יום אחד, לפני כמה חודשים, אמרתי לאשתי: "אני רוצה לטוס לאירופה לטייל קצת בהרים ולבקר
במרחצאות. מה דעתך עוד פעם לטוס להרי האלפים אבל באזור שעוד לא היינו בו"
"לא יודעת" היא ענתה. לי " לא בא לי שוב מקום שמלא בתיירים יותר מדי ושבטח כבר שחרשו
אותו"
"אז מה את מציעה""
"אולי הרי הטטרה?"
"אבל היינו שם פעמיים"
"היינו בצד הפולני אבל מעולם לא היינו בצד הסלובקי, בכלל לא היינו אף פעם בסלובקיה. וגם
בא לי לאכול אוכל טעים של מזרח אירופה..."
וכך יצא שהזמנו טיסה לקרקוב כדי להשכיר משם רכב ולנסוע להרי הטטרה הסלובקיים וזאת על
מנת לטייל באזור ההררי. בדרך חזרה מהרי הטטרה לפולין בחרנו לבלות יומיים במרחצאות
באזור קטוביץ' כדי שבדרך חזרה לשדה התעופה נבקר בעיר שלא היינו בה (בקרקוב היינו
פעמיים).
וכך יצא שהזמנו טיסה לקרקוב כדי להשכיר משם רכב ולנסוע להרי הטטרה הסלובקיים וזאת על מנת לטייל באזור ההררי. בדרך חזרה מהרי הטטרה לפולין בחרנו לבלות יומיים במרחצאות באזור קטוביץ' כדי שבדרך חזרה לשדה התעופה נבקר בעיר שלא היינו בה (בקרקוב היינו פעמיים).
*
*
טיסה
הזמנו טיסה עם חברת סאן דור אשר מקבוצת אל על. הטיסה הייתה באוקטובר והזמנו אותה באוגוסט דרך חברת איסתא במחיר של 425 דולר לכרטיס. המחיר כלל אפשרות לשינוי תאריכים, כבודה מלאה של טרולי ומזוודה. הכרטיס לא כלל ארוחה.
למרות שההזמנה הייתה עם אל על את הטיסה ב 2 הכיוונים ביצעה חברה פולנית כלשהי. מה שנקרא חכירה. במטוס היה נציג של אל על שדיבר עברית. כמו כן, במטוס פעלה גם מערכת הבידור שיש במטוסי אל על. סך הכל הטיסה הייתה בסדר והכי חשוב שהיא יצאה והגיע בזמן.
*
*
רכב
שכרנו רכב אוטומט ל 7 ימים דרך חברת אוויס. שילמנו 1629 ש"ח עבור השימוש ברכב. המחיר כלל ביטול השתתפות עצמית במקרה של תאונה או גניבה וגם נסיעה ב-כמעת כל כבישי האגרה בפולין (למעט כבישים מיוחדים כמו כביש קרקוב - קטוביץ' ששילמתי עבור המעבר בו 36 זלוטי לכל כיוון). בנוסף, נאלצתי להוסיף עוד 406 זלוטי בגלל מעבר גבול לסלובקיה.
כדי להנות מכביש האגרה של סלובקיה שילמתי באתר האינטרנט הממשלתי 10.8 יורו. אם זאת לדעתי לא הגעתי בכלל למקטעים של הכביש המהיר הסלובקי בו הייתה חובה לשלם את האגרה.
הרכב שקיבלתי מאוויס היה רכב גדול, היברידי ואוטומטי של חברת סיטרואן.
על הדלק שילמתי סך הכל 273 זלוטי לכל התקופה (תדלקתי רק בפולין).
חנייה באתרים השונים בסלובקיה עלתה לי 6 עד 12 יורו ליום.
האתר: https://eznamka.sk/selfcare/purchase/
*
*
מזג אוויר
הבחירה לעשות טיול בהרי הטטרה בחצי השני של חודש אוקטובר זה מעשה שיש בו קצת מן הסיכון. זה נכון שהחודש עצמו לא נחשב כחודש גשום באופן יחסי אבל שלהי אוקטובר זה מן בו מתחיל להיות הרבה יותר קר ויש יותר סיכוי לפגוש ימים גשומים מאוד שכוללים ערפילים שיהרסו את ההנאה מהטיול. אבל לנו היה מזל, למרות שטמפרטורת האוויר בימים בהם טיילנו בהרים נעה בין 12 ל 1 מעלות צלזיוס (שבוע לפני כן היא עמדה על 20 מעלות ביום) הימים כמעת כולם היו נטולי גשמים ועננות. ואפילו בשעות חצות היום היינו מורידים את המעיל ומטיילים בחולצה בלבד.
