עשינו את המסלול בתחילת אוקטובר 2011, המסלול כלל את שלושת הפאסים, עשינו אותו על בסיס סיפור דרך של 16 יום, איכשהו הצלחנו לעשות אותו ב 15 יום (לא כולל היום האחרון שהיה רק הטיסה חזרה והיה סאגה בפני עצמה)
יום ראשון- נחתנו בלוקלה Lukla בשדה התעופה הקטן והמסוכן, הטיסה היתה ממש יפה, ונמשכת כ 25 דקות בערך.
פגשנו את טוקטה ,הפורטר שהסוכנות בקטמנדו הזמינה לנו, ויצאנו לדרך לאחר שהפקדנו תיק גב אחד באחד הלודג'ים מתוך הבנה כי לשם נחזור לישון לילה לפני הטיסה.
התחלנו ללכת בסביבות 12:30 הנוף מדהים מההתחלה. הכל ירוק עם כפרים קטנים בדרך. ב 15:00 כבר הגענו ל Phakding בגובה 2610 מטר, על מנת להתאקלם בצורה טובה יותר, המשכנו לכיוון הכפר Monjo בגובה 2830 מטר, שם נשארנו לישון את הלילה הראשון, הגענו לשם בסביבות 18:00 וההליכה בסוף היתה ממש קשה, כל צעד הרגיש כמו עליה מטורפת, אין ספק שעליי הגובה התחיל להשפיע מוקדם מהצפוי :).
יום שני- יצאנו מהכפר והגענו לכניסה לשמורת Sagarmatha national park שילמנו 1,000 רופי כל אחד והתחלנו לעלות לכיוון Namche bazar, הדרך ממש יפה, הכל ירוק ומלא מים, כל הזמן הולכים ליד הנהרות שזורמים למטה, עוברים גשרים תלויים ממש ארוכים, יש תנועה כבדה לאורך כל המסלול של בע"ח, פורטרים ותיירים. הגענו לנמצ'ה (גובה 3400 מטר) והתמקמנו ב- Khumbu lodge, אכסניה בבעלות משפחתית ברמה טובה (הכל יחסי כמובן).
יום שלישי- יום התאקלמות, עלינו למעלה לכיוון הכפר Syangboche, Khunde ו- Khumjung. חזרנו ואכלנו ב- german bakery היקרה והטובה.
יום רביעי- עליה לכיוון הכפר Tengboche, עצרנו במנזר היפה, לצערי היה סגור בזמן שהיינו, אבל מטיילים אחרים שזכו לחזות בתפילות והטקסים סיפרו שהיה מאוד מיוחד ומעניין, אנחנו אכלנו במאפייה המקומית והמשכנו לכפר הבא Pangboche, שנמצא ב 3930 מטר.
יום חמישי- עלייה מתונה לכיוון Dingboche בגובה 4410 מטר, הליכה נוחה סה"כ יום קצר של שלוש שעות. אכלנו במאפייה המקומית כהרגלנו וחיפשנו אכסנייה, בחרנו ב- Khumbu resort שעשתה רושם האכסנייה הכי טובה באיזור.
יום שישי- עלייה מתונה ונוחה של כשעתיים לכפר Chukhung גובה 4,730 מטר, התמקמנו באכסניית ה- sunrise ויצאנו לכיוון island peak base camp, לא הגענו עד אליו אלא שינינו מסלול לכיוןן האגמים הקפואים. יש מטיילים שגם עושים את ה- chukhung ri שזאת פיסגה בגובה 5,530 מטר כטיול יום, אך כיוון שלמחרת עשינו את הפאס ולפי מה שאמרנו לנו -הנופים די דומים, אז ויתרנו.
