהודו ”טיול בהודו“

בחודש דצמבר נסענו שני זוגות בני 50 פלוס לשלושה שבועות להודו. המסלול המקורי היה להתחיל בדלהי, משם לאגרה, ג'איפור, חזרה לדלהי ונסיעה צפורה להארידואר, שימלה, דרמסאללה, אמריצר ואז אולי לורנסי והאזור.

בפועל הגענו בעצם לדלהי בטיסת אל על עם קונקט במומבאי. די נוח. ראשית, ברצוני לציין לטובה את שדה התעופה בדלהי, חדש, נקי ואין שום סירחון. משם במונית שלוקחים דרך משרד בשדה תעופה, במחיר סביר וללא תקלות, אגב כך גם במומבאי מאד מומלץ להעזר בשרות המוניות שמזמינים בשדה תעופה.

המלונות בדלהי ברמת 4 - 3 כוכבים, במחיר סביר של עד 50 דולר ללילה, כולל ארוחת בוקר ומים חמים. אגב, נושא המים החמים במקלחת הוא בעיה מאד רצינית, בעקרון לא היה אכפת לנו להסתובב כל היום "בג'יפה", העיקר שבלילה תהיה מקלחת חמה בחדר, סדינים ומגבות נקיות.

בדלהי יצרנו קשר עם סוכן מקומי. לאחר שוידאנו את אמינותו, סגרנו איתו על מסלול ראשוני לתשעת הימים ראשונים, עם רכב ונהג. קשה, אם בכלל, לנהוג עצמאית בהודו ואין ספק שצריך נהג. בעקרון העלויות הן בערך כמו או פחות מהשכרת רכב באירופה או ארה"ב, ללא נהג כמובן. הנהג לקח אותנו בערב לסיור ראשוני בדלהי. למחרת הוא התייצב בפתח המלון וכפי שקבענו לקח אותנו לכל האתרים המעניינים בדלהי וכמובן גם לבזארים הגדולים: המיין בזאר וקרול בזאר העמוסים והמעניינים. 

ביום השלישי יצאנו לכיוון אגרה, כחמש שעות נסיעה. שם בקרנו בטאג' מאהל, 750 רופי שהם כ-70 ש"ח לאדם, למקומיים 20 רופי. כמובן שסיירנו עם מדריך שהסוכן נתן לנו. 

ישנו באגרה ולמחרת המשכנו לג'איפור, כחמש שעות, לשני לילות, כולל סיורים בעיר ובסביבה. עיר מאד מעניינת ואטרקטיבית. מתחם ארמונות, רחובות שהיו עשויים להראות נפלא לו רק היו משמרים, בניינים בגוון ורוד כתום, על כן היא נקראת גם העיר הוורודה. נוסעים לתצפית על הר בשולי העיר ובשקיעה רואים את העיר הוורודה שם התארחנו במלון אותנטי. 

לאחר מכן המשכנו לפושקר, עיירת שנטי נחמדה. שם נמצא האגם, שכל האנשים יורדים להטהר ולהתפלל, מעניין. התארחנו במלון אותנטי שנקרא פושקר הריטייג' והיה כיף. 

משם חזרנו לדלהי וברכבת אקספרס שטבדי, נסענו לאמריצר, כחמש שעות נסיעה. במחלקה הראשונה מפטמים לאורך כל הדרך באוכל. העיר הקדושה ביותר לסיקים, בגלל מקדש הזהב, שווה ומעניין לבקר, חינם. אחר הצהרים נסענו לגבול פקיסטן לחזות בטקס סגירת הגבול. חווית חובה למי שנמצא באזור, מעניין ומשעשע. המונים נוהרים לשם ובתור תייר אתה V.I.P. שם, ביום השלישי התחיל גשם.

חזרנו לדלהי באותה רכבת ואז בגלל הקור היחסי, 25 - 20 מעלות, החלטנו לשנות כיוון לחום. לקחנו טיסה לגואה. זה יצא בימי הסילבסטר, היה שמח ועמוס, אבל גם קצת יותר יקר, 100 - 50 דולר ללילה. כמובן שבקשנו מהסוכן לשנות לנו את הטיסה חזרה לארץ, שלא נצטרך לחזור לדלהי מגואה, אלא לחזור למומבאי ומשם להצטרף לטיסה שלנו. הוא שינה לנו בחינם. בגואה נהנינו מאד מהחופים המדהימים, חול לבן, רחבים, נקיים לא עמוסים ובמזג אוויר חורפי, 30 מעלות פלוס. נהנינו כל יום בחוף אחר של גואה, למשך שבעה לילות תענוג רוגע ונופש. 

מגואה לקחנו טיסה למומבאי ושם שהינו שלושה לילות אחרונים וחזרה ארצה. מומבאי עיר ענקית, סואנת וקשה לקלוט את התנועה של האנשים והסחורות שמחליפים שם. שהינו במלון ניו בנגל במחיר 50 דולר בחדר משופר, ליד ה - VT תחנת הרכבת ויקטוריה. מצידו האחד, של המלון, בהליכה ימינה בכיוון צפון נמצא הבזאר הגדול ביותר, השוק והבלאגן ובהליכה דרומה נמצאים כל המבנים המפוארים מהתקופה הבריטית, כמו עיר אחרת לגמרי. שם נמצאת תחנת הרכבת העמוסה ביותר באסיה, לפי ההסבר בספר על הודו, במבנה בריטי מרשים, גדול ויפה, לאחריה המבנים של הבנקים הגדולים וחברות האשראי והבטוח הענקיות, מטה המשטרה ועוד. המבנים מאד מרשימים עד שנדמה לרגע שזאת בכלל לונדון. בהמשך נישא שער הודו היפה והגדול ולידו מלון הטאג' מאהל המרשים, שבו היה פיגוע לפני כשנתיים. המלון שופץ בינתיים ונראה מצוין, כ-500 דולר ללילה למי שמעוניין.

זה היה טיול מעניין, מלא חוויות שקשה להעביר בכמה מילים. הכי חשוב, זה לא היה טיול מפחיד ולא מסריח כמו שחושבים או אומרים. בקניות צריך להתמקח, לפעמים כשהיה רשום לנו מחיר במחשבון היינו לוחצים ישר על כפתור שורש במחשבון, למחיר המקורי. מאד חשוב לכבד כל אחד ולא להתעמת בעצבים, הם מאד ידידותיים. לפעמים גם צריך ל"נפנף" אבל בכבוד או להמשיך בלי להתייחס לכל אדם שנצמד אליכם ואם תמשיכו לדבר איתו הוא ימשיך ללכת אתכם ויבקש טיפ על הליווי וההסבר. 

לגבי צילומים - יש שיהנו מכך שמצלמים אותם ויש שיבקשו להצתלם כדי לבקש כסף על זה. במקרה כזה אמרתי שאני מוחק את התמונה.