לפני שהגעתי לפה לא ידעתי הרבה על ארמניה וכבר אחרי מספר שעות ידעתי שאני אשאר כאן הרבה יותר ממה שתכננתי, פשוט מאוד, הרגשתי בבית. הארמנים מאוד דומים לישראלים בהרבה מובנים, אבל כדי להבין את העם הארמני חייבים לדעת לפחות מעט מההיסטוריה העשירה שלהם.
מי זוכר היום את רצח העם הארמני?
ארמניה נמצאת באזור הקווקז וגובלת עם אירן, טורקיה, אזרבייג'ן וגאורגיה. בעולם ישנם כעשרה מיליון ארמנים ורק כרבע מהם חיים בארמניה, כל השאר חיים בקהילות גדולות בארצות הברית ורוסיה. חלק גדול מהכלכלה הארמנית נתמך מכספי ארמנים החיים מחוץ לארמניה. העם הארמני קיים כבר אלפי שנים, אף כי ארמניה של פעם הייתה ממלכה גדולה שהשתרעה מים לים. בשנת 301 לספירה הפכה ארמניה למדינה הנוצרית הראשונה בעולם! הממלכה התפוררה וארמניה הפכה להיות חלק מהאימפריה הפרסית, אך עדיין הארמנים שמרו על המסורת והשפה הארמנית, הקפידו להתחתן בתוך הקהילה וכמובן שמרו על דתם.
צילום: לונלי פלג
ארמניה מוכרת לנו גם בעקבות רצח העם שבוצע כאן על ידי הטורקים. בין השנים 1915 ועד 1918 נעצרו והוצאו להורג ראשי הקהילה הארמנית על ידי השלטון הטורקי של אותן שנים. כל יתר האוכלוסיה נאלצה לנדוד זמן רב מחוץ לארמניה כיוון שכל הנשים, הילדים והגברים גורשו על ידי התורכים. הרבה מהם לא שרדו את הדרך, אחרים נרצחו על ידי צבא טורקיה ומי ששרד את הגירוש נאסף במחנות ריכוז והומת בדרכים שונות. כמיליון וחצי ארמנים נרצחו על ידי הטורקים! זהו רצח העם הגדול הראשון של המאה ה-20.
כאשר היטלר הציג את תוכניותיו לרצוח את העם היהודי שאלו אותו אם אינו מודאג מתגובת העולם, ״מי זוכר היום את רצח העם הארמני״ ענה היטלר. עד היום ממשלת טורקיה אינה מוכנה להודות או לקחת אחריות על הרצח שהם ביצעו בארמנים. מדינות רבות בעולם כבר הכירו ברצח העם הארמני, אך ממשלת ישראל אינה מכירה בכך, מפחד לפגוע ביחסיה עם טורקיה.
לאחר מכן הפכה ארמניה להיות חלק מברית המועצות, עד שזו התפרקה. בשנת 1992 פרצה מלחמה בין ארמניה ואזרבייג'ן, שנמשכה שנתיים ועד היום אזרבייג'ן נחשבת לאויב הכי גדול של ארמניה. גם עם טורקיה היחסים לא טובים ומעברי הגבול סגורים. כיום ארמניה מוקפת בשלוש מדינות מוסלמיות ואין לה גישה לים, בגיל 18 הבנים נשלחים לצבא למשך שנתיים ועד היום 99 אחוז מהארמנים הם נוצרים.
חברים חדשים בירבן
בדרך לירבן (Yerevan), עיר הבירה של ארמניה, פגשתי באמן מקומי ממוצא רוסי בשם מישה, התחלנו לדבר והשיחה התגלגלה לכיוון הקבוע של מאיפה אתה ומה אתה עושה? כאשר אמרתי לו שאני מטייל בעולם כבר 9 שנים הוא נראה המום! "איפה טיילת?" הוא שאל בעיניים פעורות. "ארמניה זאת המדינה ה-94 שלי אז נראה לי שזה יהיה קצת ארוך לפרט", עניתי.
