נוסעים לצ'אנג מאי
את הנסיעה לצ`אנג מאי התחלנו קצת ברגל שמאל. אמא של לילך הצטננה כהוגן ולא חשה בטוב, קרון הרכבת שקבלנו היה מלוכלך והשרותים העלו ריחות לא נעימים, הקרון היה רועש במיוחד אבל כשסידרו את המיטות והלכנו לישון היה בסה"כ סביר, קצת מבאס אבל לא נורא זה רק לילה אחד. למדנו מכך שברכבות בתאילנד אין לדעת על איזה קרון תיפול ויש טובים מאחרים כך שצריך מזל. מכיוון שאמא שלי לא הרגישה טובה בגלל הנסיעה בטנדר בבוקר ומלאנו אותה בויטהפרוט, אלפא וקונקו ובליקווי 5 על מנת שתבריא מהר. לאחר שסידרו לנו את המיטות פרשנו כולנו לישון, הילדים ישנו מצוין, אנחנו וההורים פחות.
בשעה: 12:00 בצהריים הגענו לצ`אנג מאי ומצאנו נהג עם וואן שעזר לנו לחפש מלון. בגסטהאוס BOW שבו רצינו לשהות היו רק שני חדרים. בסופו של דבר לקחנו את שני החדרים עבור ההורים כי הם היו באמת חדרים יפים מאוד במחיר של 400 באט לחדר ממוזג וזיו ואני יצאנו לגסטהאוס באותו אזור ושכרנו שם שני חדרים עבורנו ועבור הילדים. החלטנו להישאר שני לילות בצ`אנג מאי ולשכור את שרותיו של נהג הואן ששמו אנג ליום המחרת לטיול בסביבה. בערב יצאנו לשוק הלילה המקסים של צ`אנג מאי. הסתובבנו וקנינו והיה מאוד נעים. מכיוון שאמא שלי נחה באותו יום כדי להתחזק סיכמנו שמחר נחזור גם איתה ועם אבי לשוק.
בבוקר המחרת בשעה: 8:30 נהגנו התיצב ועלינו כולנו ליום טיול כיפי באזור צ`אנג מאי. הנהג שמדבר מעט אנגלית ושמו אנג, המליץ לנו לצאת קודם כל לחוות הפילים מה סה (MAESA) מכיוון שיש שם מופע בשעה: 9:30 בבוקר. עשינו כדבריו ושמחנו על כך. הגענו לחוות פילים מקסימה ומסודרת (מעט שונה מנפאל. ) שלמנו כניסה בסך: 120 באט למבוגר ו-80 לילד, צפינו ברחצת הפילים של הבוקר ולאחר מכן התישבנו באצטדיון יפה למופע הפילים. הפילים היו מקסימים, הם שחקו כדורגל במקצוענות, ציירו ציורים ממש יפים בצבעי מים (ציור אחד נמכר ב-2000 באט) הם עשו תרגילים נחמדים ומשעשעים והיה מופע פשוט נהדר ומצחיק.
אחרי המופע האכלנו אותם בלי סוף בבננות וקני סוכר (20 באט לאשכול בננות ו-4 קני סוכר) והם חבקו אותנו עם החדק והתאמנו על ראשי הילדים בהנחת כובע קש. לאחר מכן הזמנו רכיבה על פילים - 800 באט לפיל לחצי שעה של רכיבה לשני מבוגרים וילד על כל פיל. עד השעה של הרכיבה (היה תור) יצאנו לבקר בתינוקייה שם ראינו פילון קטן בן חודש וקצת, חמוד נורא, ועוד פילון קטן שנראה בן כחודשיים. ליטפנו אותם והאכלנו עוד כמה פילים. ראינו כיצד מאמנים פיל חמוד לצייר והילדים שחקו כדרוגל עם זיו בכדורגל הענק של הפילים.
בשעה: 12:30 נגשנו לרכיבה. אבא שלי עלה עם תום ומעיין על פיל אחד וברכה ויהודה עלו עם ליאור על הפיל השני. המושב של הפילים כאן נוח בהרבה מזה שהיה בנפאל וכך הם נהנו מטיול ורכיבה על פיל במשך 30 דקות שזהו זמן מספיק לכל הדעות. תום ומעיין חשו שרכיבת הפילים בנפאל היתה חוויתית יותר מזו מכיוון שזה היה בג`ונגל אמיתי אבל נהנו בכל זאת.
בסיום חווית הפילים שלנו שהיתה באמת נפלאה נסענו לחוות הסחלבים שבדרך. עצרנו לארוחת צהריים במסעדה הנחמדה שלהם שם, ראינו סחלבים יפים ונכנסנו לחוות פרפרים מאוד לא מרשימה בה היה צריך להתאמץ מאוד כדי לראות פרפרים.
