8 ימים בסלובקיה באוגוסט- למטיבי לכת עם תינוקת במנשא
מי שקרא את הבלוגים הקודמים שלנו יודע שאנחנו אוהבים לטייל, מסלולים ארוכים בטבע- בעיקר בהרים, ורצוי שיהיו גבוהים. לקראת הטיול הזה התווספה לנו תוספת מתוקה- שקד. שיצאה לטיול הגדול הראשון שלה בחו"ל כבר בגיל ארבע חודשים... כמובן שתוספת זו שינתה מעט את אופי הטיול שלנו, אך עדיין ניסינו לשמור על קווים דומים.
אם כך, יצאנו זוג (30) ותינוקת בת ארבע חודשים, במנשא, לטייל בהרי סלובקיה. נעזרנו המון בטיפים ובבלוגים באתר, וננסה לשתף מעט מחוויותינו.
המסלול שלנו בקווים כלליים:
יום 1- נחיתה בוינה, השכרת רכב ונסיעה לטטרנסקה לומניצה. לינה ב- Villa Meribel.
יום 2- מסלול מאגם-Strbske Pleso לאגם Popradské Pleso (המסלול האדום והירוק)
יום 3- רכבל מטטרנסקה לומניצה ל- Skalnatá Pleso ומשם במסלול האדום ל- Hrebienok וחזרה עם פוניקולור ל- Stary Smokovecומשם רכבת חזרה לטטרנסקה לומניצה.
יום 4- גן העדן הסלובקי- מסלול מ-Podlesok לאורך ערוץ Prielom Hornadu (כחול), יציאה במסלול הירוק לבקתת Kartuziánsky kláštor וחזרה ל-Podlesok. לקינוח ביקור בפארק המים Aqua City שב- Popard.
יום 5- מסלול מאגם-Strbske Pleso במסלול הצהוב לעבר מפל Skok ומשם המשך לפס Bystra lavka והמשך בצהוב עד לתחנה העליונה של הרכבל Chata Pod Soliskom וירידה ברכבל חזרה ל- Strbske Pleso. לינה ב- Grandhotel Praha.
יום 6- יום מנוחה מהליכות- נסיעה לאגם Vrbicke Pleso שלמרגלות הר Chopok (בשמורת Jasana), הליכה קצרה סביב האגם. משם נסיעה לטירת Orava Hrad, סיור מודרך באנגלית ולמלון ליד Ružomberok- Apartmány Hrabovo.
יום 7- מסלול ערוץ רוהאץ (Roháče)- מסלול מעגלי מ- Zarkova. בהרי הטטרה המערביים.
יום 8- ביקור בפארק המים GINO PARADISE BEŠEŇOVÁ לשחרור השרירים התפוסים, ונסיעה לברטיסלבה. לינה ב- VIP Apartments.
יום 9- טיסה בבוקר מוינה חזרה לארץ.
התכנון של הטיול לא היה מושלם, ושינינו הרבה את התוכניות לאורך הדרך (הרבה גם בגלל מזג האוויר) וננסה להדגיש איפה היינו משנים/מתכננים אחרת. את כל המלונות הזמנו מראש דרך Booking.com. וניתן התייחסות לכולם בסוף הבלוג.
יום 1- הנסיעה מוינה לטטרנסקה לומניצה היא ארוכה ומתישה. לא כל הדרך היא בכבישים מהירים... עם זאת הנוף יפה מאוד. על אף שנחתנו בוינה ב-11:00 בבוקר, לא הספקנו לעשות שום דבר חוץ מלעשות קניות בסופר בדרך ולהגיע לדירה שלנו ב- Villa Meribel. עוד בארץ איתרנו (באמצעות Google Maps) סופר Tesco על הדרך לטטרנסקה לומניצה כדי לקנות סים מקומי (ע"פ הטיפים באתר). לצערנו הבנו שגוגל לקח אותנו למשהו שהוא יותר "מכולת Tesco" וניתן לקנות שם סים מקומי אך לא להפעיל אותו. ולכן הטיפ היומי הוא- אם רוצים לקנות סים של Tesco נדרש לעצור בסופר גדול (קיים בערים ולא בכפרים...) ולבקש מנציג המכירות לאתחל אותו. טטרנסקה לומניצה הוא כפר תיירותי קטן ונחמד, מלא לחלוטין במלונות ותיירים. הגענו עייפים אך מרוצים ו"נטרקנו" למיטה (בעיקר שקד...)
