מאוץ ועד ברכטסגאטן: אוסטריה, איטליה, גרמניה 2019 - חלק א'

תמונה ראשית עבור: מאוץ ועד ברכטסגאטן: אוסטריה, איטליה, גרמניה 2019 - חלק א' - תמונת קאבר
אגם אלפיני מעל עמק פיץ (Pitztal), טירול, אוסטריה. צילום: אלין קרני סטרוזר

חלק א' - עמק אוץ

פרולוג:

- "אז אולי בכל זאת לגן העדן הסלובקי??"

- "אוסטריה ואיטליה."

- "אבל גם בגן העדן הסלובקי יש טבע מדהים כמו שאת אוהבת.."

- "אוסטריה ואיטליה."

- "יש אגמים, יש מפלים, יש ערוצים.."

- "אוסטריה ואיטליה."

- "אפשר גם לשלב את פולין.."

- "מה לא ברור ב'אוסטריה ואיטליה'?!?"

אז כן, אחרי הטיול המ-ד-ה-י-ם של 2018 אלין נשבתה לחלוטין בקסמיה של אוסטריה (והאמת - קשה להאשים אותה), ובסופו של דבר הוחלט (כלומר החליטה..) שהשנה פשוט ממשיכים את הטיול של השנה שעברה בדיוק מהנקודה בה הוא הסתיים, וכדי לגוון - מוסיפים גם מספר ימים בדולומיטים, כדי שאיטליה, אהובתנו הניצחית, לא תתחיל לקנא. כרטיסי הטיסה למינכן נקנו ארבעה חודשים מראש (ובאופן מדהים ולא מתוכנן - תאריכי הטיסות היו בדיוק אותם תאריכים כמו בשנה שעברה), הרכב הושכר, כרגיל, דרך אופרן, אלין הופקדה, כרגיל, על בחירת מקומות הלינה ועבדכם הנאמן, כרגיל, על תכנון הטיול.

הטיול תוכנן ככוכב כפול בשני השלישים הראשונים, וטיול מתגלגל בשליש האחרון. את כל מקומות הלינה לטיול הזמנו, בפעם הראשונה, מראש. בדיעבד, לא בטוח שזו הייתה החלטה נכונה. נכון, סביר להניח שלפחות בחלק ממקומות הלינה הבאמת איכותיים שבהם היינו (אלין בחרה, למקרה שלא הזכרתי עדיין) לא ניתן היה להשיג מקום ללא הזמנה מוקדמת. מצד שני - הייתה חסרה גמישות מסויימת, והאפשרות לשנות תוכניות תוך כדי תנועה, בשל אילוצי מזג אוויר למשל. בקיצור, כמו תמיד, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, ותוך כדי כך גם להחזיק את המקל בשני קצותיו וגם לרקוד על שתי חתונות בו זמנית…

היום הראשון:

הטיול בחו"ל מתחיל באופן מסורתי בסיוט ששמו נתב"ג. או ליתר דיוק: הסיוט ששמו התורים בנתב"ג. אבל אחרי 12 שנים של טיולים לחו"ל - אני גאה לומר שסוף סוף פיצחנו את השיטה broken heartbroken heartbroken heart.

ביג טיים.

שנה שנייה ברצף שאנחנו מסיימים את הוויה דולורוזה הידועה גם בכינוי "ארזתם לבד?" בתוך פחות מרבע שעה!! כן, כולל צ'ק אין. איך עושים את זה, אתם שואלים? פשוט מאוד - מגיעים לשדה ב 2:45, רגע לפני שמתחיל כל העומס של טיסות הבוקר. נכון, צריך לוותר על שעת שינה וזמן הדיוטי פרי הופך למפלצתי (אלין, משום מה, לא רואה בזה שום בעיה) ועדיין - כל דבר, אבל באמת כל דבר, עדיף על לעמוד שעה וחצי בתור הכי איטי מאז המצאת התור, כשאתה יודע שהתור הארור הזה הוא הדבר האחרון שמפריד בינך לבין חופשה שחיכית לה אלוהים יודע כמה זמן.

7273250ac34ea0442872bbde69321966.jpg?l=6שקט, ממריאים.. צילום: אלין קרני סטרוזר

נחתנו בטרמינל המצורעים במינכן, עברנו את ביקורת הדרכונים, אספנו את המזוודות ויצאנו למסע כומתה אל דוכן השכרת הרכב. כצפוי, התור הארוך ביותר משתרך ליד הדוכן של אוויס-באדג'ט, בעוד בדוכנים של שאר חברות ההשכרה הפקידים מפהקים משיעמום. אני מוכן להישבע שבשנה שעברה (כאמור, באותו התאריך בדיוק), התור הארוך ביותר היה דווקא בדוכן של יורופ קאר.

בזמן שאני מחכה בתור, אלין עורכת ביקור נימוסין בסופרמרקט הסמוך הזכור לטוב מהשנה שעברה, וחוזרת עם שתייה, פירות יער ומיני נישנושים. כאשר מגיע סוף סוף תורנו מתברר שבדיוק כמו בשנה שעברה, התפילה לאאודי, אופל או מינימום איזו פולקסווגן לא נענית, ונאלץ להסתפק, שוב, ברכב צרפתי (רנו, אם זה ממש משנה) cheekycheekycheeky.

למה, למה להיות כאלה אנטישמים?? Haven't the Jewish people suffered enough??

