טיול בעקבות לימונים ולימונצ'לו
התחלנו את הבוקר בסורנטו (Sorrento), בביקור בחנות קטנה ברחוב הולכי הרגל המשמשת גם כמפעל קטן לייצור לימונצ`לו. המוכר הנמרץ מדבר ללא הרף, איטלקית שוטפת, שלא צריך להבינה כדי לדעת שהוא מנסה למכור לנו את מרכולתו. הוא מגיש לנו שתי כוסיות לימונצ`לו לטעימה. אפריטיף לארוחה, ללא תשלום. זה מתוק מדי לטעמי, וגם הצהוב לא נראה לי טבעי. כשנוסעים בדרך היפיפיה המתפתלת על צלע ההר היורד אל הים, בין נאפולי לסאלרנו (Salerno), לא ניתן שלא לראות על מה מתבססת החקלאות באיזור. לימונים. על צלעות ההר, לכל אורך הדרך, אלפי עצי לימון. כולם מכוסים ביריעות פלסטיק שחורות, המסתירות את הצבע הצהוב המשגע. אפריל כעת ומזג האוויר אינו יציב לחלוטין. סופת גשם או ברד אחת, יכולה להרוס את כל היבול השנתי. בעוד כחודש יוסרו היריעות ואז יתגלה היופי במלואו. אני רק יכול לדמיין לעצמי את הריח המדהים הממלא כאן את האוויר בתקופת הפריחה. בצד הדרך מוכרים לימונים, אנחנו עוצרים ליד אחד מן הדוכנים האלה. יש ביניהם לימונים בגודל אשכולית ואף יותר. מכל לימון אפשר להכין כוס מיץ מלאה, אנחנו ניגשים ולוקחים בידינו שני לימונים לפוזה של צילום תיירותי. הלימונים כמעט בגודל ראשה של בת זוגי. מעניין כמה מהלימון נשאר אחרי קילוף הקליפה.
פוזיטאנו (Positano). לאמיתו של דבר, גם ללא הלימונצ`לו לא היינו מוותרים על המקום. זוהי פינת חמד עם בתים צבעוניים, תלויים בצלע ההר בצורה דרמטית על צוקים תלולים. פוזיטאנו נראית כאילו היא `נשפכת` אל הים, שהותיר לה, בשוליו פינה קטנה ללחוך אותו בשלל סירות דייגים ובטיילת קטנה וחמודה עם כמה מסעדות ובתי קפה, ביניהן מסעדת קמבוסטה שבה פתחתי את סיפורי. פוזיטאנו היא עיירת תיירים ואמנים. מימין ומשמאל חנויות בגדים ועוד חנויות בגדים ועוד חנויות בגדים. בין חנויות הבגדים אפשר למצוא גם כמה גלריות וחנויות של דברי תיירים. כאן מוכרים בעיקר לימונים - לימונים דקורטיביים מפלסטיק, לימוני קרמיקה, מאפרות בצורת לימון, כלי אוכל מקושטים בלימונים, כדי ענקיים מעוטרים בלימונים, נרות בצורת לימונים, סינורים עם ציורי לימונים, מפות שולחן, פעמונים, מלחיות, סרוויסים לאוכל - הכול לימונים. הכול צהוב וירוק. זה יפה ויוצר מן הרמוניה מיוחדת של צבעים וריחות.
על הלימונצ'לו
לימונצ`לו הוא ליקר לימונים טיפוסי לדרום איטליה. הוא מתוק, מעט חמצמץ ומוגש קר מן המקפיא, כאפריטיף אחרי הארוחה. במשך שנים רבות הוא היה המשקה הטיפוסי של דרום איטליה וסיציליה ובשנים האחרונות הוא תופס אט אט את מקומה של הגראפה העממית. כיום הוא מוגש אפילו על שולחנותיהן של מסעדות במילאנו שבצפון. במסעדות רבות נוהגים להגיש לימונצ`לו בגמר הארוחה. על חשבון הבית.
אופן ההכנה: הכנת לימונצ`לו היא קלה יחסית. הקושי הוא בהשגת הלימונים הדרושים לצורך כך. הלימונים המתאימים ביותר ללימונצ`לו גדלים בארץ בחודשים מרץ ואפריל. אלה לימונים גדולים שקליפתם עבה ובשרנית וצבעם צהוב מלא. לימונים אחרים לא יצלחו לכך. רצוי להכין כמה בקבוקי לימונצ`לו בעונה ולשמור ולהשתמש בהם עד עונת הלימונים הבאה. כדי להכין לימונצ`לו יש צורך בעשרה לימונים, ליטר אחד אלכוהול נקי 95%, שלוש כוסות סוכר וארבע כוסות מים. מקלפים את הקליפה העליונה בלבד של הלימונים, הקליפה הצהובה בלבד, ללא החלקים הלבנים. מניחים את הקליפות בצנצנת זכוכית גדולה ושופכים עליהם את האלכוהול. מניחים לעמוד בטמפרטורת החדר במשך כשבוע. בתום השבוע מערבבים בסיר את המים והסוכר ומביאים לרתיחה עד שהסוכר נמס כולו. כעת, מורידים מהאש ומוסיפים לתערובת את סירופ הלימונים. מעברים לבקבוקים, אוטמים את הבקבוקים היטב ומניחים בטמפרטורת החדר במשך שבועיים נוספים. עתה, מסננים את הלימונצ`לו דרך חיתול עדין או ממחטה ושומרים במקפיא.
נכתב וצולם על ידי: ג`אקומו - אשף הבישול האיטלקי- www.giacommo.net. סדנאות בישול, סדנאות פרטיות גם למספר קטן מאוד של משתתפים, מפגשי רווקות, ארוחות פרטיות ושירותי קייטרינג לקבוצות של עד 25 משתתפים. טלפון: 052-3547685, 09-7410862, אימייל: [email protected]
