ב- 9.8.2012 יצאנו בטיסת לפרנקפורט לכמעט שבועיים ביער השחור עם גלישות קלות לאתרים הקרובים בצרפת ושוויץ. יצאנו זוג הורים עם 3 ילדים בגילאי – 9 ,6, 3
פרטים טכניים:
טיסה- את כרטיסי הטיסה הזמנו 9 חודשים מראש. טיסה עם חברת לופטהאנזה לפרנקפורט. הכרטיסים עלו לכולנו 7700 שקלים. טיסת הלוך יצאה מהארץ בשעה 5:00 בבוקר, טיסת חזור יצאה מפרנקפורט בשעה 10:10 בבוקר.
לינה- גם הלינה הוזמנה זמן רב מראש, מיד לאחר הזמנת כרטיסי הטיסה. בחרנו ללון בשני מקומות לינה שונים, שניהם בתוך היער השחור. מתוך מטרה לגוון לעצמנו ולחוות שני מקומות בסגנונות מעט שונים.
מקום הלינה הראשון בו התארחנו 7 לילות נמצא בקרבה לטיטיזי http://www.binsenhof.de
הגענו אליו בעקבות המלצה באתר למטייל. היתרונות- מיקום מצוין, מארחים חביבים (אינם דוברי אנגלית כלל), מחיר זול (40 יורו ללילה בתוספת מיסים), נקי ונעים. כולל חצר משחקים נחמדה. החיסרון מבחינתנו היה שהדירה מעט מיושנת ועבורנו היא הייתה קטנה מידי. כמו כן הכניסה לדירה היא דרך מבואה המשותפת לבית המארחים ולצימר. הדירה נמצאת מעל רפת פעילה (לנו זה לא הפריע).
מקום הלינה השני בו התארחנו 5 לילות נוספים נמצא בעיירה המקסימה סנט. פיטר http://www.haus-scherer-lindenberg.de
גם לצימר הזה הגענו בעקבות המלצה באתר למטייל והפעם הייתה לנו הפתעה נעימה יותר. מדובר בדירת אירוח גדולה ברמה מאוד גבוהה, חדשה ומאובזרת בכל הנדרש (כולל מכונת כביסה שהייתה תוספת נהדרת בשלב השני של הטיול) המיקום גם כאן היה מצוין והאירוח נעים ולבבי. המחיר ל 5 לילות היה 280 יורו כולל מיסים)
רכב- רכב השכרנו מחברת אופרן (בפועל קיבלנו את הרכב דרך יורופקאר) הזמנו פולקסווגן טוראן ושודרגנו לפורד מונדאו דיזל נהדרת עם ג'י.פי. ס מובנה. היינו עמוסים בהמון ציוד (בדיעבד סחבנו הרבה יותר מידי בגדי חורף) וכולן נכנסו לתא המטען בקלילות. העלות ל 13 יום- 3100 שקלים.
סך כל העלויות: הטיול שלנו נמשך 13 ימים ועלה סך הכול 24,000 שקלים עבור משפחה בת 5 נפשות. העלויות הנלוות (טיסות, רכב, דירה) עלו כ14,000 ₪ ועשרת אלפים שקלים הוצאנו על בילויים ומחייה (בחישוב גס 800 ₪ ליום).
מזג אויר- לאור טראומות עבר מטיולי קיץ באירופה מאוד חששנו מימים גשומים. בפועל, היה מזג אויר נהדר, ללא אף יום גשום והיומיים האחרונים של הטיול אפילו היו חמים בצורה די מעיקה. אתר מזג אויר שמצאנו אותו מדויק מהאחרים- http://www.weather.com/
יום 1- 9.8.12
אחרי 10 חודשים של הכנות אנחנו יוצאים לדרך. באמתחתנו 4 מזוודות, תיק גב ענק עם שני בוסטרים, 2 תיקי צד והרבה התרגשות. אנחנו מצליחים קצת לישון לפני היציאה לנתב"ג, אבל ההתרגשות כל כך גדולה שנדמה כאילו אין צורך בשינה. אחת בלילה, מעלים את המזוודות לאוטו לקראת יציאה, מעירים את הילדים, מעבירים אותם לאוטו ויוצאים לדרך. הילדים בהתרגשות גדולה, כמובן לא נרדמים כל הדרך, דרוכים ומלאי סקרנות. רבע שעה אחרי היציאה לדרך, אמצע הלילה והם כבר מבקשים לאכול. הטיסה עוברת בנעימים. נוחתים בפרנקפורט, שדה ענק, אבל גם יעיל, מקבלים את המזוודות ראשונים וממהרים לדלפק השכרת הרכב. אין את הרכב שהזמנו אז אנחנו משודרגים לפורד מונדאו עם מכשיר ניווט מובנה בתוכו. הרכב מדהים ואנחנו נהנים ממנו.
