נסענו לפריס אני והבכורה. טיול אמא ובת טרם גיוס וטרום כריסטמס.

פעם שלישית שלי, כאשר הפעם הקודמת היתה לפני כ-13 שנים, ופעם ראשונה שלה.

מבחינתי הגשמת חלום לבקר בעיר אירופאית טרם חג המולד.

בעלי, שחושש מהקור, אינו משתף פעולה, ונמצאה השותפה המושלמת – הבת.

כמעט והזמנו טיסות לבודפשט.

הייתי במעקב מתמשך אחר העלויות בוויזאייר והתבייתי על חזרה ב- 14.12 ופתאום הקדימו לבת את הגיוס שהיה אמור להיות בפברואר.

התאריך החדש היה, איך לא, ה- 14.12.16, ואז נפתחו כל האפשרויות מחדש.

אני לא זוכרת מה הדליק את הרעיון, אבל בעקבות קריאה של שאלות בפורומים השונים נזכרתי שאיזי-ג'ט טסים לפריס. עיון קל הצביע על עלויות סבירות ביותר, וכך הוזמנו שני כרטיסים לחמישי ה- 1.1.2.16 עד שני ה- 5.12.16 בכ- 1350 ₪ להם נוספה בהמשך מזוודה.

ההגעה בטיסות איזי ג'ט בשעות הלילה המאוחרות והחזרה בשעות הצהריים המוקדמות, ולכן נשארו לנו שלושה ימי טיול מלאים.

הגדרתי לעצמי שאיני רוצה שעלות המלון תעלה על כ- 100 יורו ללילה, שהציון שלו בבוקינג יהיה 8 ומעלה, וכן שהמיקום יהיה מרכזי יחסית. התלבטתי בין הרובה הלטיני לרובע ה-9 ואף שריינתי שני מלונות.לקראת הנסיעה נבחר מלון Best Western Hotel Opéra Drouot ברובע ה-9, שבהחלט ענה על כל הציפיות. נקי, נח, מיקום מצויין ונגיש. מומלץ בחום.

1.12.16 יום חמישיemoji הטיסה צפוייה להמריא ב- 19:00 לערך. בארץ זהו יום סערה. לקחתי יום חופשה אותו ניצלתי להתארגנויות אחרונות בבית לטובת הנשארים, ופינקתי את הבנים בהחזרה מבית הספר בגשם השוטף. המונית הוזמנה לשעה 16:00. מהיתרונות של מי שגר ממש בסמוך לשדה. מתברר שיום חמישי אחר הצהריים גשום הינו מתכון בטוח לפקקים, אבל בסביבות 16:30 אנו בטרמינל 1. הטרמינל היה עמוס ביותר בהרבה מאד נוסעים לסופ"ש בטיסות לואו-קוסט. כל פעם עברו אנשי הבידוק הביטחוני וקידמו אנשים שטיסתם עמדה לצאת. השיא היה בשאטל לטרמינל 3, כאשר טסים בטיסה של 18:00 עלו על שאטלים כעשרים דקות לפני הטיסה. תהליך הצ'ק –אין בטרמינל 1 היה ארוך ומייגע. בסופו של דבר שלחנו את המזוודה והטרולי לבטן המטוס והמשכנו עם תיק גב אחד. אפילו האוטובוסים מטרמינל 1 ל-3 התעכבו בשל הגשם השוטף. הגענו לטרמינל 3 קצת קניות של שוקולדים לילידים בבית ולעבודה, בושם של ויקטוריה סיקרט לבכורה וכריכים ושתיה בארומה לטיסה. למרות העומס בטרמינל 1 טרמינל 3 היה ריק למדי. כנראה שכולם טסים בלואו-קוסט. הטיסה התעכבה ויצאה לקראת שמונה. פער השעות בפריס הינו של שעה כך שנחתנו לאחר 23:00. ביקורת דרכונים מהירה ואיסוף מזוודות ואנו מוכנות להסעה למלון. מבעוד מועד הזמנתי הסעה משותפת של "עובדיה הסעות" שיש עליו אין סוף המלצות בטיפים למטיילים. מיד עם יציאתנו מאזור איסוף הכבודה פגשנו את הנהג עם שלט של שמנו. להסעה עלינו שמונה אנשים, כאשר במהלכה הזמנתי את ההסעה חזור. הנסיעה מהשדה לפריס בשעת לילה מאוחרת זו היתה מהירה. פיזור של הנוסעים. אנו היינו הזוג השלישי שירד. צ'ק אין במלון, מקלחת מהירה ושינה.