*
*
שפה
רוב המלונאים ונותני השירות לתיירים באזור הרי הטטרה בסלובקיה ידעו אנגלית. אך בחלק מהאטרקציות זה לא היה כך. היו אנשים שדיברו רק סלובקית או שסלובקית הייתה שפה נוספת עבורם כי הם היו מגרים. אבל לרוב תמיד היה דובר אנגלית בסביבה שעזר לתרגם.
כך, אגב, היה גם בקטוביץ' בפולין. רק שאת מקום הסלובקית תפסה הפולנית.
*
מטבע ועליות
המטבע בסלובקיה הוא היורו. לא הייתי אומר שזול שם כל כך במונחים של מזרח אירופה. אבל ב 30-45 יורו ניתן לאכול ארוחת צהרים מכובדת וטעימה עבור זוג.
בקטוביץ' לאומת זאת אפשר לאכול בין 60 ל 80 זלוטי שזה זול.
על דלק, אוכל, קניות ואטרקציות בזבזתי 850 יורו ו 200 דולר.
*
*
*
יום 1 - הגעה
היות ונחתנו בשדה התעופה של קרקוב בשעה 21:00 ולמחרת בבוקר היינו צריכים לאסוף את הרכב מאותו השדה , לא היה לנו טעם לנסוע ללון בעיר. במקום זאת, הזמנו חדר ללילה במלון AirPark Balice בעלות של 276 ₪ ללילה.
אחרי שיצאנו מהטרמינל התקשרנו דרך הוואצאפ לקבלה ואחרי 20 דקות הגיע רכב שלקח אותנו למלון. אגב, מרחק ההליכה ברגל מהטרמינל למלון הוא סך הכל 15 דקות. אבל היו לנו מזוודות גדולות ולא היה לנו את הרצון ללכת איתן ברגל.
המלון עצמו התגלה כמלון קטן בן 2 קומות שהתאים מאוד לצרכים שלנו. היה בו חדר נקי עם מזגן, חדר רחצה עם סבון וקומקום חשמלי עם שקיות תה, קפה וסוכר.
*
*
*
*
יום 2 - נסיעה לסלובקיה ומערת Belianska jaskyňa
בבוקר למחרת לקחנו הסעה חזרה מהמלון לטרמינל ושם, ליד משרדי אוויס, קיבלנו את הרכב שלנו. הנעתי את המכונית והתחלנו את הנסיעה שלנו, נסיעה של כשלוש שעות, כולל עצירת שירותים והתרעננות באחת מתחנות הדלק הפולניות שבדרך, להרי הטטרה הסלובקים.
*
*
אט אט הגענו להרי הטטרה הגבוהים, חצינו את הגבול והגענו ליעד הראשון שלנו - הוא מערת Belianska jaskyňa.
כעיקרון רצינו לבקר במערת הקרח אך גילינו שבשלב זה של השנה היא כבר הייתה סגורה. לכן בחרנו לבקר במערה אחרת שעדיין הייתה פתוחה לביקור ו-שהייתה גם בדרך למלון שהזמנתי. כשהגענו לחנייה של המערה (שעלתה לי 8 יורו) גיליתי שיש עליה רגלית, מעייפת ולא פשוטה, הליכה של כ־25 דקות, עד לכניסה למערה. אבל לפחות הנוף בדרך היה מהמם.
המערה נחקרה במאה ה־19 ונפתחה למבקרים בשנת 1882. בתוך המערה אפשר להתרשם מנטיפים וזקיפים מרהיבים, מפלי סלע, אגמים קטנים ואולמות תת־קרקעיים מיוחדים, ובהם גם האולם המוזיקלי הידוע באקוסטיקה שלו.
הכניסה למערה היא במסגרת סיור מודרך בקבוצה, שאורך כ־70 דקות ועובר במסלול של המון מדרגות. במערה קר וכדאי לבוא עם מעיל, גם בקיץ, ובנעלי הליכה נוחות.
