מבודפשט לבאנסקה
היום הראשון- 12/9 - יום ב` - מבודפשט לבאנסקה ביסטריצה: את הטיול הזה עשינו 2 זוגות חברים עם רכב שכור ל-8 ימים. מנתב"ג המראנו לבודפשט. טסנו באל על היות ושעות הטיסה שלהם עדיפות בעינינו על מאלב. נחתנו בבודפשט בשעה 10:00 לערך. כאן קיבלנו בחברת נשיונל אופל אסטרה סטיישן בן שבוע עם 2000 ק"מ. לאחר בדיקה של הרכב, שהוא לא שרוט או חבוט, יצאנו לכיוון מעבר Shay שבסלובקיה. מיד לאחר מעבר הגבול החלפנו כסף בצ`יינג שבצד המעבר וגם קנינו את המטריקה - המדבקה המאשרת ששילמנו עבור נסיעה בכבישים המהירים. בערך 300-400 מטר אחרי תחנת הדלק ישנה מסעדה קטנה ומדהימה בבניין צהוב, שנראית כמו מבנה נטוש משהו, אליה הגענו מורעבים והאוכל שם היה טרי מדהים ואפילו זול, מומלץ מאוד. בכלל האוכל בסלובקיה הוא לא יקר ואפילו אפשר להגדירו כזול, טעים זה כבר עניין יחסי.
המשכנו לכיוון Banska Bystrica. הגענו לעיר בסביבות השעה שש בערב וב-tourist information שבמרכז הטיילת שאלנו על אפשרויות הלינה במקום. הציעו לנו מגוון רחב של אפשרויות והפנו אותנו לצימר בשם Expo Pension שנמצא ממש מאחורי מרכז המידע, במרחק של 2 דקות הליכה ממרכז הטיילת. שם ישנו את הלילה במחיר של 32 יורו ללילה לחדר כולל ארוחת בוקר. המקום נקי ומסודר, בעלי הבית נחמדים מאוד ואפילו דוברים אנגלית. האנשים בסלובקיה מאוד אדיבים ונחמדים אבל אנגלית היא לא הצד החזק שלהם, אבל למרות זאת הם מנסים לעזור ולהסביר, בין אם זה בגרמנית או בידיים. את הערב העברנו בכיף וטיילנו רגלית בטיילת הססגונית והתוססת שבמרכז, לצדי הטיילת בתי קפה בארים ומסעדות ואנחנו התנחלנו באחת מהן.
המרחק מבודפשט לבאנסקה ביסטריצה - 200 ק"מ. שער המטבע בסלובקיה נכון ל-10.9.2005: יורו = 38 קרונה, דולר = 31 קרונה, שקל = 7 קרונה .
מבנסקה לאורווה
היום השני - 13/9 - יום ג` - מבנסקה ביסטריצה לאורווה (Orava): יצאנו מ-Banska Bystrica דרומה לכיוון Zvolen ומשם המשכנו לכיוון הכפר Cicmany כדי לראות את תרבות המגורים של הכפר הקשורה בציורים חיצוניים על בתי העץ. Cicmany הוא כפר קטן וציורי (במלוא מובן המילה) ובסביבה מקסימה. הכפר נמצא בעמק גליני כשנהר ריצ`נקה נמצא לאורכו. במאה ה-18 החלה תופעה אדריכלית עממית של ציורים המעטרים את הבתים. כמעט בכל בית יש ציורים שונים על הקירות בדוגמאות הלקוחות מרקמות תחרה: פתיתי שלג, איקסים, פרחים ועוד. עקב שרפה שהיתה בשנת 1921 שוחזרו הציורים כפי שהיו. במקום ישנו מוזיאון לתרבות העממית והרבה אביזרים מעץ (ריהוט ישן) עם עיצוב מקושט וכן לבוש מקומי של התושבים. מחוץ למוזיאון יש דוכן מכירה של פריטי עץ וחימר, מעשה ידיהם של המקומיים.
