שבועיים בנורבגיה - יופי שלא נגמר

כבר כמה שנים שאנחנו פוזלים לכיוון ביקור בנורבגיה, אבל בשל השילוב של הטיולים שלנו עם נסיעות עבודה, שמתרחשות יותר למערב אירופה וארה"ב, לא יצא לנו להגיע לשם.

השנה, מיולי 2024, אני בשנת שבתון מעבודה רציפה, ואנחנו מתכוונים לבלות הרבה בחו"ל. אין לחץ משום כיוון - העבודה הבאה תחכה, והילדים בוגרים ומסתדרים לבד. לכן, אפשר לתכנו טיולים ארוכים יותר מכרגיל, ולחצות את "קו השבועיים" שתמיד מגביל אותך כשאתה עובד.

היעד הראשון ברשימה הוא נורבגיה. לפי השמועות היא מדינה יפהפייה. לפי השמועות היא גם יקרה להחריד (ממש לא - כמו ישראל). לפי השמועות היא מליאת "שונאי ישראל" או "פרו פלסטינים" (ממש לא - זה רק מה שמראים בחדשות - גם הם סובלים מאוד מתופעת המהגרים). הגיע הזמן לבדוק את זה "פיזית", אז אנחנו בדרך לנורבגיה.

לגבי אופן הטיול, יש שתי אופציות מרכזיות - שיט פיורדים או נהיגה עצמית. שיט זה לא בשבילנו - חוסר היכולת לעצור במקומות שאנחנו רוצים ולכמה זמן שאנחנו רוצים, מגבילה מאוד. מצד שני, נורבגיה היא מדינה שצריך לנהוג בה מרחקים ארוכים כדי להגיע למקומות המרכזיים, אז שיט פיורדים הוא אופציה טובה למי שמעדיף להימנע מנהיגות ארוכות.

תכנון הטיול - כמה זמן? - למי שרוצה לחוות את נורבגיה מכל מיני זוויות, לטעמי שבועיים זה המינימום. כמובן שאם לא עושים אזורים מסויימים אז אפשר לקצר, אבל אם כבר מגיעים, פשוט חבל לשהות במקום המדהים הזה פחות משבועיים. גם ככה, בשבועיים אפשר לכסות רק אזור מסויים במדינה, שהוא נחשב היפה ביותר, ונמצא בקצה הדרום מערבי במדינה. חשוב להשאיר בתוכנית שני ימי ספייר כדי לאפשר גמישות בביצוע הטרקים, בגלל מזג האוויר. את המסלול המוצע כאן ניתן לקצר בשלושה ימים אם מוותרים על הכביש האטלנטי, על אזור אלסונד ועל טרק כס המטיף (שלושתם מרוחקים יחסית מאזור הטיול). באיזה דרכי נוף לבחור? - בנורבגיה יש כמות לא קטנה של דרכי נוף מדהימות. באזור הטיול שלנו יש לא פחות מעשר כאלו. תבדקו מה מתאים לכם. אין חובה לעבור בכולם, וכנראה שחצי מהם יספקו אתכם. אנחנו בגדול בחרנו ליסוע בדרכי הנוף שהן חובה וגם נמצאות "על הדרך" בין האתרים השונים (לא נסענו במיוחד או סטינו מהדרך מאות ק"מ על מנת ליסוע בכביש יפה...). באתר הבא יש רשימה מליאה של דרכי הנוף - https://www.nasjonaleturistveger.no/en/routes/.

מזג אוויר - אנחנו טיילנו בנורבגיה בחודש יולי. הטענה היא שמזג האוויר הפכפך גם בחודש הזה, ויכול להיות גשום. בפועל אצלינו היה יחסית יציב עם מעט ימי גשם. כנראה שזה הזמן הנכון לטייל שם. עם זאת, חשוב להיות גמישים במהלך הטיול, ולהתאים את הפעילות למזג האוויר הצפוי. היו מספר מקרים שהחלפנו ימים, גם במחיר של נסיעות ארוכות יותר, על מנת שנצליח ליהנות מנופי הטרקים במזג אוויר שמשי ומתאים. את הביקור בנקודות עניין וכדומה השארנו לימים הפחות טובים מבחינת מזג האוויר. השתמשנו באפליקציה מקומית מומלצת שהייתה מדוייקת להפליא ברמת שעות 3 ימים קדימה - YR.NO. באופן כללי מזג האוויר נע בין 10 מעלות בלילה, עד 20 מעלות ביום - מזג אוויר מושלם לטיול ולטרקים.

טיסה והגעה לנורבגיה - כרגיל, כדאי להזמין מראש. אין הרבה אופציות ישירות, ורוב הטיסות במחירים סבירים, הן עם עצירה במערב אירופה (פרנקפורט וכדומה). יש שתי אופציות מרכזיות - הגעה לברגן או הגעה לאוסלו. לאחר בחינת שתי האופציות על המפה, הגעתי למסקנה שנחיתה בברגן חוסכת נסיעות ארוכות מצד אחד, ולא מפספסת אתרים חשובים מצד שני (למעט אוסלו עצמה). מאחר ואותנו ערים עמוסות פחות מעניינות, כי אנחנו חובבי טבע ועיירות, בחרנו באופציה של ברגן. אופציה זו גם מאפשרת לבצע מסלול מעגלי בכל האזור, בלי לחזור על אותם כבישים. התמונה המצורפת, של מיקום אתרי הטיול המסומנים בצהוב, מדגישה את העניין - אוסלו פשוט רחוקה משמעותית מאזור הטיול ביחס לברגן.

רכב ונסיעה - חשוב מאוד לעשות סקר ולהזמין מראש רכב כדי להגיע למחיר סביר - יש פערים גדולים. בנוסף, ביולי אין זמינות גבוהה בברגן אם מזמינים ברגע האחרון. אז כדאי להזמין מראש, ובכל מקרה תמיד אפשר לבטל יומיים לפני. יש אתר השכרת רכבים חדש יחסית בשם CARJET, שבו מצאתי רכב במחיר סביר ביותר של 750 יורו ל-16 ימי השכרה ללא ביטוח מלא. את הביטוח המלא ניתן להוסיף באתר RENTALCOVER.COM. ביטוח זה מאפשר להפעיל את הביטוח ממש כשאתם בדוכן חברת ההשכרה, לאחר השוואה עם מחיר הביטוח של חברת ההשכרה עצמה (באתר הזה מחיר הביטוח היה כשליש ממחיר מהביטוח דרך חברת ההשכרה). נושא הרכב הוא מאוד אפקטיבי בנורבגיה - ההשכרה קלה ומאורגנת בתוך שדה התעופה, וההתנהלות בנושא גביית עלויות כבישי אגרה, מנהרות אגרה ומעבורות היא פשוטה. אין צורך להירשם או לרכוש משהו מראש (פשוט נוסעים וזהו, בסוף הטיול תקבלו חשבון מסודר מחברת ההשכרה, ללא עלות דמי טיפול מעצבנים. הסכום נגבה מכרטיס האשראי שנתתם - זה נכון גם למעבורות - עולים עם הרכב בלי צורך לעבור לפני בדוכני תשלום). בהתחלה ניסיתי להתעסק עם זה מבחינת חישוב והבנת עלויות האגרה אבל זה מיותר - סך העלות של האגרות הייתה כ-150 יורו לכל הטיול, ואין אופציות ליסוע ללא מעבר בדרכי אגרה אלו. שימו לב שרוב חברות ההשכרה מגבילות ק"מ - במקרה שלנו הייתה הגבלה של 3,000 ק"מ, ועשינו בפועל 2,900 ק"מ, אז חשוב לשים לב ולשכור הקצבת ק"מ שתספיק לטיול שלכם. וחשוב מאוד - בשדה התעופה ברגן דוכני ההשכרה אינם פתוחים 24/7 כמו במערב אירופה. תוודאו שהתוכנית שלכם מותאמת לזמנים שהדוכני השכרה פתוחים. הכבישים בנורבגיה אינם אוטוסטרדות - כל הכבישים הם ללא איי הפרדה, צרים יחסית, ומצריכים עירנות מתמדת. רבים מהם עוברים במנהרות צרות וחשוכות בתוך הרים ומתחת ללשונות הפיורדים, כדי לחסוך מאות קילומטרים של נהיגה "מסביב" לפיורדים. המהירות המותרת היא נמוכה ומשתנה תדיר, יש הרבה רכבים גדולים וקראוונים, ויש אזהרות תכופות על מצלמות מהירות. לכן, הנהיגה קשה יחסית, ומצריכה עירנות מתמדת. בנוסף, יש בכל פינה נוף מדהים שמושך את העין... הרכב שקיבלנו (ואני מניח שכך גם ברכבים אחרים) כלל זיהוי תמרורים, וכפתור קסם שמתאים את מהירות הקרוז קונטרול למהירות המותרת בצורה אוטומטית. באופן כללי, אין טעם למהר - כולם נוסעים במהירות המותרת - רק לקחת את זה בחשבון. גוגל מפס היה יחסית מדוייק מבחינת זמנים, למעט כשהמסלול כלל מעבורת - תוסיפו כחצי שעה לגוגל מפס אם יש מעבורת בדרך. המעבורת היא ממש חלק מהכביש עצמו, ונקראת על שם הכביש עצמו או על שם שתי העיירות שהיא מקשרת. מעבורות הן חלק בלתי נפרד מהמסלול ולא ניתן להימנע מהן. דבר נוסף - חלק מהחניות במקומות מרכזיים (בשני מקרים אצלינו) לא מאפשרות תשלום במקום - גם כאן, לוחית הרישוי מצולמת ומשלמים דרך חברת ההשכרה.

לינה ושינה - החלק החשוב בטיול הוא גמישות בהתאם למזג האוויר. לכן, עדיף לא להזמין לינה מראש, מאחר והיא מגבילה מבחינת גמישות בהתקדמות הטיול. עלויות הלינה באופן כללי סבירות בהחלט, כ-600 ש"ח בממוצע ללילה במקומות טובים, באפליקציות הידועות. אנחנו הזמנו יום יומיים מראש, לא נתקלנו בחוסר באפשרות בחירה בהתאם לתקציב או להעדפות, ותמיד ישנו במקומות טובים - דירה שלימה בעיירה, או בקתה חמודה בהרים. יש גם מלונות עמוסי חדרים - הם לא זולים יותר, ועולים כמו המקומות השקטים שהיו מועדפים יותר מבחינתינו. ביולי כמעט ואין לילה בנורבגיה. רק 4 שעות של חושך, וגם הוא "חושך מדומה" עם הילת אור מתמדת. זה אולי אומר שאפשר לטייל יותר שעות, אבל זה לא בהכרח מעשי. מצד אחד המקומות נסגרים בשעה 8-9 בערב כולל המסעדות. מצד שני המוח אומר שכל עוד יש אור עוד לא הגיע הזמן לישון. בימים הראשונים זה שיגע אותנו, וישנו רק כמה שעות בלילה, עד שהתרגלנו והבנו מה המתכונת המתאימה לנו. בחלק מהמקומות אין וילונות אטומים לחלונות, וגם אם יש הילת האור חודרת מהקצוות. במקומות אלו פרשנו שמיכות אוטומות על החלונות הרלוונטיים - פשוט קשה להירדם אם לא עושים את זה...