בדרך כלל המערה פתוחה מיום שלישי עד יום ראשון, עם מספר סיורים ביום. בקיץ שעות הביקור ארוכות יותר, ואילו בחורף יש תקופת סגירה - לפי לוח הפעילות, מ־16 בנובמבר עד 26 בדצמבר.
שעות כניסה: בקיץ כל שעה עגולה בין 9:00 ל - 6:00 ואילו בחורף 09:30, 11:00, 12:30 ו- 14:00. ההדרכה בפנים בסלובקית.
אתר: https://www.ssj.sk/en/jaskyna/2-belianska-cave
מחיר: 15 אירו לאדם
רצוי לרשום בוויז: Parkovisko pod Belianskou jaskyňou
*
*
אחרי הביקור במערה הלכנו לאכול במסעדה בתוך בית הארחה בשם Penzión Ždiaranka בכפר Ždiar (הידוע בבתים היפים שלו) ה מסעדה חמודה עם נוף מדהים להרי הטטרה. הזמנו מרק שום ובשר לבן ברוטב פטריות.
אתר: https://zdiaranka.sk/en/restaurant
*
*
לקראת השעה 17:00 הגענו למלון ועשינו בו צ'ק אין. זה היה המקום בו ישנו ב ארבעת הלילות הבאים.
המלון המדובר הוא Horizont Resort שלרגלי הרי הטטרה. השהייה של 4 לילות במקום עלתה לנו 2606 ש"ח. המחיר כלל ארוחות ערב ו-בוקר. הארוחות היו עשירות, טעימות ומגוונות במנוחים אירופאים אם כי שתיה בארוחת הערב הייתה בתשלום נוסף. המלצרים בחדר האוכל היו נחמדים ודאגו לפנות לנו צלחות ריקות כל הזמן. במלון יש גם בר נחמד בסלון.
*
*
לגבי החדרים. החדר, כמו גם שאר המלון, הרגיש לי חמים ונעים והשרה אווירה של נוחות. אנחנו הזמנו חדר סטנדרטי (החדר הבסיסי לא מומלץ בגלל הגודל הזעיר שלו) עם מרפסת, מטה נוחה וחדר רחצה מאובזר. בחדרים, מלבד מגבות, גם חיכו לנו חלוקים בשביל הספא.
*
*
הזמנתי את המלון הזה משלוש סיבות -
ראשית, הוא נמצא לרגלי הרי הטטרה וקרוב מאוד לאטרקציות השונות.
שנית, יש בו חנייה בחינם.
שלישית, יש בו ספא מרחצאות קטן.
הספא מתחלק ל 2 אזורים. אזור עם בריכה של מים חמים וג'קוזי . בתוך הבריכה יש גם בר. ואזור הסאונות הכולל 4 סאונות - 2 רטובות ו- 2 יבשות, ג'קוזי חם ובריכה עם מים קפואים. אזור הסאונות הוא נטול בגדי ים. כלומר, השהייה בו מותרת רק בעירום. לאלו שלא מרגישים בנוח לגבי שהייה בעירום בסאונות עם בני המגדר הנגדי יכולים לקבל בכניסה לספא גם סדין מיוחד ולהסתובב מכוסים בו בסאונות (כפי שעשו רוב אורחי המלון). לצד הספא יש מכון עיסויים תאילנדי עם מחירים שהם הרבה יותר זולים ממחירי העיסוי בארץ. אני הזמנתי עיסוי שמנים מצוין ומקצועי בעלות של 64.90 אירו.
כך שאחרי שהיינו חוזרים מטיול, היינו אוכלים ארוחת ערב, פושטים את הבגדים, לובשים את החלוק והולכים להתחמם בסאונות.
*
*
*
*
יום 3 - לומינצקי שטיט
אחרי שהתעוררנו והתרחצנו, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו מהמלון מאושרים אל היום המופלא שחיכה לנו. בחוץ גילינו שהתמזל מזלנו ופגש אותנו יום קריר אך בהיר לגמרי. התיישבנו ברכב ואחרי נסיעה של בערך 5 דקות הגענו לחניית Central Parking Lomnica בעירייה Tatranská Lomnica . שם חיכה לנו מרכז המבקרים והקופות לרכבלים השונים העולים אל ההר.