069cea34eff8f1453773bff14748e4eb.jpg?l=6

לפחות יש אוכמניות.. צילום: אלין קרני סטרוזר

זהו, כל הבירוקרטיות והפרוצדורות מאחורינו, ואפשר לצאת לדרך. היעד הראשון שלנו בטיול הוא ערוץ לויטש ( Leutaschklamm), בתרגום חופשי: ערוץ הרוחות. הערוץ נמצא ממש על הגבול בין גרמניה לבין אוסטריה, ולמעשה תוך כדי הטיול עצמו חוצים את הגבול. ניתן להתחיל את המסלול הן בגרמניה, בעיירה מיטנוואלד (Mittenwald), והן באוסטריה, בכפר הקטן שאנץ (Schanz).

אנחנו בוחרים באפשרות השנייה. חונים במגרש החנייה Parkplatz Geisterklamm, ועוד לפני שמספיקים לומר "לויטשקלאם" - מכונית שנמצאת בדרך החוצה עוצרת לידנו, ובחור צעיר שופך עלינו בליל של מילים בגרמנית ומצביע על כרטיס החנייה שבידו. נו בסדר, אנחנו יודעים שצריך לשים כרטיס חנייה.. איפה המכונה? "ניין, ניין" הוא מתעקש - ומצביע על הכרטיס שלו. מה הוא רוצה?? מתברר שבסוף השבוע, החנייה במקום היא לכל סוף השבוע, והבחור מציע להעביר לנו את כרטיס החנייה שלו, שתקף עד מחרתיים בבוקר. יכול להיות שמישהו מרגיש נקיפות מצפון על מה שהסבים שלו עשו לפני 80 שנה?..

797d407c4faa3f12bccd63090782a978.jpg?l=6

מגרש החנייה בכפר Schanz

ממגרש החנייה יוצא מסלול הליכה שמלווה את הערוץ על גבי גשרי מתכת, העוברים בגובה רב יחסית מעל המים. המראה עדיין מרשים ויפה. לאחר הליכה של כחצי שעה אנחנו מגיעים לגשר התצפית, ואחריו יורדים דרך היער, חוזרים לגרמניה מבלי להרגיש ומגיעים לאטרקציה הגדולה ביותר של הערוץ: המפל. 10 דקות של הליכה על גשר עץ ואנחנו ניצבים מול מפל מים שוצף ויפהפה, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. המצלמה של אלין עובדת שעות נוספות, ולאחר מכן מתחילים במסע חזרה לאוסטריה, הפעם מצידו השני של הערוץ. העלייה חזרה דרך היער לא קלה, אבל בסופו של דבר אנחנו שוב בגשר התצפית, וממנו חוזרים אל מגרש החנייה.

1e760e5e8eed6681ce3cfac1c2ae2163.jpg?l=6

d946ce98ed1a59d1b7875aad82dc86de.jpg?l=6

גשרי המתכת מעל הערוץ. צילומים: אלין קרני סטרוזר

fe482c989f3ff911f09bbc7ed5cb528f.jpg?l=6

נוף אופייני בטיול. צילום: אלין קרני סטרוזר

e9921fa221ebb60b27b5b80b2ae3595c.jpg?l=6

c2ce579b538d5a38dc728ef5236c47d7.jpg?l=6

הדרך אל המפל והמפל. צילומים: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: nononono

על המפל (שהכניסה אליו היא ממיטנוולד) אסור לוותר. הטיול על גשרי המתכת מהצד האוסטרי יפה ומומלץ, החלק של העלייה / ירידה ביער קצת פחות. ההמלצה שלנו היא להיכנס לראות את המפל, ואח"כ לנסוע לצד האוסטרי, ללכת עד גשר התצפית ואז לחזור (כשעה).

חוזרים לרכב וממשיכים דרומה. התכנון המקורי היה לעצור לסיבוב בעיירה זיפלד (Seefeld), אבל מקוצר זמן אנחנו מוותרים ונוסעים עוד מספר דקות, עד מוסרן (Mosern). בקצה העיירה, חבוי בתוך יער, נמצא אגם מקסים - אגם מוסרן (Möserer See). איזה יופי של מקום! מזח ארוך, סירות להשכרה, ספסלים בין העצים.. בקיצור - מקום מושלם לבילוי. השעה יחסית מאוחרת, כך שאנחנו לא ממש מספיקים למצות את המקום כמו שהיינו רוצים, אבל האגם הזה היה אחד היותר יפים מבין אלה שראינו בטיול, וכפי שאפשר יהיה לקרוא בהמשך - ראינו לא מעט.

665ba144b3f96d4ca912594ea1991850.jpg?l=6

98ee51a5f56dec3ac6123de6d34d3516.jpg?l=6

אגם מוסרן. צילומים: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: nononono

אחלה אגם שבעולם.