משם המשכנו לכיוון העיירה Rejeka Lesena, שם במרכזה, ליד הכנסיה, יש בתוך מבנה אולם תצוגה הנקרא Slovekia Betlehem - סלובקיה בית-לחם. התצוגה נבנתה על ידי ג`וזף פקרה שעובד עליה משנת 1980 שם ראינו תצוגה מיניאטורית מרשימה, עבודות מיוחדות של פיסול בעץ המופעל חשמלית ומתאר בעצם את כל חלקיה של סלובקיה, תחביבים, תרבות ומיניאטורות במלאכות שונות. המיצג נבנה בגודל של 8.5 מטר אורך, 2.5 מטר רוחב ובגובה של 3 מטר. במיצג 170 דמויות עממיות שעסוקות בעבודה, שירה ומשחק. כמו כן, יש כ-150 בעלי חיים. חלק גדול מהדמויות מופעל חשמלית באמצעות מנועים חשמליים קטנים ומבצע פעולות שונות. זה המקום שבו תגידו ואוו אמיתי!!!! האתר פתוח בשעות 09:00 - 18:00. הכניסה בחינם. אחרי שאמרנו הרבה פעמים וואו, נסענו צפונה לכיוון Zilina בדרכנו לטירת Orava. (חלק מן המידע באדיבות יאיר טיולים - מידע נוסף כאן).
עלינו למצודת אוראווה (Orava), שנבנתה ב-1267 ושוחזרה להפליא מספר פעמים, לאחרונה במאה ה-20. מכאן נצפה בנופים המדהימים שמסביב. אולם לטירה לא נכנסנו היות והגענו בשעה 15:00 בערך והסיור הבא היה אמור לצאת כשעה וחצי מאוחר יותר והוא היה אמור להיות בסלובקית בלבד ולא באנגלית, לכן החלטנו לוותר על סיור בתוך הטירה והסתפקנו בלראות את המקום מבחוץ ואז יצאנו חזרה דרומה בדרכנו לכיוון liptovsky Mikulas.
ניסינו למצוא מקום לינה בעיירה Besanova, היות ושם ישנה נביעת מעיין טרמי וחשבנו בשעות הערב להתענג על רחצה בבריכות מים מינרליים חמים. אולם בהגיענו למקום לא מצאנו שום מקום ראוי לישון בו ובמחיר סביר והחלטנו להמשיך לכיוון העיר המרכזית באזור - liptovsky Mikulas. מנסיוננו מאתמול הגענו למרכז ופנינו לטוריסט אינפורמיישן, שם הפנו אותנו לבית מלון מגעיל ומצחין בשם בוציאן במחיר של 25 יורו ללילה לחדר + ארוחת בוקר לזוג. מה אגיד ומה אומר כזה גועל נפש לא ראינו מזמן. ולכן, גם אם היו נותנים לנו את החדר בחינם לא היינו נשארים שם. החלטנו לנסוע לכיוון פארק המים של liptovsky Mikulas בהנחה ששם באזור נמצא צימר, ואכן שם, בערך כקילומטר לפני הפארק בצד ימין, יש שכונת מגורים מדהימה ביופיה שבה כמעט בכל בית יש צימרים ועוד המון פנסיונים.
אנחנו ישנו בפנסיון Aida, בעלת הבית בשם זה היא אישה חביבה מאוד שאומנם מתקשה באנגלית אבל בשפת הידיים ובעזרת עט ונייר הבנו אחד את השניה. היות וכשהגענו לא היו לה חדרים פנויים אלא רק דירות, לקחנו 2 דירות במחיר של 41 יורו לכל דירה ללילה כולל ארוחת בוקר. המקום מומלץ בכל פה, הוא כל כך מצא חן בעינינו שנשארנו שם 2 לילות. הפנסיון נמצא 2 דקות נסיעה ממרכז העיר, דקה נסיעה מפארק המים, ויושב על נחל עם פינת ישיבה מקורה ויפה. המרחקים להיום - באנסקה - זבולן - 21 ק"מ, ל-Cicmany +98, ל- Rejeka Lesena + 15 ק"מ, לטירת Orava + 100 ק"מ, לרוזמבורק + 26 ק"מ, ל-Besenova + 10 ק"מ, לליפטובסקי מיקולש + 20 ובסה"כ ליום זה 290 ק"מ.
