על עמק הלואר נאמר כי הוא "ריחני כמו איטליה, פורח כמו שדותיה של ספרד", האומנם?. יצאנו עם תינוקת בת שנה והסבתא לבדוק האם כך הדבר. חשוב לציין שהשתדלנו כבר בשבע שהתינוקת תגיע למיטה במלון/צימר על אף הפיתוי להמשיך להסתובב ולרוב אחכלנו בגטים גבינות ויין בחדר.
הכל התחיל בנחיתה בשדה תעופה שארל דה גול מאוחר בלילה אחרי עיכובים שונים בטיסה. רצינו להגיע למלון איביס שנמצא ממש בתוך השדה בטרמינל 3 אבל אף נהג מונית לא הסכים לקחת אותנו בגלל שזה קרוב מדי אבל טענו שעגלת התינוק לא תיכנס לתא מטען וגם הסדרן שהזמין מונית בקשר חטף צעקות מהנהג. רק אחרי ששילמנו לו 20 יורו (כפול שלוש מהמונה) הוא הסיע אותנו. המלון איביס היה טוב, לא זול (120 יורו לחדר), חדרים קטנים אך נקיים. בדיעבד הכי טוב היה להגיע בשאטלים שמאוד נוחים בשדה התעופה (ממש תוך דקות). בעזרת השאטלים הגענו בבוקר חזרה לטרמינל לקחת את הרכב השכור והתחלנו בנסיעה. כבר כשמתקרבים רואים את הקתדרלה בכל הדרה אשר לדעתי יותר יפה מבחוץ מאשר מבפנים.
תחנה ראשונה היתה שארטר בעלת הקתדרלה הגדולה באירופה. העיירה נחמדה עם מדרחובים וחנויות וכ'ו. התפעלנו משפע הבולנז'רי (מאפיה) ופטיסרי (עוגות וקרואסונים) שנראה עוד הרבה בהמשך הטיול. המלון שלנו היה ליד בניין הספריה מרשת מרקיור, מלון טוב ברמה גבוהה ונגיש בהליכה למרכז עם נוף לבניין הספריה ולקתדרלה.
בערב היינו במופע האורות שיש בקיץ ובו עשרות בניינים מוארים בתאורות מיוחדות מתחלפות עם דמויות הסטוריות. ממש יפה ומומלץ בחום. המקומות המרכזיים זה הקתדרלה, הספריה ועוד בניין ליד הספריה. לאורך כל היום חיפשנו את הרכבת שמשוטטת ברחובות העיירה ביום ובלילה אבל המוני האנשים שחיכו לה די הרתיעו אותי.
למחרת בבוקר מוקדם הסתובבנו ברחובות, מצאנו בולנז'רי ופרומג' סטור (חנות גבינות עם עשרות סוגים), קפה ואירגנו ארוחת בוקר. בינתיים השווקים נפתחו ויכולנו קצת לשוטט. בכלל, בצרפת אפשר עם בגט בבולנז'רי, גבינה בפרומז', קינוח בפטיסרי ויין מהסופר בערב או קפה בבוקר לארגן אחלה ארוחה.
 כמובן שגם נכנסנו לקתדרלה שלדעתי לא משהו בפנים בכלל. מה שמיוחד זה הויטראז'ים היפים שעל הרקע הכחול בהם קרוי הצבע ,כחול שארטר".

PO20110706_002222.JPG

PO20110706_0021.JPG

 המשכנו בדרכינו לכיוון אורליאנס אשר מזוהה באופן ישיר עם הגיבורה ז'אן דארק והחנינו בכיכר ליד הפסל המפורסם שלה. משם קל ללכת ברגל לאורך המדרחובים היפים המשופעים בבתי קפה וחנויות ולהגיע עד לקניון המקומי. העיר קטנה והכל נגיש. כמובן שאת האוטו החנינו בחניון שליד הכיכר עם הפסל. מי שמעוניינת לעשות קניות זה המקום.