אחרי כל זה נסענו למקדש דוי סאטפ הידוע. תמורת 50 באט למבוגר עלינו ברכבל למקדש למעלה. הנוף נחמד, מתחם המקדש מרשים ויפה ובהחלט שווה בקור אפילו לאלה מאתנו שכבר ממש שבעו ממקדשים. למעלה במקדש היה בית קפה נחמד וכולנו אכלנו ופל אמריקאי ושתינו קפה קר/חם והיה סיום מקסים ליום נפלא. בסוף היום היה לנו תקל די מעצבן עם הנהג שלנו: סכום הדברים שלנו עם הנהג לגבי התשלום היה שאנחנו משלמים לו 1000 באט ליום הזה+ דלק.
בתחילת היום הוא תדלק את הרכב מלא ובסוף היום יצאנו לתדלק שוב מלא והסכום היה 500 באט. הסכום נראה לא הגיוני בהתחשב ב- 60 הק"מ שנסענו כשמחיר הדלק בתאילנד הוא 25 באט לליטר. הסתבר שבבוקר הוא מלא רק עד שהמשאבה נעצרה אבל אחה"צ הוא בקש שימלאו עד הטיפה האחרונה. הענין די הכעיס אותנו והתפשרנו על 300 באט שגם זה היה יותר מדי. למרות זאת לקחנו אותו ל-4 הימים הקרובים אבל הפעם בחשדנות רבה יותר ובקורת רצינית יותר וזה בהחלט עבר בשלום.
בערב יצאנו לשוק הלילה, עשינו כמובן עוד ועוד קניות ואכלנו במסעדה האהובה עלינו בשוק הלילה. למסעדה אין שם אבל היא נמצאת מול בר זנזיבר לא רחוק מאזור קיר הטיפוס בשוק. זוהי מסעדונת קטנטונת שמנוהלת ע"י בחורה לאוסית מקסימה. האוכל מצוין ופשוט ונהננו לחזור אליה שוב ושוב בין כולנו היתה הסכמה שזו אחת המסעדות עם האוכל המקומי הטוב ביותר בטיול!
לתחילת הכתבה
סיור בעיירות
בבוקר המחרת ארזנו ויצאנו מוקדם בדרכנו לצ`אנג ראי. אחרי נסיעה של כ-3 שעות בנוף מקסים של שדות אורז ואזורים חקלאיים הגענו ל`צאנג ראי השקטה והחביבה. מצאנו גסטהאוס עליו כבר שמנו עין בבקורנו הקודם, את שמו שכחנו לצערנו אבל הוא נמצא קרוב לשוק הלילה של צ`אנג ראי ברחוב המוביל לגסטהאוס BAAN BUA עליו סיפרנו בכתבה הקודמת על צ`אנג ראי. שכרנו 4 חדרים ב-350 באט לחדר ויצאנו לאכול במסעדת ארוחת הבוקר שלנו מביקורנו הקודם בעיירה מסעדה בשם: NICE KITCHEN .
בבוקר יצאנו אפילו מוקדם מהרגיל, ב-8:00, ונסענו לכיון העיירה צ`אנג שן (CHIANG SAEN) בדרך למשולש הזהב המפורסם. אחרי כשעת נסיעה הגענו למקום. רצינו לעשות שיט בסירת מנוע מהירה אבל לא הסכמנו על המחיר המוגזם ולכן המשכנו הלאה. במשולש הזהב מצאנו סירה אחרת, בטקטיקת התמקחות שונה הגענו למחיר של 500 באט לחצי שעת שיט לכל הסירה ושלחנו את בנינו והורינו לשיט לחצי שעה על המקונג בסירת מנוע מהירה. כולם חזרו מאושרים ושמחים, נהנו מאוד מהשיט המהיר ומהנוף הנעים וכך המשכנו הלאה לנקודה במשולש הזהב בה יש מקדש עם בודהה מוזהב ענק, מקום יפה לעצירה ולמבט על שלוש המדינות: לאוס, בורמה ותאילנד.
משם יצאנו למוזיאון האופיום שהומלץ לנו ע"י תמר שנקרא: " HALL OF OPIUM" (לא לבלבל עם בית האופיום במשולש הזהב עצמו). הופתענו ממחיר הכניסה הגבוה: 300 באט למבוגר ונכנסנו למוזיאון בתקווה שיהיה שווה את המחיר (מחיר ממוצע למוזיאון בתאילנד הוא 50-60 באט ופחות). אך לחלוטין לא הצטערנו, המוזיאון יפהפה, אדריכלות מקסימה, שפע תצוגות אינטראקטיביות עם שימוש בטכנולוגיות חדישות ומידע מרתק על ההסטוריה של האופיום, מלחמות האופיום כיצד הוא מזיק וממכר ועוד. נהננו, התרשמנו ולמדנו רבות. עבור הילדים זה היה שעור חינוכי וחשוב ועבורנו מידע מרתק. אנחנו ממליצים בחום למי שמגיע לאזור להקדיש לענין כ-3 שעות מרתקות - לא תצטערו!