2.12.16 יום שישי קמנו ביקיצה טבעית ליום מעונן וקצת ערפילי וללא גשם צפוי. התעטפנו במספר שכבות- חולצה טרמית, חולצה רגילה, מעיל ארוך, גרביונים מתחת למכנסיים, גרבי צמר, כפפות, כובעים וחם צוואר או צעיף. היה קר מאד, כחמש או שש מעלות, אבל בדיעבד בשל העננות זה היה היום החם ביותר שחווינו. לקראת 10:00 יצאנו מהמלון. כשהכנתי את תוכנית הטיול היה לי ברור שארצה לסייר בפסאז'ים של פריס, בהם לא ביקרתי בביקורי הקודמים בעיר. לשמחתי, מול המלון היתה אחת הכניסות ל- Passage Jouffroy. הפסאז' היה מקושט באופן מקסים לקראת חג המולד, והחנויות בדיוק התחילו להיפתח. בפסאז' מספר חנויות יפיפיות לבתי בובות ומיניאטורות למיניהן. לא יכולנו להפסיק לצלם את חלונות הראווה. נכנסנו לחנויות שזה עתה נפתחו והסתובבנו, וכן ביצענו רכישות של מזכרות ראשונות. פתיחה נהדרת לטיול.

משם עברנו ל-.Passage des Panoramas בפסאז' זה ראינו חנויות רבות שמתמחות בבולים ובגלויות ישנות. החלטנו שהגיע הזמן לארוחת בוקר, אולם משום מה לא מצאנו בולנז'רי או פאטיסרי לקנות בהם אוכל. בסופו של דבר נכנסנו לסופר וקנינו אוכל ושתיה. ישבנו בדלפק ופתחנו מפה להבין כיצד ממשיכים מפה הלאה. המרחק לכל-בו גאלרי לאפייט היה סביר בהחלט והחלטתי שנתחיל בו.

צעדנו לאורך Boulevard Haussman ונכנסנו לכל-בו מכניסה צדדית. בחלון הראווה הסמוך לכניסה ראינו בובות של דיסני. נחמד אבל לא מדהים כפי שקראתי על קישוט חלונות הראווה של הכל-בו לחג.

הקישוטים בכל-בו עצמו הותירו אותנו פעורות פה. בחלל המרכזי מתחת לכיפה המרהיבה היה עץ חג מולד לבן ואדיר מיימדים וכן גלגל ענק ורכבל אף הם לבנים שהיו בתנועה. הסתובבנו בכל-בו עלינו לקומות השונות והסתכלנו על המיצג מזוויות שונות. הבת חיפשה מציאות לקנייה אבל מהר מאד הבינה שהמחירים גבוהים למדי.

לאחר שיטוט ארוך בין קומות הכל-בו. כאמור לא בשביל קניות, אלא בשביל צפייה במיצג, יצאנו הפעם מהכניסה המרכזית.

חלונות הראווה סביב הכניסה הבטיחו וקיימו. בכל חלון היה מיצג לבן שהתכתב עם המיצג במרכז הכל-בו, כאשר בכולם מוזיקה ותנועה. עברנו בין החלונות בעניין רב.