יוצאים לדרך, מחכה לנו נסיעה של 3 שעות עד לצימר שלנו באזור טיטיזי. הילדים עייפים, אבל אנחנו רעבים. עוצרים לעצירה קצרה במסעדה בכביש המהיר וממהרים להמשיך לדרך. הילדים נרדמים, נשפכים אחד על השני באוטו והדרך עוברת היטב.
מגיעים לצימר המארחים חביבים מאוד מקבלים אותנו ומראים לנו את הצימר, המיקום מצוין, יש מקום נחמד בחצר למשחק, הצימר נחמד, אבל אני קצת מתבאסת שהכניסה לצימר היא דרך הבית שלהם. מזכירה לעצמי לפעם הבאה להזמין צימר על פי מראה עיניים באינטרנט ולא לסמוך רק על המלצות ב"למטייל". בכל מקרה סך הכול לא חסר דבר, ואחרי יום הילדים ואנחנו מרגישים בצימר כמו בבית.
כולנו בעייפות גדולה, אבל הרי לא באנו חס וחלילה לנוח ואנחנו יוצאים לטיילת של טיטיזי. הביקור מתחיל בחיסול של חבילת תותים שקנינו בדוכן בטיילת, ממשיך בשיטוט בין חנויות הטיילת וטבילת רגליים באגם. אנחנו עייפים ולפנינו עוד ביקור בסופר כך שאנחנו מקצרים את הביקור ומבטיחים לילדים שעוד נשוב.
10.8.12- יום 2 – יום גוטאך
מתעוררים בבוקר וכולנו בהתרגשות, עייפים פחות ומלאי אנרגיות. אחרי ארוחת בוקר יוצאים לדרך. נסיעה בנופים המשגעים של היער השחור מובילה אותנו אל העיירה גוטאך שם נמצאות 3 אטרקציות שאנחנו מתכננים לעשות היום: מגלשות הרים, מסלול טיול ביער שההליכה בו נעשית ברגליים יחפות תוך הליכה על מצעים שונים והמוזיאון הפתוח של היער השחור. מתחילים במגלשות ההרים, עד שיצאנו לדרך הבוקר היה יחסית מאוחר ובשילוב עם הנסיעה אנחנו מגיעים כשכבר יש קצת תורים, אבל הם מתקדמים מהר יחסית ואנחנו מגיעים לתורנו. הגלישה מההר מדהימה, הילדים צועקים "מהר יותר, מהר יותר", אבל אמא הפחדנית לוחצת על הברקסים כל הזמן.
ממשיכים לשביל חושים, מסלול רגליים יחפות. מורידים סנדלים ומתחילים ללכת על מצעים שונים- אדמה (נעים), בוץ (נעים רק לקטנה), חלוקי נחל קטנים וגדולים (די כואב), אצטרובלים (נורא כואב) ועוד. באחת העליות אנחנו עושים תחרות ריצה משפחתית וכשאנחנו מגיעים למעלה הקטנה צועקת שנפסיק לרוץ כי "נגמר לי הלב". המסלול נחמד, אבל בשלב מסוים מעט חוזר על עצמו ואנחנו שמחים לסיים, לחזור לסנדלים שלנו ולהמשיך הלאה.
עוצרים לארוחת צהריים קצרה וסוף סוף טועמים מהנקניקיות של הגרמנים, הן קשות, מלאות בשמן אבל בן הזוג שלי טוען שלא צריך לפרט יותר מידי והן פשוט טעימות. יחד עם בירה אנחנו עושים וי על ארוחה גרמנית קלאסית.
נכנסים למוזיאון הפתוח ומסיירים בין בתים עתיקים, הילדים די מתעניינים ובשלב מסוים בעיקר מחכים לגלידות. הבית האחרון הוא בית משחקי ילדים ושם יש חגיגה גדולה כשהם משחקים במשחקים עתיקים, ומלאי סקרנות לראות מה עוד מתחבא בבית. הילדים לא שבעו ממגלשות ההרים ואנחנו חוזרים לסיבוב נוסף, כולם מתגלשים ואנחנו מבטיחים לילדים שעוד נשוב לשם בימים הקרובים. בנסיעה הביתה אנחנו עוצרים בהורנברג ליד בית שעון הקוקייה הרחב ביותר שנבנה אי פעם. מגיעים בדיוק בשעה 6 בערב כשהשעון מצלצל, הקוקייה מציצה וכל דמויות השעון רוקדות. מחזה נחמד ואנחנו ממשיכים בדרך לצימר. בצימר כרגיל, ארוחת ערב, מקלחות, השתוללות ולישון. מחר מחכה לנו צרפת.
