תור הזהב של דרכי המשי נמשך עד המאה השמינית, שכן אז פותחו הדרכים הימיות מבירת קנטון, גוונזואו (Guangzhou), אל הים התיכון. זוהרה של דרך המשי הועם. נפילתה של שושלת טאנג גרם לאי סדר וחסר יציבות, והכאוס הוביל גם להתערערות כלכלית. בינתיים, האיסלם כבש את אסיה התיכונה. הבודהיזם נדחק הצידה מפני האיסלם, וההתנגדות המוסלמית לייצוג פיגורטיבי ועבודת אלילים העלימה את האמנות הייחודית שהיתה סביב דרכי המשי. בסוף המאה החמש עשרה רוב אזור Taklamakan כבר היה מוסלמי והסטופות והמקדשים הבודהיסטיים נהרסו והושמדו על ידי נאמני האיסלם.

במאות שביעית עד עשירית (זמן שלטונה של שושלת טאנג), כבר החלו הפרסים לייצר בעצמם אריגים יקרים שונים, וכך קרנה של דרך המשי החל לרדת בהדרגה למרות שבאירופה עמדו על מלאכת טווית המשי רק במאה השתים עשרה.

 בסין, עם עלית שושלת מינג (1368 עד 1644), נסגרה סין מפני העולם, ובכך תמו הקשרים הפוריים שנבעו מדרכי המשי.

יעדי הכתבה