*
*
מהחנייה יוצא רכבל קרונות שמגיע לתחנת START (משם ניתן לרדת חזרה לחנייה גם בתלת אופן אך זאת בהתאם לעונה). מתחנה זו יוצא עוד רכבל שמגיע לתחנת ביניים בשם Skalnaté pleso. שם יש תצפית מטורפת על הנוף שסביב, אגמון-שלולית קטן ומסעדה עם נוף פנורמי מדהים.
*
*
משם יוצאים 2 רכבלים - אחד לפסגה Lomnický štít ואליו יש להזמין כרטיסים מראש. והשני הוא רכבל כסאות לנקודת תצפית פחות מרשימה בשם Lomnické sedlo.
היות ולא הזמנו כרטיסים מראש הסתפקנו באופציה השנייה. ולא הצטערנו. לאחר הליכה קצרה בשביל של הפסגה מגיעים לתצפית מדהימה על העמקים וההרים שסביב.
*
*
לאחר שספגנו את המראות המדהימים ירדנו חזרה ל Skalnaté pleso. שם מילאנו את ביטננו וחיממנו את נפשינו במסעדה.
*
*
לאחר הביקור במסעדה התחלנו בירידה רגלית לכיוון החנייה. בחרתי ללכת בשביל האדום המגיע לנקודה בשם Hrebienok. לאחר מכן פנינו שמאלה בשביל הירוק. עברנו בקתה קטנה, שם אנשים שתו יין והתחממו להם, והשתלבנו לשביל הכחול שלקח אותנו חזרה לחנייה.
החלק הראשון, השביל האדום, כלל הליכה לצד נופים מדהימים של העמקים שמתחת ובהמשך גם של ההרים שסביב. הדבר שפחות התחברתי אליו הייתה עובדה שהשביל הזה כולו היה בנוי מסלעים קטנים, דבר שרצח לי את הרגליים.
*
*
כשפנינו ללכת בשבילים הירוק והכחול, החל הנוף שסבבינו להפוך למיוער. השביל הכחול הביא עמו הקלה כי הוא היה בנוי ברובו מדרך אדמה נוחה. רק ב 20 דקות אחרונות הוא הפך לירידה חדה על מדרגות ושורשים. דבר שלא שימח את הרגליים שלנו שכבר כאבו בשלב הזה.
מלבד הנופים במדהימים פגשנו בדרכינו מפלים, מפלונים ופלגי מים רבים.
*
*
התחלנו את ההליכה הרגלית בשעה 12:55 וסיימנו אותה ב 17:35 (למרות שלפי השלטים המסלול כולו היה אמור להימשך קצת יותר מ 3 שעות). עם זאת, מאוד נהנינו והמסלול היה בהחלט שווה את המאמץ.
אתר עם מחירי הרכבלים ושעות הפעילות שלהם:
https://www.vt.sk/en/price-lists/cableways-pricing
כשחזרנו לחנייה, שילמתי במכונה ונסעתי בחזרה למלון על מנת לאכול ארוחת ערב ולהתחמם בספא.
*
*
*
*
יום 4 - אטרקציות בכלדקה ואגם שטבסקה
כשקמתי בבוקר הבנתי שכואב לי. 2 השוקיים שלי היו כל כך תפוסים עד כדי כך שכל צעד שעשיתי נקנה בייסורים. אם רק רגל אחת הייתה תפוסה הייתי עוד יכול לצלוע אבל במקרה הנ"ל 2 הרגליים היו גמורות. לכן, ויתרתי את הטרק שרציתי לעשות באותו היום והחלטתי לעשות טיול יותר פשוט וקל.
כ 25 דקות נסיעה מהמלון שלנו נמצא Bachledka Ski & Sun . זהו פארק עם תצפית נוף מטורפת מפסגת הגבעה עליו הוא נמצא. האטרקציה הכי מפורסמת שלו היא "שביל צמרות עצים". שביל על קורות עץ שעובר, כשמו כן הוא, מעל העצים ומסתיים במגדל תצפית גבוהה עם מגלשה. על האטרקציה הזו ויתרתי.
