נמלי תעופה ברחבי העולם נעשים גדולים, מפוארים וחדשניים יותר משנה לשנה. בכתבה שלפניכם תוכלו לקרוא על הזוכים הגדולים בתחרות "נמלי התעופה הטובים ביותר" לשנת 2007: איפה יש דיוטי-פרי טוב יותר, איפה הצוות מחייך בהתמדה ואיפה אפשר לשחק בלאק-ג`ק לפני העליה למטוס.
אחרי ``כמה`` בירות בבר המקומי (Bart & Yates) ומקלחת חמה בדירה, יצאנו לדרך לבילוי המשותף. התחלנו לרדת במדרגות לכיוון הרכב, כשלפתע חשתי כאב חד ברגל ימין. זה הרגיש כאילו הברך שלי נקרעה מבפנים.
השיא מבחינתי הוא ריב של ממש בו חזיתי, בין שמיים לארץ, בין שני גולשים שהתווכחו על המלחמה בעיראק. המלצה חמה: לעולם אל תדברו על ענייני פוליטיקה, דת או קבוצת הכדורגל/כדורסל האהובה עליכם כשאתם נמצאים 30 מטר מעל הקרקע.
העיניים שלך מתחילות לדמוע הודות לעשן הסיגריות שנישא באוויר, מה שהופך את משימת חיפוש השולחן הפנוי לקשה לפחות כמו מציאת בן לאדן. כשאתה סוף סוף מוצא שולחן ומוכן לשבת ולהירגע אתה מתחיל לתהות מדוע הצבא האמריקאי לא השתמש במגפי סקי בכדי לחקור אסירים עיראקיים באבו-גרייב.
תארו לעצמכם, להניח תפילין בדרך לרכבל, ואז להנות מהיצירה הגדולה ביותר של האל - פאודר טהור. כל הגויים מסביב בטוח יחשבו שזה מין מכשיר, שעוזר לי להישען קדימה ולשפר ביצועים. רגע! זה רעיון לא רע בכלל!
מתוך התחזית: ``גאון ישראלי מהטכניון ימציא גלולת פלא, שתאפשר לנו לאכול ולשתות כמה שרק נרצה, ועדיין להוריד במשקל. ואם לא זאת, אז לפחות גלולה אחרת, בצבע כחול נגיד, שתשפר את ביצועי המיטה שלנו. אה, יש כבר אחת כזאת? לעזאזל הסקס, כל מה שאני רוצה זה לגלוש טוב יותר, גדול יותר, ארוך יותר וכמה שיותר!``
יומני היקר, הבוקר ספרתי ארבעה סימנים כחולים חדשים. עדיין קשה לי לשבת ולקום אבל מתרגלים לכאב. היום, אם הקבוצה תהיה טובה, המדריך ייקח אותנו למסלול הירוק. (מתוך: ``היום הרביעי בבית הספר לסנובורד``).
המשפחה עוזבת את בוסטון בכיוון ניו יורק. אחרי ביקור בבית הכנסת הראשון בארה``ב הם אוכלים פיצה ב``מיסטיק פיצה``, מקום בו פוזר אבק כוכבים ומסיירים במסדרונות צרים של צוללת הסטורית. ולסיום, ביקורת בטחונית מלחיצה ומילות סיכום עד הלום.
אל תדאגו למוגולס חברים, אני בידיים טובות... לא רק שאחד האורטופדים הטובים ביותר בארה``ב מטפל לי בברך, אני גם ממתין לביקורו של חבר מיוחד, שמגיע כל הדרך מישראל כדי לדאוג שאכן מטפלים בי יפה. מר צ`ארלס בכבודו ובעצמו (כן כן, מנהל פורום סקי) הולך לדאוג שיהיה לי כיף ונעים.
אתרי הסקי בקולורדו המוכרים לישראלים הם בדרך כלל וייל ואספן. גרי, חבר איגוד מדריכי הסקי והסנובורד בישראל, יצא לאיזור על מנת לבקר בכמה אתרים פחות מוכרים והוא מביא לכם דו"ח היכרות עם ביבר קריק, ברקנרידג` וקיסטון.
אין לי מילים לתאר את התחושה של היופי והגודל, זה משהו כל כך עצום. אני יושבת על מדרגות אנדרטת לינקולן (האחרונה במול) מולי המונומנט של אנדרטת וושינגטון משתקף על מי האגם ומרחוק אני צופה אל בניין הקפיטול. נזכרתי בסרט שיער.
מרחבים עצומים ריקים מאדם ועיירות רפאים מלווים את משפחת שוב בדרך לניו מקסיקו. שם מגיעים למערת נטיפים עצומה ולעיר בה ביקרו חייזרים ונוחתים במפתיע בפסטיבל המערב הפרוע שמשתתפיו חיים את התקופה. בנוסף יש גם מוזיאון למורשת האינדיאנים והר גבוה שלא מומלץ לבעלי פחד.
איזה שם נחמד ואקזוטי - "ההרים הלבנים". כבר עם השם אנו מדמיינים איזור יפה, מיוחד. אזור ההרים הלבנים הוא יעד פופולרי גם בקיץ וגם בחורף. בואו לקרוא עוד על המקום המרתק הזה.
מה יש לעיר ניוארק להציע לכם? אחת מהערים הותיקות בארצות הברית מציעה המולה ושלל צבעים וטעמים, מסעדות ביתיות מגוונות (פורטוגזי או ספרדי - מה מתחשק לכם?), לא פחות מ-2000 עצי דובדבן פורחים ומרכזי אמנות ותרבות. בואו לגלות אתה נפלאותיה של העיר ש``עושה קאמבק``!