הרי הטאטרה
היום השלישי - 14/9 - יום ד` - הרי הטאטרה התחתונים: יצאנו מ-liptovsky Mikulas בדרכנו לכיוון Jasna כשבדרך נעבור דרך 2 המערות. מערת הקרח ומערת החופש. המערה הראשונה שמגיעים אליה היא מערת הקרח (Demanovska Ladova Jaskina). העליה למערת הקרח לא קלה - כ-15 דקות בעליה די תלולה והגענו למעלה בלי אויר. בכל רבע שעה יוצא סיור למערה אולם הסיורים הם בסלובקית ולא באנגלית, אלא אם יש לפחות 6 אנשים דוברי אנגלית. וכשסוף סוף הצלחנו לגייס 6 דוברי אנגלית אז הם אמרו שרק בקבוצה של 10 אנשים יינתן סיור באנגלית. אבל.. אם נהיה צמודים למדריכה אז מדי פעם היא תעשה לנו טובה ותזרוק כמה משפטים באנגלית. לאחר לחץ פיסי מתון והרבה ניג`וסים וטרוניות היא ניאותה בכל זאת לדבר באנגלית מדי פעם והסיור היה כדאי. הסיור עצמו אורך כשעה ומי שרוצה לצלם צריך לשלם כרטיס גם עבור המצלמה ומחיר הכרטיס הוא בערך כמו כרטיס לאדם.
בכלל בסלובקיה זו מחלבה של כסף. אמנם הכלכלה והלינה לא יקרים אבל כשמגיעים לאיזשהו מקום: טירת אורווה למשל, מערה כזו או אחרת, רכבל וכו` - הרי ברור שאני צריך להחנות את הרכב. אז מה? חניה עולה כסף... למה לא? אם אפשר לסחוט עוד כמה גרושים אז רצוי. ממערת הקרח נסענו למערת החופש. מערת החופש היא מערת נטיפים (Demenovska cave of liberty) שנמצאת באזור Demanovska Dolina וקיבלה את שמה כיון ששימשה את הפרטיזנים הסלובקים למסתור בימי מלחמת העולם השניה. העליה למערה היא לא קשה, כ-5 דקות של עליה סבירה לחלוטין. אממה... כאן בתוך המערה יש 2 מסלולים: המסלול הארוך, שאורך כשעתיים וחצי והמסלול הקצר שאורך כשעה וחצי ובו יש ללכת "רק" 987 מדרגות, ככה בכל אופן כתוב בכניסה למערה, אני לא ספרתי. המערה עצמה יפה מאוד וכמובן שהסיור הוא בסלובקית בלבד. כששאלתי אם אפשר לקבל גם הסבר באנגלית התשובה היתה מאוד פשוטה - NO. כמובן שגם במערה זו גבו חניה, מה הם פרייארים? למה שיהיו שונים מהאחרים?
לאחר הביקור ב-2 המערות נסענו הלאה ל-Jasna. בשמורת טבע בלב ליבם של יערות עד ושרשרת פסגות המתנשאות לגובה של 2043 מטר נמצאת יאסנה, היא המתוירת ביותר בהרי הטאטרה התחתונים והאתר מציע שפע פעילויות תיירותיות. מסתבר שזהו לא כפר כמו שאנחנו חשבנו אלא שם של אזור, שמלא בבתי מלון וצימרים, ומשמש כאתר קייט ונופש בעיקר בעונת הסקי. מ-Jasna חזרנו לכיוון liptovsky Mikulas, משם פנינו מערבה לכיוון רוזמברוק ומשם פנינו דרומה על הכביש שמוביל לכיוון Banska Bystrica. לאחר כ-5 ק"מ יש בצד ימין פניה לכפר האותנטי Vloklinec ששמור על ידי אונסק"ו כאתר מורשת. מקום מאוד יפה וציורי ושווה להגיע ולהתרשם איך חיו כאן פעם. דרך אגב, משאלות ששאלתי הבנתי שעדיין חיים כאן 35 אנשים, כולל ילדים. וכל זאת ללא מים זורמים. סה"כ ליום זה כ-100 ק"מ.
הפארק הלאומי סלובנסקי ראי
היום הרביעי - 15/9 - יום ה` - גן העדן הסלובקי: היום יצאנו לכיוון גן העדן הסלובקי שנמצא בצד המזרחי שבהרי הטאטרה התחתונים. נסענו לכיוון poprad ומשם המשכנו הלאה לכיוון קושיצה. לאחר מספר ק"מ פנינו ימינה לכיוון הפארק הלאומי סלובנסקי ראי (גן העדן הסלובקי). הגענו למסלול ההליכה של Soha Bella, אולם החלטנו שלא ללכת על סולמות וחבלים, ולכן נסענו את המסלול ההיקפי שבפארק. לאחר נסיעה איטית ומדהימה של נופים משגעים, פלגי מים ומפלים, יצאנו בכביש ליד מערת הקרח דובסינסקה, אולם היות ואתמול כבר ראינו מספיק מערות ושמענו מספיק הסברים בסלובקית אז על מערה זו ויתרנו מראש. חזרנו צפונה לכיוון פופראד ומשם המשכנו לכיוון סטארי סמוקובק, שהיא העיר המרכזית באזור הטטרה הגבוהים, בה מרוכזים בתי המלון והאטרקציות התיירותיות. בטטרים הגבוהים ישנן 3 עיירות מרכזיות שמהוות בסיס לטיולים באזור: שטרבסקה פלסו, סטארי סמוקובק וטטרנסקה לומניצה. מנסיוננו כי רב נסענו למרכז העיירה סטארי סמוקובק, פנינו לטוריסט אינפורמיישן ושם הפנו אותנו לפנסיון מדהים בשם Villa Siesta במחיר של 40 יורו ללילה לחדר זוגי + ארוחת בוקר בסגנון בופה. מה אגיד ומה אומר - פשוט תענוג.
לאחר התמקמות בפנסיון, נסענו למקום שנקרא סקלאנטה פלסו, 1751 מטר מעל פני הים. התצפית נהדרת, ים של יערות, מאופק לאופק. שם יש שביל מסביב לאגם הקרחוני הזעיר אנחנו טיילנו ברגל מסביב לאגם והיה כיף אמיתי. האגם מוקף בעצי מחט, ומימיו כחולים, בחורף האגם קפוא. מליפטובסקי מיקולש לפופראד - 57 ק"מ, עד לגן העדן +30, מגן העדן לסטארי סמוקובק - 42 ק"מ. סה"כ ליום זה 122 ק"מ.
קראקוב
היום החמישי - 16/9 - יום ו` - קראקוב: הבוקר יצאנו דרך נופים מדהימים של הטאטרה הגבוהים לפולין. פולין יושבת בלב אירופה, זוהי מדינה רבת-פנים, מצד אחד מדינה מודרנית לחלוטין ומאידך עגלות רתומות לסוסים השולטות בדרכים הכפריות, באזורים שנראה כאילו המאה ה-20 טרם הגיעה אליהם. קראקוב, בירת פולין במשך 500 שנה, היא עיר בדרום פולין אשר ראשוני מתיישביה היהודים הגיעו מגרמניה באמצע המאה ה-13. בסוף המאה ה-15 גורשו היהודים מקראקוב אל קז`ימיר, אשר היתה כבר קהילה מבוססת עם בית-כנסת מפואר. ערב מלחמת העולם השניה ישבו בקראקוב כ-60,000 יהודים. הרדיפות החלו עם כניסת הגרמנים בספטמבר 1939. בהמשך נצטוו היהודים לעזוב את העיר כשביוני 1942 נשלחו למחנה בלז`ץ רבים מיהודי העיר. המשלוח האחרון היה לאושוויץ, במרץ 1943. בית הכנסת הוותיק ביותר הפך למוזיאון יהודי.