משם יצאנו למאי סיי (MAI SAE) - עיר המעבר בין תאילנד לבורמה. זו העיר היחידה בתאילנד בה יש גבול פתוח ומעבר חופשי לבורמה ללא ויזה עד יותר מ-100 ק"מ פנימה למדינה. הרבה אנשים מגיעים לשם על מנת להאריך את הויזה שלהם לתאילנד. בכל מקרה נקודת התצפית במקדש וואט פרה תאט דואי וואו , תצפית נחמדה ויפה, מעבר לכך העיר סתמית ולא מעניינת. משם מהרנו ויצאנו לגני דוי טופ - הגנים של אימו של המלך.
הגנים נמצאים בראש הר כשהדרך מפותלת ויפה. הגנים מדהימים ביופים, קשה לתאר עד כמה הגינון מדהים ומיוחד מדויק ומושקע! לנו היו רק כשעתיים לבלות בגנים אבל אפשר להיות שם שעות רבות. הגנים פרושים על שטח גדול מאוד, מטופחים ויפים בצורה שלא תיאמן - יש שם שפע סחלבים שונים ויפים, פרחים בצבעים ובגדלים שונים, בריכות מים, גשרים, מפלים - לא להחמיץ!
לתחילת הכתבה
המערות ב-צ'יאנג דאו
לאור המלצות הלונלי פלנט וכמה אנשים החלטנו ללון בעיירה הסינית הגבוהה מיי סלונג, במפה לא ראינו כמה הדרך קשה ומפותלת אבל במציאות בהחלט כן. הדרך נופית והמראות מקסימים אבל העיירה עצמה לא מרשימה במיוחד. להפתעתנו המחירים היו גבוהים והחדרים ברמה די נמוכה ומכיוון שהעיירה, בדומה לכפרים דרוזיים בגליל, בנויה במעלה ההר התלול הנסיעה לחיפוש גסטהאוס לא היתה קלה. בסופו של עניין מצאנו 3 חדרים די נחמדים, המקלחת היתה זעירה אבל התגברנו.
את ארוחת הערב אכלנו במלון Mae Salong Villa שם הוגשה לנו ארוחה סינית כהלכתה על מגש מסתובב עם צלחות מרכזיות והאוכל היה טעים! אין ספק שהעיירה הזו לא נראית כחלק מתאילנד ומיד מרגישים שזו עיירה סינית - החל בקישוטים על הבתים, הכיתוב הסיני בכל מקום, האנשים שנראים סיניים וכלה בכך שהיא הרבה פחות נקיה מהעיירות התיאלנדיות והאנשים הרבה פחות חביבים וחייכנים.
למחרת בבוקר התעוררנו לנוף היפה של מיי סלונג עליו השקיף הגסטהאוס שלנו ויצאנו למשרד טיולים לנסות להשיג מדריך לטיול באזור. מדריך לא הצלחנו להשיג להפתעתנו אבל קיבלנו מפה פשוטה והמלצה למסלול קל. לגבי המסלול הסביר לנו הבחור הסיני שאי אפשר להתבלבל בשביל וזה מאוד פשוט (זה מאוד הדאיג אותי). אז החלטנו להתחיל את היום בנסיעה עם הרכב במעלה ההר למקדש שבפסגה המשקיף על נוף ההרים היפה. טיילנו שם מעט ואח"כ יצאנו לתחילת המסלול.
הנהג אמור היה לחכות לנו בנקודת הסיום אבל אנחנו הסתבכנו קשות בלמצוא את נקודת ההתחלה והשביל הנכון. על פי המפה, הנקודה היתה בתוך בית הספר המקומי אבל צוות בית הספר לא ידע במה מדובר ושלח אותנו לשביל הלא נכון. אחרי 15 דקות של הליכה לצד כביש ובשמש החלטנו לוותר ולחזור חזרה. צלצלנו לנהג שיחזור לקחת אותנו, התבאסנו קלות והחלטנו להמשיך בדרכנו. היעד היום היה צ`יאנג דאו בדרך לצ`אנג מאי ולפאי. שמענו שבצ`אנג דאו יש גם מערות יפות וזה שימח אותנו מאוד.
ירדנו בדרך המפותלת והיפה מן ההר ולמרגלות ההר לקח אותנו הנהג שלנו לאתר נופש מקסים (ומסתבר שגם זול) ליד הנהר בסמוך לעיירה הנקראת תה טון. התישבנו לאכול בנוף המקסים של הנהר והעצים ונהננו משקט ושלווה וארוחה מצוינת וזולה לכל הדעות. התקשינו לעזוב את המקום המקסים אבל אין ברירה והמשכנו בדרך היפה המובילה לצ`יאנג דאו. לצ`יאנג דאו הגענו בשעות אחר הצהריים הישר אל המערות. האמת שלא קראנו הרבה על המקום ולא ידענו למה לצפות, מה שהעצים את החוויה של המערות הרבה יותר.
