When the iron bird flies and horses run on wheels the tibetan people will be scattered throughout the world and the dharma will come to the land of red man" - guru rinpoche
רקע גיאוגרפי והיסטורי
טיבט (Tibet) כיום היא חלק מסין, אך מהווה יעד בפני עצמה. רבים הם המטיילים המבקשים לטייל בטיבט בלבד, לצאת מנפאל לסיבוב טיבטי ולחזור לכיוון נפאל, או להגיע בטיסה מבייג`ין. אי לכך נמצא לנכון להפיק עולם תרמילאים נפרד על טיבט. ארץ נפלאה זו ממנה, יצאו האנשים החייכנים בעלי העור האדום, הבודהיזם בלבוש גלימה אדומה, הדאלי לאמה וכמובן הבהמה התשבצית בעלת 2 האותיות.
טיבט ארץ השלג וגג העולם משתרעת על רמה גבוהה, הכלואה בין הרים, ששטחה גדול פי שניים משטח צרפת. גובה הרמה נע בין 3500 ל-5000 מטר (כאשר החלק המערבי שלה גבוה יותר). האוכלוסיה קטנטנה ומונה רק כ-3 מיליון איש, רובם נוודים או חצי נוודים ומתפרנסים מגידול צאן, סוסים ויאקים.
ההיסטוריה הטיבטית המתועדת מראה כי כבר במאה ה-7 היתה ממלכת טיבט ממלכה מפוארת ואיימה על שכנותיה (או גבתה מהן מיסים). עד אמצע המאה ה-9 כבר כבשו צבאות טיבט את דרך המשי (השטח שנמצא היום בתחומי מחוז שינג`יאנג הסיני), וחדרו עמוק לתוך תחומי סין של היום... בסוף אותה תקופה התפרקה טיבט למחוזות, בנים שבו לגבולם והמנזרים הבודהיסטים, שהתעצמו בתקופה זו של 200 שנה (לאחר שהגיעו והתחרו בדת הבון המקומית מאז המאה ה-3), הפכו חזקים מאוד והחלו מלחמות פוליטיות בין הזרמים השונים. עד שבמאה ה-17 מסדר הכובע הצהוב (Gelukpa) ניצלו את תמיכת הבודהיסטים המונגולים כדי למחוץ את אויביהם, מסדר הכובעים האדומים.
מהמאה ה-12 לערך היו הטיבטים מעין בני חסות של השושלות המתחלפות בסין, לא היתה מלחמה מוצהרת ולא עצמאות מוצהרת עד נפילת השושלות ב-1911. במשך כ-40 שנה היתה טיבט במצב עצמאי, הסמכות העליונה היתה הדלאי לאמה, נזיר רם מעלה שנבחר מתוך מסדר הכובעים הצהובים ושימש כמנהיג (דתי בעיקר) עד שהוא נפטר וילד חדש, שמאותר על-ידי הנזירים כגלגול של הדלאי לאמה הקודם, עולה במקומו.
ב-1950 פלשו צבאות סין לטיבט וכבשו את הרמה הגבוהה הצופה עליהם ממערב. למבצע קראו כמובן "שחרור טיבט". ב-1959 התקוממו הטיבטים וקיבלו בחזרה סטירת לחי מצלצלת מהמשטר הסיני, הצבא הסיני האדיר עלה על הצבא הטיבטי המתוגבר באזרחים, הרג, טבח, בזז והשמיד מנזרים (נותרו כ-200 מתוך 1700). הדלאי לאמה ה-14, מנהיגם הרוחני והפוליטי של הטיבטים, החליט להגר מטיבט כיוון שידע שתחת שלטון סיני קומוניסטי הוא לא יוכל לקיים את הדת והמסורת הטיבטית. הוא עזב את ארמונו שבלהאסה עם קבוצה של מנהיגים, נזירים ומאמינים, לאחר מסע רגלי בן כמה שבועות הגיע אל צפון מזרח הודו (מדינת סיקים), לפני שהצבא הסיני הספיק לעצור אותו או להתנקש בחייו. מאז, הדלאי לאמה יושב בהודו ומסתובב בעולם מוקף באנשי ביטחון טיבטים מחשש לחייו. בהשפעתו היגרו כשמונים אלף טיבטים, שברחו אל צדם הדרומי של הרי ההימליה: להודו, לנפאל ולסיקים. זה היה הגל הראשון של ההגירה הנמשכת עד היום. גם היום ניתן לראות את טיבט "המשוחררת" כשמחנות צבאיים ומחסומים מנקדים אותה, אוטוסטרדות מתחילות להסלל בה והאנשים כבושים.