11.8.12- יום 3 טעימות מצרפת
היום נוסעים לצרפת הסמוכה, לחבל ארץ הנקרא אלזס, דרך היין. בחיפושי באינטרנט גיליתי שהיום בשעה 18:00 מתקיימת בעיירה Se’lestat תהלוכת פרחים שנתית ולכן אנו בדרכנו לאזור הזה היום. יוצאים בבוקר לנסיעה של שעה וחצי לכיוון העיר קולמר בצרפת. עוברים על גשר מעל נהר הריין והנה אנחנו בצרפת, כמה פשוט, כמה מוזר. תוואי הדרך משתנה, העצים והיערות המדהימים של גרמניה מתחלפים בנופים שונים. בקולמר מצליחים למצוא חניה במדויק על פי ההוראות בחניון RAPP
כתובת: 68000 Avenue de la République, Colmar, France
חנייה תת קרקעית. מהחניון יוצאים למזרקות מים נחמדות, הילדים נהנים ואנו ההורים כבר רואים איך הם ממשיכים עכשיו יום שלם עם בגדים רטובים ודי מהר מרחיקים אותם משם. ממליצה מאוד להגיע עם בגדי החלפה מה שמאפשר לילדים ליהנות מהחוויה עד תום.
כמיטב המסורת הצרפתית עוצרים במאפייה לתדלק את עצמנו ואת הילדים ויוצאים בשלל סופגניות נוטפות סוכר. אנחנו עולים על רכבת התיירים הירוקה שעושה סיור בקולמר ואנחנו בולסים בהנאה לאורך הנסיעה. הילדים מאוד נרגשים מהבתים הצבעוניים, שכל אחד מהם בנוי וצבוע אחרת והאמצעי (אצלנו בבית אומרים "המרכזי") מרבה לגעור באבא שיצלם כבר "כי זה הבית הכי יפה שיש". ממשיכים לטייל ברחובות היפים וליהנות מחנויות ממתקים רבות, עד שמגיעים למוזיאון הצעצועים. המוזיאון מתאים בדיוק לצרכים שלנו- הבכור נהנה מהרכבות, המרכזי משתגע מהלגו והקטנה מהבובות. על הדרך רואים הצגה קצרה בתיאטרון בובות מריונטה ולמרות שהכול בצרפתית אנחנו עושים פרצוף מרותק. משחקים משחק סוליטר נחמד ולסיום מחליטים לקנות אחד כזה והילדים בעננים. מתחילים לחזור לכיוון האוטו ומתקרב שלב המשבר שכולל עייפות ורעב. השלב הזה תמיד נגמר בשני הורים סוחבים על הכתפיים שני ילדים ואכילה זריזה במסעדה הראשונה הנקרית בדרכנו. הפעם חזרנו לאותה מאפייה מהבוקר כל ילד בחר לעצמו מאפה ואכלנו בספסל ברחוב. חוויה....
יש לנו עוד קצת זמן עד תהלוכת הפרחים, אז כדי לא לפספס משהו חס וחלילה אנחנו נותנים לילדים לבחור אם הם מעדיפים ביקור בטירה או בפארק הקופים הסמוך. הם בוחרים פארק קופים.
http://www.montagnedessinges.com/en/parc.php?id_cat=1
בפארק מאכילים את קופי המקאו המסתובבים חופשיים בפופקורן והילדים מתרגשים להאכיל את הקופים מכף ידם. חלק מהקופים לא ממש מתעניינים בפופקורן ונראים שבעים ומשועממים, קוף אחד נוהם על אבא ואחר מעיף לילדים את היד. היה משעשע, אבל אנחנו כבר לגמרי שפוכים וכרגיל מסיימים את הביקור בפארק עם שני ילדים על הכתפיים.
השעה כבר 5 וחצי ואנחנו יוצאים בדרכנו לתהלוכת הפרחים (Corso Fleuri) בעיירה Selestat המתקיימת ביום שבת השני בכל אוגוסט בשעות אחר הצהריים.
נסיעה קצרה ואנחנו בדרך לכיוון מרכז העיר. נחיל אנשים מסמן לנו שאנחנו בדרך, מחכים בתור קצר, משלמים ואנחנו בתוך היריד. מתמקמים במיקום נחמד בצד הרחוב וממתינים לתהלוכה. לתהלוכה 12 חלקים בכל אחד מהם מוצג נושא אחר (מכשפות, אבירים, פיות וכדומה...). תזמורות שונות, שחקנים, קוסמים, מייצגים של פרחים, נגנים, נסיכות, דמויות משונות כל אלו עוברים חולפים מול עינינו המשתאות ואנחנו מתקשים לשבוע. הילדים בהתרגשות נהנים מכל רגע, שמחים לתפוס את הפרחים הנזרקים אל קהל הצופים, מזהים את הדמויות ומרותקים לתהלוכה. הפעילות הזו, למרות שאין בה מגלשות הרים/ רכבות מהירות/ קרוסלות נרשמה על ידי הילדים כאחד משיאיו של הטיול כולו והם בהחלט צודקים.
