סופו של מסע

מסכו של מחשב הטיסה מציין כי ברגעים אלו אנו טסים מעל קצהו הדרומי של חצי האי סיני. אור הפלורסנט בתא הנוסעים שופר פלאים בעזרת כדור האש הפנטסטי שעלה מעבר לכנף הלבנה של מטוס אל על 777 . במסעי הארוך צפיתי בכל כך הרבה שקיעות וזריחות, ועם זאת, כל אחת מהן הייתה ייחודית. שקיעה ברקע גשר עץ ארוך ובודד במנדלאי שונה בתכלית מאחת שמשתרעת על אופק בלתי נגמר באאוטבק האוסטרלי. אור ראשון שמציץ בביישנות מאחורי פסגה מושלגת בהרי ההימלאיה לא דומה לבוקר טיפוסי בצ`נגדו, כשמיליוני זוגות אופניים מציפים את הרחובות הנתונים בערפל זיהום האוויר האורבני.

כך גם הזריחה הזו, כשאנחנו חודרים לשטח האווירי של ישראל, מקבלת את פני חזרה הביתה. מסע בלתי נשכח של כמעט 14 חודשים בא לקיצו אך עם זאת נפתחת גם התחלה חדשה בחיי, הרפתקה שונה לגמרי.
 מנטרה אחת חוזרת בראשי שוב ושוב בעודי מנסה להסריט שוב בדמיוני, ללא הצלחה ,את השנה פלוס האחרונה: "אני עוד אחזור".

לתחילת הכתבה

חזרה לארץ

גולשים יקרים,

לפני מספר שבועות אחרי היעדרות ארוכה של 14 חודשים, חזרתי לארץ הקודש אך עם זאת אני פה לתקופה קצרה. בסוף חודש ספטמבר אני מתחיל לימודים באוניברסיטת SOAS שבלונדון. אני אגור באנגליה ויפן בארבע השנים הקרובות ואלמד יפנית ובודהיזם. זוהי תקופה חדשה ומאתגרת בחיי, שונה מאוד מהמסע בו רבים מכם הייתם שותפים אם בקריאה, תגובות, שאלות או הפידבקים הרבים אותם קיבלתי לכל אורך הטיול.

 השילוב בין טיול חופשי ופרטי חסר מחויבויות לבין כתב שטח לאתר "למטייל ברשת" היה בהחלט מאתגר. שמתי לעצמי משימה לשתף אחרים, באופן שוטף וניסיתי להעביר בצורה הכי אמיתית את המקום, האנשים ואת שמחת החיים והאושר שאותו חוויתי במשך כל התקופה הזו. אני לא יהיה כן עם עצמי אם אני אספר שתמיד זה היה כיף או שתמיד התחשק לי לשבת ולכתוב כשאני נמצא במקום בלי שום חוקים, גבולות או מחויבויות, אך אינני מצטער על זה לרגע. הכתיבה לאתר הוסיפה צד נוסף לטיול ואיפשרה לי לתעד, לשתף ולספר על הרבה מהדברים אותם אני עושה. אם הצלחתי לשעשע, לרגש או לתת השראה למישהו להתחיל לטייל - עשיתי את שלי.

"נו, איך היה ?". כמה פעמים שאני שמעתי את השאלה הזו בשבועות האחרונים. אני לא יודע מה אתכם, אך כל כשרון הכתיבה שלי לא מסוגל לסכם מסע כמו שלי בארבע מילים וגם לא בארבע שורות. אז רק לפעם אחת (אל תתרגלו לזה) אני אשתוק. אני לא אלאה אתכם בתיאורים, סיפורים ומפגשים שהיו לי וגם לא אפטור את עצמי ואתכם בתשובה בנאלית וריקה של "מדהים", "נהדר", "חלומי".
אם אתם רוצים לדעת איך לי היה אז אתם מוזמנים לשפשף את העיניים, להכין קפה ולשבת ולקרוא את עשרים ושמונה הכתבות שלי ברצף ואולי תתחילו להבין.
אם אתם רוצים לדעת איך יהיה לכם אז חלצו עצמות, שנסו מותניים, פתחו מפה ותסגרו טיסה. מוקדם ככל האפשר.

אני מודה לכולכם על ההתעניינות, התגובות והפידבקים החמים ומקווה שנפגש בעתיד, אם זה בתחנת רכבת תחתית בלונדון או בג`ונגל פראי באפריקה.

שלכם,
 אסף.

תודה מכל הלב משוגרת לצוות הנפלא של "למטייל ברשת" ששילבו לאורך כל הדרך עריכה,ידע אישי, מקצועיות, וחופש יצירתי בצורה הטובה ביותר. האמון שניתן בי, במסעי ובכתיבתי בכל התקופה הארוכה הזו היה מחמיא ומעודד וללא יחסי עבודה כל כך פתוחים וחמים ספק גדול אם היינו מגיעים עד הלום.

 תודה מיוחדת לאיילת רגב. איילת הייתה אחראית לכל אורך התקופה לקשר הרציף איתי. היא עודדה אותי לחקור ולכתוב עוד. איילת לחצה על הדוושה אך גם ידעה, בתזמון מושלם ,מתי הייתי צריך מנוחה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה