אגדה ושמה אלזס

הכל התחיל בבן גוריון, נמל תעופה בן גוריון הכוונה...

טיסת לופטהנזה לפרנקפורט והמשכה רכבת לפרייבורג. פותחים את הטיול בשופינג בבירת היער השחור לפי דרישת קהל הבנות.

פרייבורג עצמה עיר מאוד מיוחדת, ראשית תעלות המים הרבות שילדים רבים משיטים שם סירות, שנית הציור על הרצפה בפתח כל חנות שמעיד מה החנות מוכרת ושלישית שהיא איפושהו בין עיר הומה אנשים וחנויות ובין עיירה ססגונית.

לקחנו את מלון Mercure הנמצא במרכז העיר העתיקה, שלושה כוכבים ובעל קרבה לסופרים רבים (כך אכלנו ארוחות בוקר בגרושים – בפרט ממליץ על ALDI שיש לו בית קפה צמוד לשם השלמת קפה ללחמניות והיוגורט מהסופר).

משהו שחייבים לציין, מסעדת VAPIANO http://www.vapiano.com/en/home/

רשת מסעדות באירופה, אוכל איטלקי מהיר הנעשה מול עיני הקונים, מסעדה מדהימה עם אוכל טעים, מגוון ולדעתי חובה לכל חובב אוכל איטלקי (במיוחד הפסטות). העלות – 7-8 יורו למנה.

מקום נוסף, לאוהבי החומוס (כמוני) הוא החומוס של עידו http://thehummuscorner.com/

שלמרבה ההפתעה טעים מאוד, מגוון (פול, גרגרים, פטריות וכו), מרווח וממוזג כמו מסעדה ולא כמו חומוסיה והכי חשוב ממוקם בכיכר אוגוסטינה, איזור שווה טיול כשלעצמו.

לאחר שני לילות לקחנו רכב וחצינו לצרפת. התחנה הראשונה היתה מרכז קניות שישמש אותנו הן לרכישת סים צרפתי (1 GB גלישה ב-20 יורו) והן לרכישת מזון למשך השבוע. למרכז הקניות קוראים CORA ונמצא ב Commercial area Buhlfeld Houssen .

משם המשכנו לדירה שהזמנו מבעוד מועד ב Riquewihr (בתרגום מקראי "הכפר העשיר") ונחשבת לאחת העיירות היפות באלזס. קצרה היריעה מלתאר את הבית רק אומר שהוא מתאים מכל בחינה לחופשה רגועה, מרוהט כמו שצריך, מטבח מאובזר, נוף של כרמים מכל פינה, מאפיה קרובה (בגטים ובריושים טריים כל יום), חניה לרכב, בעלת דירה נחמדה ודוברת אנגלית, ומשחקים לילדים.

לשם היכרות עם העיירה לקחנו את הרכבת המצועצעת (כפי שי בכל העיירות באיזור) שנוסעת בין הכרמים. המשכנו בסיור בעיירה והתנסות בבתי קפה. לכל המעוניינים יש דגימות יין חינם ביקבים השונים. סיימנו את היום הראשון עייפים ומרוצים.

יום חמישי בפתח ואנחנו מחליטים להתחיל בסיבוב עיירות. מתחילם בעיירה ריבובילה (ribeauville) שלטעמינו העיירה היפה באיזור, הומה אנשים ובתי קפה. שם בתחילת הרחוב יש שתי אטרקציות נוספות:

היין של טרימבאך (Trimbach) שנחשב אחד הטובים בעולם ומייצר כמיליון בקבוקים בשנה.

השוקולד של דניאל סטופל http://www.daniel-stoffel.fr

ביקור נחמד במעין סופרמרקט של שוקולדים. מתחילים בטעימת חינם, ממשיכים בסרט, רואים הדגמה חיה של שוקוליטייר ולבסוף מגיעים לחנות הענקית בה יש צורות ודמויות משוקולד.

לאחר מכן ממשיכים לפארק החסידות והלוטרות (parc des Cigognes et des Loutres) שנמצא בעיירה Hunawihr והלינק לאתר שלו http://www.cigogne-loutre.com

למרות כל החסידות באלזס פה רואים אותן ממש בגובה העיניים ולא רק על קן בעץ גבוה. בנוסף יש לילדים מופע בעלי חיים כל יום בשעות מסויימות. נחמד להעביר כמה שעות אבל לא יותר.

חזרנו חזרה לעיירה שלנו לריקוויר לסיבוב נוסף וחזרה לדירה לערב נוסף של יין וגבינות. אציין שהעיירה ריקוויר משופעת בנציגויות יקבים כך שמי שחשקה נפשו ביין בלי לנהוג לאחר מכן זה המקום להשתכן.

קמים ליום שישי ומתחילים להרגיש כאילו תמיד גרנו פה. מתחילים את היום בנסיעה קצרה לעיירה אגיסהיים

(Eguisheim) - עיירה קטנה, פרחונית ונחמדה עם שלל בתי קפה, חנויות קטנות וכו. פה העיקר זה לשוטט ולהתפעל, אין אטרקציות, העיירה הן האטרקציה.

ממשיכים לעיירה ברגהיים (Bergheim), בתים מיוחדים, רחובות יפים אבל העיירה מתה מבחינת האנשים ובתי הקפה. כל מה שנשאר זה לאכול פה ארוחת צהריים (שהיתה יקרה ולא משהו בכלל) ולדלג למקום הבא. המקון הבא זה מופע ציפורי הטרף בקיצנהיים http://www.voleriedesaigles.com/

שם מחנים את הרכב, הולכים ביער עשר דקות ומגיעים למתחם עם בזים, נשרים ושלל תיפורי טרף קשורים

לכלוב ובשעות ייעודיות משחררים אותן והן עושות מופע מרשים ביותר המשולב בפעלולים שלונים. הצופים גם יכולים להתנדב להשתתף במופע. מומלץ!