מהגאלרי לפייט המשכנו לבניין האופרה גרנייה. אני חושבת שאז המתגייסת הבינה פעם ראשונה מה זו עיר בירה אירופאית. היא אמנם היתה בחו"ל מספר פעמים לא מועט אבל העיקר בטיולי משפחות מקובלים, כאשר טיול עיר שולי בהם.

היא עמדה נפעמת מול הבניין ועשתה אין סוף סלפי. נכנסנו לחנות האופרה, אולם לא ניתן היה להיכנס למבנה. התרשמנו ממנו מבחוץ והמשכנו ללכת.

הכיוון היה כנסיית Madeleine . בדרך עברנו ליד מספר חנויות של רשתות ידועות כמו זארה H&M או GAP. לנוכח המחירים והתורים הארוכים לתאי המדידה והקופות נאמרה האמירה שחבל על זמן הטיול בעיר והכל יש בארץ. ולא, לא אני אמרתי זאת.

בדרך נצמדה אלינו אישה מבוגרת וניסתה עלינו את "תרגיל" הטבעת האבודה ואנו התנערנו ממנה. בכלל אני חייבת לציין שפריס הינה העיר שבה חוויתי הכי פחות ביטחון כתיירת.

הגענו לכנסיית Madeleine, עלינו במדרגות והסתובבנו לכיוון רחוב רויאל. התצפית על כיכר הקונקורד מדהימה. אין לי מילים אחרות לתאר זאת. ולראות את הדברים דרך עיניים של נערה שמטיילת פעם ראשונה בפריס רק מעצים את החוויה.

נכנסנו לכנסייה למספר דקות והמשכנו לאורך רחוב רויאל לכיוון הקונקורד. הרחוב מקושט כולו לקראת הכריסטמס ויפה ביותר.

הגענו לכיכר הקונקורד ובו ראתה המתבגרת בפעם הראשונה את האייפל והתרגשה עד מאד. בכיכר גלגל ענק שמוקם באזור בחורף והיא ביקשה לעלות עליו דבר שסיכמנו שנעשה בהמשך.

בעת תכנון הטיול סימנתי לי מספר מוזיאונים שארצה להגיע אליהם, כאשר היה לי ברור שלא נגיע לכולם.

מאחר ולא הייתי מעולם ב- Musee de l'Orangerie ומאד רציתי לראות את החבצלות של מונה החלטתי שניכנס אליו. התורים היו סבירים ביותר עם הגעתנו. כשיצאנו התור היה ארוך בהרבה. הקופאית אפשרה לטרום חיילת להיכנס בהנחה למרות שלא היו בידי צילומי הדרכונים, שכן הפקדתי את התיק קודם לכן.

התערוכה הזמנית במוזיאון הינה של ציירים אמריקאים עם ציורים מתקופת המשבר הכלכלי בארה"ב. .איננו חובבות אומנות גדולות, ויחד עם זאת התערוכה היתה מרתקת ומעוררת השראה.

לאחר מיכן חזרנו לקומת הכניסה ונכנסנו לשני החדרים האובליים בהם מוצגות החבצלות של מונה. בשנייה הראשונה קשה לקלוט את העוצמה שבציורים. לאחר כמה דקות של הסתכלות נשבים ביופי וברוגע.

חזרנו שוב לקומת המרתף ועברנו במהירות על התמונות הנוספות, בעיקרן של אימפרסיוניסטים, שהוצגו. התעייפנו קצת והבכורה הצהירה שאומנות פחות מדברת אליה והיא במקום בעיקר בשבילי.

יצאנו והסתובבנו מעט בגני טיולרי תוך הבטחה שעוד נחזור אליהם.

ההבטחה להמשך היום הינה שוק חג המולד בשאנז אליזה. נכנסנו לשוק בשעות האור. העומס היה סביר ביותר והסתובבנו בין הדוכנים. הרעב התחיל להציק לנו, שהרי לא אכלנו כלום משעות הבוקר. קנינו צ'יפס באחד הדוכנים ואכלנו תוך כדי הליכה. צילמנו אין סוף דוכנים צבעוניים. קנינו יין שהבת לא אהבה ואני חיבבתי. נכנסנו למתחם פתוח של בובות ומייצגים והצטלמנו אין סוף תמונות. הבת קנתה צ'ורוס, קנינו סבונים צבעוניים למזכרת והלכנו לאורכו של השוק.