אטרקציה נוספת בעיירה Mosern היא פעמון השלום הענק, ה Friedensglocke Mösern, שנמצא על גבעה ביציאה מהעיירה. אם כבר אנחנו כאן - לא נעלה לצלם?.. נעלה, בוודאי שנעלה. מהגבעה נשקף נוף מרהיב ואלין מצלמת את הפעמון מכל זווית אפשרית.

a5315b391784362c5f87531647184d49.jpg?l=6

פעמון השלום. צילום: אלין קרני סטרוזר

כעת הזמן באמת מתחיל לדחוק - הפנסיון שהזמנו כולל גם ארוחת ערב, וחבל לפספס. נוסעים למקום הלינה הראשון שלנו, לפנסיון Landhaus Ambachhof (nonononono). בעלת המקום אינה דוברת אף מילה באנגלית, אבל מצליחה בכל זאת להסביר לנו בניפנופי ידיים שארוחת הערב היא בפיצריה הסמוכה. איכשהו אנחנו מצליחים לגרור את עצמנו לשם, אוכלים פיצה (כאילו, דה?!), חוזרים אל הפנסיון ונופלים שדודים אל המיטה.

היום השני:

מתעוררים לבוקר עם מזג אוויר מושלם . אני פותח את החלון, נושם את האוויר הנקי, בלי מיליגרם של זיהום, ומכריז "בוקר טוב עמק אוץ!". "בוקר טוב לבעלי הקוץ!" עונה לי בקול מנומנם אשתי היקרה.. עמק אוץ (Ötztal) הוא אחד העמקים היותר מתויירים בטירול. הוא נמצא כ 50 ק"מ מערבית לאינסברוק (Innsbruck) ואורכו, מהכניסה הצפונית ועד העיירה זולדן (Sölden) שבקצהו הדרומי כ 40 ק"מ. במרחב הירוק הזה אפשר למצוא אין ספור מסלולי טיול, לכל רמה ולכל הרכב, בנוסף לאטרקציות לכל המשפחה, עיירות וכפרים יפים ובקיצור - כל מה שצריך על מנת להעביר חופשה מהחלומות. אנחנו בחרנו לבלות בעמק את חמשת הימים הראשונים של הטיול, ואפשר בקלות להיות בו גם פרק זמן כפול.

בחרנו להתחיל עם מסלול טיול מאגם האביכר (Habicher See) אל מפל טומפנר (Tumpner Wasserfall) (מי שהשמות האלה נשמעים לו מוזרים - עוד לא שמע כלום). נוסעים דרומה, בכביש הראשי של העמק, מספר 186, הלא הוא ה Öetztaler Straße, יורדים ימינה לכיוון הכפרון האביכן (Habichen) עוברים גשר קטן ומגיעים אל מגרש חנייה מסודר וחינמי. ממקום החנייה - כ 10 דקות הליכה עד האגם. האמת - התואר "אגם" קצת גדול על השלולית הזו, אבל הלוואי עלינו כאלה שלוליות: מים צלולים בצבע ירקרק, גשר עץ קטן עם ספסלים ופיכפוך של פלג מים שנשפך אל האגם.

871389cc8ce3d56c67e13729eecb4a3a.jpg?l=6

מגרש החנייה ליד אגם האביכר

9d0f1cdc3deab1d3e851584dfcf53725.jpg?l=6

6bcf06893c5ac9210074ebf5852cf7d0.jpg?l=6

אגם האביכר. צילומים: אלין קרני סטרוזר

התוכניות לשחות מתפוגגות מהר מאוד כשאנחנו מגלים את טמפ' המים (קפואים.. כמו כל מקור מים אחר בטירול), ואנחנו מסתפקים בטבילת הרגליים ובישיבה על הספסל ואכילת פטל ואוכמניות. משפחה האביכנית חביבה מבקשת מאלין להנציח אותה על שפת האגם, ואמא האביכן עושה צעד אחד מיותר אחורה, ומועדת אל תוך המים הקפואים ביחד עם התינוק שהיא מחזיקה.. לא נעים, אך האירוע מסתיים ללא נפגעים.

29cd506d1ddf29e4f67aa2e52d9b613b.jpg?l=6

ועוד קצת אגם האביכר.. צילום: אלין קרני סטרוזר

אחרי שממצים, אנחנו ממשיכים לכיוון המפל. המסלול עולה בתלילות אל תוך היער, במקביל לערוץ טומפנבאך (Tumpenbach). העליה לא קלה, אך קצרה יחסית, והמראות והריחות מפצים בגדול - פשוט תענוג של הליכה. בהמשך המסלול הופך למישורי ונוח וממשיך לכיון טומפן (Tumpen). אבל מה עם המפל? רוכבי אופניים רבים חולפים על פנינו ואנחנו עוצרים אחד מהם ושואלים "Where is the waterfall?" הבחור מסתכל עלינו כאילו אנחנו אלה שלבושים בטייץ מגוחכים, ושואל "Which waterfall?".. מסתבר שלשאול בעמק אוץ איפה המפל זה בערך כמו לשאול בתל אביב איפה הסושי. יש כל כך הרבה..

a1145bb97e33349a913ed0d74d9b830c.jpg?l=6

498048047ef68eff8aa319268976bfdd.jpg?l=6

bfa2c1cb67126f78d359c3574fec784a.JPG?l=6

המסלול בין אגם האביכר לטומפן. צילומים: אלין קרני סטרוזר

לאחר עוד מספר דקות של הליכה אפשר כבר לשמוע בבירור את שאון המפל. אלין נשארת לחכות על אחד הספסלים, ואני יוצא אל בין העצים, בעקבות הרעש. אחרי מאבק קצר בצמחיה הצפופה ומפגש לא נעים עם סירפדים אוסטרים אני מגיע למסקנה שאני ככל הנראה לא בדרך הנכונה, ואנחנו ממשיכים ללכת. באדיבות Google Maps אנחנו מאתרים סוף סוף את הכביש שעולה אל המפל מתוך העיירה טומפן, והמפל מתגלה במלוא הדרו. בשלב הזה אלין מודיעה שהיא יוצאת להפסקה, יושבת בתחנת הדלק ושותה בירה, בזמן שאני חוזר לאורך הכביש הראשי אל האביכן להביא את האוטו.

f6a1a1fc414dae6a6f645f5780523239.jpg?l=6

מכאן ניתן לראות את המפל..