במקום זה עשיתי נסיעה על המגלשה האלפינית של הפארק ואחרי זה ירדתי מהפסגה בתלת אופן נטול פדלים שנוסע בעזרת כוח המשיכה על השביל עד למטה. אורכו של השביל הוא 2 וחצי קילומטר של נסיעה מהנה.
שעות פעילות: 9:00 - 16:00
מחיר רכבל: 17 אירו
מחיר מגלשה אלפינית: 15 אירו
מחיר תלת אופן: 15 אירו
יש כרטיסים שמשלבים בין אטרקציות שונות.
בכל עונה האטרקציות משתנות לכאלו המתאימות לכל עונה. יש כאלו שנסגרות ואילו אחרות נפתחות. כמו כן, קיימות תקופות של שיפוצים ושדרוגים בהם האטרקציות כולן סגורות.
*
*
אחרי הביקור המהנה באטרקציות של בכלדקה, נסענו לבקר באגם Štrbské Pleso . תכננתי לעשות מסלול בהרים שליד האגם אבל, כאמור, המצב של הרגליים שלי לא אפשר זאת.
החנייה הקרובה לאגם הייתה מלא לגמרי ונאלצתי לחנות 20 דקות הליכה מהאגם עצמו. וזאת למרות שרציתי להימנע מהליכות ארוכות מדי.
לא הצטערתי על המאמץ. האגם מאוד יפה וציורי וניתן לטייל סביבו במשך כשעה. בנוסף, ליד האגם יש המון בתי קפה ומסעדות. כמו גם דוכני מכירה לתיירים.
*
*
אנחנו עצרנו לאכול במסעדת Reštaurácia Furkotka שעושים אוכל מזרח אירופאי. אנחנו הזמנו מרק, קרפלך גבינה ונקניקיה על האש. האווירה בפנים הייתה נעימה והאוכל היה טעים. רק שזמן ההכנה של האוכל היה קצת ארוך לדעתי.
אתר: https://furkotka.sk/
*
*
אחרי ששבענו , טיילנו סביב האגם ובין האטרקציות השונות. לקראת השעה 16:00 חזרנו לרכב ונסענו לחנות מזון בעיר פופראד כדי לקנות נקניקים, גבינות ועוד מהתוצרת המקומית כדי לקחת את זה לארץ. 15 קילוגרם של אלכוהול, גבינות ונקניקים עלו לי 114 אירו ועוד 70 אירו אשתי בזבזה על קניות של קרמים ומוצרי קוסמטיקה בחנות של רשת DM.
*
*
*
*
יום 5 - נקיק סוחה בלה
כאשר התעוררתי ביום המלא האחרון שלנו בסלובקיה, גיליתי שאני עדיין חש כאבים ברגליים אבל אלו כאבים יותר נסבלים. הפעם החלטנו לבקר ב גן העדן הסלובקי ( Slovenský raj) הידוע במסלולי הטיול היפים שלו. אחרי ארוחת הבוקר נכנסנו לרכב ואחרי נסיעה של כחצי שעה הגענו לחניה בשם : Parkovisko Podlesok. משם יוצאים חלק ניכר מהמסלולים היפים באזור.
אנחנו בחרנו לטייל באחד המפורסמים - מסלול סוחה בלה (המסומן בצבע ירוק). זהו נקיק שפירוש שמו הוא לבן-יבש. הנקיק לא היה יבש לגמרי אלא ש-זרם בו זרזיף לא גדול של מים. המסלול הוא אתגרי טיפה. יש בו כל מיני סולמות עץ אופקיים שיש ללכת עליהם, לצד יתדות ברזל לרגליים שיוצאים מהסלעים. יש גם 2 מקטעי סולמות בגובה די משמעותי (בהשוואה לשבילים שיש בארץ מדובר בסולמות אשר גבוהים יותר מהסולמות של נחל תמר בערבה). ולמרות שאלות על הבטיחות על המסלול ראיתי המון אנשים שטיילו איתנו שם ובין היתר גם משפחות עם ילדים (אם כי על ראשי חלק מהילדים הייתה קסדה).
*
*
אחרי עלייה מתונה יחסית בנקיק השביל ממשיך לעלייה קצת פחות מתונה ויותר קשה מבחינת מאמץ אך ללא סולמות ויתדות. לקח לנו כשעתיים וחצי לעשות את העלייה (כולל עצירות).