עם צאתנו מהשוק החלטנו להמשיך וללכת לאורך השדרה. בחמש לערך עם רדת החשכה נדלקו האורות על העצים. כל עץ עטוף בשרשרת של מנורות בשני צבעים כחול וזהוב. אין לי מילים לתאר את היופי הזה.

צעדנו באיטיות עד לשער הניצחון שאף הוא היה מואר למרות החושך והקור החלטנו לטפס עליו ולראות את פריס המנצנצת בחשכה. קנינו כרטיסים ויצאנו לרחבה לקראת הטיפוס לגג השער. השעה היתה כמעט 18:00 וזכרתי שבכל שעה עגולה אמור האייפל להיות מואר בצבעים מיוחדים. צפינו לכיוונו ואכן ב- 18:00 בדיוק החל המגדל לנצנץ בצבעי זהב ויהלומים. לאחר תצפית על האייפל התחלנו לטפס לגג שער הניצחון. הפחידו אותנו מהטיפוס אולם הוא לא היה בעייתי. הגענו לראש השער וצפינו על השאנז אליזה לכיוון כיכר הקונקורד והגלגל הענק והאייפל. אין מה לומר עיר האורות. בעודנו על השער התחילה לצעוד בשדרה תזמורת צבאית. כאשר ירדנו מהשער הם נגנו בתחתיתו ואנו צפינו בהם מספר דקות.

הבכורה רצתה לצעוד לאורך השדרות לכיוון כיכר הקונקורד חזרה ולעלות על הגלגל הענק. מה לא עושים בשביל הילדה. התחלנו לצעוד. ופתאום באמצע הצעידה היא התחילה להרגיש לא טוב. לא טוב זו לשון המעטה. היא הרגישה נורא. ישבנו מספר דקות על ספסל והילדה לא מתאוששת. הדבר היחיד שהיא רצתה באותו הרגע הוא לחזור לחדר. בסמוך אלינו היתה תחנה של המטרו. עד אותה נקודת זמן לא השתמשנו במטרו. ניסיתי להבין כיצד אני מגיעה למלון מהנקודה בה אנו נמצאות. קניתי באשראי עשרה כרטיסים מדוכן המודיעין, כאשר המוכר הזהיר אותי ללכת עם התיק מקדימה ולהיזהר מכייסים. יום שישי בערב (כמו חמישי שלנו) הרכבת היתה עמוסה ביותר. נדחפנו איפשהו ונסענו תחנה אחת. ירדנו והחלפנו לרכבת אחרת לתחנה בקרבת המלון. נדרשתי למעט זמן להתמצא בתחנה והילדה מרגישה נורא. נסענו ברכבת בצפיפות איומה בעמידה כשהיא נשענת עלי וכל שנייה אני בטוחה שהיא עתידה להקיא ושואלת אותה האם היא רוצה לרדת. בסופו של דבר הגענו לתחנה הסמוכה למלון. אבל מה לא נסענו בה קודם לכן ועתה אנו צריכות ל"המר" כיצד מגיעים ממנה למלון. אני גרועה בניווטים, אבל הפעם האינטואיציה עבדה ותוך כשתי דקות היינו בסמיכות למלון. רציתי להיכנס לסופר לקנות שתייה ומשהו לאכול, אבל קודם לכן רציתי להחזיר את הילדה לחדר, אבל היא העדיפה לבוא איתי. מיד כשנכנסנו היא התחילה להרגיש יותר טוב. כנראה החום ללא הצפיפות הקלו עליה. חזרנו לחדר נחנו קצת וכאילו לא היה כלום היא התאוששה. עשינו פיקניק על השטיח בחדר עם הסלטים שקנינו בסופר. אני חושבת שהגזמנו בשוטטות בלי מנוחה עם מיעוט שתיה ומזון. החלטנו למחרת להוריד את הקצב ולפרגן לעצמנו קצת יותר הפסקות. למעט האירוע בסופו של היום עבר עלינו יום מקסים.