הרובע היהודי נמצא בעיר העתיקה כשהאתרים בו קיימים ושמורים. הרובע היהודי נקרא קאז`ימיש. ברובע זה שלושה בתי כנסת: האלטע-שול, בית הכנסת העתיק ביותר בפולין אשר הוקם בראשית המאה ה-14, בית הכנסת של הרמ"א אשר הוקם ב-1553 ונמצא ליד בית הקברות העתיק של קראקוב ובית הכנסת השלישי, הטמפל, שהינו חדש ונחנך ב-1960. עשינו סיור בעיר קראקוב, סיירנו ברובע היהודי וביקרנו בבית כנסת ששרד את המלחמה ובית הקברות בו קבורים רבנים חשובים. כפי שאפשר לראות בתמונה המצורפת, גדר בית הכנסת בנויה מחלקי מצבות של יהודים. בדרכנו חזרה לסלובקיה ביקרנו ב-Zakopane שבפולין. זוהי עיירת סקי שכשנכנסנו אליה ראינו על הכביש הראשי לכל אורכו אנשים עומדים עם שלטים ובהם כתוב על הצימרים והדירות להשכרה שלהם. הנסיעה מ-Stary smokovec לקראקוב - 140 ק"מ. סה"כ להיום כ-300 ק"מ.
מהרי הטאטרה לברך הדנובה
היום השישי - 17/9 - יום שבת הרי הטאטרה הגבוהים - Visoke Tatry: היות ומזג האויר לא בדיוק היה לצידנו אתמול, בדרך לפולין תפס אותנו גשם לא קטן ובקראקוב הסתובבנו כמעט כל היום עם מעילי גשם מטריות ו...רטובים, קיוינו שהיום ייעשה עימנו חסד ומזג האויר יהיה יותר חבר שלנו מאשר אתמול, אבל הוא לא. ולכן נאלצנו לשנות את התוכנית המקורית שלנו גם ליום זה וגם ליום שלמחרת. נסענו לטטרנסקה לומניצה ושם רצינו לעלות ברכבל לפסגת ה"לומניצקי שטיט", הר בגובה של 2633 מטר, המספקת תצפית יפה על כל האזור לעבר גבולות סלובקיה. במקום זה אם רוצים להגיע לפסגה הגבוהה ביותר, יש לקנות כרטיס נוסף, לשעה מסויימת, מיד כשמגיעים למפלס השני. אחר כך לשוטט באזור המפלס השני המציע מסלולים ונופים. בעצם הירידה מהקרונית היא רק במפלס השני, בראשון לא יורדים. אולם בהגיענו לקופת הכרטיסים של הרכבל אמרו לנו שהתחנה העליונה סגורה לגמרי בגלל מזג האויר וגם לתחנה הראשונה אין שום טעם לעלות היות וגם היא נמצאת בערפל כבד וגשם.