*
*
אחרי זה, כשהגענו לפסגה פנינו שמאלה למסלול הצהוב והתחברנו משם למסלול האדם היורד חזרה אל המקום שממנו התחלנו. רוב הדרך הייתה נינוחה חוץ מחצי שעה אחרונה ששם הירידה הייתה פחות מתונה וכללה מדרגות ושורשים. הדרך ברובה הייתה מיוערת עם מקטעים מסוימים של נוף שהתגלה מבין העצים.
את הלילה האחרון במלון ביליתי כמו בשאר הלילות - ארוחת ערב, ספא וקוקטייל בבר.
*
*
*
*
יומים 6 + 7 - מרחצאות Termy Rzymskie
לקראת 10:00 יצאנו מהמלון, שמנו וויז לעייריה Czeladź שבפולין, והתחלנו נסיעה שהייתה אמורה להימשך שלוש שעות אך בפועל נמשכה ארבע וחצי שעות. רוב הדרך הייתה נינוחה עם נופים יפים וזאת למעט שלוש פעמים בהם נתקעתי בפקקים. 2 מתוך 3 הפקקים היו בגלל עבודות בכביש והם התרחשו כאשר היינו קרובים לאזור קרקוב. ואילו הפקק הכי ארוך, הפקק השלישי, היה אחרי העיר קרקוב. זה היה בכניסה לכביש האגרה A4 בין קרקוב לקטוביץ'. בשונה מכביש אגרה רגיל בו החיוב נעשה באופן אוטומטי ע"י מצלמות (הדבר נכלל בדרך כלל כחלק ממחיר השכרת הרכבים), התשלום בכביש האגרה נעשה בעמדות מאוישות, דבר שיצר פקק גדול כי אנשים שהתעכבו בעמדות התשלום. שילמתי 36 זלוטי עבור 2 מקטעים של הכביש.
עיכוב נוסף בדרך ליעד שלי היה מתוכנן. זה היה בשל עצירה שעשיתי בתחנת דלק על מנת לאכול ארוחת צהריים. הארוחה, אגב, הייתה לא רעה בכלל - צלחת בשר עם ירקות בתוספת מרק.
אחרי ארבע וחצי שעות של נסיעה ורגע לפני שהגעתי ליעד, עצרתי במרכז מסחרי גדול שהייתה בו נקודת החלפת כספים בכדי להמיר יורו לזלוטי. רק אחרי כן, לקראת שעה ,15:00 הגענו למלון שלנו.
*
*
מלון Palac Saturna הוא חלק ממרחצאות Termy Rzymskie. המרחצאות היו הסיבה העיקרית שהזמנו חדר דווקא במלון הזה. שילמנו 1502 ש"ח עבור 2 לילות בחדר שבפועל היה דירה עם מטבח מאובזר לחלוטין, מקרר גדול, סלון ענקי עם טלוויזיה, חדר שינה עם טלוויזיה, 2 חדרי שירותים ורחצה שהיו מאובזרים בסבון, חלוקים ומגבות.
מול המלון יש חנות מזון ומצרכים לא גדולה. ארוחת במלון הבוקר די פשוטה, לא ברמה גבוהה. החנות וארוחת הבוקר זה הזמן היחיד בו היינו לבושים בבגדים - שאר הזמן היינו במרחצאות. המלון עצמו מחובר למרחצאות ושם היינו רוב היום וחצי בו בילינו באזור.
*
*
זה נכון שתרבות המרחצאות זה משהו ששייך למדינות מרכז אירופה כמו גרמניה ואוסטריה אך מדינות מזרח אירופה, ופולין בפרט, צמצמו בהחלט את הפער הזה. מרחצאות Termy Rzymskie מצוינות!
מתחם המרחצאות מתחלק ל 3 אזורים. אזור אחד הוא פנימי. יש בו כמה סאונות יבשות השונות זו מזו בעוצמת החום ובריח הנעים שמרגישים בהן. יש שם גם כמה סאונות רטובות, בריכת ג'קוזי ענקית בתוך "מערה", חדר עם מיטות שיש מחוממות ובר-מסעדה.