יום שביעי- היום הכי קשה בטרק, הפאס בהא הידיעה, Kongma la. (ייתכן והיה כ"כ קשה גם עקב חוסר הכנה וידיעה שלנו על המסלול- בדר"כ קראתי בלונלי פלנט מה הולך להיות ביום למחרת אבל הפעם משום מה לא קראתי). יצאנו קצת לפני 8:00 עלייה קשה במסלול מושלג, עד שמגיעים לאגמים היפים לפני הפאס, עולים לכיוון הפאס ואז ירידה תלולה בשלג, חשוב ללכת לאט וזהירות. בסוף שכבר חשבנו שהגענו היה עלינו לעבור את הקרחון khumbu glacier, בהתחלה זה נראה כמו עלייה וירידה לכיוון השני, אך כשאתה עולה, אתה מבין שיש פיסטונים רבים לפניך, עליות וירידות רבות בסלעים ובולדרים עד שתסיים לחצות את הקרחון. בסביבות 18:00 (עשר שעות מהיציאה) הגענו ל- Lobuche. בגובה 4,910 מטר.
יום שמיני- יום מנוחה בלובוצ'ה, היינו באכסנייה Over the cloude, שהיתה ממש נחמדה ולא יקרה. בלובוצ'ה יש בין היתר שתי אכסניות חדשות ויוקרתיות והמחירים בהתאם (25 דולר ללילה בערך).
יום תשיעי- עלינו לכיוון Gorak Shep בגובה 5,140 מטר (הכי גבוה שישנים בטרק), עלייה של כשעתיים וחצי. התמקמנו ב- snowland highest inn, ועלינו ל- Kala patthar בגובה 5550 מטר לתצפית הכי קרובה לאוורסט, ירדנו לצהריים וסיימנו את היום.
יום עשירי- עלינו לכיוון ה- everst base camp היה קר להחריד, לאחר כשעתיים הגענו למחנה שהיה די מאכזב ובהחלט היה ניתן לוותר עליו לדעתי, חזרנו והתחלנו לרדת, חזרנו ללובוצ'ה (כשעה וחצי הליכה) עצרנו לצהריים והמשכנו ל- Dzonglha גובה 4,830 מטר. יש שם כולה שתי אכסניות אנחנו התאכסנו ב- green valley.
יום אחד עשר- יצאנו לפאס, Cho la, הליכה של כשעה בעמק, שעה נוספת בעלייה ושעה אחרונה בשלג כשבסופה טיפוס של כמה מטרים ומגיעים לפאס. מומלץ לצאת מוקדם, לפני שמטיילים מהצד שני הופכים את השלג לקרח. יורדים בשלג והמשך ירידה בעמק עד ל- Dragnag בגובה 4,700 מטר. עשינו עצירה לאוכל והמשכנו ל- Gokyo בגובה 4,790 מטר. (כמובן בדרך צריך לחצות קרחון נוסף...)
יום שנים עשר- יום מנוחה בגוקיו, אפשר ללכת לאורך האגמים, אנחנו אחרי האגם הראשון מיצינו את העניין וחזרנו, בצהריים עלינו ל- Gokyo ri פסגה בגובה 5,357 מטר.
יום שלושה- עשר- יצאנו לפאס השלישי והאחרון ה- Renjo la, עלייה של כארבע שעות עד לפאס עצמו בגובה של 5,300 מטר, ירידה יחסית פשוטה ונוחה עד לכפר Lungdhen בגובה 4,380 מטר. רוב המטיילים נשארים ללון בכפר הזה, אנחנו המשכנו לרדת ל- Thame בגובה 3,800 מטר. ישנו באכסנייה Everest summiter של שיאן העולם הנפאלי בטיפוס לאוורסט, בעשרים ואחת השנים האחרונות הוא עלה כל שנה במאי לפיסגה. (הוא עצמו חי בארה"ב ומי שמתפעל את הלודג' זה המשפחה).
יום ארבעה עשר- יום קצר, פשוט יורדים חזרה לנמצ'ה, העיירה שנראית עכשיו כ"כ גדולה מרשימה :).
יום חמישה עשר- יום ארוך, חזרה ל- Lukla ישנו ב- Mera peak lodge דווקא פה לקח הכי הרבה זמן לאוכל להגיע משום מה למרות שהיינו רק אנחנו ועוד קבוצת צרפתים היחידים בחדר אוכל.
יום שישה עשר- טיסה חזרה.