המערות נסגרות ב:17:30 ואנחנו הגענו בסביבות : 16:30 כך שלא נותר לנו הרבה זמן. שלמנו 20 באט לאדם ונכנסו. בכניסה כמו בכל מקום בתאילנד יש מקדש לבודהה אך בהמשך גילינו מערה יפהפיה מלאת נטיפי ענק, מוארת לנוחות המטיילים ומרשימה מאוד. אורך המערה הזו כ-400 מטר. הנטיפים היו שונים משראינו בעבר או מאלה שבמערת הנטיפים בישראלמכיוון שהם פשוט עצומים בגודלם. המערה עדיין פעילה ויכולנו לראות את טפטוף מים התמידי שיוצר את היופי הזה.
החלטנו שמכיוון שאנחנו ישנים בצ`יאנג דאו נחזור לכאן בבוקר על מנת לקחת מדריכה ומנורת נפט ולטייל באחת המערות החשוכות. מכיוון שצ`יאנג דאו אינה על מסלול המטיילים הקבוע לא חששנו שיהיה קושי למצוא גסטהאוס ושוב הופתענו. הגסטהאוס הידוע ביותר בעיירה ושעליו הומלץ לנו היה מלא וגם שכניו היו מלאים מכיוון שאיזה בחור אירופאי עשיר בא לחגוג שם את יום הולדתו ה-60 והביא איתו את כל חבריו ובני משפחתו ומלא את כל הגסטהאוסים באירופאיים חביבים. בעלת הגסטהאוס המליצה לנו על גסטהאוס אחר שעל פי מראהו לא נהנה ממבקרים זה זמן רב. כשהגענו לגסטהאוס גילינו מקום שנדמה היה שראה ימים טובים יותר. החדרים ענקיים עם 2 מיטות זוגיות ענקיות, מקלחת חמה ושרותים מערביים - בסה"כ נקי ומסודר.
חפשנו את בעל המקום שהגיע רק אחרי כ-30 דקות כשהשכנה קראה לו. בסופו של ענין שכרנו חדר לכל משפחה ב-400 באט לחדר והיה נעים ונחמד. בבוקר נגשנו שוב למערות והפעם לקחנו 2 מדריכות עם מנורות נפט שנותנות אור חזק וגם לא מעט חום ונכנסנו למערה באורך כשל כ-700 מטר. במערה התגלו תצורות יפהפיות ונטיפים מדהימים לכל אורכה כולל כמה זקיפים ממש בתחילת היווצרותם. טיילנו והתפעלנו מיופי המקום. ראינו נטיף בצורת אלמוג ענק, נטיפים בצורת פילים, וילונות ענק ועוד ועוד. יצאנו מלאי התפעלות והמשכנו בדרכנו הארוכה לעיירה החמודה פאי.
לתחילת הכתבה
ב-פאי
הדרך לפאי עשירה בסיבובים חדים ובעליות גדולות ולא מוצלחת לבעלי בטן רגישה. נוף היערות מקסים ופיתולי הדרך מוסיפים לאוירה. פאי שוכנת על שפת נהר שבעונה היבשה הוא די רדוד אך אנו מניחים שבעונת המונסון הוא מלא ושופע. העיירה היא עיירת מטיילים חביבה עם שפע גסטהאוסים ומסעדות, בנויה עם מרכז נוח וקל להתמצאות. לו היה לנו יותר זמן ודאי שהיינו נשארים בפאי כמה ימים בשביל האוירה הנעימה והחמודה של המקום- בהחלט שווה להקדיש לה כמה ימים טובים ולהנות מהשלווה והאוירה הנעימה.
ראינו גסטהאוס נחמד ולא יקר כקילומטר וחצי לפני העיירה עצמה אבל רצינו משהו קרוב יותר למרכז. עשינו חיפוש רציני והרי התוצאות: בונגלוסים חביבים על שפת הנהר ממש עם שרותים ומקלחת קטנים במחיר של 600 באט - ההורים שלנו ממש לא אהבו אותם, אנחנו אישית חשבנו שהם רומנטיים ונחמדים ביותר. החדרים בגסטהאוסים היו מלאים עד אפס מקום ובסופו של דבר חזרנו חזרה לגסטהאוס הראשון שמחוץ לעיירה כי מחירו היה סביר, החדרים גדולים ומרווחים והאתר נחמד.