PO20110706_0034.JPG

PO20110706_0038.JPG


ישנו באיביס באזור בפרברים הקרוי NORD SARA כ-10 דקות נסיעה ב-60 יורו לחדר.
 המשכנו בנסיעה לכיוון אמבואז כשהיתה התלבטות בין לעצור בשמבורד לבין גני שומון בסוף הוחלט על גני שומון אשר התבררה כהחלטה לא טובה. הגנים לא ממש מלהיבים והפסטיבל השנתי שם הוא יצירות של אדריכלים שניסו באמצעים פשוטים להראות כיצד לשדרג גינות ביתיות. יחד עם זאת הנוף של הטירה שאליה לא נכנסנו יפה.
PO20110706_0051.JPG

 והמשכנו בדרכינו לאמבואז

PO20110706_0056.JPG

שם הזמנתי לנו מלון שנראה די עתיק ומפואר אך לא זול:
 www.pavillondeslys.com
ממוקם מצויין ליד המרכז, חדרים גדולים ומפוארים. לקחנו את ארוחת הערב שכללה 8 מנות כאשר אחת מהן זה הקינוח שמורכב משישה סוגים ועוד מנה שהיא שמונה גבינות משובחות מתוך עשרות שהוגשו (שני מלצרים סחבו קרש עם המון גבינות). כעיקרון זו ארוחת טעימות שהיתה גם מאוד טעימה. לקחנו את הארוחה הצמחונית (יש גם בשרית) שעלתה לנו 30 יורו לאדם וכמובן שגם שמפניה לקחנו.
 העיירה עצמה נחמדה ותו לא (הפטיסרי BIGOT נחמד - תנסו). שוב, לא מצאתי את הרכבת שנוסעת בין הרחובות למרות שיש כזאת. הלכנו לביתו של ליאונרדו דה וינצ'י (ראו למטה) אשר כוללת טירה ופארק עם שלל המצאותיו ותמונותיו. נחמד מאוד. ההגעה לשם היא מעייפת וכרוכה בעליות קשות לעצלנים שכמונו. מה שכן אפשר להגיע עד למעלה עם האוטו למרות שרוב התיירים הולכים ברגל.

PO20110706_0063.JPG


PO20110706_0066.JPG



בבוקר קמנו זריז חטפנו כרגיל בגט עם גבינות והמשכנו. אציין שבכל עיירה קניתי גם איזה בקבוק יין קטן למזכרת עולה בערך 3-4 יורו בסופר המקומי. עוד דבר זה שארוחת הבוקר בעיירות (לפעמים לקחנו) היתה ממש בסדר ובדר"כ כללה גבינות, יוגורט, קורנפלקס, קפה, מיץ, עוגות, פירות.
אז המשכנו בדרכינו לשינונסו, הטירה המפוארת. לא רואים אותה על המים כמו בתמונות כי מגיעים מהשדרה לכניסה וגם לא ברור מאיפה אפשר לשוט אליה כמו שחשבתי, היה גם מאוד חם והחלטנו להיכנס פנימה. טירה נחמדה, מפוארת כאשר רוב החדרים מרוכזים בקומת הקרקע וחלק בשתי הקומות העליונות. דרך אחד החלונות אפשר לראות את חלק מהטירה על המים. מומלץ לפני שנוסעים להתעדכן באשר להיסטוריה של הטירה ולהבין את סיפור מאהבת המלך ואשתו ושתי הגנים שלהן שניתן לראות אותם עד היום שם. קינחנו במוזיאון שעווה שמציג את הדמויות ההסטוריות. וגלידת שוקולד פרלינים ביציאה.
 בכלל, ממליץ בחום לקרוא קצת את ההסטוריה של הטירות לפני שנוסעים כי זה מוסיף לחוויה.

