אליס ספרינגס
"זהירות, פרה!" צעקתי על כל מיתרי קולי כשירון לחץ על הבלמים בחוזקה והצליח לעצור מטר אחד בלבד מפר חום גדול ואפתי. הבהמה זקפה אוזניים ובהתה בנו בגיחוך, לא מבינה על מה כל ההתרגשות. היינו בקילומטרים האחרונים של ה-Plenty Highway, דרך העיקוף שלקחנו לאליס ספרינגס והשעה הייתה שעת דמדומים בה הלילה כאילו פורס סדין כהה ועבה על השביל האדום כחמרה ועל קיני הטרמיטים שלצדי הדרך. כמו רוב ה-Highways באאוטבק, ה-Plenty היא דרך עפר שרוחבה מספיק ברוב חלקיה להכיל רכב אחד ובכל 820 הקילומטרים שלה ניתן למצוא שתי תחנות דלק שגובות מחירים שערורייתיים, אבל - לכו תתווכחו...
שמחנו לראות את האורות של אליס ספרינגס אחרי נהיגה של יותר מ-850 ק"מ באותו יום ובלי לפגוע בפרה או קנגורו אחד. שבוע בשטח הסתיים ובהחלט ציפינו למקלחת חמה, מנוחה וחיי לילה... המרחקים באוסטרליה כל כך עצומים שפשוט קשה להבין איך אפשר לחצות את מדינת ישראל בחצי יום בלי שום בעיה, אך ביבשת הדרומית אפשר בקלות להעביר את המרחק הזה בלי לראות יישוב או אנשים. זה אחד הדברים הכי ממכרים בטיול פה.
נראה כי כ-25,000 תושבי אליס ספרינגס, העיר הגדולה במרכז אוסטרליה, עוסקים באופן כזה או אחר בתיירות. עשרות מלונות, חניוני קראוונים, גלריות לאומנות אבוריג`ינית וכמובן חברות תיירות שינסו למכור לכם חבילות תיור והדרכה ל"מדבר האוסטרלי". נראה כאילו כל תייר שרוצה להגיד שהוא היה במדבר באוסטרליה, או לעשות "וי" ברשימה על האאוטבק מגיע הנה. "ה-סלע" Uluru (איירס רוק) הוא כנראה האטרקציה המוצלחת ביותר באוסטרליה. הוא נמצא כ-400 ק"מ מדרום לעיר ובשל כך שמה של אליס כמעט ונהפך שם נרדף ל-Rock.
עזבנו את העיר במטרה לחקור ולגלות את "המרכז האדום", הכינוי למרכז אוסטרליה. אחרי נסיעה של שעה על כביש הגענו לכניסה ל-Ruby gap, שמורת טבע במזרח רכס ה-Macdonnell. רובי גאפ, כמו רוב המקומות המעניינים באזור נגיש לרכבי 4X4 בלבד ונסיעה של שעה נוספת בחול עמוק לצדי הנהר הביאה אותנו לשמורת הטבע. השמש כבר שקעה ובזריזות הקמנו את האוהל ובישלנו פסטה לארוחת ערב. אחרי יום מהנה של קריאה, כתיבה והשתזפות בערסלים רצינו ללכת חמישה ק"מ אל תוך הנקיק עצמו. Ruby gap נקרא ככה מכיוון שלפני 100 שנה באמצע בהלת הזהב באוסטרליה נפוצה שמועה כי נמצאו פנינים בנהר. אחרי שנה בה זרמו אנשים מכל היבשת לא התגלה שום דבר בעל ערך, אך השם המשיך לדבוק במקום.
ההליכה בערוץ הייתה מהנה כשאנחנו מקפצים מאבן לאבן ונהנים מהעצים הגדולים והצוקים המשוננים. הימצאותנו במרכז המדבר והנחלים שפורצים את הרכס בפרצות (gaps) שונים מחלחלים גם אל מתחת החול שגובל בנהר. כך השורשים העמוקים של העצים מגיעים לשכבת המים שנמצאת מתחת לקרקע וגורמת למדבר להפוך לירוק ופורח. כעבור שעתיים של צעידה נפתח משמאלנו הנקיק ברוב תפארתו והמחזה של הצוקים האדומים האדירים, החול הצהוב, העצים הירוקים והשמים הכחולים היה מרהיב. הסתכלנו אחד על השני ושנינו חשבנו על אותו דבר. בלי לבזבז זמן, החלטנו בטיפוס תלול וקשה של יותר משעה על הצוק הצפוני מנסים לשים את הרגל ואת הידיים על אבנים יציבות כשאנחנו תלויים 10 קומות מעל הקרקע.