יום 2- מזג האוויר היה מעונן, אך לא התכוונו לתת לזה להפריע לנו. לאחר ההשכמה עברנו במכולת של טטרנסקה לומניצה (מכולת על הכיפאק עם כל הדרוש לתייר) להצטייד בלחמים טריים ונסענו לכיוון אגם שטרבסקה (Strbske Pleso) כ-25 דקות נסיעה. האגם עצמו מתוייר מאוד, ומסביבו המון מלונות והרבה תיירים. להפתעתנו, ראינו שמגרשי החנייה מלאים כבר, אך לשמחתנו מצאנו מקום חנייה מחוץ לקוליבה סמוך לנקודת ההתחלה של המסלול האדום שמוביל ל- Popradské Pleso. המסלול מתחיל מהכביש ההיקפי סביב האגם, ומיד פונה לעלייה אל תוך יער. אחרי כ- 40 דקות הליכה במסלול האדום יש פיצול שבו ניתן להמשיך לאגם במסלול הירוק- אנחנו פנינו ימינה למסלול הירוק שבהמשך עולה במקביל לערוץ קטן אל האגם. הדרך לא קשה, אך יש עליות רבות. האגם עצמו גדול ויפה מאוד והנוף מסביב מרהיב. לצד האגם שתי בקתות יפות שבתוכן מסעדה. ישבנו במרפסת עץ פתוחה מעל האגם, שתינו מרק שום וסיידר חם ונהננו מהשמש החמה שיצאה.
לאחר מנוחה ארוכה יצאנו מהבקתות להקיף את האגם ולחזור אל נקודת ההתחלה, הפעם דרך המסלול האדום. הדרך חזרה הייתה גם היא יפה מאוד וממנה ניתן להשקיף יפה מאוד על הנוף סביב. השביל האדום "מרוצף" אבנים, כמו שהסלובקים אוהבים, מה שמעט מקשה על קצב ההליכה, אבל ממש לא נורא. הדרך הלוך לקחה לנו כשעתיים וחצי עם עצירות רבות, והדרך חזור כשעה וחצי. במסלול זה ראינו (כפי שנכתב בטיפים רבים) שהזמנים שכתובים בשלטים/במפות הם רק אם הולכים בקצב גבוה וללא עצירות. לאחר שחזרנו אל הרכב, נסענו לנקודת קרובה יותר לחלק הדרומי של אגם Strbske והחננו ליד מלון Kempinski המפורסם ויצאנו להליכה קצרה סביב האגם. האגם יפה מאוד ומסביבו שביל נוח להליכה וספסלים שמהם ניתן להשקיף על האגם ולהנות מהנוף המדהים.
עייפים אך מרוצים צעדנו אל הרכב ונסענו חזרה לטטרנסקה לומניצה. בערב רצינו ללכת למסעדה, ובהמלצת בעלת הבית הלכנו למסעדת Stary Mama שממוקמת בשכנות למכולת השכונתית של טטרנסקה לומינצה. המסעדה מעוצבת יפה מאוד בעיצוב סלובקי מסורתי, אך האוכל היה לא יותר מבסדר. למרק העגבניות היה טעם של קטשופ ושאר המנות היו אכילות אבל לא טעימות.