3.12.16 יום שבת שוב יקיצה טבעית. אני הרבה לפני הנערה, כך שאני מתפנקת בקריאת ספר במיטה. היום יום בהיר וקר, אפילו קר מאד, שמש שקרנית. אנחנו מתעטפות מכל כיוון ויוצאות. נאמנות להחלטה מאתמול להוריד את הקצב ולפנק את עצמינו אנחנו מתיישבות בבית קפה לקרפים בין המלון למטרו. אני מזמינה קרפ גבינה וקפה והבכורה קרפ נוטלה ותה. כיף לנו… אנחנו נוסעות במטרו נסיעה ארוכה למדי לטרוקדרו. מיד ביציאה ברורים לנו מספר דברים. היום שמשי וקפוא. האזור מלא במוכרי מזכרות בגרושים עד כדי חוסר נעימות והמראה של האייפל מרשים. זו גם הפעם היחידה ששמענו דוברי עברית בשלושת ימי הטיול. כמו כל התיירים באזור אנו שולפות מצלמה, פלאפון ומקל סלפי ומצטלמות. אנחנו יורדות לכיוון האייפל ומשיכות להצטלם בגני טרוקדרו. עמוס אבל במידה. הגענו לתחתית המגדל ואם היה לנו ספק שלא נעלה עליו הספק הופך לוודאות. אין לנו שום כוונה לעמוד בתורים.

קראתי על אי הברבורים L'île aux Cygnes המלאכותי, הסמוך לאייפל ואני סקרנית לראות אותו. אז אנו צועדות על שדרה לאורך הגדה השמאלית ומעל הסיין לכיוון Pont de Bir-Hakeim. אנו הולכות עד לאמצע הגשר וחוזרות חזרה הפעם בצמוד לנהר. המון מקומיים רצים ומחליקים על גלגיליות לידנו.

שוב אנחנו מתחת לאייפל ואנו מצלמות אותו מכיוונים אחרים. לאחר שמיצינו אותו משלושה צדדים שונים אנו הולכות לאורך Champ de Mars עד לקיר השלום ומוצאות את הכיתוב בעברית.

אנחנו ממשיכות לעבר ה- Invalides. לא בגלל העניין בו אלא בשל סמיכותו למוזיאון רודן, שכן רציתי לבקר בגנים. אנחנו מסתכלות על המבנים המרשימים, נכנסות לחצר אולם לא למבנים וממשיכות.

מגיעות למוזיאון רודן ואני קונה כרטיס עבורי לגנים והמתבגרת נכנסת ללא עלות. אנו מסיירות בגנים היפים גם בחורף ובין הפסלים. עוצרות כמובן ליד הפסל "האדם החושב". טוב לי הגדולה שוב אומרת שאומנות היא פחות כוס התה שלה והיא עושה זאת בשבילי.

לאחר הסיור בגנים אנחנו פונות לכיוון הרובע הלטיני. אנו צועדות ברחבות פחות עמוסים, פחות תיירותיים ואני מצלמת פנסי רחוב יפים.

