רקע היסטורי
סימני הישראליות נעלמים מיד אחרי הסיבוב, כביש צר מתפתל כנחש שחור בחורש אורנים צפוף. קרן שמש זהובה, שהסתננה בין העצים, שולחת פס בהיר על הכביש. פניה בעיקול האחרון, עליה תלולה לרום הגבעה והכביש מסתיים בכיכר צנועה. תמונת נוף, שני בתי עץ חסונים, טיילת אבן נאה שבקצה עץ אורן גדול שמסתיר מעט מהנוף. תזוזה קטנה חושפת מראות נוף רחוקים של מישור החוף. פס כחול של ים וקוביות בתים רחוקים. זה מה שרואים כשנכנסים ל"יד השמונה".
סיפור המקום מתחיל בתחילת שנות ה-70, ליד חופו של אחד הפיורדים בפינלנד. קבוצה של נוצרים, אוהבי תנ"ך והעם היהודי, החליטו לנטוש את המולדת הציורית ולעשות עלייה לארץ ישראל. חוסנם הנורדי, שערם הבלונדיני ועיניהם הכחולות הבליטו את ייחודם בארצנו הצעירה. בין שאר המעלות הם התברכו בסבלנות שעזרה להם במגעים עם המוסדות המיישבים בארצנו עד שנקבע מקום לנחלתם, על גבעה קרחת בין אבו ג`וש לנווה אילן. הפינים המיוסרים מזיכרונות השואה קראו למקום "יד השמונה", לזכרם של שמונה יהודים שנשלחו למחנות ההשמדה מפינלנד ולצער חברי הקבוצה תושבי פינלנד לא הצליחו להצילם.
בתחילה נבנו במקום בתי אבן, כמנהג הארץ הזאת, מוכת הרוח והחום. חלפו שנים ונוספו לישוב כמה בתי עץ חסונים שהובאו מפינלנד ונבנו על שלוחת ההר (לימים הפכו הבתים, שעשו עליה, לחדרי אירוח). השמורה האנושית הקטנה מפינלנד טפחה, ילדים בהירי שיער מילאו בצחוקם את חורש האורנים וגם כמה ישראלים (חלקם שחורי שיער דווקא) הצטרפו לקהילה הקטנה והוסיפו את הגוון הכהה לחיי הפינים. אמונתם של בני המקום יהודים ונוצרים כאחד שישו הוא המשיח ויבוא יום והוא גם יגיע.
ההגעה ליד השמונה
המשותף לכל תושבי "יד השמונה" האהבה העזה לתנ"ך. תנ"ך כפשוטו. חלומם, להקים גן תנ"כי שבו יוכלו לשחזר את החקלאות העתיקה, לצטט פסוקים מספר יהושע שבו מוזכרים, נחל יתלה שערוצו בתחתית הגבעה, להצביע על קרית יערים הסמוכה, לסמן גבולות השבטים בנימין יהודה ודן... וכך הגיעו לפתיחת "גן התנ"ך". לעזרתם הם גייסו חוקרי הסטוריה ותנ"ך ואת רשות העתיקות שעזרה להם במתקנים חקלאיים עתיקים. התושבים ניצלו את הידע הרב שיש להם בתנ"ך להדרכת קבוצות. בינתיים הכרם הגביה עצי פרי, עצי הזית מילאו את המדרונות וייצרו כאן שמן זית בסגנון תנ"כי, יין נעשה בשיטות העתיקות, וכמובן סיפורי התנ"ך הקשורים ליין, על נח, שבונה בתקופת הבית הראשון את היקב, סיפורו של לוט, שהשתכר עד בוש וגם שמשון הגיבור, שאסור היה לו ללגום יין. היין שכבר יוצר כאן מגיע ל- 14 אחוז אלכוהל. אפשר גם ללמוד על שיטת זריעת הקציר שהיתה בתקופת התנ"ך, בשילוב סיפורה של רות המואביה, וגם אפשר ללמוד להכין לבני בוץ מעורבב במוץ. בשולי המדרון מערת קבורה ובה כמה ארונות קבורה עתיקים וגם מקווה טוהרה עתיק שנחשף במקום.
על המדרון שצופה, בית כנסת עתיק שהובא לכאן מטבריה הרחוקה, לצדו אוהל בדואי ענק לאירוח. שבילים מסודרים מובילים למתקנים השונים, מכל סיבוב נחשפים נופי הרי יהודה. תצפית קטנה על האיזור, ממזרח שלוחת משלט מצפון ערוציהם של נחל אילן ונחל יתלה, ועוד צפונה, מעבר לגבעה אפשר להבחין בקצה של בית שמסמן את הפאה הדרומית של היישוב נטף. למטה נפרסים ישובי מישור החוף. במרום הגבעה מעל הגן מרפסת רחבה, עץ אורן עב גזע מתהדר בקצה המרפסת. כאן עוד יחוד של חברי המקום. בימי שישי מתקיים כאן פולחן ארוחת הבוקר, המתהדרת בתואר הטובה באיזור. רבים מגיעים לכאן לבראץ` מקומי עם שפע של אוכל מעולה, נוף ואווירה ובסיום בדרך כלל יש קונצרט שמשלב מופע מיוחד. חדרי האירוח בבתי עץ חסונים, מעץ מלא, משובח, לפי המסורת הפינית. מפעל ריהוט קיים במקום.
הגן התנ"כי פתוח לכל, אפשר לסייר בו ללא תשלום. אם תרצו הסברים תאלצו לארגן לעצמכם קבוצה קטנה והדרכה בתשלום סמלי. בהחלט שווה. מכאן גם יש מסלולים רגליים לטיולים או דרכי עפר לג`יפים ולרוכבי אופניים. לחדרי האירוח והמסעדה בימי שישי צריך להזמין מקום מראש. השקט והשלווה בחינם. טלפון: 02-5343956
איך מגיעים: כביש מס 1, ת"א ירושלים עד מחלף חמד לעבור לצידו השני של הכביש המהיר, לנסוע חזרה עד צומת קרית יערים, ימינה לאבו ג`וש ליד תחנת דלק שמאלה לכיוון נווה אילן ומיד ימינה לפי השילוט. יד השמונה.