טיילנו בכפרי האזור בהרים ובנחלים ולאחר מכן נסענו בכביש דרך נוף טאטראנסקה מאגיסטראלה (Tatranská magistrála), המסומנת באדום, מ-Limba לשטרבסקה פלסו ועוברת על פסגתו של ויסוקה טאטרי (Vysoké Tatry), דרך מגוון נופים מרשימים, ואורכו 65 ק"מ. היות וידענו מראש שהיום יהיה יום קר וגשום, הזמנו לשעת אחר הצהריים תור לג`קוזי החם בפנסיון שלנו, על מנת להפשיר את העצמות. את הערב סגרנו באחלה ארוחת ערב ב-Koliba שנמצאת ממש ליד העליה לרכבל ללומניצקי שטיט. עקב סופה חזקה מאוד שנפלה על הרי הטאטרה הגבוהים בנובמבר 2004 נעקרו עצים בשטח של עשרות אלפי דונמים והסלובקים עובדים כבר קרוב לשנה עם המון ציוד מכני ואנשים על מנת לכרות את העצים שנעקרו, לחתוך אותם ולהובילם למנסרות עץ, וזו גם הסיבה שיש בכבישים המון טריילרים שמובילים עץ, גם לפולין.
היום השביעי - 17/9 - יום א` - הרי הטאטרה הגבוהים - בודפשט: בתוכניתנו המקורית היינו אמורים לצאת לכיוון הפארק הלאומי הסלובני - Pleninsky Norodny. שם תיכננו שייט על הרפסודות מעץ בנהר Dunajec. הסירות בנויות מ-5 סירות קנו מחוברות. המקום מהווה את הגבול פולין-סלובקיה, השיט אורך כשעה ו-40 דקות. אולם מזג האויר הלך ונהיה גרוע, כלומר יותר גשם וערפל. בדקנו את מזג האויר בבודפשט והחלטנו להקדים את שובנו להונגריה ביום אחד. עזבנו את הרי הטאטרה ונסענו לכיוון בודפשט שבהונגריה.
נסענו לכיוון ליפטובסקי מיקולש, לרוזמברוק, לבאנסקה ביסטריצה ומשם למעבר Shay. חזרנו בדרך זו, היות ורצינו בדרכנו חזרה לבודפשט לעבור דרך ברך הדנובה. ברך נהר הדנובה שוכנת על גבול סלובקיה הונגריה. השם ניתן לאזור שבו נהר הדנובה מתפתל כמו ברך. הגענו ל-Vac שבהונגריה ושם עלינו על המעבורת שהעבירה אותנו לגדה המערבית של הדנובה היות ושם אין שום כביש למעבר לצד שני. הגענו לעיירה ווישגרד (Visegrad), עיירה קטנטנה שתושביה מתפרנסים מתיירות. עלינו במעלה ההר אל "טירת העננים". זו טירה עתיקה מוקפת חומה המשמשת כנקודת תצפית מרהיבה על ברך הדנובה. הקטע האחרון, ממגרש החניה לתצפית דורש מעט הליכה (כ-10 דקות) אבל שווה את המאמץ. בטירה, מוזיאון קטן וכן אטרקציות כצילומים בבגדי מלך ומלכה, וכן תצוגה של בזים מאולפים. ומיצג של איך נראו החיים פעם במקום - מצד אחד משתה על שולחן המלך ומצד שני עינויים שונים שהיו עוברים אנשים שהשלטון חשד בהם. לאחר הביקור בטירה וב-Visegrad המשכנו את הדרך לבודפשט על הגדה המערבית של הדנובה ושם היינו 4 ימים אבל זה כבר לסיפור אחר.
טיפים
למען ההגינות שבעניין, לא כל הטיפים הם שלנו במקור אלא חלק מהם לקחנו ממטיילים אחרים ויישמנו בעצמנו וחלק אחר הם שלנו:
- את הרכב שלנו הזמנו פה בארץ בחברת אופרן. את הרכב לקחנו בנמל התעופה של בודפשט דבר שאומנם ייקר לנו את ההשכרה ב-51 יורו אבל היה כדאי, כי לא בדיוק בא לנו להתחיל להיסחב עת המזוודות העירה ושם לקבל את הרכב. לעומת זאת החזרנו את הרכב בעיר בדיוק מאותה הסיבה.