אנחנו נכנסות לאזורים עמוסים יותר ומגיעות לכנסיית סן ז'רמן דה פרה כשברחוב הסמוך לה שוק חג מולד קטן. למרות הקרבה לגני לוקסמבורג אנחנו לא פונות אליהן. יש לנו יעד להגיע לנוטרה דאם ואליו אנו מכוונות, כאשר המתבגרת רוצה להגיע לחדר ולנוח בשעות אחה"צ לאור אירועי יום האתמול. חשבנו לחזור אליהם למחרת, אולם לא הספקנו. לא נורא יש למה לחזור לפריס. מעט לאחר השוק, נאמנות להחלטה שלנו להתפנק ולהוריד הילוך, אנחנו נכנסות לבית קפה ומפנקות את עצמנו בכריך, עוגיית ענק ושוקו חם. לאחר ההפסקה שכללה גם WIFI, אנחנו ממשיכות לעבר היעד. ליד Fontaine Saint-Michel אנחנו רואות דגלי פלסטין ומתברר לנו שמתקיימת הפגנה פרו-פלסטינית ונגד מדינת ישראל. אני קופאת למספר דקות והמראה מאד קשה לי. בסופו של דבר אנחנו מתנתקות וחוצות לכיוון הגדה השמאלית. אנחנו הולכות לאורך הגדה ומשתדלות למחוק את טעמה הרע של ההפגנה. אנחנו קונות תמונות למשרד בדוכנים שליד הנהר וממשיכות לעבר הנוטרה-דאם. מאד רציתי להיכנס לכנסיית סאן שאפל אבל בגלל הרצון של הילדה לחזור לחדר לנוח ויתרתי, שוב יש הרבה סיבות לחזור.

הגענו ל - Cathédrale Notre-Dame de Paris ואיזה כיף לראות את הדברים באמצעות העיניים של מי שרואה פעם ראשונה. הסתכלנו על המבנה המרשים, ויתרנו על כניסה בשל התורים הארוכים והמשכנו לצעוד לצידה ולחלקה האחורי של הקתדרלה.

בשלב הזה החלטנו לחזור לחדר והתחלתי לחפש תחנת מטרו קרובה. הבנתי עד כמה אנו קרובות לבניין העירייה ולמרכז פומפידו והחלטתי לסיים שם את חלקו זה של היום. המשכנו ללכת לכיוון ה- Hôtel de Ville ועצרנו להתרשם מן הבניין המרשים. משם צעדנו למרכז פומפידו ול-Stravinsky Fountain. הפסלים אמנם לא זזו והבריכה היתה ריקה ממים אבל אני תמיד נשאבת לצבעוניות שלהם וצילמתי כל אחד מהם.

השעה היתה קרוב לחמש ונאמנות להחלטה שלנו לנוח חזרנו במטרו לחדר להפסקה.

לאחר מנוחה והתפנקות של מספר שעות בחדר החם יצאנו לחפש מסעדה באזור המלון. התיישבנו במסעדה נחמדה. ניתחנו את המלצרית שהחזיקה כמעט לבדה של כל המקום.

לאחר הארוחה חזרנו למלון לשנות לילה טובה.

4.12.16 יום ראשון הנוהל חוזר על עצמו. אני מתעוררת מוקדם יחסית והמתבגרת אחרי. אם אתמול היה קר מאד היום קר מאד מאד סביב אפס מעלות.

אנחנו מתלבשות היטב ויוצאות מוקדם יחסית. הכיוון Sacré-Cœur Basilica. בשל הקרבה היחסית של המלון ל- Montmartre אני מחליטה שנלך ברגל ומנווטת בעזרת המפה.

יום ראשון בבוקר והרחובות כמעט ריקים. עד עכשיו לא קנינו מאפה בבולנז'רי וזה יום הטיול האחרון, אז קנינו מאפה מתוק מידי שחלקנו ונאכל בחלקו. המתבגרת רעבה ורוצה סלט. ברחוב ממנו טיפסנו לסקר-קר מצאנו בר עם סלטים מוכנים. היא עם סלט ואני עם מוזלי לארוחת בוקר.

הגענו ל- Sacré-Cœur Basilica ושם סוף-סוף אחרי אין סוף קיטורים על הקור נשמעו קריאות התלהבות. למרות הקור העז מקל הסלפי הוצא מהתיק והמתבגרת הנציחה את עצמה על רקע הבזיליקה והנוף במספר תמונות.