אחרי כשעה לצערנו התהלוכה מסתיימת וכוחותינו התחדשו בזכותה. את הדרך חזרה לאוטו אנחנו עושים בשירה וריקודים למרות השעה המאוחרת. עכשיו מתחילים מסע של שעה וחצי בחזרה לצימר, הדרך לא קלה לילדים אבל הם אלופים ואנחנו שורדים את המסע. מגיעים בחושך לצימר, השעה כבר אחרי 9 בלילה ואנחנו חווים לראשונה את משמעות השם היער השחור כשהעצים הופכים שחורים והיער נראה כמו המקום האחרון שנרצה לבלות בו כרגע. מקלחות, נישוקים והולכים לישון. תוך דקה וחצי הנחירות של כולם ממלאות את החדר, אין מה להגיד הם וגם אנחנו מותשים. מחר אנחנו זקוקים ליום קל.
12.8.12- יום 4 פארק המים בטיטיסי
למרות השעה המאוחרת בה הלכנו לישון הילדים מתעוררים יחסית מוקדם ואנחנו מחליטים לנצל את זה לטובת בילוי בפארק המים המדהים שבעיירה הסמוכה אלינו טיטיסי. נסיעה קצרה של 10 דקות ואנחנו בפארק המים, פותחים את המקום.
http://www.badeparadies-schwarzwald.de/en/
כתובת: Am Badeparadies 1, 79822 Titisee-Neustadt
איזה תענוג!! פארק מים מקורה ענקי עם 18 מגלשות מים שונות ומשונות, אבובים, בריכת גלים, מקפצות ומה לא. הכול מסודר, נקי, מאורגן ויפה. הילדים לא מפספסים אף מגלשה, בחלקן אנחנו מתגלשים איתם ובחלקן הם מתגלשים לבד. אחרי 7 שעות של מים ומים ומים אנחנו יוצאים משם, צרודים עייפים ומאוד מאוד מרוצים
הפעם לראשונה מגיעים לצימר בשעת אחר צהריים ומבלים את המשך היום בחצר הצימר המקסימה. הקטנה סוף סוף מגיעה למדבקות שסבא קנה לה, המרכזי סוף סוף נהנה משער הכדורגל שיש בחצר והגדול מהנדנדות וארגז החול.
13.8.12- יום 5: מגלשות הרים בטודטנאו, מסלול טוני התרנגול בפלדברג
קמים בבוקר אחרי שבלילה קיבלנו את השיבוץ של הבן המרכזי לכיתה א' וגילינו מי החברים איתם יהיה ומי המחנכת. ההתרגשות שלנו גדולה והבוקר מתאפיין בטלפונים לחברים והחלפת רשמים. יוצאים כרגיל אחרי ארוחת בוקר מהצימר ומתכננים לנסוע לפרייבורג אבל הקולות של הילדים מאחור מבקשים פעילות כייפית לילדים ואנחנו מחליטים ללכת על מגלשות ההרים בטודטנאו.
כתובת: Hasenhorn-Sessellift, Seilbahngesellschaft Todtnau GmbH D-79674 Todtnau
http://www.hasenhorn-rodelbahn.de/
מגיעים למגלשות בשעה 10 בבוקר ומיד אבא והמרכזי עולים על הרכבל המוביל לקצה ההר וממנו מתגלשים במגלשות הרים לאורך יותר מ 3 קילומטר של פיתולים. הם יורדים, "אמא זה מדהים, הלב שלי דופק כל כך חזק" ומיד אני עולה עם הקטנה לדרך. הקטנה באומץ אופייני מניפה ידיים לצדדים לאורך כל הדרך למטה ואני מקבלת התקפת לב ותופסת אותה חזק חזק. הבנות מסיימות ואבא עולה שוב עם הבכור שחיכה עד כה בסבלנות מדהימה. הם יורדים גם הם נלהבים ואנחנו כמובן קונים תמונות של כולם שצולמו במצלמה הניצבת לאורך פיתולי הירידה המהירה. אימא הייתה היחידה שידעה איפה המצלמה נמצאת ונופפה לה לשלום....
