מסלול חד יומי בהיער השחור ”חבל אלזס עם ילדים“

בכל הפורומים מציינים את תחילת המסלול בקולמר, ואם יהיה זמן אז גם ניתן לעיירות נוספות. לכן, החלטנו לעשות את המסלול הפוך כדי להתחיל בנקודות העניין האמיתיות לילדים. מפלדברג נסענו ישירות לשמורת הנשרים – היה מדהים – הסיור והמופע! משם ירדנו לטירת הוט קניסבורג. הילדים חששו שישתעממו אך הופתעו בפרט כשהגענו לחדרים עם פוחלצי החיות שעל הקירות ועל המנורות. הם גילו התעניינות והתלהבו מהנשקייה ומדגמי התותחים. קינחנו בגלידה אמריקאית שנמכרת ממול הטירה (מאוד טעימה). משם התחלנו לרדת בעיירות – ריבולה הייתה יפה מאוד ונהנינו לשוטט בה. ממול מגרש החניה פעל יריד משחקים עם קליעה למטרה והילדים נהנו מקליעה למטרה ברובה אוויר וכמובן, זכו בבובות.

את בוטיק השוקולד היה קשה למצוא, שכן יש מספר כניסות לעיירה. בלשכת התיירות הדריכו אותנו – “בין הגן לבית הצהוב תמצאו את החנות”, נו באמת. בפועל, יש לנסוע ברכב לקצה של העיירה. הכתובת לא מופיעה ב-GPS וקשה לי להסביר איך להגיע. הסיבוב קצר אך מהנה, השוקולד טעים וכל היצירות, כגון כדורגל, תיבת תכשיטים, חיפושית ועוד, עשויים משוקולד. לדאבוננו, לא היה בית קפה במקום, דבר המתבקש בצד השוקולדים, אז הצטיידנו לדרך אך אלה נמסו עוד לפני שהגענו לבית קפה הקרוב.

בגלל השעה, החלטנו לנסוע ישר למסעדת ויגנרון שהומלצה אך קשה למצוא אותה. הכתובת המדוייקת שלה: Grand Rue 5, Turckheim. במדרחוב תגיעו עד לכספומט שמימינכם שילוט קטנטן. הזמנו שיפוד בקר (היה מעולה), שילמנו על ארבעה אנשים 75 אירו. העיירה יפה. למרות שהיה אחרי 18:00 החלטנו לעצור בקולמר, שהפליגו בתיאור שלה, אך התאכזבנו מאוד. העיירה מטונפת, גם התעלות מלוכלכות. הפנינה היחידה הייתה “ונציה הקטנה”. הילדים סיכמו שצרפת חביבה אך לא נבלה בה עוד יום. מבחינתם, העיירות דומות ומיצו את העניין.