- הצטיידנו במפה של סלובקיה בקנ``מ 1:250,000, מפה שלא כוללת את בודפשט, כך שהיא לא סייעה ביציאה ממנה ובחזרה אליה, אולם לניווט בכבישים היא פשוט מעולה ורואים בה כל שביל ודרך. בטרמינל בבודפשט ביקשנו וקיבלנו מפה של בודפשט, עליה שרטטנו את הדרך משדה התעופה וכיוון היציאה לכיוון מעבר הגבול Shay שבסלובקיה. ביציאה משדה התעופה של בודפשט בתחנת הדלק SHELLפונים ימינה לאחר כ-2-3 ק"מ יש לשמור על נסיעה בנתיב השמאלי, כאשר מגיעים לגשר (מעין מזלג) יש לעלות עליו ולנסוע על כביש M3 לכיוון הגבול SHAY או לא להעלות על הגשר ולהמשיך ישר לכיוון אשטגרום.
- השילוט בהונגריה אומנם בעייתי ומופיע ממש בפניה, אבל בעזרת שאלות פה ושם בדרך, לא התברברנו.
- במעבר הגבול רצוי להחליף כסף ולרכוש מדבקה הנקראת מטריקה. מדבקה זו מאפשרת נסיעה באוטוסטרדות. יש אפשרות לקנות מדבקה לשבוע או לחודש, המחיר לשבוע - 4.5 יורו ולחודש 9 יורו. היות ואנו תיכננו להיות בכבישי סלובקיה 8 ימים אז קנינו את זו של החודש. ללא המדבקה הנכם צפויים לקנס יקר אם תתפסו על ידי שוטר.
- מזג האויר בסלובקיה כמו שכבר כתבו קודמי הפכפך: ימים חמים ונעימים הופכים באמצע היום לימי גשם רטובים. לכן יש להצטייד בהתאם מבחינת לבוש, אבל רצוי מאד לקחת מעילי גשם ומטריות, כאלה המתקפלים ואינם תופסים מקום, דבר שהוכיח את עצמו בטיול שלנו.
- האנשים בסלובקיה חמימים, אדיבים וישמחו מאד לעזור לזרים, אך צריך לזכור שיש קושי עם השפה. רובם אינם דוברי אנגלית, גם לא באתרי תיירות או לשכות מידע לתיירים (למעט בטטרה הגבוהים). ויש לקחת זאת בחשבון, לכן כדאי להצטייד בשיחון בסלובקית. דוברי פולנית רוסית או גרמנית יסתדרו ביתר קלות בסלובקיה.
- באתרי תיירות כגון מערות ניתן לצלם רק אחרי רכישת זכות צילום. לצורך כך משלמים בקופה ומקבלים מדבקה שמחירה כמעט זהה למחיר כניסה לאתר והמדריך של הסיור בודק אם אכן אנשים שמצלמים קנו את הכרטיס עבור המצלמה. ההסברים באתרים השונים ניתנים בדרך כלל בסלובקית, וגרמנית דבר שבעיני פגם בהנאה.
- באתרים תיירותיים קיימים מגרשי חניה ולכן חוץ מכניסה לאתר צריך גם לשלם חניה, כשבעצם ברור שלא באנו לשום מטרה אחרת מלבד הכניסה לאתר הספציפי - בעיני ממש מגוחך ומעורר תרעומת.
- כדאי להצטייד במקלות הליכה אם יש בכוונתכם לבצע מסלולים ארוכים ובדרגת קושי או כאלו המצריכים טיפוס.
- באזורי תיירות ניתן למצוא הרבה צימרים, יש לחפש בעיקר אחרי השילוט PRIVATA או CHATA (שימור השם המסורתי של בקתת הרים).
- מוזיאונים, גלריות, תערוכות ומערות סגורים בימי שני.
זהו... לכל דבר יש סוף... ולנו נשאר לתכנן את הטיול הבא. את התמונות שצילמנו בטיול לסלובקיה אפשר לראות באתר PIC תחת השם: mikel45.pic.co.il. יש שם אלבום ציבורי בשם: סלובקיה - 2005, מוזמנים להציץ.