מישה חייך ואמר שאני חייב לבוא לפגוש את החברים שלו בערב וכך היה. הגעתי לבר מקומי קטן שהיה מלא באנשים, זמרת ונגן גיטרה. כאשר נכנסתי, מישה מיד זיהה אותי וקרא לי בקולי קולות. "סיפרתי לכולם עליך", הוא אמר. קבוצת החברים שלו הייתה גדולה ומגוונת, ארמנים מכל קצוות תבל: ארצות הברית, אנגליה, ארגנטינה, סוריה, רוסיה, אירן, אוקראינה וכמובן מקומיים.
באותו הערב גם פגשתי זוג אחים ממזרח ירושלים, שהזמינו אותי להצטרף לשולחן שלהם ולשתות איתם וודקה. היה כבר אחרי חצות והבר הקטן הפך למסיבה, עשרות אנשים רקדו לצלילי מוזיקה ארמנית מסורתית (הרגשתי קצת כמו בחתונה מרוקאית). אחת הידידות של מישה שאלה אם יש לי תוכניות למחר והציעה לקחת אותי לסיבוב ולהראות לי את העיר.
אז מה יש לראות בעיר? ירבן עצמה יפה, קטנה ובטוחה. יש הרבה מאוד מבנים מרשימים כמו בית האופרה (אם אתם חובבי מוזיקה קלאסית ומופעי בלט, יש מופעים באופן קבוע).
הקסקד (The Cascade) הוא גרם מדרגות לבנות, שבנוי על צלע ההר במרכז העיר ולאורך כל הדרך לפסגה ניתן ליהנות מפסלים ומזרקות בסגנון סובייטי. מומלץ לטפס לשם עם בירות או בקבוק יין וליהנות מהנוף המדהים של העיר. כיכר הרפובליקה (Republic Square) מרשימה בגודלה ומלאה גם היא במבנים ישנים ומזרקות גדולות. מוזיאון ״רצח העם הארמני״ הוא המוזיאון המרכזי בירבן, אך ישנם גם מוזיאוני אומנות רבים אחרים.
הקסקד בירבן, צילום: לונלי פלג
העיר עצמה מלאה בבתי קפה, מסעדות, ברים ומועדונים. הארמנים גאים מאוד בברנדי המקומי שלהם, מומלץ מאוד לטעום אותו ואפילו אפשר לבקר במפעל המקומי, לסייר בו ולטעום מהתוצרת המשובחת (עלויות לדוגמא: קפה - 2 דולר, ארוחה במסעדה 5-7 דולר, בירה - 2 דולר). אם אתם מחפשים מסיבה טובה, אני ממליץ ללכת ל״מיוזיק פקטורי" או מקום בשם "90s". שם תוכלו ליהנות ממוסיקה טובה, אלכוהול זול ואנשים מגניבים. בסוף השבוע פועל שוק גדול בשם ורניסאז׳ (Vernisaj). הוא מתעורר לחיים בשבת וראשון בשעות 10:00-18:00. זהו שוק ענקי וצבעוני, מלא דוכנים ואנשים ויש בו הכל.
עלי להודות, שהופתעתי מאוד מהמראה החיצוני של הנשים בארמניה: יפות, מטופחות וחייכניות. למען האמת, זה היה נושא שיחה מרכזי בחבורה החדשה שהצטרפתי אליה ורבים טענו שהגזרה החטובה אצל רוב הנשים המקומיות, נוצרה בגלל המאמץ הרב שהן משקיעות בללכת על עקבים גבוהים ודקים ברוב שעות היום.
ארמניה ידועה בכנסיות ובמנזרים המרשימים שלה. באזור ירבן יש שני מקומות שהייתי ממליץ לראות. מנזר גרהארד (Geghard) - מנזר מדהים בלב ההרים, במרחק שעת נסיעה מירבן, ומקדש גארני (Garni) - מקדש בסגנון רומי, שנבנה לאל השמש במאה הראשונה, כעשר דקות נסיעה ממנזר גרהארד.
במרחק של שעה וחצי נסיעה מירבן שוכן אגם סוואן (Sevan), שנמצא בגובה של 2,000 מטר ומוקף בהרים מושלגים, לכן מומלץ להגיע לשם רק בחודשי הקיץ החמים, כי בחורץ קר שם מאוד וישנן רוחות חזקות.