אוכל - אין בנורבגיה מסעדות טובות, ואין אוכל גורמה. יש כמה מסעדות "מתיימרות לגורמה" שביקרנו בהן בתחילת הטיול ושילמנו בהתאם, אבל זה סתם מיותר. לכן, עדיף להתרכז במסעדות פשוטות עם אוכל פשוט, וגם מידי פעם לבשל ביחידות האירוח. אין כמו תבשיל ביתי או ארוחת בוקר ישראלית באמצע טיול ארוך. והנה השמועה הראשונה שהתבררה כלא נכונה - למעט במסעדות הגורמה לכאורה, שבהן האוכל יקר להחריד, מסעדות רגילות וסופרמרקטים הם במחירי ישראל. נכון שזה יקר מהמחירים ביוון, או באירופה, אבל לא יותר יקר מישראל.

טרקים - בגלל מזג האוויר המשתנה, הבדלי הטמפרטורה בין יום ללילה, ופוטנציאל הגשם, צריך להתכונן לטרקים קצרים וארוכים בהתאם. לבוש מתאים, חם וקצר בשיטת הבצל, נעלי הליכה מתאימות, מעילי גשם, תיקים מתאימים קלים, כולם חשובים מאוד. הטרקים בטיול שלנו נעו בין הליכה קלה של מספר קילומטרים, לטרקים מאומצים של כ-20 ק"מ. הטרקים הארוכים והמאומצים (לשון הטרול והר גלדהופיגן) מתאימים למיטיבי לכת. השאר להבנתי מתאימים לכל אדם בכושר סביר.

מסלול הטיול (כל הנקודות המוזכרות הן כמו שהן מופיעות ב-GOOGLE MAPS):

יום 1 - טיסה לברגן

מאחר והטיסה לברגן עוברת דרך עצירה נוספת באירופה, ההגעה לברגן היא מאוחרת. נחתנו בברגן רק בשעה 23:00 בלילה. לכן, החלטנו להזמין מראש לינה במלון שסמוך לשדה התעופה. יש 2 כאלה, והם ממש במרחק הליכה קצר ואפשרי עם מזוודות, משדה התעופה הקטן של ברגן. אנחנו בחרנו במלון Comfort Hotel Bergen Airport הזול יותר והוא היה מצויין וכולל ארוחת בוקר.

יום 2 - טרק ULRIKEN וסיור קצר בברגן

במקור, תכננו ביום זה ליסוע לכיוון פארק FOLGEFONNA שבו רצינו לעשות מספר טרקים משמעותיים. את ברגן וסביבתה הקרובה תכננו להשאיר לסוף הטיול. תחזית מזג האוויר הראיתה שאזור הפארק גשום, ולכן שינינו את התוכנית והתחלנו מברגן. כאמור, הגמישות חשובה ומשתלמת.

בשעה תשע בבוקר, עם פתיחת דוכני השכרת הרכב, הלכתי ברגל לשדה התעופה לקחת את הרכב ששכרנו. לאחר עצירה במלון לאיסוף המזוודות, נסענו לרשת הסופרים המומלצת REMA 1000, (גם EXTRA היא טובה מאוד) כדי להצטייד להמשך הטיול. מאחר ומזג האוויר קריר גם בשעות היום, אין בעייה להשאיר ברכב אוכל שמצריך קירור כמו ביצים או גבינות, כל עוד מחנים את הרכב במקום מוצל. המחירים כמו בישראל בכללי, ויש אופציות טובות ללא גלוטן וללא סוכר אם אתם בעניין של אוכל בריא כמונו.

החלטנו להתחיל את היום בביצוע טרק על הר ULRIKEN. הטרק מתחיל ומסתיים ברכבלים שנמצאים בתוככי העיר ברגן וחוסכים עלייה וירידה תלולה. לאורך הטרק תצפיות על העיר ברגן ועל כל האזור. אורכו של הטרק כ-15 ק"מ. את מסלול הטרק ועוד פרטים ניתן לראות בקישור המצורף בתוכנת ALLTRAILS המומלצת: https://www.alltrails.com/trail/norway/vestland/ulriken-stoltzen

לפני התחלת הטרק הזמנו לינה ללילה הקרוב, בבקתה חמודה על הדרך לפארק פולגפונה בעיירה Børdal.

בסביבות שעה 11 בבוקר, החנינו את הרכב בחניון מסודר, סמוך לנקודת הסיום של הטרק שנקראת Fløibanen - Funicular Railway. החניון שבו חנינו, ואין הרבה כאלה באזור, נקרא Rosenkrantz P-hus | APCOA PARKING (החניונים בנורבגיה קצת מבלבלים מבחינת תשלום - בחלק משלמים בכניסה, בחלק רק ביציאה ואפילו אין מחסום, בחלק דרך חברת ההשכרה. בחניון הזה אין מחסום, חונים ומשלמים ביציאה במכונה אוטומטית). משם, נסענו באוטובוס מספר 12 כחצי שעה לתחנת הרכבל הדרומית Ulriksbanen. כשעלינו על האוטובוס, התברר שהתשלום רק במזומן במטבע מקומי, שלא היה לנו. נהג האוטובוס זיהה שאנחנו תיירים, חייך בהבנה, ואישר לנו ליסוע באוטובוס ללא כרטיס. בתחנת הרכבל שילמנו כרטיס לכיוון אחד כל אחד 230NOK, ועלינו לתחנת הרכבל העליונה Ulriksbanen øvre stopp שנמצאת בגובה 600 מטר. בתחנה זו יש מסעדה מזמינה בשם SKYSKRAPEREN RESTAURANT, מול נופיה היפים של ברגן - מומלץ לשבת בה לקפה ועוגה לפני התחלת הטרק:

לאחר הפסקת הקפה יצאנו לטרק, וכבר בהתחלה פגשנו באגמים קטנים פסטורליים על רקע ירוק משגע ובקתות חמודות:

רוב המשך הטרק עובר שביל מסומן היטב ברוג'ומים ענקיים, לאורך הרכס, ללא ירידות או עליות משמעותיות, כשמידי פעם מבצבצים אגמים נוספים עם נופי העיר ברגן ברקע:

לקראת סוף הטרק מתחילים לראות את הירידה לכיוון הרכבל הצפוני - חלק מהירידה תלול ובוצי ולכן נעלי טרקים הם חובה במסלול הזה. ראינו שם גם כאלה שעשו את המסלול עם נעלי התעמלות רגילות, שהפכו לשחורות לחלוטין. הירידה מעט תלולה במקומות מסויימים, אבל הנופים משגעים:

באמצע הירידה, מגיעים וחוצים אגם עם מפלוני מים נחמדים:

ואט אט מתגלים שוב נופי העיר ברגן מצידה הצפוני:

בהמשך מגיעים לשביל סלול ארוך יחסית של מספר ק"מ בירידה. השביל הזה הוא הסיבה לעשות את המסלול בכיוון המתואר ולא הפוך - במידה ותתחילו את המסלול מהנקודה הצפונית ולא הדרומית, תתחילו עם עלייה משעממת ומתישה, של מספר ק"מ בשביל סלול. מהשביל הסלול יש מספר נקודות תצפית יפות על העיר ברגן וסביבותיה עם ספסלים:

הטרק מסתיים בתחנת הרכבל העליונה Fløibanen upper station, שבה מספר מסעדות לקפה ועוגה לסיום. מהתחנה העליונה ירדנו ברכבל, לתחנת הרכבל התחתונה Fløibanen שלידה חנינו.

לסיכום - הטרק מומלץ מאוד - הוא יפה ומהווה התחלה מצויינת לביקור בנורבגיה. הטרק אינו קשה, אך בשל אורכו, כ-15 ק"מ, הייתי מגדיר אותו כבינוני.

לאחר ארוחת ערב בעיר ברגן, נסענו מזרחה כשעה לבקתה שהזמנו מראש בעיירה Børdal. בחרנו בעיירה זו כי היא סמוכה לאתר הראשון לביקור ביום הבא. את הסיור בעיר ברגן עצמה השארנו לסוף הטיול, כי היינו עייפים אחרי ימי הטיסות והטרק.

יום 3 - נסיעה לפארק הלאומי FOLGEFONNA (100 ק"מ, שעתיים נסיעה, מעבורת אחת)

בהתאם לתחזיות מזג האוויר באפליקציה YR.NO, התעוררנו ליום סגרירי, והתחלנו/המשכנו בנסיעה במגמה מזרחה לכיוון פארק FOLGEFONNA.

בדרך לפארק התחלנו להיחשף ליופיה של נורבגיה (לא צריך הרבה - כל מבט מהמכונית והכביש הם תמונה בפני עצמה...). עצרנו במספר מפלים פסטורליים שנמצאים ממש על הדרך, הראשון בהם ממש סמוך לעיירה Børdal שבה ישנו:

המפל האחרון Steinsdalsfossen כבר נמצא בתחומי הפארק FOLGEFOONA, שמשתרע על שטח של כ-500 קמ"ר. הפארק כולל 3 קרחונים על שטח של כ-200 קמ"ר - כיפת הקרח השלישית בגודלה בנורבגיה, בעובי מרבי של כ-400 מטר. הנקודה הגבוהה בפארק היא בגובה של 1,700 מטר, וזוכה למשקעים של 55 ס"מ בשנה - אחד המקומות הרטובים ביותר בנורבגיה. בפארק יש מספר אתרי חובה למבקר בנורבגיה.

לאחר נסיעה קצרה מהמפל האחרון, חצינו עם הרכב בשיט של כחצי שעה במעבורת Tørvikbygd ferjekai את הפיורד Hardangerfjord. החצייה הראשונה על גבי מעבורת בנורבגיה הייתה מעניינת - כמה קל, אפקטיבי ופשוט! עם הירידה מהמעבורת נסענו כחצי שעה נוספת אל Bondhusdalen Parkering, שבו חנינו לביצוע טרק קצר של כ-5 ק"מ, הלוך חזור לאגם BONDHUS. הטרק קליל ומתאים לכל אחד. מזג האוויר היה סגרירי, אבל האוויר הצלול היה מזמין לחילוץ עצמות מתבקש, מול נופים יפהפיים ופסטורלים. ואנחנו גם עם מעילי גשם וגם עם גישה חיובית:

עם ההגעה לאגם, מומלץ להמשיך עם השביל ימינה עוד כמה מאות מטרים לזוויות ותצפיות נוספות של האגם:

עם סיום הטרק, נסענו כחצי שעה לכיוון העיירה ODDA. היבט מעניין ואופייני לנורבגיה, שפיתחה רשת מנהרות מתוחכמת לחיבור העיירות הרבות שנמצאות משני צידי הפיורדים והקרחונים, היא שהכביש בו נסענו היה מנהרה שעברה ממש מתחת לכיפת הקרחונים הגדולה של הפארק.