PO20110706_0084.JPG



PO20110706_0082.JPG

את הסבתא הסענו למלון, שוב מלון איביס ב-60 יורו ללילה ליד TOURS (לא בתוך העיר אלא בפרבר הקרוי CHAMBRAY LE TOURS). אחה"צ התכוונתי ליסוע לאיזור VOUVARY עם מערות היין לפי פרסומת לזה שמצאתי במלון. הגעתי ובמקום סיור מודרך כמו שהיה כתוב יש מערה עם נייר מודבק על הקירות שמסביר את ההסטוריה ואופן הכנת היין כשבצדדים יש ערימות של בקבוקי יין ריקים. לא ברור. ביציאה כמובן שמוכרים יין, שוקולדים, אריזות מתנה ועוד. גם במקומות אחרים לא מצאתי סיור. נראה לי שזה טריק למשוך תיירים שיקנו יין. מניסיוני הדל נראה לי שהכי טוב זה בסופר המקומי עם יינות מהאיזור וגם עולה בזול.
יום למחרת התעוררנו לאחר ארוחת בוקר באיביס התחלנו בנסיעה לכיוון גני וילנדרי, הגנים היפים בעמק הלואר.
 הגנים מחולקים לכמה סוגים (גינת הירקות, גינה ארומטית, גינת השמש, גינת המים וכ'ו). מאוד נחמד רק חבל שהיה ממש חם. יש גם גינת מבוך קטנה לילדים וביציאה גלידה עם טעמים ארומטיים מיוחדים. לדעתי ביקור חובה. לטירה לא נכנסנו.

PO20110706_0094.JPG

PO20110706_0098.JPG

PO20110706_0100.JPG

 משם המשכנו לטירת הפהפיה הנרדמת שיפה מבחוץ ומבפנים. יש שם בובות והכל מעוצב יפה כמו באגדה. צמוד לארמון מגדול עם הרבה מדרגות תלולות שמוביל לעליית הגג ששם ע"פ הסיפור התגוררה היפפיה הנרדמת.

Copy of PO20110706_0106.JPG

PO20110706_0115.JPG

התחנה הבאה שלנו היתה עיירה בשם Montsoreau שנחשבת אחת היפות. בהמלצה שקיבלתי כיוונתי את ה-GPS לרחוב של מלון בשם BUSSY שלידו יש בית קפה שמשקיף הן לטירה והן לנהר הלואר. אכלנו שם פסטה נחמדה אבל בלי לאכול זה מקום אידיאלי לשבת ולהענג על הנוף במיוחד לנוהגים שבינינו שבמשך הנסיעה מרוכזים בכביש ופחות בנוף.

 המשכנו ליעד הבא עיירה בשם SAUMUR ששייכת כבר לחלק המערבי של הלואר. לנו במלון הבא:
http://www.hotel-anneanjou.com 
הוא מרוחק בערך 10 דקות הליכה מהמרכז אבל יתרנו ושמצידו האחד פונה לנהר הלואר ומצידו השני פונה לטירה. אני ממליץ לבקש מראש חדר שפונה לטירה שנשקפת על הצוק במלוא הדרה. משם אפשר ללכת לאורך נהר הלואר עד למרכז. גם הגשרים שם על הנהר מוארים בצורה יפה בלילה (וגם הטירה מוארת בלילה - וביולי-אוגוסט יש שם מופעי אבירים). העיירה עצמה נחמדה מאוד, רחובות קטנים עם חנויות, בתי קפה וגם הטירה למרות שלא ניתן לשוטט בתוכה מספקת נוף יפה על הלואר (עליה קשה - ראו הוזהרתם למרות ששוב נראה שהיו חכמים והגיעו עם מכונית עד למעלה). לאורחת ערב לא מצאנו שום דבר פתוח (יום ראשון) אז דבר שמקובל משום מה בכל בתי המלון באיזור לבק שב-6 יורו צלחת עם גבינות ומקבלים גם לחמניות וסכום. מאוד נחמד ויחד עם היין שקניתי בסופר זה כבר ממש ארוחה.

PO20110706_0120.JPG

PO20110706_0133.JPG

PO20110706_0134.JPG

 למחרת היעד הבא לשנו היא puy du fou שזה אחד המקומות המרכזיים לטעמי באיזור (מומלץ גם למבוגרים). יש שם מופעים הסטוריים עם חיות ותפאורה מיוחדת. כל יום יש מפה עם לו"ז של מי מופיע מתי כאשר יש חמישה מופעים מרכזיים (פלוס אחד בלילה) ועוד כמה פחות חשובים. הלכנו לארבעה מרכזיים וגם לזה שבלילה שהיה יפה ביותר (רק ממש קר) ולעוד מופע לא מרכזי שכלל שירים בצרפתית והיה משעמם נורא ורק מנימוס לא קמתי והלכתי באמצע. ממליץ במיוחד על מופע Race of the Lace והמופע בקולסיאום. דבר אחד להיזהר - מחירים האוכל יקרים בטירוף. עלות קניית הכרטיסים עלתה לי 20 יורו לאדם וקניתי דרך האינטרנט והגיע הביתה. לנו לילה אחד בצימר שאני ממליץ עליו בחום בעיירה בשם MOULINS שיש שם חדר לזוג בקומת קרקע וחדר למשפחה עם ילדים בקומה שניה עם מדרגות די תלולות. חוץ מעניין המדרגות ממש נחמד שם. עלה 60 יורו לחדר משפחה כולל ארוחת בוקר טעימה (את הכל הם מכינים לבד שם מריבות, יין ורטבים) ולקחנו גם ארוחת ערב בתוספת 15 יורו לאדם - גם ארוחה ממש טובה! מומלץ בחום! זה האי מייל שלה לכל המעוניין (מרחק 20-25 דקות נסיעה מפו דה פו):
[email protected]