ממשיכים לכיוון מסלול אנטוני התרנגול בפלדברג. יש לנסוע בכביש B317 ל Feldberg -Ortולעקוב אחר השילוט ל- "Haus der Natur" ול-"Feldbergbahn" להחנות במגרש החנייה. המסלול מתחיל מ "Café Waldvogel" ממש ליד תחנת האוטובוס של "Feldberger Hof Hotel"
כתובת: Dr.-Pilet-Spur 4, 79868 Feldberg
השמים שהיו בהירים ומקסימים עד כה מתחילים להתקדר ואנחנו קצת חוששים ממזג האוויר, אבל מקווים לטוב. מתחילים את מסלול הטיול ביער בו מסופר על פרדיננד הדוור אשר יחד עם וולט השדון מחפשים את אנטוני התרנגול כדי להעביר לו מכתב. המסלול עובר בתוך היער השחור במיטבו, אפלולי ומרשים והגשם שמטפטף לפרקים רק מוסיף לאווירה המדהימה. המסלול מקסים, נקודות עניין קצרות בין תחנה לתחנה והכול בתוך יער עבות. הילדים רצים מתחנה לתחנה בהתרגשות, אחרי כשעה של הליכה מוצאים את אנטוני התרנגול ומגיעים לגן משחקים מקסים כששוב השמש חוזרת לחייך אלינו והילדים נהנים לשחק.
14.8.12- יום 6 : פארק אירופה
מצוידים בחוברת המפרטת כל מתקן בפארק אירופה, המון שתייה, אוכל, מעילי גשם למתקנים הרטובים ומצב רוח טוב אנחנו יוצאים בשבע וחצי בבוקר לדרך. נסיעה של שעה ובתזמון מעולה מגיעים בשמונה וחצי לפארק. מחנים בביטחון בחניה הראשונה הנקרית לנו ואחרי שיוצאים מהאוטו מגלים שזאת בכלל חנייה לאורחי מלונות הפארק והכניסה לפארק היא בצד השני. ממשיכים למיקום הנכון, תור קצר, ואנחנו בפנים. עולים מיד על הרכבת שלוקחת אותנו לצד השני של הפארק למדינת ספרד ומתחילים.
המתקן הראשון בפורטוגל, אטלנטיקה סופר ספלאש, נסיעה בסירה ונפילה למים מגובה רב. נהנים ומנצלים את העובדה שעוד אין תורים לטובת סיבוב נוסף. בסיבוב השני נרטבים כמעט לגמרי, איזו חגיגה. הפארק מדהים ואנחנו עוברים בין המתקנים, האמצעי לא מגרד את ה 1.20 ס"מ ולכן רוב המתקנים המבוקשים ביותר (בהם גם התורים הארוכים ביותר) לא רלוונטיים לנו ואנחנו מדלגים עליהם. ספינת פיראטים במדינת סקנדינביה ממוקמת מאוד גבוה בהנאה, והבכור חובב המים כצפוי הכי אוהב את האבובים באותה מדינה. במדינת הולנד הילדים מגלים בריכת כדורים שיש בה 100,000 כדורים ולידה מתנפחים והם לגמרי בעננים, מי צריך רכבות הרים בכלל? אנחנו אוכלים במסעדה אינדונזית במדינת הולנד והאוכל טעים וחריף. במדינת יון אנחנו רואים מופע החלקה על קרח מאוד מרשים ונותנים לרגליים וללב קצת מנוחה מכל האקשן הזה. רכבת ההרים פגסוס במדינת יוון רושמת גם היא הצלחה רבה ובמדינת צרפת אנחנו עושים הפסקת גלידה וטובלים רגליים במים להתרעננות. באיטליה מקנחים בממתקים מדהימים והילדים ואבא חווים שם חוויה קולינרית מעולם אחר כשהם אוכלים צ'ורוס (סופגניות מסוכרות) בלתי נשכחות.
השעה כבר קרובה לשבע בערב, הילדים לא שבעים מהמתקנים ומבקשים לחזור לעוד מתקנים אהובים. אנחנו עולים על הרכבת ומגיעים שוב למדינת ספרד וחוזרים אל ספינת הפיראטים ועוד מבחר קרוסלות שבבוקר דילגנו עליהן. השעה כבר 9 בלילה, אנחנו יותר מ 12 שעות בפארק ומתחילים לנוע לכיוון היציאה. מצטלמים עם כמה מהדמויות המוכרות של הפארק לתמונות אחרונות ועייפים, אך מאוד מרוצים נכנסים לאוטו. חוזרים הביתה בחשכה תוך שהילדים נשפכים באוטו. איזה יום מדהים.