שורה תחתונה: nononono

טיול מהנה ומומלץ, במיוחד אגם האביכר והעלייה לאורך הערוץ. המפל לא מדהים.

היעד הבא שלנו הוא אגם נוסף, אגם ווינקלברג (Winkelbergsee). נוסעים אל העיירה ווינקלן (Winklen), חונים במגרש החנייה ו.. שוב עלייה! אלין מסתכלת בי במבט נוזף, כאילו שאני אחראי לכל העליות האלה, אבל לא מוותרת כמובן, ולאחר כ 20 דקות מגיעים לפנינה אמיתית - אגם קטן ויפהפה, מוקף בעצים, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.

8e3efb13900657203bb0ce77859703e1.jpg?l=6

חניון אגם ווינקלברג

מתיישבים על הספסל מהופנטים, וכל אחד בתורו עושה סיבוב סביב האגם. לאט לאט השמיים מתכסים בעננים, ואנחנו מתחילים לשמוע רעמים. מעילי הגשם והמטריות נשארו למטה באוטו, כי כשיצאנו ממנו עוד היה קיץ, אבל על אף הסכנה למקלחת אנחנו מתקשים להתנתק מהמקום הקסום הזה. בסופו של דבר יורדים, והגשם באדיבותו הרבה ממתין בסבלנות, וממש ברגע שאנחנו נכנסים לרכב מתחיל המבול. יותר מזל משכל, כמו שאומרים.

09deb5acb2198a47bb96e74b837ff44b.JPG?l=6

5384511479b17fdbc0e89f14a8be5c60.JPG?l=6

ac76fe86932652d04af46ee6db436985.jpg?l=6

אגם ווינקלברג. צילומים: אלין קרני סטרוזר

fe6f3347d3c02ca1bcf9ae5cf98cb2cb.jpg?l=6

fda19222cdb9317bd80cac33817740b1.jpg?l=6

המסלול סביב האגם. צילומים: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: nonononono

כאמור, פנינה אמיתית.

היום השלישי:

הגשם שכמעט תפס אותנו אתמול ירד כל הלילה, ואנחנו מתעוררים לבוקר סגרירי ומעונן . מחליטים להשאיר את החורף מאחורינו, ולברוח אל העמק השכן, עמק פיץ (Pitztal), שנמצא מערבית לעמק אוץ. בעמק פיץ מזג האוויר דווקא בהיר ויפה, ואנחנו נוסעים אל העיירה ג'רזנס (Jerzens), שבה נמצא הרכבל הכפול בעל השם היפה והקליט הוכזייגרבאן (Hochzeigerbahn).

06865874061b124c8aa6f4306a2922c0.jpg?l=6

רכבל הוכזייגרבאן

האטרקציה במקום: ירידה מהתחנה העליונה בקארטינג. על אף שמדובר ביום ראשון המקום ריק לגמרי, ואנחנו עולים בקרונית פרטית אל תחנת הביניים, בגובה של קצת מעל 2000 מטר. מזג האוויר ממש מושלם ועמק פיצטל נפרש מתחתינו, משטח ירוק מנוקד בבתים. במקום גם מסעדה ומתקני משחק לילדים.

737a01fd96d2bc54eeacab7e9c0a0031.jpg?l=6ffee4f74a0f59c77baa8e707cd505649.jpg?l=6עלייה ברכבל ותצפית על העמק. צילומים: אלין קרני סטרוזר

אנחנו ממשיכים ברכבל הכיסאות הפתוח אל התחנה העליונה, ובדרך מתרחשת "תאונת עבודה" קטנה: אני מעביר את היד מאחורי אלין כדי לחבק אותה - ובשלומיאליות אופיינית מצליח להפיל את משקפי השמש שלה שהיו על ראשה.. מגיעים למעלה, נטולי משקפי שמש, וזוכים גם לתצפית יפה על עמק אוץ "שלנו". במקום גם אגם הרים קטנטן ומאוד פוטוגני.

564fcfa707179c2c0e273635bb7f635a.jpg?l=6האגם בפיסגה. צילום: אלין קרני סטרוזר

כעת אנחנו מתפצלים: אני יורד בקארטינג, בעוד אלין מעדיפה ללכת על בטוח ולחזור ברכבל. לפני הירידה אני נדרש לחתום על טפסים שונים ומקבל תדריך כאילו אני הולך להטיס חללית אל מאדים. הלו, מדובר במכונית צעצוע גדולה עם הגה וברקסים.. הנסיעה למטה בקארטינג היא חוויה מטלטלת חושים ו(בעיקר) איברים, וכשאלין מגיעה היא מדווחת בהתרגשות שהצליחה לקלוט את משקפי השמש האבודים איפשהו בין עמוד מספר 5 לעמוד מספר 4. אני מתחיל מיד בטיפוס רגלי, מגיע לעמוד 5 מתנשם ומתנשף ומתחיל לסרוק את השטח. עולה ויורד מספר פעמים ומשקפי שמש - יוק.