בבר מסעדה אפשר להזמין משקאות חמים, משקאות קרים ואלכוהול כמו גם אוכל חם. אנחנו אכלנו שם פעמיים - פעם אחת קרפלך ומרק ז'וראק ופעם אחת גולאש. האוכל היה לא רע אבל לא מעבר. ליד הבר, מלבד שולחנות רגילים, יש 2 בריכות עם שולחנות וכיסאות בתוך המים למי שרוצה לאכול בתוך הבריכות.
*
*
אזור שני הוא אזור חיצוני קטן עם 2 בריכות ג'קוזי מאוד חמות, בריכה קפואה גדולה אחת וסאונה.
האזור השלישי גם הוא חיצוני. הוא נפתח בשעות הערב והוא כולל בריכה חמימה ענקית שמתחברת ל בר-מערה בתוך המים. 2 בריכות ג'קוזי גדולות ומתחם סאונות ענק נוסף הכולל גם אזור מדיטציה.
*
*
והדבר הכי חשוב במרחצאות איכות הוא כמובן טקסי הבלן (האופגוס). בטקסים האלו המון אנשים נכנסים לסאונה והבלן מחמם את המקום עם המגבתשלו (לרוב זה ניראה כמו מופע ריקוד של ממש) וזורק כדורי קרח מלאים בשמנים על הגחלים של תנור הסאונה דב המוביל להפצת ריחות מדהימים, ולפעמים בריאים, בסאונה. לפעמים הטקס כולל גם פילינג מלחים שונים או טקסי מדיטציה.
היה נהדר.
נהננו הטקסים שבהם היינו מזיעים ויוצאים החוצה לקור של 12 עד שלוש מעלות בכדי לקרר את הגוף וזה לפני שאנחנו נכנסים לג'קוזי החם בזמן שיורד עלינו גשם. נהננו לאכול ולשתות בתוך בריכת מים חמים. נהננו מהאווירה.
*
*
בנוסף, בתשלום נוסף ניתן להנות במרחצאות מאמבטיות בירה, קרצוף פילינג בחמאם טורקי ועיסויים שונים. וכל זה במחיר סביר לגמרי יחסית למחירים בארץ. אני הזמנתי קרצוף בחמאם, עיסוי שמנים חזק ועיסוי שמנים מרגיע. המעסה הייתה מקצועית שידעה גם ללחוץ על הנקודות ששחררו את השרירים וגם למרוח את השמנים בעדינות ולהרגיע את העור.
יש לציין שבמרחצאות, כמו ברוב המרחצאות בסגנון באירופה, בגד הים הוא אסור בהחלט. בסאונות היבשות ובאזורים שבין הסאונות ניתן להתעטף במגבת. בסאונות הרטובות ובבריכות הכניסה היא רק בעירום.
*
*
*
*
יום 8 - קטוביץ'
בבוקר האחרון שלנו בפולין יצאנו מהמלון ונסענו, מרחק של 20 דקות, למרכז היער קטוביץ'.
קטוביץ' שוכנת בליבו של חבל שלזיה בדרום פולין. היא החלה את דרכה ככפר קטן והפכה במאה ה-19 לאחת מערי התעשייה והכרייה החשובות באירופה. הודות למאגרי הפחם והברזל האדירים באזור, העיר חוותה צמיחה פנומנלית תחילה תחת השלטון הפרוסי-גרמני ולאחר מכן הפכה ללב הפועם של התעשייה הכבדה בפולין. לאורך המאה ה-20, כולל תקופת השלטון הסוציאליסטי, קטוביץ' הייתה מזוהה לחלוטין עם עשן המפעלים, עבודת הכפיים המפרכת והזהות הפרולטרית של פועלי המכרות.
בשנים האחרונות שעברו מאז נפילת המשטר הקומוניסטי, העיר עברה אחד המהפכים האורבניים המרשימים באירופה - ממרכז תעשייתי אפלולי למטרופולין מתקדם, ירוק ותוססת. אתרי התעשייה הישנים זכו לתחייה מחדש: שטח מכרה פחם ענק לשעבר הוסב ל"אזור התרבות.