אחרי מנוחה קלה נסענו למעיינות החמים המקסימים של העיירה. המעיינות נמצאים מרחק של כ-10 דקות נסיעה מן העיירה עצמה והכניסה אליהם חופשית עד 18:00 מדי יום. להפתעתנו ולשמחתנו זה לא מבנה מסודר אלא נחל קטן שזורם לו בין העצים אליו מגיעים מים מן המעיינות המתערבבים עם המים של הנחל ויוצרים שילוב מוצלח בטמפרטורה של אמבט חמים ונעים. נכנסנו כולנו למים הנעימים וטבלנו לשעה קלה ונעימה.
כל כך כיף לשכב כך בנוף המקסים בנחל ולהנות מרחצה נעימה וטובה. בערב אכלנו במסעדת סטייקים טובה עם שרות איטי במיוחד במרכז העיירה. אבא שלי קבל את המנה אחרון אחרי המתנה ארוכה ומיגעת ובלשון המעטה ניתן לאמר שהוא כבר היה חסר סבלנות בעיקר כשמה שהוא הזמין לא יצא כל כך טעים ומוצלח, אני וזיו הזמנו סטיקים ונהננו מאוד, שאר בני המשפחה לא התלהבו אבל בסה"כ היה נחמד.
למחרת בבוקר השכמנו ויצאנו חזרה לצ`אנג מאי להגיע לפסטיבל הפרחים המפורסם שמתחיל היום. תוך פחות משלוש שעות כבר היינו בצ`אנג מאי, הנחנו את הדברים בגסטהאוס BOW ויצאנו לאכול ולפסטיבל.פסטיבל הפרחים בצ`אנג מאי אורך 3 ימים, אנחנו יכולנו לבלות בו רק ביום הראשון למרות שהבנו שהיום השני הוא המרשים יותר מכיוון שבו יש תהלוכת עגלות יפה עם שפע פרחים בכל רחובותיה הראשיים של צ`אנג מאי.
למרות זאת תערוכת הפרחים שהתקיימה ליד פארק בואק-האט (BUAK HAT PARK) בעיר העתיקה היתה יפהפיה ומרשימה מאוד. היה שפע דוכנים עם עיצובי פרחים יפהפיים, סחלבים מסוגים שכמותם מעולם לא ראינו, סידורים שערבו פרחים וירקות צבעוניים ועוד שפע אדיר של רעיונות מקוריים ודוכן אחד שעסק בעצי בונזאי יפהפיים ומיוחדים, בקיצור זה היה סיום מופלא לטיול שלנו בצפון תאילנד.
לאחר טיול בתערוכה התישבנו בפארק החמוד לצד האגמון שבמרכזו. שכרנו מחצלת ב-10 באט, קנינו כמה חטיפים תאילנדיים בדוכנים כמו אורז דביק ופרות ונהננו מאחה"צ נעים ורגוע. זיו וברכה הלכו לעשות מסאז` לרגליים ויהודה עשה מסאז` לכתפיים ולעורף וכולם חזרו מעוסים ורגועים.
לתחילת הכתבה
בריכות ומפלים
בשעה: 21:00 יצאנו אנחנו וברכה ויהודה לתחנת הרכבת שתוביל אותנו לבנגקוק והוריי נשארו ללון בצ`אנג מאי כשבבוקר מחכה להם טיסה לבנגקוק ומשם לטראט הקרובה לאי קו צ`אנג. הרכבת שלנו אחרה בכשעה אך היתה נעימה בהרבה מהקודמת, כולנו ישנו טוב ובבוקר נהננו מנוף יפה של שדות אורז וערים ועיירות שנקרו בדרכנו. לבנגקוק הגענו בשעה המתוכננת 12:30. לאחר התארגנות במלון הקבוע שלנו RAMBUTTRI VILLAGE INN וארוחת צהריים במסעדת שושנה תוך כדי צפיה בפרק מארץ נהדרת, יצאנו למעבורת במטרה להגיע לפארק לומפיני. מכיוון שהיה סופשבוע המעבורות היו עמוסות ובסופו של דבר עלינו אל אחת מהן ושטנו עד התחנה הקרוב ללומפיני.
משם לקחנו טוקטוק ב-80 באט לאחד עד לפארק עצמו. בפארק ברכה ויהודה לקחו את הילדים לשיט בסירות פדלים באגם החמוד ולאחר מכן יצאנו לשוק הלילה שמול הפארק. זהו שוק מקסים ובו ביקרנו כבר בעבר, כולנו נהננו מטיול בשוק וכמובן איך לא גם מקניות. אכלנו ארוחת ערב ואז השארתי את זיו ברכה ויהודה במקום ויצאתי עם הילדים חזרה למלון להתארגן לנסיעה של מחר לקו צ`אנג. הם יצאו בהליכה רגלית לרחוב למפטנג הידוע לשמצה כרחוב של מופעי SEX ובארים מפוקפקים בסגנון החלונות האדומים של הולנד.