יום ראשון- נחתנו בלוקלה Lukla בשדה התעופה הקטן והמסוכן, הטיסה היתה ממש יפה, ונמשכת כ 25 דקות בערך.
פגשנו את טוקטה ,הפורטר שהסוכנות בקטמנדו הזמינה לנו, ויצאנו לדרך לאחר שהפקדנו תיק גב אחד באחד הלודג'ים מתוך הבנה כי לשם נחזור לישון לילה לפני הטיסה.
התחלנו ללכת בסביבות 12:30 הנוף מדהים מההתחלה. הכל ירוק עם כפרים קטנים בדרך. ב 15:00 כבר הגענו ל Phakding בגובה 2610 מטר, על מנת להתאקלם בצורה טובה יותר, המשכנו לכיוון הכפר Monjo בגובה 2830 מטר, שם נשארנו לישון את הלילה הראשון, הגענו לשם בסביבות 18:00 וההליכה בסוף היתה ממש קשה, כל צעד הרגיש כמו עליה מטורפת, אין ספק שעליי הגובה התחיל להשפיע מוקדם מהצפוי :).
יום שני- יצאנו מהכפר והגענו לכניסה לשמורת Sagarmatha national park שילמנו 1,000 רופי כל אחד והתחלנו לעלות לכיוון Namche bazar, הדרך ממש יפה, הכל ירוק ומלא מים, כל הזמן הולכים ליד הנהרות שזורמים למטה, עוברים גשרים תלויים ממש ארוכים, יש תנועה כבדה לאורך כל המסלול של בע"ח, פורטרים ותיירים. הגענו לנמצ'ה (גובה 3400 מטר) והתמקמנו ב- Khumbu lodge, אכסניה בבעלות משפחתית ברמה טובה (הכל יחסי כמובן).
יום שלישי- יום התאקלמות, עלינו למעלה לכיוון הכפר Syangboche, Khunde ו- Khumjung. חזרנו ואכלנו ב- german bakery היקרה והטובה.
יום רביעי- עליה לכיוון הכפר Tengboche, עצרנו במנזר היפה, לצערי היה סגור בזמן שהיינו, אבל מטיילים אחרים שזכו לחזות בתפילות והטקסים סיפרו שהיה מאוד מיוחד ומעניין, אנחנו אכלנו במאפייה המקומית והמשכנו לכפר הבא Pangboche, שנמצא ב 3930 מטר.
יום חמישי- עלייה מתונה לכיוון Dingboche בגובה 4410 מטר, הליכה נוחה סה"כ יום קצר של שלוש שעות. אכלנו במאפייה המקומית כהרגלנו וחיפשנו אכסנייה, בחרנו ב- Khumbu resort שעשתה רושם האכסנייה הכי טובה באיזור.
יום שישי- עלייה מתונה ונוחה של כשעתיים לכפר Chukhung גובה 4,730 מטר, התמקמנו באכסניית ה- sunrise ויצאנו לכיוון island peak base camp, לא הגענו עד אליו אלא שינינו מסלול לכיוןן האגמים הקפואים. יש מטיילים שגם עושים את ה- chukhung ri שזאת פיסגה בגובה 5,530 מטר כטיול יום, אך כיוון שלמחרת עשינו את הפאס ולפי מה שאמרנו לנו -הנופים די דומים, אז ויתרנו.
יום שביעי- היום הכי קשה בטרק, הפאס בהא הידיעה, Kongma la. (ייתכן והיה כ"כ קשה גם עקב חוסר הכנה וידיעה שלנו על המסלול- בדר"כ קראתי בלונלי פלנט מה הולך להיות ביום למחרת אבל הפעם משום מה לא קראתי). יצאנו קצת לפני 8:00 עלייה קשה במסלול מושלג, עד שמגיעים לאגמים היפים לפני הפאס, עולים לכיוון הפאס ואז ירידה תלולה בשלג, חשוב ללכת לאט וזהירות. בסוף שכבר חשבנו שהגענו היה עלינו לעבור את הקרחון khumbu glacier, בהתחלה זה נראה כמו עלייה וירידה לכיוון השני, אך כשאתה עולה, אתה מבין שיש פיסטונים רבים לפניך, עליות וירידות רבות בסלעים ובולדרים עד שתסיים לחצות את הקרחון. בסביבות 18:00 (עשר שעות מהיציאה) הגענו ל- Lobuche. בגובה 4,910 מטר.