העיירה ODDA נמצאת על שפת הפיורד הרדנגר, הרביעי בגודלו בעולם. סמוך אליה, נמצא אתר ה-Trolltunga, המזמן לאזור מטיילים ותיירים מכל רחבי העולם. מבחינת לינה, אנחנו בחרנו בדירת AIRBNB ענקית בעיירה Eitrheim הסמוכה, שכללה מרפסת צופה לפיורד, ומטבח מאובזר לארוחות ערב אינטימיות בבישול עצמי. התמקמנו בדירה לשני לילות - חשוב לישון סמוך לטרק הטרולטונגה ולאודה לפחות שני לילות, כדי שאפשר יהיה להתחיל את הטרק מוקדם, ולהגיע למנוחה יחיסת מהר לאחר הטרק הארוך:

https://www.airbnb.com/rooms/1147947867083698314?source

אני בדרך כלל נמנע מלרשום ביקורות רעות, אבל במקרה הזה אחרוג ממנהגי. לארוחת, ערב ביקרנו במסעדה שתוארה במספר מקומות כמסעדה הטובה ביותר באזור ODDA, ונקראת Ferskvaren AS. שם גם פגשנו עוד ישראלים מטיילים ש"נשלחו" למסעדה הזו. האוכל היה יקר להחריד, ולא באיכות שהיית מצפה ממסעדה "מתיימרת" ואפילו פחות מזה. כדאי להימנע.

 יום 4 - טרק TROLLTUNGA

היום הוקדש לאחד הטרקים הידועים בנורבגיה, המוביל למדף סלע הנקרא TROLLTUNGA – לשון הטרול. הטרק "המקוצר" הוא כ-23 ק"מ הלוך חזור. הטרק מתחיל בגובה כ-850 מטר, ובשיאו מטפס לגובה 1,200 מטר. שעת הטיפוס הראשונה היא הקשה יותר, ולאחר מכן הטרק הוא מישורי יחסית. חובה להתחיל את הטרק מוקדם בבוקר בשל אורכו. מדף הסלע, שנקרא בנורבגית TROLLTUNGA שפירושו "לשון הטרול", נמצא בגובה של כ-1,100 מטר מעל פני הים, כשהתהום המפחידה מתחתיו נמצאת בעומק של כ-750 מטרים. מדף הסלע צופה על אגם RINGELDAL הצבעוני הנמצא ממש מולו. תיאור מפורט של הטרק אפשר למצוא כאן: https://www.alltrails.com/trail/norway/vestland/trolltunga-fra-p3.

לוגיסטיקה - כדי להגיע להתחלת הטרק יש מספר אופציות או תהליכים שמוסברים באתר הבא שדרכו גם מזמינים את החניות וההסעות: https://trolltunga.com/. הכביש המטפס לנקודת ההתחלה נמצא כרבע שעה נסיעה מהעיירה ODDA. אפשרות ראשונה היא חנייה בחניון P2 ללא הזמנת מקומות, ומשם לקחת אוטובוס לחנייה P3 שממנה מתחילים. בשום פנים ואופן לא להתחיל בהליכה ולסיים בהליכה מחניון P2 - האוטובוס חוסך 3 ק"מ של עלייה וירידה תלולה בהלוך ובחזור. אם החלטתם לחנות בחניון P2, צריך להזמין הרבה זמן מראש את המקום באוטובוס לשעה הראשונה הזמינה בבוקר. חובה להגיע מוקדם בבוקר עם פתיחת החניון P2 בשעה 6:30 - כשהוא מתמלא אין שום אופציה לעשות את המסלול ותצטרכו לחכות ליום אחר. אפשרות שנייה היא חנייה בחניון העליון P3 - זו האופציה הכי טובה, אבל היא תלויה ביכולת התכנון ומזג האוויר, כי בחניון רק 30 מקומות במחיר של 600 NOK לרכב ליום, אז צריך להזמין הרבה זמן מראש. אני הזמנתי את החנייה לשלושה ימים - יום הטרק המתוכנן ועוד הזמנה ליום לפני ויום אחרי, כדי לאפשר גמישות לפי מזג האוויר. יומיים לפני ביטלתי את ההזמנות המיותרות וקיבלתי החזר כספי ללא בעיות או שאלות. מומלץ, אבל האפשרות של P2 ואוטובוס ל-P3 מצויינת גם היא. האפשרות להזמין אוטובוס או חנייה נפתחת כמה חודשים לפני תחילת העונה, אז צריך להיות על זה ומיד כשהאפשרות נפתחת להזמין - לא לשכוח!!!! זה חובה כדי שתוכלו לבצע את הטרק בצורה נוחה ובזמן המתאים לכם. צוות המקום עונה לאימיילים גם מחוץ לעונה אם יש שאלות. טיפ נוסף - תמצאו את היום הנכון מבחינת מזג האוויר לעשות את הטרק, גם אם צריך לשנות את תוכנית הטיול. ההבדל בין יום מעונן או גשם טורדני לבין יום שמש הוא תהומי מבחינת ההנאה מהמסלול המטריף הזה.

מהלך הטרק - כאמור, הגענו מוקדם לכביש המטפס לתחילת הטרק. חשבנו שנהיה ראשונים אבל לא כך - כבר בשעה 7 בבוקר החניונים היו כמעט מלאים, כולל חניון P2 הגדול. לכן שוב אני מדגיש - להזמין מראש ולהגיע מוקדם!!!!

מלאי התרגשות יצאנו לטרק, שבתחילתו עובר מספר גשרים במישור מעל מים זורמים. הנוף משגע, ומזג האוויר מושלם לטיול ארוך בדיוק כפי שהאפליקציה "הבטיחה". לאחר כק"מ, מתחילים את העלייה הגדולה של המסלול. מכיוון שרק התחלנו, אנחנו עולים אותה יחסית מהר. מדובר בעלייה של כ-700 מטר גובה על פני ק"מ אחד. העלייה יחסית קשה, אבל לא להתייאש - כבר בסופה מגיעים לאזור מכוסה שלוגיות ואגמים קטנים ויפים מול נופי פסגות מושלגים - תענוג:

לאחר הפסקה קצרה בסוף העליה (עברנו רק 3 ק"מ מהמסלול...), המשכנו במסלול, עם נוף מהמם משובץ שלוגיות ואגמים, ועם עליות וירידות קצרות יחסית:

בשלב מסויים הנוף נפתח לעומק ולמרחקים, ואגם RINGELDAL מתגלה בתחתית ערוץ הפיורד. השילוב של הצבעים הייחודיים של האגם, אל מול קירות המצוקים והפסגות המושלגות, והירוק שמסביב, פשוט מושלם (ועוד לא הגענו לעיקר...):

השביל עובר כק"מ לאורך המצוק הצופה לאגם, ומשם מתחיל לעקוף את המצוק על מנת להגיע לנקודת ה-TROLLTUNGA. במהלך המעקף הולכים על שלג או בסמוך אליו מספר פעמים:

ואז, לאחר מעל 10 ק"מ הליכה...

מגיעים לתור הארוך של אלו שמחכים לעלות ולהצטלם על לשון הטרול. להערכתי כשהגענו, והיינו שם מוקדם, כבר היה תור של לפחות שעה וחצי. מסתבר שיש רבים שיוצאים למסלול בערב, ישנים באוהל באזור המותר, וקמים בבוקר לתצלום הייחודי. ראינו במקום הצעות נישואין, צילומי דוגמניות מקצועיים, בנות שהחליפו בגדים לשמלות ערב לצורך התצלום, ועוד כהנה וכהנה. וכולם מחכים בסבלנות ובשקט אירופאי לתורם.

החלטנו שאנחנו לא מחכים את התור הארוך. המקום יפהפה ומרשים גם בלי ללכת על לשון הטרול עצמה, ואפשר ליהנות מעוצמתו ולהצטלם על הרקע שלו מזויות שונות, גם בלי לחכות תור ארוך:

טיפ חשוב - כעשרים מטרים מתחת ללשון הטרול המפורסמת, יש עוד לשון, פחות מפורסמת. תרדו אליה ותשבו שם להפסקה ולצילומים נוספים. הירידה עוברת באותו המקום של הירידה ללשון הטרול, אבל אם תסבירו לאנשים שאתם לא עוקפים אותם ללשון הטרול, אלא ממשיכים הלאה, הם יתנו לכם לעבור. הנוף מהלשון התחתונה יפה גם הוא, והתור אליה קצר, אם בכלל:

לאחר הפסקה של כשעה במקום המדהים הזה, הגיע הזמן לחזור בחזרה. לפנינו מעל 10 ק"מ, אבל אנחנו מרוצים ושמחים, לאחר שביקרנו באחד המקומות עם הנופים היפים בעולם. את הדרך חזרה עשינו עם הרבה יותר הפסקות, תוך שיחות מהנות עם ההולכים בדרך מכל קצוות עולם. אם לא השגתם חנייה בחניון P3, שימו לב שהאוטובוס האחרון לירידה לחניון P2 יוצא בשעה 7 בערב - אסור לפספס אותו...

לסיכום חשוב להגיד - מדובר בטרק ארוך ומאומץ, והוא למטיבי לכת. אבל - הוא הטרק הכי יפה שהייתי בו עד היום ולכן בהחלט שווה את המאמץ. אם אתם מיטיבי לכת בכושר סביר, תצאו במזג האוויר הנכון, מאורגנים עם מים ואוכל וביגוד מתאים, תהיו נחושים, ותרימו את הראש כל הדרך כדי להינות מהטבע המדהים הזה - תהיו בסדר. אין על התחושה לאחר סיום טרק מהנה ומספק כמו זה.