15.8.12- יום 7: אגם שלוכזי (אקווה פאן ושייט באגם), אגם טיטיסי
מתעוררים אחרי פארק אירופה ומחליטים לתת לעצמנו יום להתאוששות ורוגע, יום אגמים. יוצאים לדרך לכיוון אגם שלוכזי ומגיעים לאקווה פאן שהינו פארק מים קטן בו יש בריכה, מגלשת מים והכול לחופו של האגם. הבכור מראה סימני דעיכה. הוא אכן מתחיל להעלות חום ומבלה את המשך היום בשכיבה וחלושעס כללי. האחרים מתלהבים בטירוף מהפארק שנראה מקסים, אבל המים מאוד קרים להם וכשהם מראים סימני קיפאון אנחנו ממשיכים משם הלאה. יורדים לאגם עצמו, הבכור ואני נשארים על הדשא מול האגם ואבא יוצא עם האחרים לשייט של שעה בסירת פדלים. הם מצוידים בתותים ובננות ועושים להם פיקניק בשייט על האגם המדהים הזה, מוקף בכל הירוק מסביב. הקטנה משתרעת לה בסירת הפדלים מאחורה ומאכילה את האחרים בתותים ובנשיקות. בשעת צהריים אנחנו מחליטים לחזור לצימר ולתת לבכור להתאושש קצת. לראשונה בטיול בן זוגי מצליח לישון שנת צהריים מפנקת, הילדים נחים ומשחקים מקסים ואחר הצהריים אנחנו שוב יוצאים לטיילת טיטיזי. זכרנו להביא אתנו לחם ישן לברווזים ואנחנו מאכילים אותם ועושים פיקניק ליד האגם. הבכור עובר לישון בחדר שלנו כדי שלא ידביק את האחים שלו (כך לפחות קיווינו). אנחנו מסיימים לארוז כי מחר אמורים לפנות את הצימר ולעבור לצימר הבא, הנה עבר לו כבר שבוע....
16.8.12- יום 8 : פרייבורג ומעבר ללינה בסט. פיטר
מתעוררים בבוקר אחרי לילה בו הבכור עדיין היה עם קצת חום, נותנים לו נורופן ומקווים שיצליח להחזיק מעמד היום. נפרדים מהצימר ומבקשים להשאיר אצלם את המזוודות עד שנסיים לבקר בפרייבורג ונעבור לקחת את הציוד. נוסעים לפרייבורג, כשאני מלאת התרגשות ותקווה לרכוש את נעלי הבירקנשטוק שאני כה מחכה להם... הבוקר קצת גשום (בלילה היו ברקים מטורפים), אבל אנחנו מגיעים לפרייבורג והגשם לטובתנו. מחנים בחנייה מצוינת וקרובה לקתדראלה בכתובת:
Wasserstrasse 7, 79098 Freiburg
חנייה בחניון של קניון גדול שנקרא Schwarzwald City ממנו יציאה ישירה למדרחוב. מספר החניה הוא P9 וניתן לעקוב אחר השילוט הזה. החניון נמצא בין Schiffstr 9 ובין wasserstr 11 .שעות פתיחת החניון- שני עד שבת מ 7:00-22:00. מיד פוגשים את תעלות המים המפורסמות של פרייבורג, הילדים חולצים נעליים והולכים בהן, איזה כיף. בהמשך קנינו להם בשוק בפרייבורג סירות מעץ והן השיטו אותן לאורך כל התעלות. הקטנה מתחילה להראות סימני נג'סת ונראה לי שהיא קצת חמה, אני מדחיקה את המחשבה הזאת מיד. אנחנו מגיעים לשוק, קונים לילדים סלסלות פטל ואוכמניות מדהימות וכמובן גם נקניקיות (אי אפשר היה לעמוד בריח). נכנסים לקתדראלה המרשימה וממשיכים בתקווה לקצת שופינג. מוצאים את חנות הצעצועים שרצינו לבקר בה אבל עכשיו כבר אי אפשר לטעות וברור לגמרי שלקטנה יש חום. היא שפוכה על הידיים של אבא וחלום הנעליים שלי מתפוגג. מספיקים לבחור לכל ילד צעצוע מתנה (פליימוביל, לגו ומשחק קופסא) וחוזרים לאוטו בעוד הקטנה מספיקה להקיא בחניון. נוסעים לקחת את המזוודות מהצימר הראשון ועוברים בנסיעה קצרה לצימר השני. הצימר השני בסט. פיטר מדהים!! נראה כמו גלויה בתוך נוף אלוהי, מאובזר בצורה מדהימה ומפנק מאוד. הקטנה מיד נופלת לשינה טרופה והילדים ואנחנו מתאקלמים בבית החדש שלנו לימים הקרובים. אחר הצהריים היא כבר בלי חום ואנחנו נהנים מהחצר של הצימר ומארוחת ערב ראשונה בסט. פיטר.מקווים שבזה תרמנו את חלקנו לווירוסים וסיימנו את סאגת המחלות שלנו לתקופת גרמניה.
