חלק שני - מערב קנדה -; העיר ונקובר ו- Vancouver Island (10.6-22.6)
פרק א': ה-עיר בקנדה - ונקובר
לעיר ונקובר היפהפיה הגענו בעיצומן של חגיגות הניצחון בהוקי קרח על קבוצת בוסטון. זה היה אחרי טיסה של 12 שעות לטורונטו ו-5 שעות נוספות לונקובר. יצאנו מהארץ בשעה 12:30 בצהרי יום שישי והגענו בשעה 22:30 בלילה ממש באותו היום. כיוון שאנחנו מכירים את ונקובר היטב, החלטנו מראש לשהות בעיר בדיוק את הזמן הנדרש להתאוששות מהטיסה הארוכה, התארגנות לטיול הגדול וסיורים ממוקדים לאתרים בעיר -; קצת ליהנות מיופיה. תנו לי מקום לחיות בו, חוץ מגבעת עדה כמובן, וללא שום היסוס אבחר בונקובר. תמיד כיף לחזור אליה, אבל מוקד הטיול הפעם היה האי ונקובר.
להזכיר לכם -; את כל מקומות הלינה הזמנתי מראש. וגם כאן דאגתי להזמין דירה במלון סוויטות שזכה להמלצות רבות וטובות ב-TripAdvisor ("תנ"ך" המטיילים שלי), ואכן נהנינו מהשהות (מלון
Sunset Inn & Suites). הדירה הייתה נוחה, לא יקרה והמלון במיקום מצוין. כל הלילה נמשכו החגיגות והדיהן הגיעו עד לחדרנו אבל העייפות הכריעה. אגב, יום לאחר שעזבנו את ונקובר היא הפסידה -; אויה -; לאותה קבוצה מבוסטון והחגיגות הפכו למסע של ברבריות וונדליזם שסוקר ממושכות בכל הערוצים. לשמחתנו כבר היינו רחוקים.
ב-3 הימים שהיינו בונקובר טיילנו במרכז העיר- בגסטאון ובספריה המרכזית בתכנון ספדיה, ביקרנו בפארק סטנלי ובאקווריום הימי הגדול, שטנו בטקסי ימי לאי גרנוויל ולשוק המדהים שבו, ביקרנו ברובע הסיני ושוטטנו ברחבי העיר. ביום השלישי קיבלנו את הרכב ויצאנו לטייל באזורי העיר המרוחקים, נכנסנו לסניף CAA והצטיידנו במפות ובספרים (כחברים בממס"י קיבלנו כרטיס הטבות AAA ו-CAA. שווה).
פרק ב': גזעי עצים סחופי רוחות בחופים מהממים
בבוקרו של יום שני יצאנו ל- Horseshoe Bay שמצפון לעיר ונקובר ועלינו על המעבורת שלקחה אותנו ל-Departure Bay ב- Nanaimo שב- Vancouver Island. היה מעונן. בכלל -; 80% מהטיול שלנו היה מעונן וקריר עד קר, מה שבהחלט לא הפריע לנו ליהנות. נהפוך הוא. כעבור שעה ו-40 דקות הגענו ויצאנו לכיוון העיירה פורט אלברני. בדרך עצרנו במפלי אינגלישמן ובפארק הלאומי ליטל קואליקום פולס. מפלים, יערות, בריכות -; תתחילו להתרגל לנופים של האי ונקובר. אל יער קתידרל גרוב בפארק לאומי מקמילן, בו טיילנו בין עצי הדגלאס פיר, אפשר להגיע גם בדרך חזרה.
לקראת ערב הגענו לפורט אלברני -; לא משהו גדול לספר עליו אבל הסיבה לשמה עצרנו בעיירה לשני לילות רצופים הייתה הליידי רוז, וכמה זה היה שווה את זה. הליידי רוז המיתולוגית, או נכון יותר, הספינה שמחליפה אותה היום - Frances Barkley, מפליגה בימים ובשעות קבועות לאורך הפיורד שחודר ממפרץ ברקלי. זו למעשה ספינת דואר שמעבירה משאות, ציוד ודואר ליישובים המעטים שלאורך הפיורד, וזו הדרך היחידה להגיע אליהם. כבישים -; אין. אם בא לכם להצטרף להפלגה, שהפכה גם למוקד תיירותי, כדאי שתזמינו מקומות מראש באתר של
ליידי רוז.
זו הייתה חוויה יוצאת דופן. ציוד חובה: משקפת טובה. הפלגנו עד לעיירה הקטנטונת במפילד ובדרך עצרנו במספר תחנות, "הורדנו" סחורה ו"העמסנו" אחרת. בדרך ראינו כלבי ים, דוב שחור הרחק על הגדה והמון ציפורים. בבמפילד המתוקה טיילנו במשך כשעה ואז חזרנו לספינה והפלגנו חזרה לפורט אלברני. אליה הגענו בשעה 5 אחה"צ. את שני הלילות עשינו ב-
The Roses BB -;סימפטי ולא יקר.
למחרת יצאנו לכיוון פסיפיק רים -; ה-High Light של הטיול שלנו באי ונקובר בפרט ואולי בטיול בכלל.
זה המקום לקריאת ביניים: כדאי מאוד לעשות מנוי משפחתי לכל שמורות הטבע בקנדה. המנוי טוב לשנה שלמה, לכם או לכל מי שיבוא בעקבותיכם, הוא משתלם ביותר למי שנכנס יותר מ-7 פעמים לשמורות הטבע (ואתם תיכנסו יותר, תאמינו לי) ומחירו 140 דולר לאדם.