"?Are you OK" צועק לי מישהו שעובר ברכבל מעלי. "Yes, I just lost sunglasses", אני מעדכן אותו. "..You have one on your head", החוכמולוג מגלה לי את אמריקה, ואני מסביר לנודניק שמדובר במשקפיים של אשתי. לאחר עוד מספר דקות של חיפושים עקרים אני יורד למטה אבל וחפוי ראש, ואלין מחליטה לנסות את מזלה גם כן, אך חוזרת גם היא בידיים ריקות, וזוכה בסופו של דבר למשקפי שמש חדשים מהחנות שבתחנה התחתונה.

bf9e77f274603fdae14a6998676917e8.jpg?l=6חוויה מטלטלת. איברים. צילום: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: nononono

התצפית יפה, הירידה בקארטינג כייפית ומומלצת. אם מישהו במקרה מוצא את משקפי השמש של אלין (כאמור, ככל הנראה בין עמוד 5 לעמוד 4) - נא לעדכן.

מהרכבל אנחנו ממשיכים דרומה, אל העיירה וויסה (Wiese, לא להתבלבל עם העיירה Wiesle שנמצאת מעט צפונית אליה). קצת אחרי מלון Wiese ישנו מגרש חנייה קטן, ממנו יוצאים מסלולי טיול אל מפל סולברג (Söllbergwasserfall) ואל ערוץ קיצגארטן (Kitzgartenschlucht). אנחנו בוחרים להתחיל בערוץ קיצגארטן. מזג האוויר הופך בהדרגה לסגרירי יותר ויותר, וגשם מתחיל לרדת. המסלול מתחיל בצורה מבטיחה - בין העצים, צמוד לזרימה, אבל בהמשך הוא נהיה פחות מעניין, וגם הגשם הולך ומתחזק, ואנחנו מחליטים לעשות אחורה פנה ולחזור אל הרכב.

4ad305a1e1e8467183b5915fdd51fbc0.jpg?l=6החנייה ליד מלון וויסה

26117029ad532ea39a81708748449fff.JPG?l=6ערוץ קיצגארטן. צילום: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: אין ציון.

עשינו רק חלק קטן מהמסלול, ההתחלה יפה, ההמשך פחות.

בשלב הזה אלין רוצה קצת נוף אורבני, ולאור מזג האוויר שלא ממש מאפשר המשך טיולים בטבע אנחנו מחליטים לשנות תוכניות ולבלות את החצי השני של היום באינסברוק. באינסברוק ביקרנו כמובן בשנה שעברה, ותכננו להקדיש לה יום נוסף גם בטיול הזה, אבל אם אפשר לקבל עוד חצי יום בעיר היפהפייה הזו - אדרבא ואדרבא. חונים בחניון הענק הצמוד לתחנת הרכבת של אינסברוק, ויוצאים לסיבוב בפארק ראפולדי (Stadtpark Rapoldi) הסמוך.

79aff13ddc8b1ca0f52c6e39691860d1.jpg?l=6

5f326cc24cd97e6c5b9f33d4101f3540.jpg?l=6

aa3600a3a61ea78c67c56d5891882df9.jpg?l=6

e175fd06750729430c7674c4db60364e.jpg?l=6פארק ראפולדי. צילומים: אלין קרני סטרוזר

עד מהרה הגשם משיג אותנו גם שם, ואנחנו פונים מערבה, לכיוון מרכז העיר. מזג האוויר ממשיך להיות לא ידידותי בעליל, החושך יורד לאט לאט והרחובות ריקים לחלוטין. לעיר התוססת והמדליקה מהשנה שעברה אין זכר. ארוחת הערב מחכה לנו כמובן במסעדה ליד הפנסיון, אבל כאשר אנחנו נתקלים "במקרה" בסניף של מסעדת ואפיאנו האהובה עלינו אנחנו לא חושבים פעמיים, ונכנסים לאכול שם. שעה של נסיעה לא קלה, בגשם שוטף, ואנחנו בחזרה בעמק אוץ. אין כמו בבית.

876da7b5efb81c77d86b21a41eb7c083.jpg?l=6ה Triumphpforte, אינסברוק. צילום: אלין קרני סטרוזר

היום הרביעי:

שלושה ימי טיול אינטנסיביים מאחורינו, ואנחנו מחליטים על יום מעט רגוע יותר. מזג האוויר עדיין מעונן וקריר, והתחזית היא לטיפטופים מדי פעם. הכוכב של היום הזה יהיה ה-אגם, בהא הידיעה, של עמק אוץ - אגם פיבורג (Piburger See). אל אגם פיבורג אפשר להגיע בהליכה של כ 45 דקות מהעיירה אוץ, במסלול יפה שעולה (איך לא) דרך היער, אבל מכיוון שאנחנו במצב רוח מעט עצלני, אנחנו מוותרים הפעם על ההליכה, ונוסעים עם האוטו כמעט עד האגם עצמו.