הם לא התרשמו במיוחד מהמקום, ראו מופע ריקוד סקסי של גברים וחזרו חזרה לגסטהאוס לעשות מסאז` לפני השינה - החיים הטובים ! אני ארזתי במטרה לצאת עם 3 תיקי גב קטנים לקו צ`אנג ולא יותר. עמדנו במשימה ואת שני התיקים הנותרים השארנו לאחסון במסעדה של "שושנה".
בשעה: 7:30 בבוקר התיצבנו במשרד של דידי - משרד נסיעות בשם: PATANA וחיכינו לאוטובוס VIP לקו צ`אנג. בסופו של דבר הוליכו אותנו עד לקשר הישראלי ומשם יצא האוטובוס בשעה: 8:00, עשה כל מיני סיבובים באזור ולמעשה יצא לדרך רק בשעה: 9:00 בבוקר. התישבנו בקומה השניה בנוחות, שמו לנו שני סרטים ועד שעה: 13:00 הכל היה מצוין. בשעה: 13:00 האוטובוס נעצר בשולי הדרך ולאחר כ-20 דקות הבנו שיש תקלה שאינה ניתנת לתיקון.
למזלנו האוטובוס נתקע לא רחוק מחנות SEVEN ELEVEN בה הלכנו להצטייד אבל אוטובוס חליפי הופיע רק בשעה: 16:00, אחרי שכולנו כבר אבדנו את הסבלנות והגישה החיובית והתרגזו על חברת האוטובוסים האיטית. בשלב הזה חששנו שלא תהיה לנו מעבורת לקו צ`אנג אבל לשמחתנו חברת האוטובוסים דאגה לענין וכשהגענו ב-17:30 לערך למזח ממנו יוצאת המעבורת חכתה לנו מעבורת במקום.
החלטנו לקנות במקום כבר כרטיסים לחזרה לבנקוק ל-10 לפברואר וטוב שעשינו כך כי שלמנו 250 באט לאדם במקום 350 באט כולל מעבורת והאוטובוס לבנגקוק. שטנו כ-40 דקות לקו צ`אנג, צפינו בשקיעה יפה בדרך ומשם לקחנו טנדר- מונית לחוף קאי ביי ביץ` (50 באט לאדם) שם חיכו הוריי שכבר דאגו לנו לגסטהאוס מוצלח ביותר. החדרים (שמחירם הראשוני 1200 באט אבל לאור שהותנו בת חמשת הלילות ירדו ל-1000 באט ללילה) היו גדולים נקיים ונעימים ולאחר ארוחה קלה נפלנו שדודים והלכנו לישון.
בבוקר קמנו לנוף מדהים של רצועת חוף מלאה עצי קוקוס וים בצבע טורקיז יפהפה. פשוט כמו להתעורר לתוך חלום. מיד ירדנו לים שמימיו כה נעימים, נהננו משחיה וטבילה ומסתם שכשוך, מלשבת ולהביט על הנוף המושלם, מאוכל טעים ומשקט נפלא. התישבנו כולנו לארוחת בוקר נחמדה, הילדים התנדנדו על נדנדה חמודה מעל המים וסולם חבלים תלוי והיתה תחושת התעלות נפלאה. החלטנו שאת היום הזה נקדיש לסתלבט על החוף הנפלא ונכיר את סביבתנו החדשה. לא עבר זמן רב וברכה רצה לעשות מסאז` גוף ממנו היא חזרה בהתלהבות אין קץ ואחריה הלכו גם זיו יהודה ואפילו אמא שלי שזה המסאז` גוף הראשון שהיא עושה בחייה - כל הכבוד ! עשינו טיולים לאורך החוף והלכנו הרבה במים שנשארים רדודים למדי לאורך זמן.
ביומנו השני באי לאחר טבילת בוקר לקחנו מונית- טנדר ונסענו לשמורת טבע של מפלי קלונג (KHLONG) שעוברת ביערות גשם. הכניסה לשמורה קרובה מאוד לחוף קאי ביי ביץ` ותוך כמה דקות הגענו למקום. כמו לכל שמורה אחרת בתאילנד מחיר הכניסה הוא 200 באט למבוגר ו-100 לילד. השביל למפלים עובר ביערות גשם יפים וכבר בכניסה ברך אותנו לשלום העכביש הגדול ביותר שראיתי בחיי- טווה את קוריו בנחת. צעדנו בשביל היפה, הבטנו במטפסים הגדולים, בשרכים היפים ובעצים הצפופים של היער הסבוך.
בסופו של השביל הגענו למפל ממנו זורם נחל בתוך קניון בסלעים. מכיוון שצבע הסלעים שחור בריכת המים שמתחת למפל נראית שחורה לגמרי. זיו והילדים שבילו במים שחו וצללו לבדוק את עומק הקרקעית נהנו מאוד. אנחנו נהננו פשוט לצפות בהם ולאחר מכן חזרנו באותו שביל יפה לטנדר שחיכה לנו. את שארית היום בילינו בהנאה על חוף היום המקסים וכמובן שברכה ויהודה התפנקו במסאז`.