יום 3- קמנו לבוקר שהיה נראה מעונן פחות, והחלטנו לנצל את ההזדמנות לעשות את המסלול ששמענו עליו בכל כך הרבה טיפים/בלוגים- המסלול למפלי הרבניוק. נסענו למרגש החנייה שצמוד לרכבלים של טטרנסקה לומינצה (מרחק הנסיעה היה 200 מטר... סתם היינו עצלנים). ניסינו לקנות מראש כרטיס באינטרט באתר של GO PASS אבל האתרהיה כל כך מסורבל שפשוט ויתרנו על התענוג (גם ככה כנראה לא חוסך יותר מ-3 יורו לאדם...). לקחנו כרטיס שכולל עלייה לסקלנטה פלסו Skalnatá Pleso (התחנה השנייה) ובסוף המסלול ירידה בפוניקולור מהרבניוק לסטארי סמוקוב. הכרטיס עלה למובגר כ-20 יורו+ 2 יורו פיקדון לכרטיס. מהאגם ניתן לעלות ברכבל נוסף לפסגת ההר. ההזמנה לרכבל זה צריכה להיות מראש לשעה מסויימת, ועולים למעלה בקבוצה, ניתנות 40 דקות בפסגה ויורדים מטה. הבעיה היא שלא כדאי לעלות במידה ויש עננים, ולכן החלטנו שלא להזמין מרא ככרטיס זה. העלייה לאגם ברכבלים יפה מאוד- בשני החלקים עולים בקרוניות סגורות וניתן להשקיף מהחלנות על הנוף (בתנאי שאין עננים). מיד כשהגענו למעלה נכנסו עננים ובבת אחת לא יכלנו לראות מטר קדימה שלא לדבר על הנוף או האגם. נכנסו לקפיטריה ולקחנו שוקו חם להעביר את הזמן עד שהערפל יתפזר מעט. כשהערפל התפזר לרגע, יצאנו מהקפיטריה וראינו את האגם.
האגם די יבש, ונראה יותר כמו שלולית גדולה מאשר אגם של ממש. הקפנו במספר דקות את האגם ובעיקר רצינו שיתפזרו קצת העננים. כשהחלטנו שמתחילים ללכת במסלול האדום לכיוון המפלים, שראינו שיש עוד רכבל פתוח שבו ניתן לעלות מחצית הדרך לפסגה לנקודת תצפית מעל האגם. ראינו שהרכבל התחיל לעבוד והחלטנו לקנות כרטיסים למעלה (9 יורו למובגר). המוכרת הפחידה אותנו שהרכבל פתוח ויכול להיות שזה רעיון לא טוב עם הילדה, אך זה לא עצר אותנו... כשהגענו לנקודת העלייה ראינו שהרכבל עצר שוב. מבולבלים הנחנו שזה בגלל הערפל שנכנס, אך לאחר מכן התברר שכשאין עומס הרכבל עוד בהפוגות של חצי שעה (בכל שעה עגולה וחצי שעה). חיכינו שהזמן יעבור וסוף סוף עלינו מעלה. לצערנו נכנסו שוב העננים ואיתן רוח שהקפיאה אותנו ובעיקר את שקד.
כשהגענו למעלה, כל מה שרצינו הוא לרדת למטה בחזרה אל החום ומתחת לעננים. ירדנו למטה וסיכמנו את זה כחוויה בינונית למדי. וכך סוף סוף יצאנו במסלול האדום לכיוון מפלי הרבניוק. השביל עצמו שוב מרוצף אבנים, הולך על צלע הרכס וכנראה יש ממנו נוף יפה לעמק (לא ראינו בגלל העננים). הצרה הייתה שהיו המונים יחד איתנו במסלול (בעיקר תיירים סלובקים, אבל גם לא מעט ישראלים). בשלב כלשהו ממש הרגשנו שהולכים בטור בשביל, וזה גרם לנו קצת פחות להרגיש בטבע (במיוחד בניגוד למסלול הקודם שבו היו אנשים אך הרבה הרבה פחות). לאחר זמן מה השביל האדום יורד אל תוך הערוץ והגענו בתוך הנחל אל המפלים הראשונים Obrovsky Vodapad. משם המשכנו במסלול הכחול אל המפלים השניים והמרשימים יותר Studeneho P. Vodapady. משם המשכנו במסלול הירוק עד להרבניוק. בהרבניוק יש מספר מבנים ואנחנו הלכנו ישירות לתחנת הפוניקולור שהיא למעשה מעין קרונית חשמלית שנוסעת כל 15 דקות מעלה/מטה. יצאנו מהפוניקולור והלכנו כ-5 דקות מטה בכפר עד לתחנת הרכבת. משם 5 תחנות והיינו שוב בטטרנסקה לומניצה, אבל לצערו בתחתית הכפר. משם יש 10 דקות הליכה בעלייה כדי לחזור אל הרכב שחונה בחניון הרכבלים. לסיכום היום, שמענו הרבה מאוד על מסלול זה, אך הסיבה היא כנראה הנגישות הגבוהה שלו באמצעות הרכבלים והפוניקולור. המסלול עצמו היה עמוס מדי בתיירים, והמפלים לא היו מרשמים (אולי בחודשים אחרים בהם הזרימה חזקה הם מרשימים יותר). בדעיבד היינו עושים ביום זה משהו אחר.