חונים במגרש החנייה שעל יד Gasthof Piburger See ומכניסים 4 יורו למכונה. המכונה, בתגובה, מדפיסה לנו פתקית קטנה ולא ברורה, שממש לא נראית כמו כרטיס חנייה. אני נכנס אל הפנסיון, שנראה נטוש לחלוטין, ומצלצל בפעמון הקטן שבקבלה. כלום. מצלצל שוב ושוב, אין קול ואין עונה. רק אחרי דקות ארוכות נשמעים רישרושים מלמעלה, שאחריהם מופיע במדרגות.. כלב! יש כלבים שמדברים עברית?.. כנראה שלא, אבל בעקבות הכלב מגיעה גם בעלת המקום, שמעיינת בפתקית המוזרה שהוציאה המכונה ונותנת לי כרטיס חנייה.

9ef24eacd7e31077e2d0eaeba59e5743.jpg?l=6חנייה ליד אגם פיבורג

ממגרש החנייה ירידה של 5 דקות אל האגם. האגם נראה קודר ואפוף כולו בעננים, מה שיוצר מראה מכושף ממש, ואנחנו מתמקמים על אחד הספסלים, יושבים בנחת (אמרנו יום רגוע) ומנשנשים סמרודינה (אם אין לכם מושג מה זה - העזרו בחבר רוסי והוא יישמח להסביר). אחרי שממצים את ה"ישיבה בנחת" אנחנו יוצאים להקיף את האגם במסלול מעגלי שעובר ביער - וכאן באמת נגמרות המילים. פשוט קשה לתאר כמה המקום מדהים, במיוחד ביום סגרירי שכזה. את המראות אפשר לפחות להעביר בתמונות של אלין, את שריקת הרוח בין העצים ואת הריח - בלתי אפשרי. טיפ של אלופים: פנו לעצמכם לפחות חצי יום לאגם פיבורג, הוא בהחלט שווה את זה.

936f220f08c3167752bba90cbdba7bbe.jpg?l=6

fe26db1c1401cb7be5a828bd3bc3d93f.jpg?l=6

23fe75bbfde2e6c6334d570bb39f229f.jpg?l=6

6ec31dddab1c4c5b172feba336f33946.jpg?l=6

6cfa91900e1fc7c1d4b924a9c6d95c63.JPG?l=6

321c351f5b8537f9b5777c78716584fe.jpg?l=6אגם פיבורג. צילומים: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: nonononono

ראו "טיפ של אלופים" לעיל.

לאחר הביקור באגם פיבורג החלטנו לתת כבוד גם לבירת העמק - לא, לא עפולה, אלא העיירה אוץ (Oetz). בעודנו מתלבטים בסוגייה החשובה האם העיירה נקראת על שם העמק, או שהעמק נקרא על שם העיירה (לא הגענו למסקנה כלשהי) טיילנו בין הבתים היפים, שכולם כמובן מקושטים באדניות פרחים, ואפילו הצטלמנו עם הכבש, סמלו של העמק. כמה בתי קפה קרצו לנו מאוד, והחלטנו לנסוע לאכול ארוחת ערב ואז לחזור לקפה ועוגה. אבל כצפוי, לאחר הארוחה לאף אחד משנינו לא היה כוח לחזור לשום מקום חוץ מאשר לפנסיון. יום רגוע עלאק..

fffe580f946e28310ef71788446a62aa.jpg?l=6

ae44c9d4c33b20cc2af5586bf099c4e3.jpg?l=6העיירה אוץ. צילומים: אלין קרני סטרוזר

היום החמישי:

אחרי יומיים וחצי סגריריים, מזג האוויר אמור לשוב ולהשתפר היום, אבל בבוקר עדיין מעונן. בטיול של השנה שעברה אלין גילתה את נפלאות מגלשות ההרים, ואחת הבקשות, שלא לומר הדרישות, הראשונות שלה הייתה לשלב מגלשות הרים גם בטיול השנה. במרחק קצר מעמק אוץ נמצאת העיירה אימסט (Imst), ובה נמצאת מגלשת ההרים הארוכה ביותר באוסטריה - 3.5 ק"מ אורכה, וזה היעד הראשון שלנו להיום. מגיעים לאימסט, או ליתר דיוק - להוך אימסט (Hoch Imst - אימסט עילית אם תרצו), חונים ועולים ברכבל, ותוך כדי העלייה משקיפים על מסלול הגלישה המפותל המצפה לנו. לאחר סיבוב קצר בתחנה העליונה אנחנו מצטרפים לתור (הקצרצר) וגולשים למטה בהנאה גדולה.

33e41ff857d830f7a0ad86623465454d.jpg?l=6המגלשות בהוך אימסט

3617e35cbee1a63cfae01bd956116d5e.jpg?l=6

6183c9eab009da3209041ddac009b997.jpg?l=63.5 ק”מ של פיתולים. המגלשות בהוך אימסט. צילומים: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: nonononono

הגלישה מעט איטית (לפחות לטעמי), אבל המסלול אכן ארוך במיוחד, ומי שאוהב מגלשות הרים (מי לא?) יאהב גם את זו. שימו לב שאין אפשרות לגלוש עם תיקים או עם תרמילים, יש להשאיר אותם למטה (קיימים לוקרים במקום). מומלץ לא להגיע בסופי שבוע.

כאשר אנחנו מגיעים לאוטו מזג האוויר אכן מתבהר כמובטח והקיץ חוזר סופית. שום זכר ל 10 המעלות שהיו בפיסגה. אנחנו יורדים חזרה אל אימסט, חונים על יד הכנסיה ונכנסים אל ערוץ רוזנגארטן (Rosengartenschlucht). המסלול מתחיל בהליכה נעימה ורגועה לאורך הערוץ, אך בהמשך הוא עולה בצורה תלולה ובהחלט לא קלה - אם כי הוא יפה מאוד, ומספק גם מספר נקודות תצפית מרשימות.