יום 5 - נסיעה צפונה ושיט פיורדים בעיירה FLAM (300 ק"מ, 4 ש' נסיעה)

בבוקר הזה החלטנו על יקיצה טבעית לאחר הטרק הארוך. יצאנו יחסית מאוחר ממקום הלינה, כשהמגבלה היחידה שאנחנו מחויבים אליה הוא המועד האחרון (13:00) ליציאה לשיט הפיורדים מהעיירה FLAM. בדרך ל-FLAM עברנו בנקודות הבאות:

תצפיות על מצוקי הפיורד והמים האינסופיים הזורמים דרכם, והשתקפות ההרים במים:

מנהרות ארוכות וענקיות, שבאחת מהן הייתה אפילו כיכר בעומק האדמה, ואחת נוספת עברה מתחת למימי הפיורד:

לאחר כשעתיים נסיעה עצרנו לביקור קצר במפל Vøringsfossen הסמוך לכביש:

משם נסענו כחצי שעה לנקודת התצפית Stalheim Panoramic Terrace. הנקודה נמצאת בתוך שטח גנים של מלון יוקרתי. צריך לעבור בלובי ולבקש בנימוס ללכת לנקודת התצפית, ושם לסייר במרפסת התצפית ולראות את הנוף היפה מכל מיני זוויות:

משם נסענו כחצי שעה נוספת לעיירה FLAM, התלבשנו בחליפות נגד הקור ובחגורות הצלה, ויצאנו בשיט על גבי סירה מהירה, לעומק לשונות הים היוצרות את הפיורדים. השיט האחרון יוצא בשעה 13:00 ועולה 1,010 NOK לאדם בהזמנה באתר https://www.fjordsafari.com/activities/summer/fjordsafari-extended. בחרנו בשיט מהסוג הזה לחקור את הפיורדים, כי הוא מאפשר כיסוי שטח גדול יותר בזמן קצר (מדובר בסירות מהירות). כמו כן, השיט מתבצע בקבוצה אינטימית של עד עשרה אנשים, ומאפשר קרבה אינטימית יותר למצוקים, ליישובים ולמפלים, מאשר הספינות הגדולות. השיט היה מצויין, עם מדריכה מנוסה והסברים מעניינים על גאולוגיה, היסטוריה, התפתחות היישובים, סיפורי עם וכדומה. השיט גם עבר בפיורד הצר ביותר בנורבגיה Nærøyfjord שהוגדר כאתר מורשת עולמית:

אם בחרתם באופציה הזו, מומלץ לשבת בשורה הראשונה, כדי לחוות מקרוב את Laegdafossen waterfall שאליו מתקרבים עד כדי מטר מחיבור המפל הגבוה למימי הפיורד.

לאחר השיט, חזרנו מערבה כחצי שעה לעיירה GUDVANGAN הנמצאת בקצה הפיורד הצר Nærøyfjord. בעיירה ביקרנו בכפר ויקינגי ונסענו מעט לאורך כביש 241 שעובר בצמוד לפיורד. הכפר הויקינגי היה מיותר לחלוטין ויקר יחסית למה שמקבלים - לא לחינם הוא מוקף בחומות גבוהות, כך שאתה לא רואה מה אתה מקבל לפני שאתה משלם... אם כבר נכנסתם, אפשר להתנסות בקליעה בחץ וקשת ובזריקת גרזן (מיותר כבר אמרנו?...). לנו באזור FLAM.

 יום 6 - דרכי נוף Aurlandsfjellet ו- Sognefjellet (250 ק"מ, 5 ש' נסיעה, מעבורת אחת)

אקדים ואומר - למרות שביום הזה מדובר בעיקר בנסיעה ברכב ותצפיות ועצירות מול נוף מדהים, זה היה אחד הימים המיוחדים. תצורות הנוף של האגמים, הפסגות המושלגות, הפיורדים, העומק האינסופי של שלהם - הכל פשוט תאווה לעיניים משתאות מול יופי אינסופי. סעו לאט, תספגו את הטבע המדהים, ותעצרו בכל פינה שבא לכם. לכו ברגל לאגם או אזור מושלג. ואם הבאתם ערכת קפה (חובה!...) אז בכלל יהיה לכם יום מושלם.

המסלול של דרך הנוף הראשונה, Aurlandsfjellet, מתחיל לאחר נסיעה של רבע שעה מ-FLAM בה ישנו. מדובר בדרך נוף מכוסה שלגים באורך של כ-50 ק"מ, העוברת במעברי הרים בגובה של כ-1,300 מטרים. תיאור מלא של המסלול, כולל מפה ומקומות עצירה מרכזיים, ניתן למצוא כאן - https://www.nasjonaleturistveger.no/en/routes/aurlandsfjellet. המסלול כולל את נקודת התצפית המפורסמת Stegastein:

עם סיום הנסיעה בדרך הנוף הזו, נסענו כשעתיים, כולל מעבר על מעבורת, עד לעיירה GAUPNE. בעיירה זו מתחילה דרך הנוף הבאה - Sognefjellet. גם דרך זו היא בעיקר דרך נוף מושלגת ואורכה כ-100 ק"מ. במסלול זה עובר הכביש הגבוה ביותר בצפון אירופה בגובה כ-1,400 מטרים. כ-20 ק"מ לפני סופו, ומימינו, נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בצפון אירופה - פסגת הר GALDHOPIGGEN שאליה נטפס למחרת:

להלן מספר תמונות מהדרכים האלו, שאותן עשינו בתוך עננים ביום סגרירי (את הימים השמשיים תמיד שומרים למסלולי הליכה...):

הרוגע ביום הזה, שעיקרו נהיגה איטית מול נופים מדהימים, היה חשוב לקראת יום מאומץ למחרת. התמקמנו לשני לילות בעיירה LOM, בוילה מדהימה שממוקמת על צלע גבעה - קיבלנו קומה שלימה שצופה לנוף ירוק מכל חלון, בבית של זוג מבוגר ומקסים - מומלץ ביותר, סיום מושלם ליום רגוע עם נופים יפהפיים:

https://www.airbnb.com/rooms/36842512?source

יום 7 - טיפוס לפסגת הר Galdhøpiggen

 את היום הזה הקדשנו לטיפוס לפסגת ההר הגבוה בנורבגיה ובצפון אירופה. נקודת היציאה היא מהמלון Juvasshytta, בגובה 1,850 מטר, שהוא מקום יפה בפני עצמו. במהלך הטיפוס מגיעים לפסגת ההר בגובה 2,500 מטר. אורך הטרק הלוך חזור כ-11 ק"מ, ולכן אינו מוגדר כקשה. עם זאת, חלקו מצריך הליכה על קרחון לא יציב, בליווי מדריך מקצועי, תוך קשירה הדדית של כל הקבוצה בחבל טיפוס ארוך וברתמות וקריבינרים לצורך אבטחה. הזמנת הטרק וההדרכה מראש באתר https://booking.visbook.com/en/5210. עלות הטרק 380 NOK לאדם, הוא יוצא בשעה 10:00 בבוקר מהמלון, ולוקח כ-6 שעות הלוך חזור. הטרק יוצא בכל מזג אוויר, אבל כמובן שמומלץ לתזמן ליום עם מזג אוויר סביר או טוב. צריך להגיע לטרק לבושים היטב, ועם ביגוד הליכה מתאים לקור, בעיקר מבחינת נעליים וביגוד חם.

תחילת הטרק נמצאת כשעה נסיעה מהעיירה LOM. כשמגיעים למלון, כבר נתקלים בנוף פסגות מושלג ויפהפה:

אגב, אנחנו בחרנו לא לישון במלון האלפיני שממנו יוצא הטרק, בגלל המחירים הגבוהים יחסית והתנאים הבסיסיים בו (מלון אלפיני). אבל, זו יכולה להיות אפשרות טובה למי שרוצה לחוות לינה בגבהים.

סמוך למלון יש נקודת התכנסות, שבה מקבלים את כל הציוד הנדרש. בנקודה זו ראינו שמצטרפים אלינו ילדים, ואפילו כלבים שהגיעו עם בעליהם:

התחלקנו לקבוצות עם מדריכים, ויצאנו לדרך. בשלב הראשון, מדובר בהליכה רגילה על תוואי אלפיני מישורי יחסית. המדריכים מושכים קדימה ולא מותירים זמן לתמונות ועצירות, וצריך לשמור על קצב. הם אומרים בתחילת המסע, שמי שלא עומד בקצב נשאר מאחור ויצטרך לחזור עצמאית לנקודת הפתיחה, או לחכות לחזרת הקבוצה (השביל די ברור והמלון תמיד ברקע בשלב הזה). אנחנו מרוכזים בהליכה, ולאחר כשעה מגיעים לקרחון שאותו צריך לחצות מחוברים אחד לשני. המדריכים מכינים את הציוד, ואנחנו בהפסקה קצרה למנוחה ותמונות לפני השלב העיקרי:

לאחר כחצי שעה מנוחה, אנחנו נקשרים אחד לשני, ומתחילים הליכה על קרחון העד. הסיבה לאבטחה, נובעת מזה שהקרחון משתנה תדיר, ולעיתים נפערים בו סדקים חדשים. הקשירה מבטיחה שכולם יחזרו בשלום גם אם זה יקרה. גם כאן, המדריכים מושכים קדימה ולא נותנים הנחות. הם מעדיפים שהקבוצה תחצה את הקרחון בקצב מהיר בלי עצירות על קרחון שאינו יציב, לפחות בפוטנציאל. למרות הקצב המהיר, החוויה מעצימה, הנוף והסביבה יפים, השלג לבן כשלג, ואני מוצא זמן להוציא את הטלפון לכמה תמונות מתבקשות:

לאחר כחצי שעה של הליכה פסטורלית על הקרחון, המדריכים מודיעים שעלינו לחצות נחל, שהתחיל לזרום לאורך הקרחון עם הפשרת השלגים. לפני שאנחנו מבינים מה קורה (אנחנו קשורים אחד לשני אז פשוט ממשיכים) אנחנו טבולים עד המותניים (תלוי בגובה של כל אחד ואחד...) במים קפואים. המדריכים לא עוצרים, וחייבים למשוך קדימה כדי שנסיים את זה. ההליכה בתוך שלג עמוק וקפוא, שחלקו מים זורמים וקפואים, קשה פיזית ומנטלית. איכשהוא אנחנו מעודדים אחד את השני ועוברים את זה, ומגיעים לאחר כשעה, לקרקע הבטוחה שנמצאת בקצה קרחון העד, קרוב לפסגת ההר. שם אנחנו נרגעים, אוכלים משהו, ומחממים את כפות הרגליים והידיים כמעט ללא הצלחה. אנחנו מתכוננים להמשיך הלאה, ונהנים מהנוף האלפיני שמסביב:

העלייה לפסגת ההר היא עצמאית, ולוקחת כחצי שעה. הנוף לאורך הטיפוס ומסביבו יפהפה ומושלג. אבל ביום הספציפי הזה, מזג האוויר מעונן ולא רואים הרבה...

