יש הטוענים שסוד יופיו של המדבר הוא שהוא טומן בחובו מקור של מי חיים, ואדי קלט זו הדוגמא החיה לטענה זו. מדובר בשמורה המכילה בתוכה נחל הזורם כל השנה ומימיו מרעננים ומחיים. כשנכנסים לשמורה, מומלץ דבר ראשון לפנות שמאלה, לכיוון מערב, וללכת כחמש דקות עד למנזר. המנזר חצוב בסלע בקיר הדרומי ולא תפספסו אותו. בדרך גם תעברו בריכה נהדרת ואם תמשיכו לעלות במעלה הנחל, תגיעו לקיר הטיפוס החביב כל כך על המועדון האלפיני וקהילת הטיפוס.
המסלול האמיתי שלנו מתחיל למעשה בפניה ימינה מהכניסה לשמורה, ממשיכים כמה עשרות מטרים עד שתגיעו לבריכת מים ענקית. זה המקום לטבילת בוקר. מהבריכה אתם צריכים להחליט האם אתם מעוניינים להמשיך על המסלול המסומן באדום ולעלות לגדה הצפונים ולעשות את המשך המסלול על הרכס. אומנם במסלול הזה לא תפגשו יותר מקורות מים עד סוף המסלול, אבל מצד שני מרוויחים תצפית פנוראמית נדירה של האיזור ומלווים את הנחל מלמעלה.
האופציה השנייה הוא המסלול הכחול, מסלול שהולך כמעט כל הזמן בנחל או צמוד אליו. מידי פעם תפגשו מפל מים נחמד או בריכה מזמינה. אלמנט נוסף, שתשימו לב אליו בדרך, הוא שחלק מהמסלול עובר ליד ובתוך אמת מים קדומה. זו אמת מים שבנה בשעתו המלך הורדוס על מנת להוביל מים למבצר קיפירוס שבאיזור יריחו.
סוף המסלול הוא בעין פואר שנקרא גם עין מבוא. המעיין ייחודי בזה שהוא מתמלא ומתרוקן מספר פעמים ביום. ישנן מספר אגדות שקשורות במעיין ולמה התופעה קורת? אם תתעלמו מהמדע לשנייה.
בנוסף, בפינה הדרום - מערבית של הבריכה תגלו מערה קטנה, ניתן להיכנס למערה ולזחול חמישה מטרים עד ליציאה, להמשכה של אמת המים. אם המים בעין פרת הלכו ונעשו רדודים, מאיזור עין מבוע למצפה יריחו שוב הנחל מתאושש וחוזר להיות שוצף ומפנק. מי שממש רוצה יכול להמשיך בסימון השבילים יחד עם הנחל עד מצפה יריחו, אבל מומלץ להצטייד במאבטח חמוש. בעיקרון, עדיף לשים מכונית בכל קצה ולחזור איתה. ניתן ויש אומרים, לעשות את המסלול הפוך ולסיים בכניסה לשמורה על ארטיק טוב. לא מומלץ להמשיך אחרי עין מבוא לכיוון מצפה יריחו אלא אם אתם חמושים, כי שם האזור באמת מתחיל להיות בעייתי.
קרא עוד
