טיילנו ביוון בסוף אוגוסט 2025, 19/8-2/9, משפחה עם 3 ילדות מתוקות בגילאים 4, 8, 9.
19-20/8
נחתנו בסלוניקי מאוחר בלילה, וישנו בדירה בעיר. למחרת בבוקר נסענו לקחת את הרכב השכור מהשדה. שכרנו מחברת Centauro שיש לה שירותי שאטל לשדה, רכב מדגם Nissan Qashqai שהיה מצויין (עם מקום לתיקי גב לכל אחד, 2 מזוודות גדולות ומנשא). ההחלטה לקחת רכב אוטומטי (על אף התוספת של 100 יורו) השתלמה מאוד בהמשך, כפי שתקראו, זה היה טיול מרובה נסיעות, וגם מרובה פיתולים.
בבוקר נסענו לכיוון Aristi, הכפר שבו נשהה 4 לילות, במערב זגוריה. הנסיעה היא כ-4 שעות, רובה בכבישים מהירים. בשל הנסיעה הארוכה, עצרנו בדרך בכפר מצובו (Metsovo). מדובר בכפר תיירותי ויפה, מלא במסעדות וחנויות תיירים. העברנו גם שעה קלה בגן השעשועים מתחת לעצי הדולב במרכז הכפר. הנוף להרי הפינדרוס יפה מאוד, ובהחלט התחלנו להרגיש חו״ל.
המשכנו את הנסיעה לכיוון אריסטי, ועצרנו בדרך בסופרמרקט בעיר יואנינה, כדי להצטייד במצרכים, ובעיקר במזון ללא גלוטן לבנות הצליאקיות שלנו.
הגענו לאריסטי רק בשעות הערב, למלון שלנו -Artsistas Houses. מדובר במלון קטן שיש בו כ-10 דירות בנויות אבן. למלון מסעדה קטנה (En Aristi). מיקום המלון בתוך הכפר הקטנצ׳יק מצויין, ויש נוף יפהפה של ההרים של זגוריה. אכלנו בערב במסעדה, אוכל יווני אותנטי כמובן, והלכנו לישון מבסוטים מאוד.
21/8
בבוקר קיבלנו את ארוחת הבוקר היוונית שמגשים במלון - סלט, ביצים קשות, מיני מאפים ועוגות - טעים מאוד ואווירה נעימה. ירדנו לגשר פפיגו ללכת קצת לאורך נחל הוידומאטיס במסלול ״עידן הקרח״. המסלול מתחיל קצת אחרי הגשר, ויש שילוט ברור. הלכנו כצי שעה לאורך הנחל, עד הגעה לנקודה כיפית שבה יכולנו לשבת ליד הנחל הצלול לעשות פיקניק. המים בצבעים משגעים של כחול-תכלת-טורקיז, וממש קפואים. היינו אמיצים ונכנסו למים.
התקדמנו עוד קצת במסלול וחזרנו אחורה. בשעות אחר הצהריים עלינו לכפר פפיגו (Papingo) בסרפנטינות המתפתלות. הכפר ממש חמוד, עם סמטאות קטנות ויפות. אכלנו ארוחת ערב במסעדה חמודה, וחזרנו למלון.
22/8
קבענו מראש ראפטינג עם חברת Alpine Zone שהגיעו לאסוף אותנו בבוקר לנקודת ההתחלה בגשר פפיגו. המדריך היה חמוד מאוד, וידע המון מילים בעברית (מה שנתן ביטחון לבנות). השיט עצמו רגוע מאוד מאוד, אבל הנוף יפיפה, שקט ונעים. יש מקומות שבהם אפשר לקפוץ למים הקפואים. באמצע השיט התחילה רוח חזקה וגם קצת גשם, כולנו קצת נלחצנו, אבל שרדנו את זה :). סיום השיט קצר אחרי גשר קילדוניה. בגלל שמזג האוויר לא האיר פנים חזרנו למלון באריסטי, ואכלנו צהריים במסעדת Zissis שהייתה ממש אחלה. אחרי הצהריים נסענו לכפר מונודנדרי (Monodendri) נסיעה של כשעה. הדרך יפייפיה, ומאחר והבנות נרדמנו, נסענו לנקודת התצפית אוקסיה (Oxya) שמעל הכפר. מהחניה זה הליכה של 3 דקות לתצפית, והנוף מאוד יפה. עשינו גיחות לתצפית בנפרד, ובדיוק שחזרנו הבנות התעוררו והמשכנו לכפר.