PO20110706_0140.JPG


PO20110706_0145.JPG

PO20110706_0150.JPG



PO20110706_0211.JPG

PO20110706_0215.JPG

PO20110706_0214.JPG

 כדאי להרגיש מה זאת טירה ישנו באופן חד פעמי בטירה (בעלות 170 יורו לחדר) וקילנו חדר עם סלון כאשר רק השירותים והמקלחת הם בגודל סלון סטנדרטי בדירה בארץ. למי שמעוניין הם נחמדים, ארוחת הבוקר נחמדה (מרגישים את הריבה הביתית להבדיל מזאת שבסופר אצלינו-הארוחה מוגשת בגלריה המפוארת שלהם) וחצר הטירה גם נהדרת. באותו הזמן כל הטירה היתה מלאה בצלמי הטלויזיה הצרפתית של הטור דה פרנס שעבר באיזור. אולי זה אומר משהו על הטירה. הטירה עצמה קיימת כבר 900 שנה בערך וחלקה נשרף במהפכה הצרפתית. האי מייל והאתר:

[email protected] http://www.chateaudelaflocelliere.com
PO20110706_0240.JPG

הטיול בעמק הלואר הסתיים בעיירה אנז'ר וזאת לאחר נסיעה ומעבר דרך שדות כרמים (נסיעה של שעה וחצי בערך). העיירה נחמדה אולם די דומה לשאר שכבר אינו ולא משהו חדש. לטירה לא נכנסנו ורק שוטטנו במדרחובים. שוטטנו הן בעיר העתיקה והן בלה דוטרה, האיזור החדש יותר.
ישנו במלון בשם
HOTEL THE FRANCE
 המצוי מול תחנת הרכבת. החזרנו את האוטו ומשם יכולנו ליסוע לפאריס בשעה וחצי ברכבת.

PO20110706_0253.JPG

PO20110706_0264.JPG


 בנוגע לפאריס אין צורך שאוסיף תמונות היות שכל העולם היה שם. אציין כמה דגשים שיכולים לעזור בתכנון הביקור שם.
1. לטייל לאורך רחוב RIVOLI בין החנויות, לעבור על פני הלובר, ךהגיע לגני טיבולי עם לונה פארק לילדים ולעלות לגלגל הענק שרואים ממנו את כל פאריס מלמעלה. ללכת ממול לרחוב RIVOLI 226 לקפה אנג'לינה ולהזמין אחלה עוגות (בפרט עוגת קקאו אפריקנו 100% קקאו). 2. ללכת בבוקר כשעוד לא חם עם אוכל לגני לוכסמבורג ולעשות פיקניק ואח"כ לטייל בסן ג'רמן. 3. לטייל באיים: סנט-לואיס וליד הנוטר-דם ואפשר לעשות שיט על הסיין. עדיף לבקר שם ביום ראשון. 4. אם הולכים ברגל מהשאנז אליזה למגדל אייפל יש בדרך מסעדה לבנונית מאוד נחמדה. הפלטה הצמחונית ממש טובה. http://www.noura.com/index.php/traiteur-restaurants-libanais-paris/marceau 5. לעשות שיט בלילה מאוחר (23:00 בלילה). אנחנו עשינו את האוטובוס הלילי שהסתובב בין תשע וחצי לאחת עשרה בערבכשהכל היה אור יום ! לא ראינו שום תאורה! 6. לקנות הרבה יין, שמפניה לארץ.