17.8.12- יום 9: מפלי טרייברג, מגלשות ההרים בגוטאך
מתעוררים בבוקר עם המון תקוות לילדים בריאים ונראה ששניים מהשלושה עדיין קצת מקווצ'צ'ים. מחליטים ללכת על יום קליל יחסית וקרוב במטרה להיות בטווח הצימר והמיטה במידת הצורך. נוסעים נסיעה של חצי שעה בערך למפלי טרייברג, נכנסים מהכניסה האמצעית ויורדים בדרך מקסימה עד לעיירה עצמה. בדרך קונים בוטנים ומאכילים כמה סנאים, ובעיקר מגלים שהקטנה משוגעת על בוטנים ורבה עם הסנאים עליהם. כשמגיעים למטה נראה שעשוי להיות קשה לקטנים יותר לעלות את כל הדרך למעלה בחזרה לאוטו ולכן האבא והבכור מתנדבים לחזור להביא את האוטו. כשהם אוספים אותנו הם מספרים שבזמן שאני ושני הילדים עשינו שופינג בעיירה החמודה הם נפחו כמעט את נשמתם ממאמץ בעלייה שחיכתה להם. אנחנו רעבים ונוסעים למסעדה מקסימה לצד אגם קטן וגן משחקים נחמד ואוכלים שם (כרגיל) שניצל וצ'יפס. לילדים יש עוד קצת כוח ואנחנו חוזרים למגלשות ההרים בגוטאך (נשארו לנו עוד כרטיסיות וזה יהיה פשע שנוותר על זה....) ושוב גולשים במדרונות ההר המהירים. הילדים כולם רוצים להתגלש עם אבא ויש מלחמות על מי יאלץ לשמור עליי בדרך המהירה למטה. בדרך חזרה לצימר באמצע שום מקום בתוך דרך הררית ומפותלת אנחנו פתאום מגיעים למתחם של מצנחי רחיפה למיניהם. אחד אחרי השני הם יוצאים לרחיפה בדיוק מנקודת התצפית שלנו מול נוף קסום וירוק ומדהים. זאת חוויה מקסימה, בדיוק מסוג ההפתעות שכיף לחוות פתאום בדרך.
18.8.12- יום 10: מפלי הריין, אי הפרחים ושטיין אם ריין.
היום הילדים מאוששים ואנחנו בדרכנו לנסיעה ארוכה לשוויץ, מזג האוויר הופך להיות חם ואנו מקווים להתרענן קצת מרסיסי המפלים. נסיעה ארוכה ואנחנו מגיעים למפלי הריין. מחנים ויורדים דרך טירת לאופן. הדרך מקסימה, ירידה במדרגות רבות וככל שיורדים למטה כך מתקרבים יותר לרסיסי המים ולמפלים עצמם. בסוף הירידה לוקחים סירה שמעבירה אותנו לצד השני וממנה עוברים לסירה (כחולה) לשיט של כחצי שעה במהלכו הסירה מתקרבת שלוש פעמים אל המפלים בזוויות שונות של המפל. חוויה רטובה ומצננת. סירה שלישית מחזירה אותנו אל הגדה הראשונה והמעלית השקופה מעלה אותנו ישירות אל האוטו. הפסקת פיפי, שתייה ואכילת תותים ואנחנו בדרך לאי הפרחים בקונסטנץ. אל אי הפרחים אנחנו מגיעים בשעת צהריים חמה, מה שמצמצם מאוד את יכולת התנועה של הילדים. אנחנו לוקחים את האוטובוס שמכניס אותנו אל האי ומביא אותנו לצידו המרוחק. משם הולכים במסלול נוח אל הכניסה בה נמצא גן המשחקים המפורסם. הקטנה פורחת ונהנית כל זמן שיש צל וברגע שהוא נעלם מתקשה לתפקד ואנחנו נעים בין הליכה ונשיאה על הידיים. עם זאת משחק תופסת צבעים מצליח לשמח אותה ולסייע ברגעי העייפות שהפציעו לפרקים. האי מקסים, פורח ומטופח. אל ביתן הפרפרים אנחנו נכנסים ולמרות שהוא אמור להיות גולת הכותרת של המקום הילדים מטילים וטו ומיד יוצאים, החום והלחות שהיו בפנים גמרו אותם. בגן המשחקים בכניסה יש רפסודות מים, אנחנו משאירים את הילדים עם תחתונים והם מנסים להשיט את הרפסודות. הנדנדנות הקונבנציונאליות בסופו של דבר יותר עושות להם את זה ואנחנו מבלים בגן המשחקים עוד כשעה.
שעת אחר צהריים ואנחנו יוצאים מאי הפרחים. מגלים שיש לנו עוד שביב כוח ונוסעים לעיירה היפה שטיין אם ריין בה חזיתות הבתים מצוירות ומקושטות וכולה שוכנת לגדות הריין. מגיעים לעיירה קטנה בשעה 17:00 עורכים סיור קצר כולל זריקת מטבעות לבאר המשאלות. המרכזי כמובן מתלבט ושוקל. בסוף מבקש "שיהיו חיי שלום לכל המשפחה", הקטנה מבקשת "שנהייה בריאים" והבכור בפרקטיות מאחל לעצמו שנקנה לו גלידה (הבקשה של מי תתגשם ראשונה?) אנחנו עוצרים בבית קפה בעיירה ומגשימים משאלה לילד אחד ומשם ממשיכים בדרכנו הארוכה בחזרה אל הצימר. יום ארוך ומקסים.