עיר שכמעט הושמדה ברעידת אדמה
העיר גומרי (Gyumri) היא השנייה בגודלה בארמניה ונמצאת בצפון המדינה, לא רחוק מהגבול הטורקי. לפני כ-25 שנה, רעידת אדמה חזקה הרסה את העיר וגרמה למותם של 20,000 איש. עד היום העיר לא ממש השתקמה מהנזק הרב ועדיין ניתן לראות בניינים רבים הרוסים ברחבי העיר. לא רחוק משם נמצאת אני (Ani), עיר הבירה הישנה של ארמניה, שננטשה במאה ה-11.
אני הגעתי לגומרי כדי לבקר חברים ולמען האמת, אני אוהב ערי רפאים! אם אין לכם שם חברים וערים שחציין נטושות הן לא כוס התה שלכם, אני לא בטוח כמה תיהנו פה (למרות שאני נהניתי מאוד וכמוני גם המצלמה שלי).
בדרך לקרבאך, צילום: לונלי פלג
"המדינה הכי יפה שתראה בחיים שלך"
החברים החדשים שלי מירבן המליצו לי לנסוע לקרבאך (Karabakh) "זאת המדינה הכי יפה שתראה בחיים שלך, אתה חייב להיות שם", הם אמרו. קרבאך היא מדינה קטנה, בין ארמניה לאזרבייג'ן. בעבר היא הייתה חלק מאזרבייג'ן, אך תמיד רוב האוכלוסייה שלה הייתה מורכבת מארמנים נוצרים, עם תרבות ארמנית, מנהגים ארמנים והיסטוריה ארמנית. לאחר שברית המועצות התפרקה, החליטה קרבאך להתנתק מאזרבייג'ן והכריזה על עצמאותה באופן חד צדדי. בתגובה, אזרבייג'ן הכריזה מלחמה ופלשה לקרבאך. המלחמה התרחשה בין השנים 92'-94', התושבים של קרבאך נלחמו באומץ רב נגד צבא אזרבייג'ן ובסוף הצליחו להכניע את הצבא ולהדוף אותו מחוץ לקרבאך.
עד היום האזור מתוח מאוד וישנן תקריות צלפים לאורך הגבול. אולי זה לא המקום הכי שליו ואידיאלי לטייל בו בעולם, אבל אנחנו הישראלים כבר רגילים, ממש תרגישו פה כמו בבית... חשוב לדעת, אם תבקרו בקרבאך, לא תורשו לעולם להיכנס לאזרבייג'ן, לכן חשוב לבקש שלא יחתימו לכם את הדרכון בכניסה למדינה! הנופים של קרבאך באמת עוצרי נשימה, האנשים היו נחמדים, האוכל היה מצוין והכל זול!
אני התמקמתי בעיר שושי (Shushi), בלב ליבה של קראבך, עיר קטנה ועתיקה בהרים (שפעם הייתה חלק מדרך המשי), עם כנסייה מרשימה, שני מסגדים והרבה טרקים של כמה שעות הליכה. הדרך היפה ביותר היא ההליכה אל ״המטריה״. המקום הכי מרשים בקראבך הוא מנזר גאנדזאר, הממוקם גבוה בהרים ומוקף בחומה גדולה. הדרך למנזר מלאה בקברי אבן ישנים ואיכרים הרכובים על סוסים. המנזר עצמו גדול ומרשים, בנוי אבן ומוקף בהרים ירוקים ומושלגים.
למה דווקא ארמניה, מכל המדינות?
קודם כל, האנשים בארמניה נחמדים ואוהבים לארח. המדינה נוחה מאוד לטיול, רבים מהתושבים דוברים אנגלית. התרבות וההיסטוריה עשירות, האוכל מצויין, האלכוהול טוב והכל בזיל הזול! אחרי כמה ימים בקרבאך, חזרתי לחברים שהכרתי בירבן, שוב נפגשים לקפה בצהריים, מבשלים ביחד ארוחת ערב, בירה ומסיבה.
אני אשקר אם אגיד שנפשי לא חשקה להישאר ולהיות חלק מהחבורה, להכיר את האנשים באמת, להיקשר. אבל ידעתי שהגיע הזמן שלי להמשיך ולטייל למדינה הבאה.
- היכנסו לבלוג של פלג בפייסבוק - לונלי פלג >>
למידע נוסף על ארמניה, לפניך כתבות נוספות שעשויות לעזור: