פוטסדאם (Potsdam)

אין להעלות על הדעת טיול בברלין בלא להקדיש יום אחד לעיר הסמוכה פוטסדאם. אף שפוטסדאם קרובה מאד לברלין, חצי שעה נסיעה לערך, היא שוכנת במדינה אחרת של גרמניה, הלא היא ברנדנבורג, ומשמשת בירתה. בפוטסדאם מתגוררים 143 אלף תושבים. היא ממוקמת על חוף הנהר האבל. לאורכה, תעלות ואגמים, והרבה יערות. במאות ה-17 – 20 הייתה פוטסדאם מעון הקיץ של מלכי פרוסיה וקיסרי גרמניה. במיוחד היא קשורה לפרידריך הגדול, מלך פרוסיה. ארמונותיו וגניו הם ממש אתר עלייה לרגל לתיירים מכל העולם, המבקשים לראות את מה שזכה לכינוי "ורסיי של הצפון". ארגון אונסק"ו הכריז ב-1990 על הארמונות והגנים הללו "אתר מורשת". פוטסדאם ניזוקה קשה מן ההפצצות האוויריות של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. אדריכלי מזרח גרמניה הקומוניסטית המשיכו במלאכת ההרס, ופוצצו את שרידי הארמונות, את כנסיית Garnisonkirche ובתי פאר רבים, וסתמו את התעלה החוצה את העיר הפנימית בערבות פסולת.

איך מגיעים: הדרך הנוחה ביותר היא ברכבת העירונית (S-Bahn), בקו S-1, עד תחנת הרכבת פוטסדאם, ומשם בחשמלית או באוטובוס. יש לשים לב: התחבורה הציבורית בפוטסדאם פועלת באזור C של חברת BVG. לכן, יש לקנות כרטיסים נפרד. כרטיסים אלה יפים בתחומי ברלין רק לאזור B, שאין בו הרבה אטרקציות תיירותיות. מומלץ לרכוש כרטיס יומי לפוטסדאם, המאפשר תנועה חופשית בכל קווי התחבורה הציבורית בעיר במשך יום שלם. מידע: בלשכת התיירות ברחוב פרידריך אברט 5, פתוח בימים ב' – ו' בשעות 9 עד 20, בשבת בשעות 9 עד 18, ביום א' בשעות 10 עד 17.

היסטוריה של פוטסדאם

פוטסדאם נזכרת בראשונה בסוף המאה ה-10 תחת השם פוצטופימי (Poztupimi). משנת 1307 היא עיר. המסחר התפתח בה רק באמצע ה-17 כאשר הנסיך הבוחר של פרוסיה-ברנדנבורג פרידריך וילהלם הפך אותה למעונו השני לצד ברלין והורה לבנות לו שם ארמון. בעת מלכותו של פרידריך וילהלם ה-1 ("מלך החיילים") בפרוסיה החלה העיר ללבוש צביון של עיר מינהל. פרידריך ה-2 הגדול המשיך במפעל הבנייה. ארמון העיר הורחב, ואליו צורפו ארמון סנסוסי ו"הארמון החדש". במקביל, הרס פרידריך רבעים שלמים ובנה במקומם בנייני פאר בסגנון הבארוק. בתקופת שלטונו הייתה העיר למוקד משיכה לסופרים, פילוסופים ומוסיקאים. ב-1838 החלה לפעול מסילת הברזל הראשונה בפרוסיה – בין פוטסדאם לברלין. ב-21 במארס 1933, זמן קצר לאחר השתלטות הנאצים על השלטון בגרמניה, חתמו הנשיא הינדנבורג והקנצלר היטלר בפוטסדאם על הברית בין גרמניה הלאומית (שהינדנבורג היה הסמל שלה) לבין גרמניה הנאצית. באפריל 1945, כשנה לפני סיום מלחמת העולם השנייה, החריבו מפציצים בריטיים את מרכז העיר על מבני הפאר שלה בסגנונות הבארוק . באוגוסט 1945 התכנסו בארמון ססיליינהוף שבפוטסדאם מנהיגי שלוש המעצמות המנצחות – טרומן, סטלין וצ'רצ'יל (ויורשו אטלי) – וחתמו על ההסכם שלפיו חולק שטחה של גרמניה לארבעה אזורי כיבוש – סובייטי, אמריקני, בריטי וצרפתי.

סיור בעיר העתיקה או העיר הפנימית (Innere Stadt)

התחלת הסיור הוא משער ברנדנבורג [Brandenburg ] שער זה, בסגנון הרוקוקו, נבנה ב-1770, כלומר 21 שנה לפני שער ברנדנבורג הברלינאי. משם הולכים לאורך רחוב [Brandenburger ] רחוב העסקים הראשי של העיר, ממשיכים ברחוב עד שמגיעים לרחוב [[Lindenstrasse פונים שמאלה ברחוב עד שמגיעים לשער Jagerto שנבנה ב-1733 . ממשיכים ימינה ברחוב [Hegellalee] ומגיעים לשער Nauener Tor שנבנה ב- 1765. ממשיכים ימינה לרחוב [Friedrich-Ebert-Strasse]ואחר כך שמאלה לרחוב Mittelstrasse]] הגענו לרובע ההולנדי. שכונה יחודית במינה בגרמניה כולה שהוקמה ב-1740 ובה 128 בתים הולנדיים מעוטרים בגמלונים. גבולותיה של השכונה היא בין הרחובות :

Gutenbergstrasse] [Friedrich-Ebert Strasse] [Hebbelstrasse] [Kurfürstenstrasse]]

באמצעות בניית שכונה זו, רצה "מלך החיילים" וילהלם ה-1 לפתות בעלי מלאכה חיוניים מהולנד שבאו לסייע בבניית העיר, להמשיך להתגורר בה. לאחר הסיור בשכונה יורדים דרומה לרחוב Am Bassin] ] ומגיעים אל כנסיית פטר ופאול [St. Peter und Paul Kirche] שנבנתה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 .

ממשיכים דרומה לרחוב [ [Platz der Einheit בסוף הרחוב הולכים שמאלה ואחר כך ימינה לרחוב [Am Alten Markt] ומגיעם לשוק הישן (Alter Markt). במקום זה עמד בעבר ארמון העיר. הארמון נבנה עוד בשנת 1685 והורחב בידי קנובלסדורף, אדריכלו של פרידריך הגדול. אבל כאמור לא נותר מארמון זה זכר, חוץ ממבנה אחד ושורות עצי צפצפה המסמנות את גבולותיו. המבנה ששרד מהארמון מאכלס מאז 1981 את מוזיאון הקולנוע מרשטאל (פתוח כל יום מ-10 עד 18). מבנה זה נועד במקורו לשמש חממה לעצי תפוזים. פרידריך ה-1 הפך אותו לאורוות סוסים. מבנים יפים אחרים במתחם: St. Nicholas' Church מבנה מהמאה ה-19 שתכנן האמן קרל פרידריך שינקל בסגנון ניאו-קלציסיסטי . מבנה נוסף שנמצא במקום הוא בית העירייה הישן [Altes Rathaus] שנבנה באמצע המאה ה-18 בסגנון קלציסיסטי. המגדל של בית העירייה שימש עד 1875 בית סוהר עירוני. כמו כן עומד באתר בית קנובלסדורף, בניין מגורים מפואר עם קישוטי רוקוקו, שנבנה ב-1750. בית העירייה הישן ובית קנובלסדורף משמשים כיום מרכז תרבות. ממשיכים לרחוב Breite Straße 28]] שם נמצא בית מכונות הקיטור (Dampfmaschinenhaus). המבנה, בצורת מסגד, מצוי במפרץ של הנהר האבל. הוא הוקם ב-1842 כדי להפעיל את המזרקות של פארק סנסוסי. מכאן הולכים צפונה חזרה לנקודת ההתחלה שער ברנדנבורג [Brandenburg ].