מונודנדרי כפר מאוד יפה, קצת יותר תיירותי מאריסטי, ויש בו כיכר יפה עם עצי דולב, ומספר בתי קפה ומסעדות. מאוד נהנינו להיות שם אחרי הצהריים, וקצת לאחר השקיעה נסענו חזרה לאריסטי.
23/8
אחרי ארוחת בוקר מאוחרת נסענו לגשר קוניצה (Konitsa stone bridge). הגשר עצמו יפה, ואפשר להיכנס למים של הנחל, ויש אפילו מפלון קטן וחמוד. הילדים נהנו להיכנס למים ולהתרוצץ מסביב, ומצאנו את עצמנו מספר שעות במקום. לקראת אחה״צ המקום התמלא בצעירים, והרגיש ממש כמו חוף הים. עשינו הליכונת קצרצרה לאורך הנחל (ישנו מסלול שממשיך לכיוון המנזר שנראה שכולו על דרך ג׳יפים) עם עצירה לפיקניק וחזרנו לרכב.
נסענו משם לכיכר המרכזית של קוניצה, המקום הרגיש די נטוש ולא מיוחד, אבל כמובן שאכלנו גלידה וחזרנו ללילה האחרון באריסטי.
24/8
נסענו בבוקר למסלול הליכה קצר לתצפית בלוי (Beloi Viewpoint). הנסיעה מאריסטי לקחה קצת יותר משעה, בדרך יפה מאוד. המסלול הוא כ-2 ק״מ לכיוון, היציאה מכפר ורדטו (Vradeto). התחלת ההליכה על דרך ג׳יפים שניתן גם להמשיך בה עם רכב פרטי עד לתחילת המסלול שמסומנת בשלט ברור. ההליכה ברובה לא מוצלת, אבל מישורית. התצפית מדהימה, אבל אין שם ממש מקום לעשות עצירה ארוכה כי זה מרפסת אבן על קו המצוק.
בכל מקרה נהנו ללכת קצת. בצהריים יצאנו לכיוון המלון שלנו ליד יואנינה - La Suite Boutique Hotel & Spa. מלון יחסית קטן וחמוד, עם חדרים שמתאימים למשפחה ובריכה קטנה עם נוף לאגם. המלון עצמו מחוץ לעיר.
בערב יצאנו לסיור בעיר העתיקה, והופתענו מהסמטאות היפות וכמות האנשים שגדשה את המקום. אכלנו ארוחת ערב וחזרנו למלון עייפים ומרוצים.
25/8
בבוקר נסענו לסיור במערת פארמה (Perama Cave), ממש 3 דקות נסיעה מהמלון. מדובר במערת נטיפים חביבה, עם סיור מודרך של כשעה בתוך המערה שבה רואים המון נטיפים. ההדרכה הייתה בעיקר ביוונית, אבל האמת שזה לא ממש הפריע לנו.
משם המשכנו לכיוון מטאורה, נסיעה של כשעתיים, לכיוון מנזר וארלאם (Monastery of Varlaam). הנופים ממש יפים ומיוחדים. יש כביש קטן ומתפתל שנוסע בין ששת המנזרים, ולצד כל מנזר חנייה קטנה שמשם אפשר לעלות מעלה. הרבה דובר על הקושי בעלייה למנזרים, אבל בתכלס זה היה ממש עלייה קלה. סה״כ כמאה מדרגות ואתה למעלה. המנזר עצמו היה מאוד יפה ומטופח, ועם נוף מקסים למנזרים האחרים וגם לעמק מטה. במנזר אפילו היו קצת אטרקציות לילדות (חבית יין עתיקה, באר וגם סל שאיתו מורידים ומעלים סחורות. קיבלנו הרבה שאלות על נצרות וישו בעקבות הביקור בכנסייה למעלה. אח״כ נסענו לכמה נקודות תצפית נוספות לאורך הכביש המדובר, ואחה״צ כבר חזרנו למלון שלנו. המנזרים נסגרים אחה״צ, וצריך לקרוא מראש איזה מנזרים פתוחים ביום הביקור. המקום היה הומה אנשים כיאה לאוגוסט, אבל זה לא היה מוגזם. קראנו קצת דעות סותרות לגבי כמה זמן צריך להקדיש למטאורה, ולדעתנו מספר שעות בודדות מספיקות. כל האזור הוא לא גדול, ואם לא מתכננים טיולים רגליים, אז ממש לא נדרש יותר זמן.
