מגיעים לאליס
לילה אחרון במדבר, אש במדורה, העגלה הגדולה שוכבת הפוכה על גבי האופק, לא מצליחה להצביע לעבר כוכב הצפון, הוא מסתתר בהמספרה הצפונית. מוסיקה הודית מתנגנת באוזניים, המחשב דלוק והמקלדת נהנית מתשומת הלב, מין שילוב הזוי שיניב כתבה עם ריח של עשן... אליס ספרינגס, עיר נווה במדבר, ממוקמת באמצע, מכל כיוון שלא תמדדו. רבים מוותרים על הנסיעות הארוכות אליה וממנה ומגיעים בטיסה, שוכרים מיד רכב או עולים על אוטובוס תיירים מקומי ויוצאים לחוות את האטרקציות הקרובות, חלקן מאחורינו חלקן עוד לפנינו. אנו, שהגענו קצת עייפים ומיוזעים, עצרנו למספר ימים. אליס, אישתו של מהנדס קו הטלגרף הישן העובר בעיר, בשבילנו זו אימא של רותי, סבתא אליס שאינה בקו הבריאות, מכאן במדבר אנו משגרים לה הרבה חום ואהבה.
העיר נראית אולי מפתה וירוקה ממרום אך ברחובותיה האווירה מעורבת, מרץ התיירים שאך הגיעו לעומת לאות האבוריג`נים המסתובבים ללא כיוון או מטרה, בתוככי המדבר היו לבטח עסוקים בליקוט, צייד או חינוך ילדיהם, כמה עצוב. בחרנו בקמפינג הפחות יוקרתי הממוקם למרגלות המצוק בשערי העיר וזכינו להפתעה, בכל ערב יורדים עשרות "ואלבים", הקנגרו הקטנטנים, מצפים ומקבלים מידינו אוכל מיוחד. כך נהגנו בכל ערב במהלך השבוע, לא בכל יום זוכים ילדינו להאכיל אימא קנגרו בטבע כשגור קטן מציץ מכיסה, מדהים. שכנינו לקמפינג מתווים לנו תוכנית ואנו פועלים לפיה, מבקרים בתחנת הטלגרף, במרכז המבצעים של שירות ה-flying doctor ובבית הספר המשודר, כולם יציר של צרכי המתישבים היושבים מאות ק"מ ממקום ישוב.
הילדים נהנים לשמוע פרטים על כל תלמיד הגר בחווה מרוחקת ולראות שידור חי של שיעור. קולות הילדים המרוחקים נשמעים ועם קצת דימיון אפשר לדמיין דינמיקה של כיתה. מספר פעמים בשנה יפגשו במתחם בית הספר, יכירו את הפרצופים שמאחורי הקולות ויהנו יחדיו משבוע של ארועי ספורט. מרשים.
רכסי מקדונל
יום אחד וחבל שרק אחד אנו מרחיקים מערבה לרכסי Macdonell. הרכסים מחביאים קניונים נסתרים בחלקם מעינות ובריכות מים. בחרנו להעביר חצי יום ב-Ellery Big Hole, בריכה טיבעית מרהיבה בין מצוקים, ניתן לשחות בה בכל ימות השנה. ר"ז ששחה יחד עם קורמורנים צוללים במים הקרירים בין המצוקים האדירים מחזירי ההד חשב שזהו נווה מדבר אמיתי, נמרוד יטען שנסענו תשעים ק"מ על מנת לשכשך בשלולית קטנה...אל תחמיצו!
השארנו את ההפתעה בסוד, חברינו המעוזים אותם השארנו מאחור שבועיים קודם, החליטו בעצה אחת איתנו להאיץ באוטובוס הנאמן שלהם ולאחר הרבה שעות של שבעים קמ"ש הגיעו לעיר טרם עזבנו. כרמל הוא הראשון שזיהה את האוטובוס החמוד נכנס בשערי הקמפינג, חלום מתגשם, ראינו על פני ילדינו. נשארנו יחדיו יומיים עד שהשלימו לספר האחד לשני את חוויותיהם בפרוטרוט. נמרוד מיד עבר לשינה עם אמיתי באוטובוס, יהלי עם דניאל אצלינו וכרמל מצא דרך מקורית לגשר על פער הגילים המעצבן משהו בינו לבין יהלי, "אני אעבוד עליה ואגיד לה שאני בן חמש!" התרגיל לא הצליח... שוב "אני" הקטנטונת גונבת את ההצגה, ארוחות בחברותא, לילות של קפה של מבוגרים וכלים? נכון, כמו משמרת בקיבוץ...שמחים על ההזדמנות השניה שוב עזבנו ראשונים, אנו מזרחה, הם צפונה ומערבה. . הפעם ידענו כי נפגש רק בארץ. בהצלחה לכם מעוזים!