למחרת היום רצינו לשוט בסירת מרוץ, בררנו מחיר לשעתיים של שיט ונאמר לנו שהמחיר הוא 250 באט לאדם. שלמנו חלק מהסכום וחיכינו לסירה. בשעה: 10:30 כפי שקבענו הגיעה הסירה לאסוף אותנו מהחוף שלנו ועלינו בהתרגשות לסירה. היה כיף לטוס על המים אך אחרי פחות מ-10 דקות הגענו לאי חמוד עם מים בצבע טורקיז יפהפה, נהג הסירה בקש מאתנו לרדת והודיע שיבוא לאסוף אותנו בעוד שעתיים.
התמרדנו מיד ואמרנו שהסיכום היה עבור שעתיים של שיט, הוא התקשר לסוכנות ולאחר וויכוח ארוך שלי עם בעלת הסוכנות הוא הציע לנו לחזור ולקבל חזרה את ה-1000 באט ששלמנו. החלטנו לחזור כי זה באמת לא מה שחפשנו אך את ה-1000 באט סרבו להחזיר לנו. בסופו של ענין החלטנו שבאנו להנות ולבלות ואין לנו ענין להיכנס למריבה אינסופית בענין והחלטנו לוותר. הלכנו בתחושה קצת כבדה אבל הרווחנו שעור חשוב, הכבדות עברה אחרי זמן קצר והמשכנו להנות מהמים הנפלאים והחוף המקסים.
מסעדת המקום היתה פשוטה וזולה עם אוכל טעים וטוב ובהחלט רכשנו לה נאמנות, במיוחד נהננו מהפתאי שלה וממרק טום קקאי המעולה שהוא מרק קוקוס עם תבלון מיוחד ועוף וירקות- פשוט מעולה! בערב החלטנו ללכת למסעדה קרובה על החוף שפרסמה שיש לה מופע דראג מוצלח. כמובן שהגענו עם ציפיות נמוכות וטוב שכך. בתחילה תהינו האם כולם גברים או שחלקם נשים, בסכומו של ענין כולם היו גברים מחופשים היטב אני חייבת להודות אבל הריקוד היה אומלל למדיי. שתינו משקאות קלים וחתמנו את הערב בקניית כרטיסים לשיט של יום שלם ביומנו האחרון בקו צ`אנג. מחיר הכרטיס: 500 באט לשיט מ-9:00 בבוקר ועד : 17:00 אחה"צ כולל ארוחה על הסיפון, שנורקל והסעה למזח ובחזרה מהמלון - בהחלט מחיר סביר. על תום ועופרי שלמנו חצי מחיר ועל מעיין וליאור לא היינו צריכים לשלם.
בבוקר התעורננו ולצערנו אבי ואמי הודיעו שהם לא יצאו לשיט כי אבי מרגיש שהוא מצונן ומעט חולה וצריך מנוחה מוחלטת כך שבסופו של דבר יצאנו ברכה יהודה ואנחנו לשיט. מהגסטהאוס שלנו לקח אותנו טנדר דרך כבישיה הנופיים והעולים ויורדים של קו צ`אנג הישר למזח הספינות. הספינה נראתה חמודה למדיי והפליגה פחות או יותר בזמן. לאחר כשעה וחצי של הפלגה כשאיים באופק ומצדדינו הגענו לאתר השנרקול הראשון. קבלנו מסכות ושנורקלים לכולם וכן חגורות הצלה וירדנו למים. המים צלולים ותכולים טורקיזיים ומקסימים. ברגע שצללנו ראינו שוניות יפות, שפע דגים ואלמוגים, צדפות ענק ובע"ח ימיים יפים. היה מקסים כך לשנרקל באמצע הים בסמוך לאי קטנטן וכולנו חזרנו לספינה מרוצים חוץ מיהודה שקצת חש בבחילה והקיא.
על הסיפון חכתה לנו ארוחה נחמדה של אורז וירקות, דגים מבושלים ועוד כמה דברים לא מזוהים. אכלנו בתאבון ובשמחה, את השאריות זרקנו לדגים שעטו על המזון כמוצאי שלל וכך נהננו כולנו מאוכל טעים ומשביע. לקינוח קבלנו פרות והמשכנו לאתר השנרקול הבא שהיה מרחק של כמה דקות שיט. גם שם נהננו ממראות יפים ושנרקול נעים. אחרי השנרקולים שטנו לכיוונו של אי , אותו אי שנמצא בחלומות ובדמיון שלנו, אי בודד, לא מאוכלס עם מים צלולים לגמרי ושוניות יפות, חול לבן ונוף מדהים! עצרנו במרחק של כ-150 מטר מהאי, חלק מאתנו שנרקלו עד לאי, חלקנו שטנו בקיאקים וחלקנו בסירת המנוע- הזודיאק של הספינה.