רקע דתי - בודהיזם
טיבט היא כנראה המדינה היחידה ששמרה על התפתחות מתמדת של הבודהיזם (שמקורו בהודו), מה שתגבר את טיפוח הבודהיזם הוא כנראה פיזור האוכלוסיה הגדול, חיי איכרים איטיים ומעין מצב של חוסר משטר ברור ודלגיטימציה לעסוק בפוליטיקה. בתי הספר לבודהיזם בטיבט עוקבים אחר זרם ה-vinaya, המלמד פילוסופיה המבוססת על הסוטרות ושיטות המדיטציה בו מבוססות על הטנטרות ההודיות. בתוך הבודהיזם הטיבטי התפתחו מינזרים שונים המלמדים בשיטות שונות: ה-Nyingmapa, ה-Sakyapa, ה-Kagyupa וה-Gelukpa (מנזרי הכובעים הצהובים).
דת הבון, דת עתיקה, המאמינה בסגידה לבעלי חיים וקיימת עד היום באזורים מסויימים בטיבט, הייתה הדת המסורתית בטיבט עד המאה השלישית לספירה. במרוצת השנים הגיע הבודהיזם מהודו והחל לתפוס מקום של כבוד על הרמה הטיבטית. בשביל להטמע היטב לקחו הבודהיסטים מנהגים מסויימים מדת הבון ובמאות השביעית והשמינית היה בעל רייטינג גבוה, באותו זמן גם הוקם המנזר הבודהיסטי הראשון בטיבט והטיבטים החלו לשאת את נדר הנזירות. במאה התשיעית הפכה הבודהיזם לדת הרשמית בטיבט. שושלת המלוכה ניזוקה קשות עקב אימוץ הבודהיזם. המלך שהיה בודהיסט נרצח על רקע דתי ואחיו שהיה מדת הבון והיה אמור לקבל עליו את המלוכה, נרצח על-ידי נזיר בודהיסטי. חוסר בשלטון מרכזי גרם לטיבטים להצטמצם לשטח מרוכז הכולל רק את הרמה הטיבטית של היום, כמו כן הקשרים היחידים שהתנהלו עם העולם החיצוני היו קשורים בדת ובמרכזים בודהיסטים אחרים, כמו בתוך אינקובטור דתי, נשמרה טיבט בבודהיסטיותה כך שאפילו האיסלאם שהד�פק ממערב וצפון לא הצליח לחדור.
כמו ברבות מדתות המזרח גם בבודהיזם הטיבטי ("למאיזם"), מחזוריות החיים משמשת כעמוד יסוד באמונה, לאחר המוות הנשמה חוזרת אל העולם בגוף אחר ומתגלגלת על פי הקארמה שלה, גורלה נקבע לפי מעשיה בגלגול הנוכחי. מנהג ההסתובבות בכיוון השעון (Kora - מסלול הקפה) סביב מבנים קדושים, מנזרים, מקדשים, סטופות, הרים קדושים ואפילו כיוון סיבוב גלגלי התפילה, מראה את המחזוריות הזו של חיים ומוות, בכל סיבוב הנשמה נולדת מחדש ונפרדת מהחיים שוב ושוב. כמו כן, עורכים הטיבטים פעם בשנה את טקס הקלצ`אקרה, בו קבוצת נזירים מציירת במשך שבועות ארוכים ציור מרהיב בעל משמעות דתית, שגודלו כשני מטרים רבועים, כשהם משתמשים אך ורק בחול צבעוני. בסופו של דבר, במהלך הטקס מוחק ראש המנזר את הציור במחי-יד כסמל לזמניות הגוף ולהמשכיות הנפש.
הבודהיסט הטיבטי שואף להגיע להארה, לנירוונה אליה הגיע בודהה. בכדי להגיע למטרה נעלה זו המאמין צריך להיות תמיד לעזר לזולתו, לא להאמין בחומריות, להסתפק במועט, להתנזר מהנאות העולם הגורמות סבל רב בדיעבד ולחיות חיי טהרה. הנשמה של המאמין הנוהג כך תקבל דרגת שלמות גבוהה יותר ובסופו של דבר תתנתק ממעגל החיים וגלגולי הנשמות, שהם רצף של סבל שבא לידי ביטוי בלידה, במחלה ובמוות ותנוח את מנוחת האינסוף - אליה שואפות כל הנשמות. המאמין שאינו פועל על פי הנחיות אלו, כנראה שבגלגול הבא הוא ישלם על כך ויוולד כאיש בעל מום, כלב או אפילו חרק.