Pacific Rim -; שמורת הטבע הראשונה בקנדה -; מהממת בכל קנה מידה. הפתעה נהדרת. בחרנו להזמין קוטג' משגע באזור יוקלולט -;
pointwest cottages - מומלץ!! הייתי הולכת על ההילטופ גסטהאוז. 5 ימים ולילות היינו שם, בילינו, נהנינו, בישלנו ויצאנו למסלולים נפלאים בשמורה: רדפנו אחרי לווייתנים בסירה מהירה, טיילנו בעיירה המקסימה טופינו, בשמורות של האינדיאנים במקום -; First Nations הם נקראים כאן בכבוד. ביקרנו בעיירה יוקלולט ובאחד הערבים סעדנו שם במסעדה מצוינת -; פנינה ממש
- Norwoods (כדאי להזמין מראש). צעדנו במסלולים שראשיתם יער עבות ואחריתם חוף פראי, על שבילי עץ, גזעים שטוחים או שביל מהודק. לאורך כל השבילים עצים, מפלים, בריכות וגשרים, צמחיה עשירה, טרופית בעיקרה, והכל מלווה בציוץ הציפורים ובמפגשים עם בעלי חיים. בכל אתר כמעט נזכרנו שזוהי בעצם ארצם של הדובים ושלטי אזהרה הודיעו אם באזור נראה דוב משוטט.
והחופים -; החופים!!! חלקם מצוקיים, חלקם חוליים, אחרים מכוסים חצץ וחלוקי נחל. ובכולם כמעט גזעי עצים לבנים שנסחפו באוקיינוס מאלסקה ונחתו כאן צרובי מלח ועירומים- איזה מראה! דמיינו לעצמכם חוף. דמיינתם? זה לא זה. כאן זה משהו אחר. מול החוף איים קטנטנים ועליהם עצי מחט ושיחים, על גבי החוף אזורי יער ונחלים, סלעים ובריכות. ובשפל -; פשוט ללכת וליהנות מסרטנים, כוכבי ים, שושנות ים, קיפודי ים וצדפות. אתם ניגשים לסלע ענק, נוגעים בו ו- הופ -; כל שושנות המים שעליו נסגרות -; סלע חי ונושם. כבר הייתי בחופים, כבר נסעתי לאורך כביש החוף של וושינגטון, אורגון וקליפורניה בארה"ב. חופי פסיפיק רים עולים על כולם. נקודה. העין לא שבעה. אם התרחצנו?? השתגעתם? קור כלבים.
יכולנו לבלות כאן ימים רבים אבל הגיע הזמן לזוז. ברוח העקרונות שקבענו לפני הטיול נסענו לא יותר מ-150 ק"מ ובדרך לעיר ויקטוריה הגענו לNanaimo-שם הוזמן מבעוד מועד B&B ב-
a riverside - בקתה נעימה ליד נהר גועש. בדרך עברנו שוב ביער קתידרל גרוב אבל המוני המכוניות שעמדו בחניה משני צדי הכביש הבריחו אותנו משם. מזל שהספקנו בדרך לפסיפיק רים. מובן שפגשנו אלקים רבים וגם איילים -; תענוג!!
למחרת יצאנו לכיוון
העיר ויקטוריה שבדרום האי ונקובר, משם היינו אמורים לעבור במעבורת לארה"ב -; לאולימפיק נשיונל פארק. העיר ויקטוריה יפה ונעימה, אירופאית משהו. נשארנו בה יום ולילה. יכולנו להישאר יום נוסף. המלון שהוזמן מראש -
Helm's Innמצוי מרחק הליכה מכל מכמניה של ויקטוריה, קטן, מיושן משהו אבל נעים וטוב. כדאי להזמין זמן רב מראש כיוון שהוא מאד מבוקש. שמנו את חפצינו בחדר והתחלנו "לחרוש" את העיר ברגל, ברכב ובסירות שאצו מצד לצד בנמל היפה המצוי בעיבורה של העיר. המון מה לראות בעיר. ספרי התיירות ידריכו אתכם לבחירה בין העדפותיכם. אני תמיד ממליצה על שיטוט חסר מטרה. כך אפשר להגיע למקומות יפים שכלל לא תכננתם להגיע אליהם. הנמל, בתי הסירות לאורך שלושה מזחים צדדיים, מטוסים צפים, הרובע הסיני החמוד, שווקים ואזורי קניות ייחודיים, בתי קפה ומסעדות הומים.
אם חשקה נפשכם תוכלו לבקר גם גני בוצ'ארד שנבנו וטופחו על שרידיה של מחצבה שסיימה את תפקידה. יש שרואים בגנים הללו את היהלום שבכתר של ויקטוריה. אנחנו פחות מתלהבים מגנים "מתוקתקים" כאלה אבל הם בהחלט יפים. אם יש לכם זמן בקרו גם במוזיאון המלכותי של קולומביה הבריטית וכך תוכלו ללמוד על ההסטוריה של חבל הארץ הזה ועל עולם החי והצומח שבו. ואם לא הספיק לכם המרדף אחר לווייתנים בפסיפיק רים, תוכלו לצפות בזן אחר -; לווייתנים קטלנים- מכאן.
זהו, תם הפרק הקצר של האי ונקובר. נהנינו מכל רגע ואנחנו כבר בדרכנו לאולימפיק נשיונל פארק. על כך בפרק הבא.