ישנו במלון דירות קטן בקאלאבקה (Kalabaka) בשם Tsikaris Boutique Guesthouse. הכפרים עצמם חמודים, עם הרבה מסעדות ובתי קפה. אכלנו אחה״צ במסעדת Meteoron Panorama שהיה לה נוף מקסים לגושי הסלע, וגם אוכל מאוד טעים (קצת יותר גורמה מהאוכל היווני הטיפוסי).
26/8
בבוקר יצאנו לכיוון האולימפוס, לעיירה ליטוכורו (Litochoro) . לקראת ההגעה לליטוכורו, התחיל לרדת גשם חזק, וקצת הדאיג אותנו לקראת מסלול ההליכה שתכננו להיום. עשינו צ׳ק-אין מוקדם למלון הדירות שלנו, בשם San Giorgio. בעל הדירות בחור בשם ג׳ורג׳ היה ממש נחמד, וגם אמר שלפעמים כשיורד גשם בעיירה, דווקא למעלה על ההר לא יורד. החלטנו לקחת את ההמלצה שלו, ונסענו לכיוון פריונה (Prionia) , למסלול ההליכה של מפלי אניפאס (Enipeas). בנסיעה מרהיבה של כחצי שעה מליטוכורו במעלה ההר, הגענו לפריונה - אין שם כלום חוץ ממסעדה מקסימה בין העצים. המסלול המתוכנן היה ללכת מהמסעדה, במורד הנחל עד למנזר - הליכה של כ-5 ק״מ סה״כ. מהמסעדה מתחילים בעלייה של כ-200 מטר לראות את המפל הראשון. המים צלולים עם בריכה קטנטנה. בכל הנחל, אסור להיכנס למים, מאחר וזה מי השתייה של העיירה ליטוכורו. לאחר מכן חוזרים למסעדה ויורדים בנחל. היינו די לבד לאורך רוב המסלול היפה, שעובר בין גשרים ובין העצים. באמצע הדרך ישנה בריכה גדולה עם מפל יפה שאפילו ראינו שם חתן וכלה שבאו להצטלם שם... המים בצבעים מדהימים וכמובן קפואים . בסיום עולים למנזר הישן. המנזר עבר שיפוץ, וחיים שם היום נזירים. יפה לעבור בין החדרים ולראות איך הנזירים חיים. משם תפסנו טרמפ עם משפחה ישראלית חזרה אל הרכב בפריונה. לסיכום, המסלול ממש יפה, וגם קליל כי כולו בירידה (לעיתים ירידה די תלולה).
בדרך חזרה עצרנו באחד ה- refugees שיש בו מסעדה טעימה (Stavros Refuge - Shelter D), ובעיקר נוף מדהים ופנורמי. אכלנו מרק טעים ונהננו מהשקיעה.
27/8
בבוקר יצאנו לכיוון נחל אורליה (Orlias Stream), נסיעה של כחצי שעה לנקודת ההתחלה. מסלול של כ-4.5 ק״מ לכיוון, במעלה הנחל למפל שנקרא ׳הסלע האדום׳ (Red rock waterfall). נקודת ההתחלה של המסלול היא מעגלת קפה/אוכל קטנה. ניתן ללכת למפלים התחתונים - הליכה של כ-200 מטר למפל, או לעלות במעלה הנחל. החלטנו להתחיל דווקא בעלייה כשלילדים יש עוד כוח ללכת. המסלול מתפתל ביער לצד הנחל (רוב הזמן מעליו) ובעלייה רצופה. בחלק מהמקומות העלייה תלולה מאוד. באמצע הדרך יש נקודת עצירה נחמדה עם בריכות קטנות שהילדים נהנו להתרחץ בהן. לאחר כשעתיים הגענו למפל הסלע האדום. בריכה יפה מאוד, עם מים בצבעים מדהימים (וכמובן, שוב, קפואים). היה ממש כיף להתרחץ במים, ואחרי פיקניק התחלנו בדרך חזרה למטה.