מתקדמים צפונה מעל 400 ק"מ ועוצרים אחר הצהריים במרבץ גולות ענק, Devil Marbels, השם יאה למקום. גולות ענק מפוזרות ומגובבות אחת על השניה, שלטים מנסים להסביר את התופעה מהבחינה המדעית, אנו מחייכים, לא הכל צריך להסביר. טיפסנו כמו שיכורים, שיחקנו עם השמש השוקעת ונשארנו לישון למרגלות הסלעים המסתירים את סודם. לילה ליד מדורה יחד עם סטיוארט, זאב בודד שנהנה מהחברותא שהצענו.
טנט קריק
Tenant creek, עיר אחרונה לפני צומת ה-Three-Way, תדלקנו ויצאנו דווקא חמישה ק"מ נוספים צפונה לעבר אגם מרי. סכר שהוקם בעמק קטן יוצר אגם מקסים. הבנים שוחים לעבר רפסודה שהותקנה במקום, הבנות מגלגלות עיניים לשמיים: "לא עשינו שעווה" המקום שומם אך הן בשלהן. הפעם נמרוד כבר לא משמיץ את השלולית... מורה נחמדה וילדיה מגיעים גם הם, חלקם לבנים חלקם אבוריג`נים. אנו מתישבים יחדיו במעגל, מספרים על ישראל הקטנה ועל מסעינו, הם מלמדים אותנו שיר בשפת אחד השבטים באיזור. סוף סוף זכינו לקשר בלתי אמצעי עם המקומיים! פנינו מזרחה, עוד לילה בקמפינג צמוד לתחנת דלק בשום מקום. הפעם אנו בוחרים להתערבב עם המקומיים בבר: נהגי ה-road trains, וסתם אוסטרלים שמחים עם כובע... בירות וסנוקר, נמרוד מנצח! כעבור יומיים נגיע לעיר הגדולה המחלקת את הדרך מזרחה, mount isa שמה.
מאונט אייזה
Mount Isa אינה הר וגאוותה אינה בגבהים אלא במעמקי האדמה דווקא. העיר שוכנת בצמידות למכרה העופרת והכסף הגדול והעמוק בעולם. תושביה עובדים במכרה, לא כולם. ביומינו השני אנו מחליטים לוותר על סיור במכרה לטובת ביקור באגם הסמוך לעיר. אנו פוגשים את סו ושין יחד עם בנותיהם משתעשעים בסירה המשפחתית. הצטרפנו. בלילה דניאל כבר נשארה לישון אצל החברות החדשות, אנחנו עזבנו אחרי ששתינו כמה בירות יותר מידי....
עוד הספקנו להשתתף עם תושבי המקום בהפנינג צדקה שכלל מרוצי סרטנים! יצירתיים האוסטרלים האלה... עזבנו לאחר יומיים בחיבוקים ונישוקים לחברינו החדשים. אליבא הסופר מיץ` אלבום "זרים הם בני משפחה שעוד טרם הכרת", כך הרגשנו הפעם ולא בראשונה במסעינו זה.
לילה אחרון במדבר, תפוחי האדמה באש המדורה עם יוגורט יווני ומלח הם התפריט המועדף, מחר כבר נצטרך להסתגל לשעון הערים ועיירות החוף המזרחי. המדבר האוסטרלי על מרחביו הטיב עימנו, אולי נחזור אליו ואז נתור אותו ב-4*4!
ממטבחו של כרמל
1.ברכב - "אבא, עוד כמה ק"מ יש תחנת דלק? נוכל להתארגן על ארטיקים?"
2.מבולבל - "אימא, בנפאל יש אבוריג`נים או מאורים?"
3.באחת מהפסקות הפיפי - "אימא, למה אצל הבנים יש שירות אחד ואצל הבנות שני שירותים?"
4.לפני כל נסיעה - "אני מקדימה!"
לתחילת הכתבה