לאחר כשעה טיפוס הלוך חזור, אנחנו נקשרים שוב ומתחילים בדרך חזרה. גם כאן המדריכים לא נותנים הנחות ומושכים קדימה. אנחנו בירידה אז הקצב אפילו מהיר יותר. את הנחל הזורם חצינו ממקום אחר יותר שפוי:

לאחר כשעה אנחנו מגיעים יבשים יחסית, לקצה הקרחון הקרוב יותר למלון. משם המדריכים משחררים את כולם לחזרה עצמאית. אנחנו צועדים לאט ובהנאה את הדרך, המסומנת ברוג'ומים גבוהים, חזרה למלון. עכשיו יש יותר זמן ליהנות מהנוף, וגם לתמונות:

בערך בשעה ארבע אחר הצהריים, אנחנו מסיימים את המסלול ומחזירים ציוד. כשנאחנו נרגעים ליד המלון מול נוף אלפיני, אנחנו מנסים לסכם את החוויה הייחודית הזו - האם נהנינו או סבלנו? האם היינו עושים את זה עוד פעם? האם היינו עושים את זה אם היינו יודעים שנטבול בנחל קפוא בדרך?...

התשובה שלנו כזוג אינה מוחלטת, אבל דבר אחד בטוח - לעולם לא נשכח את החווייה המעצימה הזו, ששנינו מחשיבים אותה לחווייה של פעם בחיים.

אם אתם זוג הרפתקני, בכושר טוב, ההמלצה שלי היא לצאת ולעשות את המסלול, כמובן במזג אוויר ללא גשם ועם ראות סבירה. להערכתי, קשה יהיה למצוא מקום דומה, שמצד אחד יאפשר את המגע עם ההליכה האלפינית, וחציית קרחון מצד אחד, ומצד שני יהיה בלי סיכונים מיותרים, וברמה שאנשים כמונו יכולים לעמוד בה.

משם נסענו ישירות לוילה ב-LOM. בדרך ראינו את כל הנוף שפספסנו בבוקר בנסיעה לתחילת הטרק, בגלל ענני הבוקר שכיסו הכל בתחילת היום:

עם ההתמקומות חזרה בוילה ב-LOM, הבנו שאכן זה היה חכם לקחת מלון סמוך להר לשני לילות (לפני ואחרי הטיפוס). מנוחה וקפה חם בשעת ערב מוקדמת, על מרפסת מול נוף יפהפה ופסטורלי, היא סיום מתוק ומתבקש ליום מאומץ, חוויתי ועוצמתי:

יום 8 - רפטינג על נהר Sjoa ונסיעה צפונה (300 ק"מ, 4 ש' נסיעה)

במקור, היום הזה תוכנן לרפטינג ולאחר מכן נסיעה בדרך הנשרים ודרך הטרולים המפורסמות שעוברת על כביש 63, עד ללינה בעיירה Åndalsnes. אבל, שבועיים לפני שהגענו, החלק שנקרא דרך הטרולים נחסם לתנועה בשל מפולת סלעים. ניתן היה להגיע עד התצפית המפורסמת Trollstigen Utsiktpunkt שנמצאת בערך באמצע דרך הטרולים, ואז לחזור חזרה באותה הדרך. החלטנו לוותר על זה וליסוע ישירות צפונה, עם לינה על הדרך.

את היום התחלנו ברפטינג אתגרי של כ-3 שעות בנהר SJOA, המבוצע על ידי חברת Sjoa Rafting AS. הם גם מציעים רפטינג אתגרי יותר ברמה 4/5, אבל אחרי הטיפוס האלפיני ביום הקודם הרגשנו שאנחנו לא צריכים את זה... עלות הרפטינג כ-1,500 NOK בשיא העונה, בהזמנה מראש באינטרנט. אנחנו הזמנו ברגע האחרון ולא הייתה בעייה. נקודת התחלת הרפטינג היא כשעה נסיעה מזרחה מ-LOM. הרפטינג היה מרענן וכיפי, לא קשה מידי אבל פעיל, המדריכים היו מצויינים והנוף יפהפה. מומלץ כהתרעננות בדרך לאזור הבא בטיול, הצפוני יותר.

עם סיום הרפטינג נסענו עוד כ-3 שעות צפונה כדי לקצר טווחים לכביש האטלנטי המפורסם. בדרך נדלקה לנו נורה של "חסר שמן במנוע". חששנו שהנה הסתבכנו. אבל, בשיחה עם שירות הלקוחות של חברת ההשכרה, הציעו לנו לרכוש שמן בתחנת הדלק ולהוסיף, במקום להחליף רכב שזה יותר מסובך. וכך היה (פעמיים במהלך הטיול). את הקבלות שמרנו כדי לקבל החזר.

התמקמנו בסמוך לעיירה Sunndalsøra, בבית חווה מקסים ומבודד, שקצת היה קשה למציאה, אבל השתלם. הבעלים הדליק FIRE PIT בערב, אפשר מגע עם הסוסים והכלבים הרבים בחווה, הסביר על האזור ועל נורבגיה בכלל, ונתן המלצות ליום שלמחרת. מומלץ:

https://www.airbnb.com/rooms/50411924?source

יום 9 - דרך הנוף Aursjøvegen והכביש האטלנטי (400 ק"מ, 7 ש' נסיעה, מעבורת אחת)

היום תכננו ליסוע ישירות לכביש האטלנטי ואז לאלסונד. המארח בחווה המליץ לנו לבצע מעקף מסויים, בדרך שנקראת Aursjovegen. מדובר בדרך נוף של כ-100 ק"מ, מעגלית משהו, שעוברת בין העיירה Sunndalsøra הסמוכה לבית החווה, ועד לעיירה Eresfjord. הדרך בעצם מדרימה ואז מצפינה חזרה:

זה מאריך את הדרך בכשעתיים נוספות, אבל הוא ממש התעקש שזה מומלץ ליסוע משם. ההמלצה התבררה כנכונה - הדרך הייתה שונה מהנופים האחרים בנורבגיה, רובה דרך כבושה ולא כביש סלול, סמוכה לאגמים ובגבהים מושלגים. מאחר והיה יום שמש, השתקפות ההרים באגמים הייתה יפה ומתעתעת כאחד. יכולנו אפילו לעצור להתחרדנות על שפת אחד האגמים, כמו רבים אחרים. פרטים נוספים על הדרך ניתן למצוא באתר הבא: https://www.visitaursjovegen.no/english, ולהלן כמה תמונות מהנופים בדרך:

מקצה הדרך הזו נסענו עוד כשעה וחצי עד לעיירה Kristiansund, ולאחר כחצי שעה נוספת, הגענו ל"נקודת הפיתול" המפורסמת של הכביש האטלנטי. שימו לב שבכל האזור הזה, החל מ-Kristiansund ועד אלסונד, יש מצלמות מהירות. לפני הנסיעה על נקודת הפיתול של הכביש, עצרנו לחילוץ עצמות ותמונות מתבקשות של הכביש שכאילו לא השלימו אותו - יש מסלול הליכה קצר שנמצא רגע לפני שמגיעים לגשר המפורסם, עם חנייה מסודרת ובית קפה. להבנתי, המקום הוא OVERATED ואין הרבה מה לעשות בקרבת הנקודה הספציפית. אבל כל הנסיעה בכביש האטלנטי היא שונה מהנוף ה"פיורדי" בנורבגיה, ובעלת ייחודיות משל עצמה. מתאים יותר לחובבי הנהיגה והנופים:

מהכביש נסענו עוד כשלוש שעות, עד לעיירה ALESUND שנדמה שהיא נמצאת בסוף העולם. בדרך עברנו בשיט מעבורת ארוך של מעל חצי שעה, שנקרא E39 או Molde-Vestnes. במעבורת זו יצאנו פעם ראשונה מהרכב, והתרווחנו באולם הישיבה על קפה ונשנוש במהלך השיט. נחמד. בעיירה התמקמנו במלון, שלטעמינו היה מצויין ומומלץ מבחינת מיקום קרוב למסעדות ולנמל: Thon Hotel Ålesund. חדרי המלון בסיסיים אבל צופים לנמל ולים:

ארוחת ערב אכלנו במסעדה פשוטה שהפתיעה לטובה - The Real American Steakhouse.

יום 10 - טרק לתצפית Sukkertoppen ונסיעה בדרך הנשרים עד LOEN (200 ק"מ, 4 ש' נסיעה)

קמנו לבוקר סגרירי משהו, ויצאנו לחלץ עצמות אחרי ימי הנסיעה הארוכים ביומיים הקודמים. נסענו נסיעה קצרה לאי הקטן והמבודד HESSA (אומנם אי אבל מחובר לאלסונד בגשר קצר), וביצענו טיול קצר של שעתיים, כ-4 ק"מ הלוך חזור, לנקודת תצפית על האזור שנקראת Sukkertoppen. את פרטי ומסלול ההליכה ניתן לראות כאן:

https://www.alltrails.com/trail/norway/more-og-romsdal/sukkertoppen

נקודת התחלת המסלול הייתה ממש בתוך שכונה מיושבת בין הבתים. בשלב הראשון הולכים בעובי היער, ואז מגיעים לתצפית 360 מעלות על כל האזור. ההליכה במסלול לא הייתה קשה. מאחר והיה יום ראשון, ראינו גם משפחות וילדים שעולים לתצפית שנמצאת בחצר האחורית של הבית שלהם.

אם אתם עושים את המסלול הזה, תמשיכו עד לקצה שלו לתצפית 360 מעלות מול נוף אינסופי.

מאחר והיה יום סגרירי מעט, כשהיינו בפסגה, בשלב מסויים חלק גדול מהנוף כוסה בעננים רבים. כבר החלטנו לרדת חזרה, אבל אז ראינו את כל המקומיים מתיישבים לתצפית סבלנית למרות העננים. התיישבנו גם אנחנו, וראינו אט אט את העננים מתפזרים ואת הנוף נפתח שוב מסביבנו - מחזה יפה בפני עצמו.

לאחר סיום ההליכה, חזרנו למלון לאסוף את המזוודות, והתחלנו בנסיעה דרומה. מכאן מתחילה בעצם הנסיעה ההדרגתית שלנו חזרה לברגן, אבל בדרכים אחרות מאשר אלו שהביאו אותנו עד כה. זו הסיבה המרכזית שהעדפנו לבצע את המסלול בצורה הזו - לא חוזרים כמעט בכלל על אותה הדרך פעמיים, ובעצם זהו מסלול מעגלי שיוצא וחוזר לברגן.

נסענו כשעתיים לכיוון העיירה ELSDAL, ובעצם התחברנו לכביש 63 שמהווה את דרך הטרולים ודרך הנשרים. דרך הטרולים סגורה, אז המשכנו דרומה ועברנו בדרך הנשרים היפהפיה - Ørnesvingen - שעוברת מעל ובקצה הפיורד המפורסם Geirangerfjorden:

המשך הדרך על כביש 63 לא פחות יפה, ועובר בין נופים מושלגים ואגמים פסטורלים:

בסמוך לכביש 63 נמצאת נקודת התצפית הגבוהה והמפורסמת Dalsnibba Utsiktspunkt שעברנו לידה. מכיוון שהיה מעונן לא נכנסנו אליה, אבל היא מאוד מומלצת לביקור.

כביש 63 מסתיים בצד הדרומי עם החיבור שלו לכביש מספר 15. אם תפנו שמאלה, תגיעו לכניסה לדרך נוף מומלצת נוספת קצרה באורך 30 ק"מ בלבד, שכדאי ליסוע דרכה, במקום על הכביש ה"מהיר" מספר 15. להלן תיאור ומפת הדרך שכדאי לעבור בה (ממזרח למערב במקרה שלנו) ושבסופה נמצא המפל Øvstefossen שכדאי לעצור בו:

https://www.nasjonaleturistveger.no/en/routes/gamle-strynefjellsvegen

מהמפל נסענו עוד כשעה והתמקמנו בסמוך לעיירה LOEN לשני ימים ושלושה לילות. בעיירה עצמה לא היו מקומות אטרקטיביים במחירים סבירים, ואז במקרה נפלנו על בקתת עץ מקסימה בהרים בעיירת הסקי STYRN. הבקתה הייתה מאובזרת באופן מלא ועם מרפסות בשתי הקומות. השהייה בבקתת הרים לשלוש לילות הייתה חוויה בפני עצמה - מומלץ מאוד:

https://www.airbnb.com/rooms/1165247667863625072?source

יום 11 - LOEN VIA FERRATA

את יומנו הראשון באזור LOEN הקדשנו לפעילות טיפוס המצוקים VIA FERRATA - פעילות זו מאפשרת טיפוס מצוקים בגובה, בצורה מאובטחת ובטוחה עם הדרכה צמודה. לפעילות יש כל מיני רמות - אנחנו בוגרי פעילות מהנה דומה ברמה הבסיסית A/B בהרי הרוקי הקנדיים, ורצינו לחוות אותה שוב בנורבגיה. ממש בתוך העיירה LOEN יש פעילות כזו שזמינה בהזמנה מראש ובמחיר 1,700 NOK לאדם באתר https://www.loenskylift.no/viaferrataloen. הפעילות יוצאת ממרכז העיירה ומתחילה בשעה 10:00 בבוקר למשך 6 שעות. נורבגיה בעקרון היא מקום אידאלי לפעילות מהסוג הזה, בגלל קירות המצוקים הגבוהים והישרים הנישאים מעל הפיורדים, ויש הרבה מסלולים כאלה בכל רחבי נורבגיה. פעילות ה- VIA FERATTA ב-LOEN נחשבת לקלה ברחבי נורבגיה, ולכן בחרתי בה. אבל, גם במסלול הקל ביותר היא מגיעה בחלקים ממנו לרמה C, והטיפוס הוא מגובה אפס לגובה 1,000 מטרים. רמה C קשה יותר, אבל עדיין לא מגיעה לרמה D, שבה המשתתפים נדרשים לטפס בזווית שלילית (בעצם לטפס על תקרה, גם אם לא ישרה...).

הפעילות יוצאת מחנות שהיא מרכז ספורט, שיש בו את כל הציוד המקצועי המתאים לפעילויות ספורט שונות באזור - Loen Active AS:

לפי המלצת המדריכים שכרנו כפפות ונעליים מקצועיות, כדי להקל על ביצוע המסלול (חובה!!!). קיבלנו רתמות וקסדה מתאימות, ויצאנו לדרך.

בשלב הראשון אנחנו הולכים כ-700 מטרים לתחילת המסלול, עד סמוך לסקייליפט שעולה לקצה המצוק. אנחנו לא עולים בסקייליפט, אלא מטפסים את כל המצוק ברגל. בקצה המצוק מחכה לנו נוף של כל האזור, בית קפה למנוחה, וסקייליפט כדי לרדת למטה (כלול במחיר הפעילות). היום היה חמים עם שמש מליאה, ואנחנו הולכים מלאי ציפיה לקראת ההרפתקה החדשה.

ואז מגיע החלק שלא מספרים עליו ב"ברושורים". ק"מ נוסף של עלייה תלולה בהליכה רגלית על שביל סלול, לפלטפורמה של תחילת הטיפוס עצמו. מדובר בעלייה תלולה מאוד, ומכיוון שאין מדרגות, היא קשה ומתישה. אנחנו משלימים אותה בהצלחה, ומגיעים לפלטפורמה שממנה כבר רואים נוף יפהפה מסביב:

לאחר הפסקה קצרה, מבצעים הדרכה מקצועית על הטיפוס, ומטפסים קטע קצר, שבעזרתו המדריכים מפצלים את הקבוצה ל"חזקים" ול"חלשים". אנחנו ב"חזקים" כי כבר יש לנו נסיון, ויוצאים לדרך ראשונים. בנוסף, המדריכים מראים את המסלולים השונים על גבי מפה שמוצגת במקום, עם דגשים מסוימים לגבי נקודות מעבר מורכבות יותר (אנחנו במסלול הלבן ברמת B/C שהופך בהמשך לכתום ברמת C):

אנחנו יוצאים לדרך - הטיפוס אינו קשה יותר מידי פיזית בהתחלה, הנוף מטריף, ומזג האוויר מצויין. פשוט תענוג:

לאחר כשעה וחצי אנחנו מגיעים לפלטפורמה הבאה למנוחה וכמה תמונות נוספות. נוף מטריף כבר אמרתי?...

מכאן והלאה, מתחיל הטיפוס הקשה יותר (הקיר אנכי לגמרי, אין הרבה נקודות אחיזה, והגובה גם הוא משפיע). בנקודות המורכבות יותר, שבהן השילוב של הגובה הרב עם הקושי הפיזי מקשה, אנחנו מעודדים אחד את השני, ואת שאר קבוצת ה"חזקים". בנקודות מסויימות, כדי לתת בטחון למטפסים שחוששים, גם אם רק "נפשית", המדריכה קושרת חבל נוסף ועוזרת להם במשיכה למעלה. ואני - נהנה מכל רגע ומוצא זמן גם ליהנות מהטיפוס, וגם לצילומים משוגעים תוך כדי... והנוף...

בשלב מסויים אנחנו מטפסים על סלע אנכי ושטוח לחלוטין. הטיפוס קשה גם לי, אבל התחושה עילאית וההרגשה היא שאתה נמצא בדיוק במקום הכי טוב בעולם בשבילך באותו הרגע...:

בכל רגע צץ אתגר נוסף, ואנחנו ממשיכים ומתמידים, בטיפוס רצוף של כשעתיים:

לאחר טיפוס מאומץ של כשעתיים, אנחנו מגיעים לאתגר הבא - גשר תלוי באורך 120 מטר, מעל תהום פעורה בגובה מאות מטרים:

הגשר כולו מתנדנד, אבל מכיוון שאני פחות סובל מפחד גבהים, נהניתי לחצות אותו. אישתי פחות (-:

לאחר מכן, הגענו יחסית מהר לפלטפורמה הבאה, מרוצים מההתקדמות שלנו עד כה... והנוף...

לפי המדריכים עברנו את הקטע הקשה מבחינת הטיפוס. גם התרגלנו לגובה, אז עכשיו אפשר ליהנות ולעשות "תמונה של החיים" כשאנחנו תלויים בין שמיים לארץ, ותמונה של "עשינו את זה ביחד, אנחנו גיבורים"...:

לאחר טיפוס והליכה קצרים נוספים, אנחנו מגיעים למנוחה ולנחלה, שותים קפה וגם ויסקי, ומתרגעים בבית קפה עם חלונות ענקיים מול הנוף המהמם. אנחנו בגובה 1,000 מטרים על מצוק שאת כולו טיפסנו ברגל, ביום מקסים ועם שתייה ביד. יש יותר טוב מזה?...

ולסיכום - היה שווה? בהחלט כן. היה קשה? לא יותר מידי, לא חזרנו תשושים פיזית או משהו כזה. נעשה כזה עוד פעם? בהחלט כן, אולי באיטליה בדולומיטים, אולי בניו זילנד. למי זה מתאים? את זה אתם תחליטו, אבל בהחלט צריך כושר טוב ונחישות. היו ילדים בני עשרה שעשו את המסלול ללא בעייה. אנחנו בני 55 והיינו המבוגרים שבחבורה...

לאחר הפעילות חזרנו לביקתה בהרים, לארוחת ערב בבישול עצמאי מול נוף ואוויר הרים.

יום 12 - יום רגוע סביב אגם LOVATNET

ביומנו השני באזור LOEN, בחרנו ביום רגוע אחרי היום המאומץ ב-VIA FERRATA - קימה מאוחרת, ונסיעה באיזי לביקור באתרים קרובים סביב אגם LOVATNET.

נסענו כחצי שעה, לשפת אגם LOVATNET. עצרנו ב-Kafe Båtutleige המומלץ, שם שתינו קפה של בוקר, והתפעלנו מול האגם הרגוע והמהמם:

המשכנו עוד כחצי שעה נסיעה על שפת האגם השמאלית, לביקור בקצה הקרחון Kjenndal Glacier, שהמים מהפשרתו נשפכים לאגם הפסטורלי. בדרך עצרנו לתצפית על האגם מצידו השני. ניתן להגיע עם הרכב כמעט עד לנקודת התצפית על הקרחון, אין צורך ללכת ברגל:

לאחר מכן, בשעת צהריים חמימה (יחסית...), חזרנו אל בית הקפה להתרגעות נוספת. שם עשיתי טבילה מרעננת במים קפואים, ושיט SUP רגוע, במקום שבאותו הרגע היה הכי יפה בעולם...

לאחר היום הרגוע חזרנו לבקתת ההרים, ויצאנו לארוחת ערב במסעדה מקומית פשוטה ומומלצת Restaurant 34 בעיירה STYRN הסמוכה. מסכי טלוויזיה גדולים במסעדה, אפשרו לראות את גמר גביע אירופה בכדורגל, שהתרחש באותו היום.

יום 13 - נסיעה לסטבנגר ועצירות בדרך (600 ק"מ, 10 ש' נסיעה, מעבורת אחת)

היום אנחנו ממשיכים את הנסיעה שלנו דרומה לכיוון ברגן. בצער רב, עזבנו את בקתת ההרים המושלמת שגרנו בה בשלושת הלילות האחרונים, ואת אחד האזורים היפים לטעמינו בנורבגיה. אי אפשר היה שלא לחשוב - למה בעצם שלא נישאר לגור כאן?...

