סיור ב-בקווטר
כפי שכתבנו היה לנו קשה לעזוב את החוף ב- Varkala. ליל הסדר התקרב, והחלטנו להתקדם לכיוון Cochin. האמת שבתחילה התלבטנו אם להגיע אל העיר, לא שמענו מטיילים רבים שהתלהבו ממנה, אבל היה לנו חשוב לחגוג את ליל הסדר במקום בו יש תרבות יהודית. בדרך חשבנו לחוות שיט ב-Backwaters, תעלות המים שמדינת Kerala כל כך מפורסמת בהן. היתה מטיילת אחד שהגדירה את סיור ה-Backwater כחוויה הנעימה ביותר בטיול שלה. אמנם, זה לא הסתדר עם גירסאות של אחרים, אך אותנו זה שכנע. בבוקר יום א`, סיימנו לארוז, שלחנו את אוריה למאפיה לקנות ארוחת בוקר (והוא חזר עם קרואסונים עם שוקולד), אלקס הגיעה כדי להצטרף אלינו לחבורה, הכנו צ`אי אחרון במטבחון, ויצאנו מ-Varkala.
סיורים ב-Backwaters ניתן לערוך בסוגים שונים של כלי שיט ("סירות בית" בהן יש חדרי שינה, מקלחת ומטבח, סירות דייגים, סירות "אוטובוס" שמשמשות בעיקר את התושבים, ועוד), ממקומות רבים ב- Kerala. אנחנו בחרנו באחת הדרכים היותר פופולריות, שיט בן שמונה שעות, בסירת תיירים בת שתי קומות שעושה את דרכה מ-Quillon, ל-Allepey כל יום ב-10:30. כשהגענו אל המזח, גילינו שיום א` אינו היום המתאים ביותר לסיור. ביום זה יוצאת לשיט רק סירה אחד בבעלות חברה ממשלתית. פרט לתיירים זרים, היו על הספינה גם תיירים הודים רבים שניצלו את יום א` החופשי לשיט. למטיילת שסיפרה לנו על חווית השיט היו כ-20 איש על הסירה. לנו היו כ-60. למרות זאת ההפלגה היתה נעימה ושקטה, אם כי קצת צפופה.
השיט כולו עורך שמונה שעות, (אפשר כמובן להביא את התרמילים). כרטיסים ניתן לרכוש על המזח, או בכל סוכנות נסיעות (150 רופי למבוגר, מקומות רבים גם נותנים הנחה). השייט כולל שתי עצירות, אחת לארוחת צהרים, ואחת לתה. הארוחות אינן כלולות במחיר, כדאי לדעת שארוחת צהרים בסיסית עולה 20 רופי, והיא כוללת תאלי (אורז עם רטבים) פשוט בלבד. במהלך הארוחה מסתובבים מלצרים שמחלקים מנות נוספות, מבלי לומר שהן אינן כלולות במחיר הארוחה. אותנו הזהירו מראש, אז אם אינכם רוצים "הפתעות" בחשבון, כדאי לשאול כמה עולה כל אחת מהתוספות. במהלך השיט ניתן לקנות על הסירה עצמה משקאות קרים.
השיט כאמור מסתיים ב-Allepey אך ניתן בתאום מראש לרדת ולהישאר בכמה מקומות בדרך. המקום הידוע ביותר הינו האשרם של ה"אם המחבקת", אחד האשרמים הבודדים שאשה עומדת במרכזם. רצוי לברר מראש האם "האם המחבקת" אכן נמצאת באשרם (בזמן שאנחנו שטנו היא נמצאה בביקור בסינגפור). על המתרחש באשרם לא ידוע לנו הרבה, אך לפי הבניינים הגדולים והורודים שלו, נראה שיש שם מאמינים רבים. הבניינים, שנראים כשיכונים צפופים המשיכו להזדקר (ולא לטובה) בנוף הפסטורלי עוד זמן רב לאחר שעברנו את המקום. מי שמעוניין בחוויה לא תיירותית מוזמן לנסות להשאר באחד מהמקומות בהם עוצרים לארוחה, או לרדת באחד מהכפרים הקטנים והציורים שחולפים על פניהם בדרך. כשעה לפני Allepey ממש על גדות התעלה, ישנו מקום בשם Riverside Resort ששמענו עליו המלצות נפלאות. ניתן לבקש מצוות הסירה לעצור שם אם ברצונך לרדת.