יום 4- לאחר שכב טיילנו יומיים על אותו הרכס בטווח לא רחוק, החלטנו שאנחנו רוצים לגוון ונסענו לכיוון גן העדן הסלובקי. אחרי ששמענו הרבה מאוד הפחדות על מסלול הסוחה בלה, החלטנו למצוא מסלול אחר. מהסתכלות במפה ראינו שהמסלול שרץ בתוך ערוץ Prielom Hornadu נראה מעניין. הבנו שניתן לבצע בשתי דרכים- אחת היא ללכת את רוב הערוץ מ-Podlesok ולסיים בכפר Cingov ומשם לקחת מונית חזרה לרכב. האופצייה השנייה היא לבצע מסלול מעגלי שמתחיל ומסתיים ב-Podlesok. בחרנו באופצייה השנייה ונסענו ל-Podlesok. שם ראינו מגרש חנייה ובוטקה למכירת כרטיסים לשמורה. החננו את הרכב, וניסינו להתייעץ עם מוכרי הכרטיסים לגבי המסלול, אך הם לא ממש עזרו לנו. מאחר והירידה למסלול נמצאת כק"מ אחרי מגרש החניה, ניסינו להבין האם ניתן להמשיך בכביש ולהחנות לצד הירידה לנחל אך קיבלנו תשובה שלילית. יצאנו לדרך במז"א יפה וצעדנו לאורך הכביש ע"פ הסימון הכחול לכיוון הירידה אל הנחל. לצערנו ראינו שהכביש ממשיך, ויש מסעדה עם חנייה שהיינו יכולים לחנות בה ולחסוך את ההליכה המנהלתית. הירידה לנחל היא לא קשה, אך בגלל הגשם שירד באותו הבוקר חששנו מאוד להחליק על הבוץ. השביל יפה ועובר בצמוד לנחל בתוך החורש. בחלקים מסויימים הקירות של הנחל נעשים גבוהים יותר ומצוקיים. לאורך המסלול יש מספר מקומות שבם צריך ללכת על סולמות עץ (אופקיים ואנכיים) ולוחות מתכת שמקובעים למצוקים ועוברים מעל הנחל עצמו. בחלקים האלו התקדמנו לאט מאוד כי הסולמות היו מחלקים מאוד.
לאחר כשעתיים וחצי של הליכה איטית עם הפסקות הגענו לגשר מיתרים גדול שחוצה את הנחל. בנקודה הזאת לא ממשיכים על הגשר אלא עולים החוצה מהנחל בשביל הירוק. לאחר כ-10 דקות הליכה ניתן לפנות למסלול צהוב שעולה בצד הנחל בלי סולמות נוספים. ההינו עייפים והלכנו על האופצייה הקלה. אחרי כחצי שעה הגענו אל הבקתה שנמצאת בקצה אחו גדול עם נוף יפה. אכלנו ושתינו, והבנו לצערנו שכל המוצצים נפלו לאורך המסלול, ואין סיכוי שאנחנו ממשיכים חזרה ללא מוצצים. שאלתי את המוכר בבקתה אם ניתן להזמין מונית, להפתעתי הוא הצביע על מדבקה שתלויה על החלון עם מספר טלפון התקשרנו ולאחר כ-40 דקות הגיע רכב (פרייבט) שלקח אותנו למטה בדרך שלא הייתה מביישת ג'יפ לנד קרוזר. הנסיעה עלתה 23 יורו והוגדרה כהשקעה משתלמת מאוד. בדרך חזרה עצרנו בפארק המים Aqua city בפופראד. יש החנה מוזלת לנכנסים אחרי 1700. במתחם מספר בריכות מחוממות מקורות ושתי בריכות מחוממות בחוץ- היה תענוג. רכשנו כרטיס שמאפשר להיכנס גם למתחם הספא- המתחם מדהים עם כ-10 סאונות שונות (מלח, אדים, צמחי מרפא וכו'), ג'קוזי בריכות מחוממות ועוד. הכניסה מגיל 16 ומעלה והלבוש הוא סדין בד דק בלבד. חזרנו עייפים אך מרוצים למלון.