נסענו כשעה אל נקודת התצפית על קצה קרחון Bøyabreen. הנקודה נקראת בגוגל מפס Bøyabreen Glacier viewpoint. ההליכה מהחנייה למקום התצפית קצרה מאוד, המקום פסטורלי ויפה, ויש בו שולחנות מול הנוף שמתאימים לבישול קפה של בית:

משם נסענו כשעתיים אל Gaularfjellet Utsikten (Viewpoint) והכביש המפורסם שלידה שצופה על עמק ירוק ובו מים זורמים מכל כיוון:

ואז, היינו צריכים לקבל החלטה לגבי המשך הטיול.

ברגן נמצאת במרחק כ-4 שעות נסיעה. אבל, הטיול התקדם כמתוכנן, לא השתמשנו בימי הספייר, ויש לנו עוד 3 ימים מלאים ליהנות מנורבגיה עד הטיסה.

לאחר התלבטות מסוימת, החלטנו ליסוע את המרחק הגדול עד לעיירה STAVANGAR, שבסמוך אליה נמצא המקום המפורסם שנקרא "כס המטיף" - Preikestolen. הוא לא היה בתוכנית במקור בגלל המרחק שלו מהמסלול, כ-7 שעות נסיעה. אבל, בגלל שיש לנו 3 ימים, החלטנו ללכת על זה. כנראה שלא נגיע לאזור שוב במיוחד בשביל הטרק של כס המטיף, ואם נתעייף מהנהיגה, נעצור ללינה בדרך.

בדרך כמובן הנופים משגעים:

אנחנו נוסעים דרך ארוכה, עוצרים לקפה פה, נשנוש שם, שמים מוזיקה טובה, ואיכשהוא הדרך עוברת ללא בעיות מיוחדות. אבל זו דרך ארוכהההההההה. קחו בחשבון אם אתם עושים את המסלול הזה. אפשר גם לפצל ליומיים.

שעות היום בנורבגיה ארוכות, ואנחנו מגיעים בשעה שמונה בערב, באור מלא, לעיירה סטבנגר. את המלון הזמנו בדרך, בתוך העיר קרוב לנמל, עם ספא חינם (בריכה, גקוזי, סאונה) וארוחת בוקר. המלון נקרא Scandic Royal Stavanger ומומלץ מאוד.

לאחר הנסיעה הארוכה, אנחנו יורדים להתרגע בספא. בערב שהוא בעצם לילה, אנחנו יוצאים למרכז העיר, על שפת הים. סטבנגר מתבררת כעיירה צבעונית וכיפית, מלאה צעירים, חנויות מעוצבות, ופאבים בנמל. סצינה תוססת שקצת הייתה חסרה לנו בנורבגיה, אז זה שינוי מרענן. שם גם ראינו שקיעה ראשונה בשעת חצות (בכפרים כבר היינו ישנים בשעה הזו)...

יום 14 - טרק "כס המטיף" והמשך בילוי בסטבנגר

טרק כס המטיף הוא כנראה המפורסם והמתוייר בנורבגיה. הטרק אינו קשה במיוחד, ואפילו קצר יחסית - מדובר ב-8 ק"מ הלוך חזור - עם עלייה אחת משמעותית ולא ארוכה מידי. בשל כך, הוא עמוס תיירים ולא רק טיילים מנוסים. הגענו לטרק בשעות הבוקר המאוחרות, והחנייה P1 שנחשבת המרכזית הייתה מליאה. הסדרנים עצרו אותנו והפנו אותנו לחנייה P2, שנמצאת ממש על הכביש המוביל לנקודת ההתחלה. כשראיתי מכוניות יוצאות חזרה מהחניון המרכזי P1, שאלתי למה לא נותנים לנו להיכנס. הסדרן הצעיר אמר שבכל מקרה עדיף להתחיל את המסלול מחנייה P2. בהמשך ראינו שהוא צדק - חנייה P1 במפה נראית קרובה יותר, אבל היא בתחתית העמק, ומצריכה טיפוס מיותר לנקודת ההתחלה של הטרק. אז עדיף לחנות בחניון P2 שנקראת בגוגל מפס כך: Moslimyrå Parking - P2.

הטרק עצמו אינו עם נופים ייחודיים, עד שמגיעים לקצה ההר והולכים עליו עד לנקודת כס המטיף. עם זאת, מזג האוויר מצויין, הכל ירוק וזורם מים מסביב, אז אפשר ליהנות בכיף. חלק מהטיול עובר על גשרוני עץ על מנת שלא נצטרך להתבוסס בבוץ:

בנקודות העלייה הצרות, נוצרים "פקקים" שכנראה אי אפשר להימנע מהם, בגלל כמויות המטיילים. כשמסיימים את העלייה, מתחילים נופים יפים למרחקים:

בדרך עוברים אגם נחמד הנקרא Tjødnane לעצירה ונשנוש:

לאחר הליכה לא ארוכה, מגיעים ליעד הנכסף - כס המטיף - שם מחכה לנו תור יחסית סביר של כחצי שעה, לתמונות מתבקשות על מדף הסלע האדיר, שבקצהו תהום של כ-800 מטרים:

את התמונות הדרמטיות יותר עושים קצת ממרחק, במקום הצופה למדף הסלע:

מכס המטיף חוזרים כשעה הליכה באותה הדרך, אך בירידה, עד לחניון.

לסיכום, אומר שהטרק אינו מהיפים בנורבגיה, אבל נקודת כס המטיף אכן מרשימה מכל כיוון. זה מרוחק מאוד מכל מרכז עניין אחר באזור הטיול הקלאסי. אם יש לכם את הזמן להגיע לשם, זה מומלץ, וגם תרוויחו ביקור בסטבנגר שהיא עיר מקסימה, לטעמינו אפילו יותר מברגן.

חזרנו לסטבנגר, ויצאנו לטייל בעיר. כל החנויות ואפילו קניונים קטנים פתוחים, בתי הקפה מלאים - כיף אחרי נורבגיה הכפרית הרגועה בערבים (רגועה מאוד...).

כשאני מגיע לעיר חדשה, תמיד אני שואל על הופעות חיות. כל מי ששאלתי הפנה אותי לפאב הראשון בנמל - Proud Mary Pub Stavanger. לטענתם יש שם זמרת ואווירה טובה. בשעה תשע התייצבנו בפאב, שהיה ריק יחסית, והזמרת הצבעונית התחילה לשיר שירי COVER שכולם מכירים. הייתה תחושה שמשהו מוזר באווירה, ולאחר שהפאב התמלא הבנו למה - אנחנו ביום שישי, וזה ערב להט"בים. אט אט הערב התחיל להשתגע, עם זמרים חובבנים מכל הסוגים מתוך הקהל, שיחות מוזרות, והרבה אלכוהול. חוויה בפני עצמה.

במהלך ההופעה התיידדנו עם זוג גברים שישב לידינו. כשעמדנו ללכת לקראת חצות, לטעמם זה היה מוקדם מידי. הם שאלו למה אנחנו ממהרים. שיתפנו אותם שמחר יש לנו נסיעה ארוכה של שש שעות לברגן. הם גיחכו, וגילו לנו שהדרך הנכונה להגיע מסטבנגר לברגן עם רכב, היא לעלות על ספינה עם הרכב. באופן מפתיע השיט הזה אורך גם הוא כ-6 שעות. במקום לנהוג, מתרווחים בטרקלין המרווח של הספינה, ומרוויחים את נופי נורבגיה מהצד של הים. מבחינת עלות זה גם משתלם, כי חוסכים את עלויות המעבורות הקטנות והדלק של הנסיעה לברגן. הזמנו את השיט כולל כניסה לטרקלין בחברת המעבורות FIORD LINE (היחידה שעושה את הקו הזה), בעלות של כ-100 דולר לזוג עם רכב וכניסה לטרקלין.

יום 15 - מעבורת חזרה לברגן

המעבורת יצאה בשעה שבע בבוקר, וכבר בשעה 12:30 הגיעה לברגן. השיט היה רגוע ומהנה. הספינה גדולה עם בית קפה סביר, ובטרקלין היו אפילו ריקליינרים למנוחה. וגם היה נחמד לראות את חופי נורבגיה מצד הים.

את שאר היום העברנו בעיר העתיקה של ברגן המרוכזת בבתי העץ העתיקים בנמל.

את הרכב החזרנו כבר באותו היום בערב, מאחר וישנו במלון שליד שדה התעופה, לקראת טיסה מוקדמת למחרת חזרה לישראל.

בסך הכל, במהלך הטיול, עשינו:

כ-70 ק"מ טרקים

2,900 ק"מ נסיעה (התוספת של כס המטיף היא בערך 500 ק"מ)

בסוף הבלוג יש קצת מידע מעניין על נורבגיה.

CHEERS!

מידע על נורבגיה

נורבגיה היא מדינה בסקנדינביה שבצפון אירופה, בעלת צורה מוארכת וקו חוף נרחב לאורך האוקיינוס האטלנטי הכולל את הפיורדים המפורסמים. היא גובלת בשוודיה, רוסיה ופינלנד. נורבגיה מדינה מודרנית מתועשת ומאופיינת בשוק חופשי עם מדיניות רווחה נדיבה, ובמעורבות ביחסים בינלאומיים בדגש על נושאי זכויות האדם והגנת הטבע. יוקר המחיה בנורבגיה הוא מהגבוהים בעולם. בבדיקה שבוצעה על ידי האו"ם, דורגה נורבגיה כמדינה שהכי טוב להתגורר בה בין השנים 2000 עד 2010. מנשמעות השם נורבגיה הוא הנתיב הצפוני (NOR משמעותו צפוני, ו-GEN משמעותו דרך).