לתחילת הכתבה
עטים במקום כסף
בשיט עצמו חוצים אגמים ותעלות (ברוחב משתנה), חלקם מעשה ידי אדם. במים הנקיים ניתן להבחין באלפי מדוזות שקופות או מנוקדות (מראה מרהיב למי שאינו זוכר בחיבה את המפגשים המקרים עם מדוזות בחופי הארץ). על הגדות הירוקות צומחים עצי קוקוס, קשיו ומנגו ובניהם ממוקמים בתים קטנים ופשוטים של תושבי האזור. מדי פעם מתגלה גם חוף הים. בתעלות ניתן לראות גם עשרות רשתות דייגים סיניות שמופעלות בעזרת משקולות אבן, (מתקני העץ החשופים שלהן נראים כעכבישי ענק). את השלווה של שיט איטי בתוך נופים קסומים הפרו עבורנו כמה מהתיירים (ברובם הודים עמידים) שנהנו להשליך לעבר הילדים שעמדו על גדות התעלה ממתקים ולראות כיצד הם מתאמצים לרוץ לאורך נתיב השיט ולתפוס משהו מתוך מה שהושלך לעברם, ונפל ברובו למים.
נראה שזהו נוהג מקובל. באותה דרך עוברות מדי יום מספר סירות תיירים והן מהוות אטרקציה עבור הילדים שגרים באזור. הם רצים על קו המים במיומנות כשהם קוראים על הנוסעים Give me one pen. הסבר אחד למה שהם צועקים ניתן לנו מאוחר יותר: ממשלת Kerala ביקשה מתיירים לא לזרוק להם כסף, אלא לעשות אקט חינוכי ולתת עטים. לנו לא היה נוח בסיטואציה, בין אם זה pens או pence.
בשש וחצי בערב הגענו ל-Allepey והתקפנו ע"י עשרות אנשים שהמתינו במזח, במטרה לשכנע אותנו להשתכן ב-Guest House שלהם. כמה מהם הגדילו לעשות וחיכו לנו כבר "בתחנת התה". בסופו של דבר הלכנו לבית שהוא חלק מחצר משפחתית. למרות הפצרותיו של בעל המקום שלדבריו יש לשהות ב- Allepey לפחות שלושה ימים, יצאנו למחרת בבוקר לעיר Cochin, בהשאירנו מאחור שלא בכוונה, מזכרת, את מדריך הלונלי פלנט שלנו. שם נפגוש את דודה ימימה ונערוך איתה את ליל הסדר.
מפי הילדים
אוריה: לדעתי ממש מומלץ לעשות את ה-Backwater. זה אחד הדברים הנחמדים ב-Kerala. מעניין מאוד לשבת ולצפות על המים ועל כל המדוזות שיש בהם. סה"כ לא התחרטתי על הכל הקטע הזה ב-backwater למרות כל התשישות.
מעין: היה מאוד כיף ב-Backwater, עם אלקס, כשעברנו את הזמן ביחד בכיף. גם נהניתי להסתכל על המדוזות, שלחלקם היו עם נקודות שחורות על הגב. כבל כפר שעברנו לידו בסירה, היו ילדים שהיו רצים לאורך התעלה ומבקשים One pen עד שכבר לא היה להם לאן ללכת - נגמרה החומה. ארוחת צהרים לא היה כל כך טעימה.
שחר: היה כיף.
לתחילת הכתבה