לתחילת הכתבה
הרים ועמקים
אטרקציה נוספת מרכזית היא Finke National Park, שנמצא 250 ק"מ מאליס ואליו מועדות פנינו. הגענו בשעות הבוקר המוקדמות ל-Palm Vally. זהו מקום ייחודי, עמק ירוק באמצע המדבר. בתוך העמק צומחים כבר מיליוני שנה מאות דקלים שנראים כאילו נתלשו מתמונת נוף אחרת. המקום הקרוב ביותר שדקלים דומים גדלים בו הוא קווינסלנד, יותר מ-500 ק"מ מהעמק. האזור הוא זכר לעבר הרחוק של אוסטרליה כשלפני עשרות מיליוני שנה אוסטרליה הייתה מכוסה כולה בג`ונגל טרופי פראי.
באזור הקמפינג של הפארק פגשנו ברנדל וסוניה, זוג אוסטרלים ממלבורן בשנות ה-30 לחייהם שעושים טיול דומה לשלנו עם רכב חדש ונוצץ. הם סיפרו לנו על "Boggy Hole" מאגר מים בדרום הפארק שנגיש רק לרכבי 4X4 ואמור להיות יפהפה. למרות שרכשנו יותר מחמישה ספרים על אוסטרליה, כבר מזמן למדנו שאת ההמלצות הטובות ביותר מקבלים ממטיילים וכך עשינו את דרכנו במסלול הנהיגה הקשה ביותר שנתקלנו בו עד כה. החול העמוק, העלויות החדות וחציית נהרות הפכו את הנהיגה למאתגרת וכשהגענו ליעדנו חיוך נסך על שפתינו.
נוף הרים משוננים שמשתקפים ביחד עם שקיעה באגם מים צלולים, כשחוף עם חול לבן פרוש לאורך הנהר. פתחנו אוהל, התחלנו לבשל ספגטי בולונז לקול צלילי שלמה ארצי וקולות הציפורים ונהנינו מאחד ממקומות הקמפינג הטובים באוסטרליה.
בבוקר למחרת התעוררנו והתענגנו על המקום עד 11:00. אחרי נסיעה של חצי שעה, בלמתי את הרכב. לקחנו פנייה לא נכונה כמה קילומטרים קודם ומולי עכשיו היה נהר. היינו צריכים להסתובב ויצאנו לבדוק את הקרקע שליד המים. "נראה די יציב" סיכמנו. נכנסתי לרכב, התקדמתי 10 מטרים ולפתע הרגשתי את הרכב שוקע קדימה. יצאתי וראיתי את הג`יפ שקוע עד אמצע הגלגלים בבוץ. ניסינו לחפור אך ככל שחפרנו כך מי התהום חדרו והציפו את הבור. ניסינו את הכננת אך העצים היו רחוקים מדי ובזווית גדולה מדי. מכיוון שלא היינו על הדרך הראשית, בואו של רכב נוסף שימשיך אותנו מאחור היה קלוש והיינו צריכים למצוא פתרון בעצמנו. הוצאנו את ה-high lift jack והתחלנו לעבוד. הרמנו את הרכב מאחור ורצנו לצוקים השכנים לחפש אבנים בגודל טלוויזיות כדי לשים מתחת לגלגלים כדי ליצור חיכוך וקרקע יציבה לצמיג. אותו דבר נעשה מקדימה ואחרי שהורדנו לחץ בצמיגים ורוקנו את הרכב מכל משקל מיותר היינו מוכנים לפעול. ארבע שעות של עבודה הסתיימו בצהלות שמחה כשהג`יפ נסע בקלילות אחורה ויצא מהבוץ.
חזרנו לאליס ספרינגס להצטיידות אחרונה ובדיקה מכנית לפני שאנחנו מתחילים את דרכנו הארוכה למדינת מערב אוסטרליה, לא לפני שנעבור ב-Uluru הידוע יותר בשם איירס רוק.
לתחילת הכתבה