כיום, קטוביץ' היא בירת מחוז שלזיה ומרכז עסקי, אקדמי ותרבותי מוביל, ואף זכתה בתואר "עיר המוזיקה של אונסק"ו". היא משולבת באופן מרתק בין מורשת תעשייתית גולמית ואותנטית לבין סצנת עיצוב מודרנית, פסטיבלי מוזיקה ענקיים, בתי קפה מעוצבים ומרחבים ירוקים, המוכיחים כיצד עיר פועלים קשוחה הצליחה להמציא את עצמה מחדש בגאווה.
חנינו בחנייה של תחנת הרכבת המרכזית של העיר (Galera Katowicka) שהיא גם קניות גדול. משלם טיילנו בין נקודות הארכיטקטורה של העיר העתיקה ואזור התרבות שליד.
*
*
באזור התרבות הרשימו אותי מאוד הסגנון הסוציאליסטי של המאה ה 20 בייחוד סגנון הברוטלסק. אולם הספורט ה Spodek שמזכיר חללית (כשהיינו ליד המבנה משום מקום החלה להתהגן מוזיקה כמו מהחללית שהייתה בסרט מפגשים מהסוג השלישי), מרכז הקונגרסים עם גג ירוק שניתן לטייל עליו , אנדרטת הזיכרון למורדי קטוביץ', ה Superjednostka (מגדל-מיקרו-שכונה) ואולם הפילהרמונית (NOSPR). כל אלו הם מזכרות מנומנטליות מתקופה שחלפה ללא שוב אף שהיא הסתיימה יחסית לא מזמן. ליד האזור המדובר יש גם את המוזיאון שלזיה שנמצא במקום בו היו פעם מכרות הפחם הישנות אך אנחנו ויתרנו עליו. החלטנו שבטיול הזה לא נבדק במוזיאונים.
*
*
אחרי שהתרשמנו מלצפות בסגנון הסוציאליסטי העוצמתי של פולין הקומניסטית הלכנו חזרה אל העיר העתיקה ועברנו בכיכר השוק (JARmark slaskie) , במרחוב Swietego Jana, כנסיית Immaculate Conception of the Blessed Virgin Mary ועוד'
*
*
אחרי שנמאס לנו לשוטט חזרנו לחנייה אך לפני ששמנו פעמינו לכיוון קרקוב הספקנו לבקר גם בשכונת Nikiszowie שבקצה העיר.
השכונה הזו היא אחת השכונות המרתקות, הציוריות והייחודיות ביותר בפולין. מדובר בשכונת מגורים היסטורית של כורי פחם בעיר קטוביץ' שבחבל שלזיה, שנדמית כאילו קפאה בזמן.
השכונה נבנתה בין השנים 1908 ל 1919 בתקופה שבה חבל שלזיה היה חלק מקיסרות גרמניה. היא תוכננה על ידי האדריכלים הברלינאים אמיל וגאורג עבור חברת הכרייה "גִישֶׁה" במטרה לספק מגורי יוקרה מתקדמים לעובדי מכרה הפחם המקומי.
זו היה חידוש של זמנו - עיר קטנה ומודרנית לעובדים: בניגוד לתנאי המחיה הקשים והמטונפים שהיו מנת חלקיכם של פועלי התעשייה באותה תקופה, ניקישובייץ תוכננה כמתחם אוטרקי (עצמאי) מתקדם ביותר. היו בה מערכות ביוב מודרניות, בתי ספר, גני ילדים, מרפאות, חנויות, משרד דואר מרכזי, כנסייה ואפילו בתי מרחץ ומכבסות משותפות.
השכונה נבנתה באדריכלות לבני האבן אדומות:, היא בנויה כולה ממקבצים של בנייני מגורים מרובעים עשויים לבנים אדומות חשופות, היוצרים חצרות פנימיות סגורות.
היום, ניקישובייץ היא אתר מורשת היסטורי מוגן ומוקד עלייה לרגל לחובבי אדריכלות, היסטוריה וצילום. בשל האותנטיות המדהימה שלה, השכונה שימשה רקע לסרטים קולנועיים רבים.
*
*
אחרי שסיימנו להסתובב באזור עלינו על הרכבת ונסענו חשרה לשדה התעופה. הנסיעה חזרה לקחה לי זמן של שעה אחת בלבד. בשדה התעופה מילאתי דלק והחזרתי את הרכב.
עברנו את הכביש לטרמינל ונפרדנו מפולין...
מקווה שנתראה בקרוב.