לקראת אחה״צ הגענו שוב לנקודת ההתחלה והלכנו למפל הקרוב. מדובר בבריכה מקסימה עם מפל יפה מאוד. המים בצבע טורקיז משגע ואפילו פחות קרים... בגלל שמאוד קל להגיע לשם, היו לא מעט אנשים (הרוב יוונים) שבאים להתרחץ שם. כל כך נהנינו שם, שסיכמנו שלמחרת נגיע לבריכה בשעה קצת מוקדמת יותר שנוכל להיכנס אליה שוב שיהיה חם פחות.
אכלנו ארוחת ערב ברחוב במרכזי של ליטוחורו שמלא במסעדות ואנשים, עם אווירה מאוד כיפית.
28/8
קמנו לנסיעה ארוכה מהאולימפוס לכיוון חלקידיקי, אבל כמו שהבטחנו לילדות, עברנו בדרך בבריכה של נחל אורליה שוב, לרחצה ופיקניק. הנסיעה לחלקידיקי למלון Despotiko בחלק הדרומי/מערבי של סיטוניה (האצבע המרכזית של חלקידיקי) אורכת כמעט 4 שעות... כדי לפצל קצת את הנסיעה, עצרנו בסופר גדול (Sklavenitis) לצד סלוניקי שהוא ממש כמו וולמארט, והצטיידנו שוב במזון לקראת השהייה בחלקידיקי.
מלון Despotiko שבו נהייה בחמשת הלילות האחרונים שלנו ביוון היה מלון מקסים! לקחנו שם וילה עם בריכה פרטית, שהיה בחירה מעולה. המלון כולו הוא מלון אקולוגי באווירה מיוחדת. מצד אחד, מלון עם מתקנים מצויינים (שתי בריכות שחייה, מסעדה ובר ליד הבריכה וכו׳) אבל מצד שני קצת באווירה מוזנחת כזו. למלון חוף צמוד ויפה ובו שמשיות ומיטות שיזוף פרטיות למלון.
29/08-2/9
העברנו יומיים של כיף במלון וסביבתו. נהננו מאוד מהים, לרבוץ לצד הבריכה ולהזמין אוכל מהטברנה הקטנה של המלון. בכל וילה (יש סה״כ 3 בכל המלון...) יש מטבח קטן, וניצלנו את ההזדמנות גם לאכול קצת אוכל ביתי אחרי כל המסעדות שהיינו בהן.
ביום השלישי נסענו לחוף של ניאו מרמרה (Neos Marmaras), לאטרקציה של מתנפחים על המים עם מגלשות, טרמפוליה וכו׳. עולה 20 יורו לאדם לכניסה חופשית כל היום. החוף עצמו לא משהו מיוחד, מלא ב- beach bars ומיטות שיזוף. הילדות מאוד נהנו באטרקציה הזו וקפצו והשתוללו במים כמה שעות טובות. לאחר מכן קפצנו לגלידה וסיבוב בחנויות מזכרות בשביל הילדות בכפר הקרוב וחזרנו למלון.
ביום הרביעי נסענו לוורוורו (Vourvourou) לקחת סירת מנוע לסיבוב באי Diaporos. זו הייתה אטרקציה מגניבה מאוד. לקחנו סירה שמתאימה ל-5 אנשים מחברת Paradise boats (בלי סיבה מיוחדת) ויצאנו לשיט. לא נדרש רישיון מיוחד, וכל אחד יכול לנהוג בסירה בצורה עצמאית. צריך לומר שיש המון סוכנויות סירות שם, וכולן מסודרות על החוף אחד אחרי השניה. לא נראה שיש שום הבדל בינהן (גם במחיר). השיט היה ממש מקסים, עם מים צלולים בצבע טורקיז. שטנו בין המפרצונים, ויש אפילו בר צף באחד החופים שקנינו בו שייק. ממש פעילות טובה ליום שלם. לצערנו בשל סיבות עבודה, היינו צריכים לקצר וסיימנו כבר בשעה 1300.
בבוקר היום החמישי, יצאנו כבר בבוקר בחזרה לשדה בסלוניקי, מרוצים מאוד מהטיול המוצלח!