0bcf8fcc550dc1e57eb52d286c0fdc12.jpg?l=6החנייה בכניסה לערוץ

82dd06f8920af37bf0bf4bfa6400580c.jpg?l=6

2582ccb65f7b3ec21a8523da11586e26.jpg?l=6

3d2334a26b3d6393e1e5c12e29560ac7.JPG?l=6ערוץ רוזנגארטן. צילומים: אלין קרני סטרוזר

לאחר קצת יותר משעה המסלול מתחבר עם הכביש העולה אל הוך אימסט, ובנקודה זו ניתן להחליט אם להמשיך לאורך הערוץ או לסיים, ולרדת חזרה אל העיירה. אנחנו בוחרים לגמור בשיא ולאחר כחצי שעה נוספת מגיעים חזרה אל מרכז אימסט, אך laugh, כמאמר הקלישאה.

שורה תחתונה: nononono

המסלול כפי שאנו עשינו אותו (מאימסט במגמת עלייה) הוא בהחלט לא קל, אך כפי שנכתב - יפה מאוד. באופן עקרוני ניתן לעשות את המסלול גם במגמת ירידה, מהוך אימסט אל אימסט (גם במקרה הזה לא מדובר בטיול קליל..), אך בסיום צריך כמובן למצוא דרך להגיע חזרה אל הרכב. קיים אוטובוס שנוסע מספר פעמים ביום מאימסט אל הוך אימסט, אנחנו לא התעמקנו בפרטים.

אחרי שהתאוששנו מעט מהטיול אנחנו מטיילים ברחובות היפים והצבעוניים של אימסט, ומתלהבים במיוחד משרשראות של מטריות התלויות ברחוב הראשי. רגע לפני שחוזרים לרכב, אנחנו נלכדים בכוח המשיכה של קונדיטוריה מקומית, שלא מאפשר לנו להמשיך ולהתקדם. נאלצנו בעל כורכנו להתיישב מעל הערוץ הזורם, לשתות קפה ולהתענג על העוגות המקומיות שהיו פשוט מעולות. אכן תמונות קשות..

b0cffcedaf80e4a258a1d8ae6d977336.jpg?l=6073294a8c7228fe04f88dec42d3a6006.jpg?l=68bdb40afb99d57250f51595d0e64f04f.jpg?l=6

2b73f49ed904be0a843873952f3f8c26.jpg?l=6

ec4b33a9c724d7c3a1adafea3c5fc219.jpg?l=6טיול ברחובות אימסט. צילומים: אלין קרני סטרוזר

baeebc636f1a14bca859f9bf820ed790.jpg?l=685a5dc270048fd974487ef8ef0a2ccb4.jpg?l=6קונדיטוריה מקומית. מישהו מאשים אותנו?.. צילומים: אלין קרני סטרוזר

את היום הנהדר הזה החלטנו לסגור בעוד מקום שבו כבר היינו בטיול של השנה שעברה, אך גם הוא בהחלט שווה ביקור חוזר: אגם פרנשטיין (Fernsteinsee). מדובר באגם שנחשב לאחד היפים ביותר באוסטריה, והתחרות כידוע קשה ביותר. חונים מול האגם, יורדים, מקיפים בנחת, נושמים את הטבע המופלא ופשוט נהנים מכל שנייה ושנייה.

f8b9a84c26ca9148aa87e23f23b90c2a.JPG?l=6טירה-מלון מעל האגם. צילום: אלין קרני סטרוזר

12d87f0345da10d3c32a68b33ba9fa3e.JPG?l=6

e62b210306de99954f34b85d4fd60109.jpg?l=6

6180a769573da37765891208213db7a3.jpg?l=6

30be78e1cbd6ebc96e1eae7549e04ae4.jpg?l=6

1b250b8c4f50ecb1acb062267814d98c.JPG?l=6אגם פרנשטיין. צילומים: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: nonononono

אגם שנחשב לאחד היפים ביותר(!!) באוסטריה(!!!). יש צורך להוסיף?

היום השישי:

את "גדולת הכותרת" (כל הזכויות שמורות לאלון מזרחי) של עמק אוץ, מפל שטוייבן (Stuibenfall), החלטנו להשאיר ליום האחרון, על מנת להיפרד מהעמק המדהים הזה בטעם של וואו. מזג האוויר היה פשוט מושלם, שמים כחולים ללא עננים ואנחנו נסענו לעיירה אומהאוזן (Umhausen), השארנו את האוטו בחניון שבתחתית המפל, נכנסנו למסעדה הסמוכה וביקשנו שיזמינו לנו מונית שתיקח אותנו אל הכפר נידרטאיי (Niederthai) הסמוך לראש המפל.