19.8.12- יום 11: פארק שטיינווסן, מרחצאות ויטה קלאסיקה
http://www.steinwasen-park.de/
נותרו יומיים לטיול ואנחנו בדרכנו לפארק שטיינווסן בקרבה לפרייבורג. מדובר בפארק שעשועים בקנה מידה יחסית קטן, מוקף טבע ונופים מקסימים. בדיעבד רצוי לבלות בו לפני שמגיעים לפארק אירופה... אנחנו מגיעים מוקדם כשחלק מהאטרקציות הגדולות עדיין לא נפתחו והילדים משתעשעים בגן המשחקים. ב10:00 האטרקציות נפתחות ואנו מגלים שהקטנה לא יכולה לעלות על רובן (עדיין לא בת 4). אבא והבכור מצליחים להתרסק במגלשות ההרים (המאוד לא בטיחותיות יש לציין) ואנחנו גם צופים בהופעת קוסם קצרה ובסרט 4 מימד מקסים. היום מאוד חם ובשעות הצהריים אנחנו פורשים ונותנים לילדים לבחור אם ירצו לחזור לצימר, לנסוע לרכבל שוינסלנד או למרחצאות. הם בוחרים במרחצאות ואנחנו בדרכנו לבד קרוזינגן למרחצאות ויטה קלאסיקה. המרחצאות מקסימות, יש במקום מספר בריכות מחוממות בטמפרטורות שונות, השיא שייך לבריכת מוסיקה בה ניתן לשמוע מוסיקה נעימה מתחת למים.
20.8.12- יום 12 : פרייבורג ואריזות....
יומנו האחרון בגרמניה מביא איתו מזג אויר יותר נעים ממה שאפיין את היומיים האחרונים. אנחנו רואים את ההתלהבות של הילדים מהלגו ובמקביל לעובדה שבביקור האחרון בפרייבורג היינו עם ילדה חולה ולא מצאתי את הבירקנשטוק שרציתי מחליטים לחזור לפרייבורג לקצת קניות. מה גם שיש שם את הנקניקיות הכי מעולות שטעמנו בטיול, וטעמנו הרבה.... חוזרים לפרייבורג (נחמד לחזור בטיול כזה לנקודה מוכרת) ועימנו סירות העץ שניתן להושיט בתעלות אותן רכשנו בביקורנו הקודם במקום. הילדים שוב משיטים את הסירות בתעלות ונהנים ממופעי רחוב שונים שאנו רואים ברחובות העיר ההומה. אני שוב לא מוצאת נעליים, אבל מתנחמת בקניית משחות טראומיל וולדה בבית מרקחת... הילדים משתדרגים בעוד קצת לגו ומשחקים. חוזרים לצימר להמשך האריזות, עושים צ'ק אין ומגלים ששינו לנו את מקומות הישיבה במטוס, הנושא יסודר סופית רק למחרת בשדה התעופה. אחר הצהריים יוצאים לזמן קצר לגן משחקים נחמד וקרוב לצימר וחוזרים לארוחת ערב אחרונה בגרמניה ולאריזות אחרונות.
הילדים נרדמים ובאמצע הלילה בתרגולת מוכרת אנחנו מעירים אותם ויוצאים לנסיעה של שלוש שעות בדרך לפרנקפורט. בדרך בכביש המהיר אני חווה התקפת לב קלה שבעקבות תאונה אנחנו עומדים כרבע שעה בלי תזוזה ותסריטי אימה כבר עוברים לי בראש. בסופו של דבר מגיעים מרוצים בקלות לעמדות החזרת הרכבים ואז נזכרים שלא תדלקנו את האוטו כפי שמתבקש לפי ההסכם. נאלצים לצאת שוב ולחפש תחנת דלק, די מעיק, אבל שרדנו. השדה ענק ואנחנו מתברברים לא מעט אך בסוף מגיעים למתחם המרוחק של הטיסות לתל אביב ושם אני פורשת לילדים משחקים, הדבקות וצביעה והם משחקים נהדר עד שמגיע הזמן לעלות למטוס. הטיסה עוברת בצורה נעימה יחסית, הילדים לא נרדמים בכלל ואנחנו מגיעים לישראל בשעות הצהריים. שעה מהנחיתה אנחנו כבר באוטו בדרכנו הביתה, מתרגלים בחזרה לחיים בלחות הזאת ובפקקים....
בבית מחכה לנו אוכל טעים שסבתא בישלה, בלונים ושלטים ממשפחה וחברים. כיף גם לחזור
מחכים כבר לפעם הבאה....