היסטוריה - עדויות לנוכחות בני אדם בנורבגיה קיימות משנת 8,000 לפנה"ס. התקופה הוויקינגית (מהמאה ה־9 עד למאה ה־11) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הוויקינגים פשטו על שטחים נרחבים במערב אירופה, הקימו קשרי סחר נרחבים והתיישבו בחלק מן האזורים שאליהם הגיעו. בתקופה זו הייתה נורבגיה מחולקת למספר רב של ממלכות קטנות, שאוחדו לאורך זמן. במהלך המאה ה־14 קטנה האוכלוסייה בנורבגיה בשל המגפה השחורה ובעיות אקלימיות, וכתוצאה מכך החלה הידרדרות במצב הכלכלי באזור. חולשה זו נוצלה על ידי אצילים דנים וגרמנים, וטקסי נישואין שנערכו בין חברי שושלות מלכים הובילו ל"איחוד קאלאמאר" של מדינות נורבגיה, דנמרק ושבדיה בשנת 1450, שהחזיק במשך 400 שנה. בשנת 1521 פרשה שבדיה מהאיחוד. בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, דנמרק ונורבגיה תמכו בנפוליאון. מלך שבדיה ניצל את חברותו בקואליציה נגד נפוליאון על מנת לתקוף את דנמרק, ובשנת 1814 נכנעה דנמרק וגם מסרה לידי השבדים את נורבגיה. בזמן שהצבא השבדי היה במערכה צבאית ביבשת אירופה, אימצה לעצמה נורבגיה חוקה משלה, הכריזה על עצמאות, ובחרה לעצמה מלך נפרד ב־17 במאי 1814, כאקט של התרסה נגד האיחוד החדש שנכפה עליה. שבדיה שיגרה כוח צבאי לנורבגיה וכפתה עליה את האיחוד. בשנת 1905 החל משבר בשבדיה וממשלתה התפטרה, ובהמשך בוטל האיחוד בין הממלכות, ושבדיה הכירה בעצמאות נורבגיה. ממשלת נורבגיה הציעה את הכתר לנסיך הדני קרל, ולאחר משאל עם שאישר את המונרכיה, בחר הפרלמנט בקרל למלך פה אחד. נורבגיה הייתה ניטרלית במלחמת העולם הראשונה, ובמלחמת העולם השנייה בשנת 1940 פלשו לנורבגיה כוחות גרמניה הנאצית וכבשו אותה. המלך והממשלה המשיכו במאבק ממקום גלותם בבריטניה, והכיבוש הסתיים עם כניעת הגרמנים בשנת 1945. הכיבוש הנאצי של נורבגיה הפך את הנורבגים לספקנים לגבי מדיניות הניטרליות, ונורבגיה הייתה בין המדינות שחתמו על אמנת נאט"ו ב־1949 ובין החברות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות. עם זאת, היא אינה חברה באיחוד האירופי לאחר משאל עם שבוצע לגבי הנושא. לקראת סוף שנות השישים של המאה העשרים התגלו בנורבגיה מאגרי נפט בים הצפוני. עקב כך, החלה צמיחה כלכלית במדינה ועלייה ברמת החיים. העלייה התבטאה בשיפור מערכות החינוך והרווחה, והפיכתן למתקדמות בעולם, בנוסף להגדלת קצבאות הזקנה והאבטלה יחד עם מתן שירותים רפואיים וחינוך גבוה חינם.

גאוגרפיה -  שטחה של נורבגיה 385 אלף קילומטר רבוע כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר). פני השטח הרריים ברובם וההרים מכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורווגי הוא למעלה מ־20,000 קילומטר, וקו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשם פיורדים. סוגנפיורד הוא הפיורד השני באורכו בעולם, כ-200 ק"מ, והשני בעומקו. בנורבגיה למעלה מ־400 אלף אגמים, בהם אגם הורנינדל שהוא העמוק באירופה. בנוסף לפיורדים משופעת נורבגיה ב-240,000 איים, ואם לוקחים בחשבון גם את אורך קו החוף שלהם, לנורבגיה קו חוף בעל אורך כולל של כ-100 אלף ק"מ – מקום שני בעולם אחרי קנדה. ההר הגבוה בנורבגיה הוא  Galdhøpiggen  המתנשא לגובה של כ-2,500 מטרים, ולפסגתו נטפס במהלך הטיול. הקרחון הגדול ביותר במדינה ואף באירופה הוא Jostedalsbreen, שאורכו כמאה קילומטר, ושטחו כ-500 קמ"ר.

פוליטיקה וממשל - נורבגיה היא מונרכיה חוקתית בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי המלך הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. השיטה הפרלמנטרית הנורבגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד שבו 169 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי 19 מחוזות. מערכת המשפט הנורווגית כוללת בית משפט עליון, ושופטים ממונים על ידי הממשלה. מבחינת יחסים עם ישראל, נורבגיה תמכה בישראל בעקביות מאז הצבעת כ"ט בנובמבר באו"ם בשנת 1947. ב־1961 הוקמה בתל אביב שגרירות נורבגית. באופן כללי, תדמיתה של ישראל בנורבגיה הייתה חיובית עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה. בשנות ה־90 תיווכו דיפלומטים נורבגים בין ישראל לנציגי אש"ף, למה שהתפתח להסכם אוסלו אשר נחתם באוסלו בסוף 1993. אי הגעה להסדר קבע, ופרוץ האינתיפאדה השנייה, העצימה את הרגשות העוינים לישראל, בין היתר במקביל לגידול באוכלוסיית המהגרים המוסלמים בנורבגיה.

צבא וביטחון - נורבגיה היא ממייסדות ברית נאט"ו, עם חוק גיוס חובה קצר לגברים ונשים.

כלכלה - הכלכלה הנורבגית מבוססת על משק סוציאליסטי המשלב מודל מדינת רווחה. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה החיוני למדינה באמצעות מספר תאגידים ממשלתיים. נורבגיה עשירה במשאבים טבעיים כגון: נפט, כוח הידרואלקטרי, דגה, עץ ומינרלים. במהלך שנות ה־60 של המאה ה־20 התגלו מאגרי נפט בים הצפוני של נורבגיה, והכלכלה הנורבגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (כשליש מכלל היצוא הוא נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורבגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, ולא התפתחה בו תעשייה אחרת משמעותית. בהתאם, הממשלה נוקטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידולל מלאי הנפט, ושומרת רזרבות נפט המוערכות ב־100 מיליארד דולר אמריקני. נורבגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי, אך היא חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי שהוקם בשנת 1960, המבטיח למדינות החברות חופש תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון. עיקר סחר החוץ מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי.

דמוגרפיה - אוכלוסיית נורבגיה מונה כ-5.5 מיליון איש וגידול האוכלוסייה עומד על כ-1% לשנה. שיעור הילודה הוא כ־1.8 צאצאים לאישה. רוב תושבי המדינה הם נורבגים אתניים. מאז תחילת המאה ה־21 אחראית ההגירה למחצית מגידול האוכלוסין, וכ-15% מהאוכלוסייה הם מהגרים. הגידול במספר המהגרים גרם למחלוקת פנימית בנורבגיה בדבר מדיניות ההגירה. נכון ל־2019, כ-75% מתושבי המדינה מוגדרים נוצרים מכנסיות שונות, כ-5% מוסלמים, וכ-20% הם אתאיסטים ללא השתייכות דתית כלשהיא. הערים הגדולות בנורבגיה הם אוסלו שבה 700 אלף איש, וברגן שבה 300 אלף איש. בנורבגיה קהילה יהודית המונה כ־1,500 יהודים, המרוכזים באוסלו וטרונדהיים (שם נמצא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם). היהודים השתלבו היטב במדינה, ואחדים הגיעו לעמדות בולטות, ביניהם ג'ו בנקוב, שהיה מנהיג המפלגה השמרנית. בנורבגיה חל איסור על שחיטה כשרה מסיבות הומניות. עד סוף המאה ה-15 לא הורשו היהודים להציג את עצמם בגלוי. בשנת 1687 גורשו היהודים מהמדינה ובשנת 1814, נקבע בחוקה של נורבגיה איסור מוחלט על כניסת יהודים למדינה. לחץ ציבורי הביא בשנת 1851 לביטול האיסור ולמתן אזרחות ליהודי נורבגיה. טרם הפלישה הנאצית היו במדינה כ־1,800 יהודים. מחצית מהם, כולל הרב הראשי של יהודי נורבגיה, הושמדו באושוויץ, והשאר ברחו למדינות שכנות.

 פיורד - פיורד הוא עמק שנוצר על ידי קרחון יבשתי או רעש אדמה. פיורדים מאופיינים בדרך כלל בשוליים תלולים אשר ממשיכים מתחת לפני הים. פיורד נוצר כאשר קרחון אשר הטמפרטורה בו נמוכה מאפס מעלות צלזיוס, מעצב את צורת ה-U הטיפוסית של העמק, פוגש במי הים ומפשיר. התוצאה היא עמק בעל שוליים תלולים המוצף על ידי מי הים. קיימים פיורדים המגיעים לעומק של 1,300 מטר. הפיורדים נפוצים במקומות בהם קרחונים הגיעו בעבר או מגיעים בהווה לפני הים. סף הכניסה הרדוד מן הים וההגנה על ידי שולי העמק התלולים הופכים את הפיורד לנמל טבעי מוצלח. בשל כך, פיורדים שימשו כנמל בית לציי דייג, והפכו לאתרי גידול דגים ובניית ספינות. עם זאת, פיתוח נמלים תעשייתיים בפיורדים עלול להיות בעייתי עקב הכניסה הרדודה מן הים והניתוק היחסי משאר חלקי היבשה שנובע מקירות הסלע הגבוהים. ניתן למצוא פיורדים לאורך חופי נורבגיה, איסלנד וגרינלנד, בפינה הדרום-מערבית של ניו זילנד וכדומה. בנורבגיה יש מעל 1,000 פיורדים, והמפורסמים והידועים ביותר ממוקמים רובם ככולם בחופה המערבי המפורץ של נורבגיה. הפיורד היפה מכולם נקרא גריינגר, והעמוק ביותר נקרא סוגנפיורד שעומקו 1,308 מטרים. בשניהם נבקר בטיול בנורבגיה.

טרולים - הטרול הוא מפלצת מיתולוגית דמוית אדם שמקורה באגדות עם נורדיות וסקנדינביות. לרוב מתוארים הטרולים כיצורים גדולים, טיפשים ומכוערים, בעלי אוזניים גדולות ואף ארוך, הנושאים אלות ורוצחים ללא מחשבה. הם מתרחקים מהשמש, שכן חשיפה לאור השמש הופכת את הטרול לסלע. השימוש בטרולים בספרי ההוביט ושר הטבעות הפך אותם לנפוצים בספרות הפנטזיה. הם סולדים מרעש ומשך חייהם הוא בין 1,000 ל-2,000 שנים. הטרולים מחולקים לשני מינים מרכזיים: "טרול ההרים" ו"טרול היערות", ולתת מינים רבים. כמו זנים רבים אחרים בפולקלור הסקנדינבי, הטרולים גרים במערה מתחת לאדמה, שכניסתה מוסווית בסלעים ענקיים הניצבים על עמודי זהב, ביערות ובהרים. הטרולים אוגרים זהב ואוצרות, במסתורים שונים הפזורים באזורי המחיה שלהם. לעיתים הטרולים חוטפים בני אדם לצורך הפיכתם לעבדים או סתם אוסרים אותם; במיוחד הם אוהבים לשדוד נסיכות. במסורת הסקנדינבית, נקראים האנשים שנחטפו על ידי הטרולים "bergtagna" ("אלו שנלקחו להרים"). כאשר האנשים האלו בורחים משבי הטרולים, הם לא זוכרים דבר מתקופתם בשבי מתחת לאדמה. בסקנדינביה מקובל ללמד ילדים לצחצח שיניים בטענה שעליהם להיפטר מ"טרולי השיניים" הקטנים שגורמים לחורים בשיניים. הסופר תורביורן אנגר השתמש ברעיון זה בספרו קריוס ובקטוס.