עלינו ברגל ובכל גרם מדרגות עצרנו להתפאל מהנוף. התור לכנסייה לא היה עמוס אז נכנסנו להתרשמות של מספר דקות ואף שמענו שירים כחלק מתפילת יום ראשון.

ביציאה קנינו בוטנים מסוכרים והמשכנו לכיכר המרכזית ב- Montmartre. הסתכלנו על הציירים ועל המצויירים. הצעתי לבכורה כי יציירו קריקטורה שלה אולם היא בחרה לוותר.

לאחר שוטטות ארוכה במקום הציורי התחלנו לרדת מהגבעה מהכיוון השני עברנו גלריית קרמיקה מסקרנת ואת הכרם של האזור.

בירידה לא הצלחתי למקם אותנו על המפה ולא איתרתי תחנת מטרו. הימרתי על הליכה לכיוון מסויים שהתברר בדיעבד כטעות. צעדנו ארוכות וכאשר מצאנו את התחנה התברר שהיא סגורה לשיפוצים למספר חודשים. צעדנו לתחנה סמוכה באזור לא נעים בו מהגרים רבים.

בסופו של דבר עלינו על התחתית כשהכיוון כיכר הבסטיליה והמארה.

ירדנו בבסטיליה צילמנו את העמוד בכיכר ושמנו פעמינו לכיכר ווז' האצילית. ישבנו על ספסל צפינו על הכיכר והבניינים סביבה ונחנו. המקום רגוע ומכובד. היה כ"כ קר שהיו שברי קרח במזרקות.

לאחר מנוחה יצאנו לתור במארה כשהכיוון הוא הלובר. שוטטנו ברחובות, צפינו בחלונות ראווה יפים, ראינו הופעות רחוב וכדומה. ביום ראשון החנויות היו פתוחות והאווירה חופשית.

בשלב כלשהו ראינו עוברים ושבים רבים יוצאים מבניין עם שקיות של יוניקלו. וכאן היה השופינג של הטיול, שהרגיע את כל תחושת ההחמצה של המתבגרת. התברר כי בחנות העמוסה בקונים מבצע הנחות. בקולב בכניסה היו מעילים יפיפיים ב- 80 יורו. מאחר שבדקתי לאחרונה את מחירם של מעילי יוניקלו המחיר נראה לי סביר. המתבגרת מדדה מעיל ומיד פירגנתי לה אותו. במחשבה שנייה החלטתי לקנות אחד גם לי. כך בלי כניסה לתאי מדידה או סיבובים בחנות נרכשו תוך דקות ספורות שני מעילים ללא כל התלבטות ועצירה למחשבה.

בימי הגשם והקור האחרונים אני מנצלת את המעיל לא מעט.

המוכרת עוד אמרה לנו שניתן להחזיר ולהחליף את המעילים בימים הקרובים. צחקנו שכן מחר אנו בבית.

המשכנו להסתובב עוד מספר רב שך שעות עם שקית ענק ובה שני מעילים. חוסר המשקל שלהם הוכיח את עצמו שכן ממש לא הרגשנו אותם.