דגלי התפילה: כל מקום בולט וחשוף לרוח מיצווה לקשטו באינספור דגלי תפילה צבעוניים (נקראים גם Darchok). הטיבטים מסבירים כי כאשר הרוח מנפנפת בדגלים תפילותיהם של האנשים מתברכות ומגיעות למקום אליו הן צריכות להגיע. לעיתים נוכל לראות מקומות קבועים, גגות מנזרים ומקדשים, מעברי הרים (la-tse) ופסגות, בהם הדגלים מוחלפים בקביעות, או דגלים חדשים שצבעם מבהיק נתלים מעל דגלים ישנים ודהויים עד אפור. רוחות ההרים הוכרזו כקדושות ומגינות הבודהיזם עוד במאה השמינית על-ידי פדמאסאמבהאוה (Padmasambhava). זה האחרון הוזמן על-ידי אחד ממלכי טיבט לבוא מהודו, לגרש את הרוחות הרעות שאפפו את הרמה הטיבטית וללמד את הבודהיזם.
דגלי התפילה מסודרים בסדר הבא: כחול, לבן, אדום, ירוק וצהוב, ומסמלים בהתאמה את חמשת היסודות: חלל, מים, אש, אוויר ואדמה. על כל דגל יופיעו בפינות חיות מגוננת: דרקון, טיגריס, אריה ועוף דורס. במרכז מופיעה מנטרה או תפילה החביבה על המשתמש. בנוסף לדגלי התפילה אפשר להיתקל בטיבטים המעיפים ניירות צבעוניים, עליהן כתובות מנטרות ותפילות, גבוה לרוח, הניירות מתפזרים סביב המאמינים מברכים את האלים.
קבורת שמיים (Sky Burial)
tianzang מסורת בודהיסטית-טיבטית עתיקה של קבורת המתים, המתאימה רוחנית ומעשית לתושבי טיבט, גם היום. לפי אמונות בודהיסטיות, הגוף הוא רק כלי רכב הנושא את הנשמה בדרכי החיים. בעת המוות עוזבת הנשמה את הגוף והגוף נשאר נטול תכלית. כמו כן, עקב תנאי הקרקע הקשים, שאינם מאפשרים חפירה קלה, והמיעוט בעצים למטרות שריפה, מגישים הטיבטים את בשר האדם המת לעופות השמיים, במחווה שהיא אקולוגית ורוחנית, מחזירים לטבע את מה שנלרקח ממנו בעבר. ניתן לאורך המסע בטיבט ובכפרים טיבטים לויניים הנמצאים כיום בשטחי סין להתקל בטקס קבורת שמיים, בו נזירים ופועלים טיבטים מקדשים את גופת המת, מורחים אותה בקמח, מסירים במיומנות את העור ומבתרים לחתיכות. העופות הדורסים באים בהמוניהם לסיים את ההילולה. בסוף, בתוך עשן הקטורות, מוצאים רק גולגלות.
הדלאי לאמה, הפנצ`ן לאמה והתמונות שלהם
משום מה נפוצה השמועה (ואף אחד לא טרח להוכיח אחרת) שהסינים לא מאפשרים להעביר בגבול תמונות, או כל דבר שיש בו/עליו תמונות של הדלאי לאמה הגולה. בלונלי פלנט הטיבטי יש תמונה כזו מפלילה וזה יכול לגרור שתי תגובות בטיבט: 1. שטיבטים מסורים, במיוחד כאלו שבדיוק מסתובבים ב-Kora של מקדש כלשהו ורואים שאתם תיירים, ישאלו אם יש לכם את הלונלי פלנט של טיבט, כי הם כבר יודעים שיש שם תמונה שלו והם כמהים לראותו (סיפור שקרה) ב. שהשוטרים הסינים בגבול יחרימו אותו (עדיין בגדר שמועה).
תמונה שכן אפשר לראות תלויה בטיבט בכל בית עסק ובית בכלל היא תמונתו של הפנצ`ן לאמה ה-10. הפנצ`ן לאמה הוא סגנו של הדלאי לאמה, כלומר מספר 2 בהנהגה הרוחנית ובהנהגה הטיבטית בכלל. תפקיד כל עשרה הפנצ`נים שכהנו עד עתה היה לעמוד בראש מנזר טאשיל-חון-פו (Tashilhunpo) אשר יושב בעיר שיגאטסה (Shigatse) ואוכלס, בימיו הגדולים בכמה אלפי נזירים.
הפנצ`ן לאמה ה-10 נלקח על ידי הסינים בשנות ה-60 של המאה ה-20, כשכבר שלטו בטיבט, כדי לשמש כנציג העם הטיבטי בבייג`ין. הסינים העבירו את הפנצ`ן לאמה ה-10, מה שנקרא בפי הסינים, "חינוך מחדש" ולא יוחסה לו כל חשיבות חוץ מזה. בתקופת שירותו את המשטר הסיני הוא לא הורשה לחזור לטיבט רק כשהיה ממש על ערש דווי הוחזר למולדתו ונפטר ב-1989. הפנצ`ן לאמה ה-11 נחטף בעודו ילד לסין ולא נודעו עקבותיו.
יוצאים לטיול תרמילאים בסין? כל המידע לטיול שלכם באתר "עפתי" >>