יום 5- קראנו בטיפים שמומלץ ללכת במסלול הצהוב מאגם Strbske Pleso לכיוון מפלי סוקוק. על פי המפה אחרי המפלים ניתן להמשיך מעלה למספר אגמים, לעלות לפאס גבוה ולרדת בצד השני דרך שני אגמים נוספים. המסלול היה נראה ארוך וקשה, והחלטנו להתחיל לעלות למפלים וכשנגיע אליהם נחליט אם להמשיך מעלה או לא. הלכנו בקצב מהיר והגענו למפלים תוך שעה וחצי (5 דקות פחות ממה שכתוב במפה). המפל יפה ועצרנו עם סלובקים רבים נוספים להתפעל מהנוף.
מאחר והצלחנו לעמוד בקצב, החלטנו שנמשיך מעלה. העלייה מהמפלים עד הפס ארוכה. בתחילה העלייה מתונה ועוברים דרך 3 אגמים יפים. מהאגם האחרון אפשר לראות את הפס אך העלייה תלולה וקשה (ברובה על סלעים ודרדרת). מהמפל עד הפס לקח לנו שעתיים ללא הפסקות. בעלייה לפס ניתן להסתכל לאחור ולראות את האגמים היפים והרכסים הגבוהים סביבם. הפאס עצמו צר, ונדרשת לעבור אותו בזהירות מטה. למעלה היה קר מאוד אך ברגע שעברנו אותו ראינו את האגמים היפים בצידו השני- מחזה מרהיב. בדיוק במעבר שקד החליטה שהיא רעבה ועצרנו שם לתת לה את הבקבוק עם הנוף היפה ביותר שהיא ראתה בחייה הקצרים…
הירידה לא קשה אך ארוכה. יורדים על הסלעים עד האגמים ומשם מתחילים ללכת בתוך דשא שהופך חזרה לאיטו לשיחי ברושים נמוכים. ממשיכים בשביל הצהוב עד פיצול עם שביל כחול שמוביל אל תחנת הרכבל. עד הפיצול עם הכחול לקח לנו כשעה וחצי. הלכנו בשביל הכחול על קו הרכס, מול נוף יפיפה אל תחנת הרכבל כחצי שעה. שם ניתן לאכול ולשתות משהו בבקתת Chata Pod Soliskom ולקנות כרטיסים לירידה. לאחר הירידה ברכבל שגם היא הייתה יפה מאוד חזרנו אל הרכב ומשם נסענו למלון אחר בטטרנסקה לומינצה שנקרא Grand Hotel Phara. הזמנו את המלון ערב קודם בבוקינג בלי לדעת עליו יותר מדי. המלון הוא מיושן מאוד, ונותן חזק את אווירת שנות השמונים, אבל הוא ענה לצרכים שלנו לערב אחד. הכיף במלון הוא מתחם הספא שלו שבו יש בריכה מחוממת חיצונית ומספר סאונות וג'קוזי. נתנו לרגלים להתאושש ונפלנו לישון.
יום 6- יום זה הוגדר כיום מנוחה לשקד מהמנשא ולנו מנעלי הטיולים. נסענו לכיוון אגם Vrbicke Pleso שלמרגלות הר Chopok (בשמורת Jasana) למסלול קצר סביבו. קראנו לא מעט טיפים על אגם קטן זה, ובהתאם לכך כמעט וכל המטיילים שם היו ישראלים. האגם הוא קטן ונחמד וסביבו מסלולון קצר (20 דקות)- נחמד ויפה, אבל לא מרגש.