יום שבת הוא יום מנוחה? אז זהו שלא...יום זה מוקדש לעיירה קולמר (Colmar) ומתברר כאחד הימים העמוסים - אני מציע להגיע לאחד מהחניונים הקרובים למרכז העיר ולהמשיך רגלית עם השילוט לכיוון ונציה הקטנה (Petit Venice) ושם להכינס קודם כל לשוק המקורה עם שלל הפירות, הירקות והגבינות ולהמשיך לאורך הנחל ולא להפסיק לצלם! אפשר לעשות גם שייט נחמד ב-7 יורו לאדם, להסתובב בחנויות ולהיכנס למוזיאון הצעצועים. הכל רגלית.

חוזרים לעיירה שלנו, לא לפני שעוברים אצל ירצן היינות המפורסם הוגל (Hugel) אשר ישמח לתת לכם לטעום מסוגיו השונים וכמובן לקנות הביתה (גם בקבוקים קטנים!). לא רק שהיין שלו טעים אלא גם המחיר שתשלמו שם הוא בערך 40% ממחירו בארץ. אם תבקשו יפה ייתנו לכם גם ברושור בעברית.

אנחנו כבר באמצע-סוף הטיול ומתלבטים למה להקדיש את יום ראשון בשבוע. בעיצה אחת עם בעלת הדירה ורוניקה מחליטים להתחיל במוזיאון הפתוח Ecomusee

http://www.ecomusee-alsace.fr/fr/ אשר נפתח בשעה עשר. שם יש מעין כפר של פעם עם המון בתים של םעפ, בעלי מלאכה של פעם (כדר, מכין לחמים/בגטים, הכנת ממרחים וכו) ובעלי חיים שונים (כולל טווס וברווזים שמסתובבים בחופשיות). יש גם הופעות והפעלות (חליבה, נהיגה בטרקטור, שיט בסירה וכו). במיוחד מתאים לילדים.

משם ממשיכים לתחנה הנוספת (לא לפני שעוצרים במקדונלדס בדרך) - מוזיאון המכוניות במולוז http://citedelautomobile.com/en/home, חצי שעה נסיעה ואנחנו שם. יפה, מרשים גם לאחד לא חובב מכוניות כמוני. שורות שורות של מכוניות עתיקות נוצצות כמו שיש רק בסרטים ואפילו רכבת קטנה שנוסעת בין התצוגות. המקום מקורה ומתאים לימים חמים או גשומים וסיפור שלם מסתתר מאחורי הקמת המוזיאון הזה. לא לפספס!

לאט לאט מגיעים לסופו של הטיול שאליו השארנו את אחת האטרקציות המרכזיות - פארק אירופה. נמצא בצד הגרמני, כשעה נסיעה, ונבחר בכוונה ליום שני מתוך ציפיה למעט תורים במתקנים ואכן כך היה. כבר בכניסה מתחילים להתרגש מהתפאורה והאוירה.

המקום מחולק למתחמים כשכל מתחם מייצג מדינה הן בעיצוב והן באוכל ובמתקנים. כמיטב ההמלצות לקחנו את הרכב שנוסעת בתוך הלונה פארק לאיזור ספרד שנמצא בסוף - כך נתחיל את ההליכה מהסוף להתחלה בניגוד לרוב המבקרים. קצרה היריעה מלפרט את המתקנים רק אומר שיש המון מתקנים גם לגדולים וגם לקטנים, והילדה בת החמש מצאה המון המון מתקנים שווים לגילה. מתקן חדש שדי מפחיד אבל משום מה מתאים מגיל 4 הוא ARTHUR בו זזים במעין כיסאות זזים חלק מהזמן בתוך אולם סגור עם מפלצות שבאות עד לכיסא וחלק מהזמן במהירות בחוץ בין העצים ממש כמו רכבת הרים.

את ארוחת הצהריים אני ממליץ לעשות במסעדת Food Loop בו האוכל נוסע לבד על מסילות מהמטבח עד השולחן. הזמנות האוכל נעשית באמצעות אייפדים שמונחים על השולחנות. ללא מלצרים. המנות טעימות ולא יקרות.

יש גם שלל מופעים כשאנחנו היינו רק במופע האבירים שבו מבצעים פעלולים תוך רכיבה על סוסים וקרבות עם חרבות. רק בשביל המופעים הייתי מקדיש עוד יום. לבסוף אמליץ על קפה ומאפין שוקולד באיזור האיטלקי שבאמת אחד הטעימים.

יום שלישי - זה היום שנפרדים מוורוניקה ואומרים שלום לאלזס, לא לפני שעוברים בשוק השבוע בסלסט (Sestat) שמתגלה כאכזבה גדולה ובעיירה אוברניי (Obernai) ששווה ביקור כמו יתר העיירות הפופולאריות באלזס. בתים מיוחדים, רחובות מתפתלים, בתי קפה קטנים וכל מה שמאפיין חוויה תיירותית בעיירה.

נוסעים לפרייבורג להחזיר את הרכב ומשם ללילה נוסף במלון מרקיור שבעיר העתיקה. בפרייבורג אין ממש צורך ברכב והכל נגיש. עוד כמה סיבובים בעיר, ארוחה ב VAPIANO, עליה ברכבל שגילינו ממש ליד המלון לתצפית על העיר מלמעלה (שווה לעלות ברכבל ולרדת ברגל) וזהו, תם ונשלם טיולינו בדרך היין ובבירת היער השחור.