ישנם שני פארקים בחלקו התחתון של האתר, באחד ישנן מקפצות גדולות, ובשני מקפצות קטנות יותר ומתקנים לפעלולים. האתר עצמו מתאים מאוד לסנובורד, ולדעתי היו יותר גולשי סנובורד מסקי כשאני ביקרתי שם. כמו כן הזדמן לי לצפות בתחרות קפיצות ופעלולים בהשתתפות בני הנוער המקומיים, שנאבקו על כרטיס עליה לתחרות רצינית יותר.
מידע כללי ותמציתי על המקומות המרכזיים בחוף הדרומי של מסצ'וסטס וגם איך מובי דיק קשור לכל הסיפור כאן.
מדינת לואיזיאנה: הופעות ג`אז בניו אורלינס, ביצות ועצי אלון בצידי הכבישים, חוות בסגנון ``חלף עם הרוח``, ורוטב טבסקו חריף לקינוח.
הנוף בזריחה בלתי נשכח: בעזרת הפילטרים השונים שהשמש מביאה איתה בבוקר, הצבע מתחיל באפור ורוד, עובר לאדום חמרה ולבסוף לכתומים וצהובים, שצובעים את הסלעים בגוונים שקשה לתאר.
באזור ההרים הירוקים פזורים כפרים ועיירות קטנות ושלוות, המשקיפות על הנוף ההררי היפה: וודסטוק, כפר ווסטון והעיירה הקטנה ווטרברי הם חלק ממה שעושה את הנוף והשקט פה למיוחד כל כך.
מסה ורדה, עיר אינדיאנית של שבט האנאסזי המסתורי שהשתמרה להפליא נטועה במרומי הצוקים במדינת קולורדו שבארצות הברית, ננטשה מיושביה בין ליל מסיבה לא ידועה. השבט ששכן בה נעלם כלא היה ורק המבנים החצובים באבן נשארו כעדות לזמן האבוד.
אחרי טיסה של חמש שעות בלי אוכל על המטוס, נוחתים בלאס וגאס, הישר אל אמבטיה חמה, קבלת שבת ותחושת בית אצל הבת דודה הכי יפה בעולם. ואז טיול בקניונים הגדולים ובאגם מיד עם בני הדודים, וגעגועים גדולים לסיום.
משפחת צדוק חודש ימים- נוסעת, מבלה, רואה אתרים, נפל מחשב, נשרף קרוואן- אבל עליהם הכל קטן. בדם ויזע ובלי דמעות- יש עוד הרבה להספיק לראות. שטים בסירה, צורחים מרכבת, יחד עם יהלום אנחנו צוות.תנינים באגם, כרישים בים- מתי נלבש כבר בגד-ים ?
משפחה אחת, קרוואן ענק והרוקי`ס הקנדיים - ימים מלאי חוויות עוברים על בני משפחת נוימן, עד שעירא הקטן מחליט להרעיד קצת את השגרה.
עם ג`יפ וקרוואן נגרר ששמשו כביתם יצאו בני הזוג זלץ לחקור את מסתרי הטבע הפראי של אלסקה. ארצות בראשית, עולם הולך ונעלם, טבע שעדיין לא נפגע מהאדם ואדם שעדיין לא נפגע מהדהירה הטכנולוגית.
כולנו מכירים את התופעה שבה אחרי טיסה ארוכה קשה לתפקד, העייפות לא נותנת מנוח אך למרות זאת אנו מתקשים להירדם. מה הסיבה לכך וכיצד ניתן להתמודד עם התופעה, בפרטים שלפניכם.
מכירים את זה שברגע נתון אחד כל מי שאתם מכירים נוסע לאותו מקום? רבים מכם ודאי זוכרים את התקופה שכל המדינה נסעה לספארי בקניה, או את הימים שסלובניה וקרואטיה היו <U>ה</U>דבר. אם אתם, כמונו, מחפשים כל פעם את היעד הבא לטיול שלכם, ודאי שמתם לב שעולם התיירות מונע לפי אופנות, ובכתבה הבאה ננסה להסביר קצת את התופעה הזו.
הרצון לטייל, לחקור, לנדוד ולהכיר עולמות חדשים קיים בנו בכל גיל. היצר הזה, החיידק הזה, רק מתחזק עם השנים. התרמילאים החדשים של היום יוצאים ל"טיול הגדול" עוד הרבה לפני הצבא או בוחרים לצאת להרפתקאה משפחתית יחד עם ילדיהם הצעירים, וישנם גם כאלה שאפילו לא נותנים לפנסיה להבהיל אותם ובוחרים לטפס על פסגות גבוהות או להגיע ליעדים רחוקים.
כולנו יודעים שהמשפחה היא מעל הכל. בטיול הזה ההכרה בכך באה מתוך תחושות שהיו והתעצמו במהלך המסע. משפחת שהרבני מסיימת את הטיול בארה"ב ומתייחסת לפרטים מעניינים בתרבות האמריקנית.
גולשי למטייל מספרים על הניסים הפרטיים שקרו להם במהלך הטיול. המזוודה שאבדה ונמצאה על ידי קרוב משפחה רחוק, הילד שנשכח בסופרמרקט ונמצא בריא ושלם, הטיסה חזרה לארץ שכמעט והתפספסה ועוד ועוד. חג שמח ומלא אור לכולם!
כשתבקרו באיי הוואי רצוי שתשאירו את סלעי הלבה במקומם וגם כדאי לקחת טרמפ נשים זקנות. למה?! התשובות מצויות באגדות והמיתוסים ההוואיים.