יום שמיני- יום מנוחה בלובוצ'ה, היינו באכסנייה Over the cloude, שהיתה ממש נחמדה ולא יקרה. בלובוצ'ה יש בין היתר שתי אכסניות חדשות ויוקרתיות והמחירים בהתאם (25 דולר ללילה בערך).
יום תשיעי- עלינו לכיוון Gorak Shep בגובה 5,140 מטר (הכי גבוה שישנים בטרק), עלייה של כשעתיים וחצי. התמקמנו ב- snowland highest inn, ועלינו ל- Kala patthar בגובה 5550 מטר לתצפית הכי קרובה לאוורסט, ירדנו לצהריים וסיימנו את היום.
יום עשירי- עלינו לכיוון ה- everst base camp היה קר להחריד, לאחר כשעתיים הגענו למחנה שהיה די מאכזב ובהחלט היה ניתן לוותר עליו לדעתי, חזרנו והתחלנו לרדת, חזרנו ללובוצ'ה (כשעה וחצי הליכה) עצרנו לצהריים והמשכנו ל- Dzonglha גובה 4,830 מטר. יש שם כולה שתי אכסניות אנחנו התאכסנו ב- green valley.
יום אחד עשר- יצאנו לפאס, Cho la, הליכה של כשעה בעמק, שעה נוספת בעלייה ושעה אחרונה בשלג כשבסופה טיפוס של כמה מטרים ומגיעים לפאס. מומלץ לצאת מוקדם, לפני שמטיילים מהצד שני הופכים את השלג לקרח. יורדים בשלג והמשך ירידה בעמק עד ל- Dragnag בגובה 4,700 מטר. עשינו עצירה לאוכל והמשכנו ל- Gokyo בגובה 4,790 מטר. (כמובן בדרך צריך לחצות קרחון נוסף...)
יום שנים עשר- יום מנוחה בגוקיו, אפשר ללכת לאורך האגמים, אנחנו אחרי האגם הראשון מיצינו את העניין וחזרנו, בצהריים עלינו ל- Gokyo ri פסגה בגובה 5,357 מטר.
יום שלושה- עשר- יצאנו לפאס השלישי והאחרון ה- Renjo la, עלייה של כארבע שעות עד לפאס עצמו בגובה של 5,300 מטר, ירידה יחסית פשוטה ונוחה עד לכפר Lungdhen בגובה 4,380 מטר. רוב המטיילים נשארים ללון בכפר הזה, אנחנו המשכנו לרדת ל- Thame בגובה 3,800 מטר. ישנו באכסנייה Everest summiter של שיאן העולם הנפאלי בטיפוס לאוורסט, בעשרים ואחת השנים האחרונות הוא עלה כל שנה במאי לפיסגה. (הוא עצמו חי בארה"ב ומי שמתפעל את הלודג' זה המשפחה).
יום ארבעה עשר- יום קצר, פשוט יורדים חזרה לנמצ'ה, העיירה שנראית עכשיו כ"כ גדולה מרשימה :).
יום חמישה עשר- יום ארוך, חזרה ל- Lukla ישנו ב- Mera peak lodge דווקא פה לקח הכי הרבה זמן לאוכל להגיע משום מה למרות שהיינו רק אנחנו ועוד קבוצת צרפתים היחידים בחדר אוכל.
יום שישה עשר- טיסה חזרה.
טיפים
ציוד: אני לקחתי, חולצה מנדפת (2), מיקרו פליז, חם צוואר (פתרון גאוני לדעתי), כפפות, כובע פליז, מעיל גשם, מעיל פוך, מכנסיים טובות (2), חולצות טריקו (2) כי בהתחלה די נעים ההליכה.
לשינה כדאי חולצה תרמית שומרת חום וגטקס.