אחרי שנרגענו מהנוף המדהים וצבטנו את עצמנו לגלות שזה לא חלום, לקחנו קיאק ושטנו מסביב לאי קטן בסביבה והקפטן של הספינה לקח את הזודיאק וקשר אותה לקיאק ושט עם זיו והילדים תוך כדי סיבובים ופיתולים מהירים על המים בין האיים - היה פשוט מקסים וחלומי. ברכה כל הזמן אמרה שהיא לא האמינה שהיא אי פעם תבקר במקום כזה והאמת שרק יכולתי להזדהות איתה. בסופו של יום ולאחר ארוחה של דיונונים על שיפוד (לא בשבילי - תודה) יצאנו חזרה לקו צ`אנג ונפרדנו בצער מהאי הקסום. לגסטהאוס חזרנו בסביבות השעה: 17:30 וספרנו חוויות להוריי ולשמחתנו אבי כבר התאושש וחש בטוב.
לתחילת הכתבה
בחזרה לבנגקוק
בבוקר המחרת יצאנו בטנדר חזרה למעבורת ומשם בדרכנו הארוכה בת 7 השעות באוטובוס לבנגקוק. בבנגקוק לאחר ארוחת ערב אצל שושנה פגשנו לשמחתנו הרבה את תמר חברתנו שהגיעה כמדריכה עם קבוצה גדולה לקוואסן לבית חב"ד. ישבנו שעה קלה בבית חב"ד, היה מרגש וכיף להתראות אחרי כל כך הרבה זמן ולאחר מכן נסענו במונית לפגוש את הוריי וללוות את ברכה ויהודה למלון שקבלו מאל על כחלק מכרטיס הטיסה שלהם. כשהגענו למלון ילדינו לא הפסיקו להתפעל מהפאר של המקום (הם כבר שכחו איך נראה מלון טוב) ולאחר שהשתוללו ונהנו מהחדרים היפים חזרנו לשינה טובה בגסטהאוס החמוד שלנו בקוואסן.
את היום האחרון לטיול של ההורים חלקנו לשני חלקים - בחלק הראשון קבענו להיפגש בבית עץ הטיק שנקרא: VIMANMEK MANSION שהוא למעשה מתחם גדול עם גינון מקסים לא מאוד רחוק מהקוואסן, ובחלק השני תכננו לעשות קניות ב-MBK. שלמנו כניסה לאתר 100 באט למבוגר ו-20 באט לילד וטיילנו במתחם המקסים. בקרנו במוזיאון שעונים קטן וחמוד, במוזיאון בדים וגולת הכותרת היתה בית עץ הטיק ששמש כארמונו של רמה ה-5, הלוא הוא המלך צ`וללונקורן שהיה בנו - הנסיך בספור ובסרט אנה ומלך סיאם.
הארמון יפהפה, כולו אכן בנוי עץ טיק, הריהוט מקסים ולא נוצץ מדי, עשינו סיור מודרך באנגלית עם מבטא תאי חזק, סיור בן כ-30 דקות ונהננו משפע המידע ומיופי המקום. לאחר מכן ישבנו לאכול במסעדת המתחם וקינחנו בביקור בחצר הארמון עם העצים המדהימים שיש בה והרגשנו לכמה דקות ממש כמו מלכי תאילנד.
משם לקחנו מונית לקניון הגדול MBK שהיה מלא ועמוס עקב סוף השבוע והתחלנו במסע קניות נחמד: מתנות, כמה דברים להורים לפני החזרה ובסוף היום כשכולנו כבר היינו מותשים משפע החנויות ישבנו לחגוג במסעדה את סיום הטיול המשותף והמאוד מוצלח שלנו וגם את יום הולדתו ה-45 של זיו שמתוארך למחר. התרגשנו כולנו מהסיום וכל אחד חזר למלונו כשסכמנו שמחר בבוקר נבוא למלונם לפרידה אחרונה ל-4 החודשים הקרובים.
אין ספק שזו היתה חוויה מיוחדת במינה עבור כולנו לטייל כך 3 שבועות יחדיו, לחוות חוויות חדשות לכולנו, לצחוק ביחד, לספר ספורים ובדיחות ולהנות משיחות אל תוך הלילה - מתי בחיים יוצא לנו להספיק לבלות כך יחדיו?! החיים חולפים מהר, הזמן רץ וחוויות כאלה נשארות חרוטות אצלנו לתמיד, הרגעים הטובים והחשובים של החיים! תודה להורים שלנו שפרגנו לנו ובחרו לטייל אתנו 3 שבועות, סמכו על התכניות שעשינו ושמרו לאורך כל הדרך על גישה חיובית!
לתחילת הכתבה