המשכנו עד מרכז פומפידו בו היינו אתמול, פנינו לכיוון בניין העירייה ומשם ל- Rue de Rivoli. צעדנו לאורך הרחוב ובשלב מסויים פנינו לכיוון הסיין וצעדנו על הגדה תוך תצפית על .Pont Neuf נכנסנו ללובר דרך הכניסה שעל הסיין והמתבגרת התרשמה ממבנה הארמון. יצאנו לרחבת הפירמידות והסתובבנו. היה זה יום ראשון הראשון בחודש בין אוקטובר למרץ, יום בו הכניסה למוזיאון בחינם. החלטתי שמאחר והכניסה ללא עלות ניכנס לראות את המונה ליזה. עמדנו בתור, כאשר השילוט ציין כי זמן ההמתנה כשעה וחצי. אמרנו לעצמנו שנעמוד כרבע שעה נראה את קצב ההתקדמות ואז נראה האם להמתין אם לאו. בדיעבד תוך פחות מחצי שעה היינו במוזיאון. התור לשירותים ארך כמעט כמו זמן ההמתנה לכניסה למוזיאון. כיוונו לחדר של המונה ליזה צילמנו את התמונה ופחות התחברנו לתמונות האחרות מסביב. חיפשנו את היציאה וטעינו בנבכי המוזיאון. השיטוט הוביל אותנו לתצוגת פסלים מאפריקה ומדרום אמריקה שהיו מבחינתנו לפחות, מעניינים בהרבה מהציורים שראינו עד כה. לעניות דעתי המוזיאון גדול מאד ומתיש. אם יש רצון לסייר בו כשי לעשות זאת עם הדרכה. אם אילולא הכניסה חינם לא היינו נכנסות.

יצאנו לכיוון Arc de triomphe du Carrouselומשים לסיור נוסף Tuileries Gardenהשעה היתה שעת שקיעה ואנו התיישבנו על הכיסאות הפזורים בגן וצפינו בצבעי השקיעה על רק האייפל.

לאחר זמן יצאנו חזרה לרחוב ריבולי תוך כוונה לשתות שוקו באנג'לינה. התור לקונדיטוריה היה בלתי נסבל להערכתי לפחות שעה. החלטנו שאנו לא עומדות בו, ולכן הסתפקנו בשוקו שנמכר מחוץ למקום. אכן שוקו סמיך וטעים ביותר.

לא אכלנו מאז שעות הבוקר והשעה היתה לאחר חמש. החלטנו לשבת במסעדה הראשונה שנראה וכך ישבנו במסעדה ברחוב ריבולי. אני החלטתי טוסט סלומון והמתבגרת עוף ותפוחי אדמה.

עתה שביעות ומרוצות היה לנו חוב להשלים מהיום הראשון – הגלגל הענק בכיכר הקונקורד.

רכשנו כרטיסים במחיר שח 12 יורו לכרטיס ועלינו לגלגל שזהר באורות הטריקולור.

מדובר בשני סיבובים אחד איטי שמאפשר תצפית על כל פריס והשני מהיר. הסיבוב לאחר שסיימנו את הטיול אפשר למתבגרת לזהות את המקומות בהם ביקרנו. היא בהחלט התלהבה מהחוויה.

לסיום החלטנו לחזור לשוק חג המולד בשדרות אליזה בצד בו לא צעדנו בפעם הקודמת.

בניגוד לסיור הקודם השוק היה עמוס ביורת עד כדי צפיפות שכן היה אלו שעות הערב של יום ראשון. יחד עם זאת ראינו רחבת החלקה על הקרח וכן מופע של "סנטה קלאוס" במזחלת בגובה.

היה מקסים.

צעדנו לאורך השוק כולו ועם סיומו עלינו על המטרו לחדר.

אריזות והתארגנות וזהו כמעט תם ונשלם.

יום שני 5.2.16

קמנו ב- 7:30 והתארגנו. ירדנו לקנות קרואסונים בבולנז'רי שאיתרנו בסביבה אכלנו בחדר וירדנו לקבלה להמתין להסעה לשדה התעופה.

שוב "עובדיה הסעות" לא אכזיב והנהג הגיע בזמן.

אספנו זוג נוסף איתו נסענו גם בהגיענו לפריס ונסענו לשדה.

בעודנו מבצעות השלמה אחרונה של שוקו בסטארבאקס למתבגרת, והינה הגיע טלפון מצבא הגנה לישראל עם פרטים על הטירונות.

השיחה הזו היוותה הכנה משולמת לנחיתה חזרה בארץ.

צ'ק אין, המתנה בשדה, טיסת איזי-ג'ט נוחה עד מאד, כאשר המושב לידנו נותר פנוי.

בסביבות 18:00 הגענו חזרה.

היה נהדר!!!