פנימית לשק"ש מומלץ (ייתכן ואפשר לוותר על שק"ש ולהסתפק בשמיכות שמציעים בלודג'ים מצד שני בשיא העונה ייתכן ולא יהיו מספיק שמיכות ושמיכה אחת לא תמיד מספיקה.
מגבת טיולים שמתייבשת מהר, כפכפים (ולא סנדלים- כבדים ולא מתייבשים) , מקלות הליכה.
אוכל: חטיפי אנרגיה, פירות יבשים ושאר ממתקים מומלץ לקנות בקטמנדו לכל הטיול, כי בטרק עצמו הכל יקר.
לפני פאסים, כדאי להצטייד באוכל כיוון שאין איפה לקנות בדרך, אנחנו בגוקיו קנינו כיכר לחם שלמה, וקופסאות טונה מבעל האכסנייה.
היגיינה: אלכוג'ל ונייר טואלט בכמות מספקת (בטרק עצמו כאמור יקר והנייר לא מאיכות טובה, ככה שכשאתה מנוזל- וכולם מנוזלים בסופו של דבר- שלא תחרוך לעצמך את האף)
תקשורת: לקנות סים מקומי (עולה בסביבות 200 רופי), מטעינים כל פעם ע"י קניית כרטיס, זול משמעותית!
כמו כן מומלץ להטעין את הסקייפ בכסף, ככה שהמשפחה שנשארת בארץ מתקשרת לסים המקומי- הרבה יותר זול משיחות בינ"ל.
כסף ועלויות:
בסביבות 200 רופי לחדר זוגי, כמובן ברמה הכי פשוטה שיש, במקומות שיש חדר עם מקלחת (לדוגמא בנמצ'ה) העלות היא בסביבות 1,000 רופי לחדר.
מקלחת בסביבות 400 רופי.
דאל באט, במקומות הנמוכים בסביבות 250 רופי ומגיע ל- 500 רופי במקומות הגבוהים.
מקווה עזר, אשמח לשמוע תגובות
לשינה כדאי חולצה תרמית שומרת חום וגטקס.
פנימית לשק"ש מומלץ (ייתכן ואפשר לוותר על שק"ש ולהסתפק בשמיכות שמציעים בלודג'ים מצד שני בשיא העונה ייתכן ולא יהיו מספיק שמיכות ושמיכה אחת לא תמיד מספיקה.
מגבת טיולים שמתייבשת מהר, כפכפים (ולא סנדלים- כבדים ולא מתייבשים) , מקלות הליכה.
אוכל: חטיפי אנרגיה, פירות יבשים ושאר ממתקים מומלץ לקנות בקטמנדו לכל הטיול, כי בטרק עצמו הכל יקר.
לפני פאסים, כדאי להצטייד באוכל כיוון שאין איפה לקנות בדרך, אנחנו בגוקיו קנינו כיכר לחם שלמה, וקופסאות טונה מבעל האכסנייה.
היגיינה: אלכוג'ל ונייר טואלט בכמות מספקת (בטרק עצמו כאמור יקר והנייר לא מאיכות טובה, ככה שכשאתה מנוזל- וכולם מנוזלים בסופו של דבר- שלא תחרוך לעצמך את האף)
תקשורת: לקנות סים מקומי (עולה בסביבות 200 רופי), מטעינים כל פעם ע"י קניית כרטיס, זול משמעותית!
כמו כן מומלץ להטעין את הסקייפ בכסף, ככה שהמשפחה שנשארת בארץ מתקשרת לסים המקומי- הרבה יותר זול משיחות בינ"ל.
כסף ועלויות:
בסביבות 200 רופי לחדר זוגי, כמובן ברמה הכי פשוטה שיש, במקומות שיש חדר עם מקלחת (לדוגמא בנמצ'ה) העלות היא בסביבות 1,000 רופי לחדר.
מקלחת בסביבות 400 רופי.
דאל באט, במקומות הנמוכים בסביבות 250 רופי ומגיע ל- 500 רופי במקומות הגבוהים.
מקווה עזר, אשמח לשמוע תגובות