משם החלטנו לבקר גם באחת הטירות וההחלטה נפלה על מערת Orava. הנסיעה אל המערה היא כשעה וחצי, אך החלטנו לגוון מעט את נופי האוטוסטרדה ולרדת לכבישים קטנים בדרך. לחצנו על נקודה אקראית ב-GPS ונתנו למכשיר להוביל אותנו בכבישים קטנטנים בין כפרים. הדרך הייתה יפיפיה. בטירת Orava ניתן לסייר רק כחלק מסיור מאורגן. בדקנו באינטרנט וראינו שיש סיור באנגלית בשעה 15:00 וכיוונו להגיע אליו. למרגלות הטירה יש דוכן כרטיסים. אכן ב-1500 נפתחו שערי הטירה ופגשנו את המדריכה הצעירה שלנו, שמיד התנצלה שהסיור אכן באנגלית, אבל זו לא ממש השפה החזקה שלה. הסיור ארך כשעתיים שבהם עולים עד פסגת הטירה. סך הכל יפה לראות את הטירה ולשמוע את ההסברים אבל הסיור מעט ארוך מדי. לקראת הסוף שקד כבר הביעה את מורת רוחה וזעפה למדי... כנראה שהיא מעדיפה כמו ההורים שלה טיולים בטבע.
מהטירה נסענו למלון החדש שלנו ליד Ružomberok- Apartmány Hrabovo. מדובר במספר מבנים ששוכנים לצד אגם קטן ובהם דירות נחמדות.
יום 7- קראנו במספר טיפים על מסלול בערוץ רוהאצ'. מעט הפחידו אותנו התיאורים על כך שהמסלול קשה וארוך (12 ק"מ), אך לאחר שעשינו יומיים קודם את המסלול הצהוב, החלטנו שזה קטן עלינו ויצאנו לדרך. שמנו ב-Waze את נקודת תחילת המסלול בכפר Zarakova ויצאנו לדרך. הנסיעה יפה ועוברת בכמה כפרים קטנים. להפתעתו כשהגענו למקום ראינו מגרש חניה ענק למרגלות רכבל ובו המוני מכוניות. המשכנו מעט אחרי מגרש החנייה וחנינו בצד הכביש לצד מסעדה שבה היה שלט של Tourist Info. בשיחה עם האישה (הזקנה) שבמסעדה בשברי אנגלית, רוסית וגרמנית הבנו שאכן זו נקודת תחילת המסלול. המסלול יוצא מנקודה זו, עולה בכביש אספלט סגור לכלי רכב שמסומן באדום עד שמגיע לבקתה בשם Tatliakova Chata. משם עולים במסלול הכחול, עוברים לירוק וחוזרים עם הכחול חזרה לאמצע כביש האספלט ומשם בחזרה אל הרכב. בדרך עוברים במספר אגמים ובדרך למטה במפל. הנופים מדהימים ממש. הזקנה הציע לנו לעשות את המסלול הפוך (לצאת מוקדם מכביש האספלט ולסיים בבקתת Tatliakova) אך או חושבים שזו טעות. העלייה בכביש ארוכה מאוד, אבל המסלול מפצה על כך. יש טיפ מצויין ומפורט על המסלול באתר המטייל- קישור. חזרנו אל המלון כבר מוטרדים שעוד רגע החופשה נגמרת..
יום 8- קמנו ליום גשום ואפרורי (כך צפינו על פי התחזיות) ולכן החלטנו לעשות יום כיף רגוע בפארק המים בסנובה. שמענו שהפארק מתאים לימי גשם כי חלק גדול ממנו מקורה. שוב קנינו כרטיס מלא שכולל גם את הספא. על הפארק יש טיפים רבים באתר, רק צריך לציין שביום גשום ובמיוחד יום א', היה עמוס מאוד. הספא פחות מפנק ממה שראינו בפופראד אבל עדיין תענוג. לקראת הצהריים יצאנו בנסיעה הארוכה אל ברטיסלבה שבה רצינו לשיון ערב לפני הטיסה המוקדמת מוינה. הגענו באזור 2000 לעיר, הלכנו מיד למלון שהזמנו מראש- VIP Apartments והפתענו שבלב העיר העתיקה יש מלון דירות זול, אבל עם דירות חדשות ומעוצבות. אנחנו ממליצים בחום על המקום. מיד רצינו לצאת כדי להספיק להינות מהעיר לפני שהכל נסגר, אכלנו במסעדה איטלקית מצויינת בשם Taverna di Assisi שבעיר העתיקה.
יום 9- קמנו מוקדם בבוקר, נפרדנו מסלובקיה ויצאנו לוינה לתפוס את הטיסה בבוקר...