fa47aedcfc82c5a55070756092d7af4a.jpg?l=6החנייה בתחתית מפל שטוייבן

ירדנו ליד הכנסייה והתחלנו ללכת לאורך הערוץ, ולאחר כ 20 דקות הגענו לפנסיון Gasthof Stuibenfall, שממנו למעשה מתחיל המסלול (בדיעבד, היה עדיף להגיע עם המונית עד הפנסיון, ולא לנידרטאיי). 5 דקות נוספות של הליכה - והנה אנחנו בראש המפל הס-ו-פ-ר מדהים ועוצמתי הזה, שבהחלט הרוויח ביושר את כל הסופרלטיבים שנאמרו עליו. תחילה ירדנו אל מרפסת תצפית מס' 5, הנמצאת מצידו הימני של המפל, וממנה ניתן לראות רק את ראשו. אח"כ עברנו לצידו השמאלי של המפל והתחלנו לרדת במיליוני המדרגות. זה בדיוק השלב שצריך להפסיק לקשקש, ולתת לתמונות לדבר בעד עצמן.

ed3128fc6bc8ce27506577365af7b9a6.JPG?l=6

9d69af57806b4157b3f46721184984ee.jpg?l=6

9c0e06441551fe96032e79b83e46081a.jpg?l=6

a49bd891b712c10f0b73261816191a23.JPG?l=6

61d5b0590de8efd5b178fd8cf442ff67.JPG?l=6מפל שטוייבן. צילומים: אלין קרני סטרוזר

לאורך המסלול ישנן 5 מרפסות תצפית, שמכל אחת מהן מתגלה חלק נוסף של המפל. תצפית מספר 3 מומלצת במיוחד, וכוללת גם מקלחת חינם. מרפסת התצפית הנמוכה ביותר (מספר 1) נמצאת בקצה התחתון של המפל, ולאחריה יש עוד כחצי שעה של הליכה עד החנייה, שגם היא לא "סתם" הליכה, אלא מסלול יפה בפני עצמו, לאורך הערוץ (אם כי אחרי המפל - קצת קשה להתלהב).

1299a06fa4939d30582958b2c6798761.jpg?l=6הערוץ מתחת למפל. צילום: אלין קרני סטרוזר

שורה תחתונה: nonononono

באמת מפל יפהפה. ההמלצה שלנו היא להשאיר את הרכב בחניון ליד אומהאוזן ולעלות במונית או באוטובוס (כדאי לברר את לוח הזמנים מראש בלשכת המידע לתיירים של אומהאוזן) עד לפנסיון Gasthof Stuibenfall, ומשם להתחיל במסלול. מי שעולה עם הרכב - שיחנה בנידרטאיי, משום שליד הפנסיון אין חנייה. אפשר כמובן גם לעשות את המסלול מלמטה למעלה ובחזרה (בהצלחה עם זה). משך הזמן שלוקח לרדת מהפנסיון ועד החנייה הוא בין שעה וחצי לשעתיים, תלוי בכמות עצירות ה"וואו" שעושים.

כעת הגיע הזמן להיפרד מעמק אוץ, ואנחנו ממשיכים דרומה, בואכה המעבר לאיטליה. קצת אחרי העיירה זולדן אני עוקף טרקטור שמזדחל לאיטו בעלייה - ושוטר מקומי מסמן לי לעצור בצד. הדמיון המפותח של אלין מתחיל לעבוד שעות נוספות (כלא באוסטריה זה לא כמו 'אקספרס של חצות', נכון?), אבל מהר מאוד מתברר שמדובר בסה"כ בבדיקת רשיונות שגרתית, שלאחריה אנחנו מורשים להמשיך בדרכנו, אל עבר מעבר טימלסיוך (Timmelsjoch) והגבול עם איטליה.

4c2492c4da4f984946ef022fca4182ef.jpg?l=6הפיתולים בדרך אל מעבר טימלסיוך. צילום: אלין קרני סטרוזר

הדרך עמוסת פיתולים, והנוף האלפיני קצת פחות מדבר אלינו, כך שאנחנו לא מתעכבים יותר מדי ומתחילים לגלוש אל עבר עמק פסרייה (Val Passiria) באיטליה, ואל מקום הלינה השני שלנו, Camping Zögghof (nononono) בעיירה הפסטורלית סאן לאונרדו (San Leonardo In Passiria), שנמצאת, איך לא, צמוד לערוץ נחל מקסים. אנחנו עושים סיבוב קצר בעיירה ולוקחים פיצה טייק אוואי לאכול במרפסת של החדר. מה כבר צריך כדי להיות מאושרים?…

חלק ב': הדולומיטים

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של אלין וסער?

הפוסט הבא ›
מאוץ ועד ברכטסגאטן: אוסטריה, איטליה, גרמניה 2019 - חלק ב
מאוץ ועד ברכטסגאטן: אוסטריה, איטליה, גרמניה 2019 - חלק ב'
מתוך הבלוג של אלין וסער
01-10-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
קפיצה קטנה לפראג
קפיצה קטנה לפראג
מתוך הבלוג של אלין וסער
22-02-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של אלין וסער »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על טירול

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי טירול? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

טירול וגארדה

Merav_3562772
3
תמונת המשתמש

טירול, טיול כוכב, איפה כדאי ללון? איזה איזור?

stas12
0
תמונת המשתמש

סיכום טיול: אוסטריה (טירול), איטליה (הדולומיטים), גרמניה (ברכטסגאטן, מינכן)

אלין וסער
3
תמונת המשתמש

סיכום טיול: אוסטריה (טירול), איטליה (הדולומיטים), גרמניה (ברכטסגאטן, מינכן)

אלין וסער
0
תמונת המשתמש

טירול ביולי 2020

זוהר 0
1
סגור
×