ביקרנו בפוליה (ובמאטרה) בסוף מאי – תחילת יוני, זוג בשנות החמישים.
בשישה וחצי ימים היינו במקומות הבאים:
יום 0: לינה בשדה התעופה ליד בארי
יום 1: בארי, מולפטה, לינה במולפטה
יום 2: טראני, מונטה סאנט אנג'לו, אאוטלט פוליה וילג', לינה במולפטה
יום 3: מאטרה, לינה במרטינה פרנקה
יום 4: אלברובלו, מונופולי, לוקורוטונדו, מרטינה פרנקה, לינה במרטינה פרנקה
יום 5: אוסטוני, לצ'ה, לינה בלצ'ה
יום 6: מלאנדונגו, אוטרנטו, סנטה מריה די לאוקה, סנטה מריה אל בניו, גליפולי, לינה בלצ'ה
יום 7: פולינאנו א מארה וטיסה לישראל
זה היה טיול רגוע בדגש על נופים ימיים, כפריים וגם עירוניים עם אוכל טוב וקצת קניות.
מזג האוויר היה נאה מאד עם 23-24 מעלות בימים הראשונים ועליה ל-25-26 מעלות לקראת הסוף. טיילנו עם רכב ונסענו כמעט 1000 ק"מ.
ב-2/6 היה יום הרפובליקה, כך שלאיטלקים היה סופשבוע ארוך של שישי-שבת ראשון ומבקרים רבים הגיעו מהאזורים הצפוניים יותר של המדינה, מה שמבחינתנו היה חיובי כי הפך את העיירות לתוססות יותר. בסה"כ לא היה עמוס ומצאנו בקלות חניה קרוב למרכז העיירות.
הפוסטים של עמיקם שוב עמי על פוליה, מאטרה ולצ'ה היו המדריך הרשמי שלי (תודה, עמיקם!) ונעזרתי כמובן גם במקורות נוספים.
הגענו בטיסה עם ריאנאייר שנחתה ב-1 בלילה וישנו במלון Parco dei Principi שלא נמצא במרחק הליכה אבל יש לו שאטל בחינם. בבוקר לקחנו את השאטל לשדה התעופה ואספנו את הרכב השכור ב-Europcar, שהזמנתי דרך אופרן ונסענו לבארי.
בארי Bari
חניה: Piazzale Cristoforo Colombo
הסתובבנו כ-5 שעות גם בעיר העתיקה וגם בעיר החדשה, הצצנו ב-Basilica San Nicola, אכלנו גלידה, עשינו קצת קניות. בדיעבד, בקצב שלנו יכולנו להספיק גם את טראני באותו היום ולהרחיק יותר בחצי האי גרגאנו למחרת.
נסענו למקום הלינה במולפטה Molfetta. עיירה זו אינה נחשבת לאטרקציה תיירותית, אבל הדירה שלנו הייתה קו ראשון לים וגם לעיירה זו יש מרכז היסטורי ויש בה מספיק מסעדות לבחור ביניהן. אנחנו בחרנו ב-Cantina Maya שבה ישבנו במרפסת על הים. זוגתי אכלה את הפסטה המקומית, האורקייטה ולא נרשמה התלהבות.
טראני Trani
חניה: Parcheggio Piazza Plebiscito
כאן נכנסנו לוייב של הטיול. מהחניה נכנסנו לפארק שעל הים, המשכנו דרך הנמל הציורי לקתדרלה עם מגדל הפעמונים הגבוה שגם היא על הים. משם הלכנו לרובע היהודי שבו נמצא המוזיאון של Sant’Anna שרק היצצנו בו כי לא היה לו עודף וראינו מבחוץ את בית הכנסת Sinagoga Scolanova שהגענו אליו לפני שעת הפתיחה הבודדת שלו. לפני שעזבנו את העיירה עשינו עוד סיבוב בפארק וראינו את צבי המים.
מכאן היו לנו שתי אפשריות: Castel del Monte המבצר המתומן או Monte Sant’Angelo ובחרנו באפשרות השניה.
Monte Sant’Angelo
בדרך צפונה רואים פריחה אביבית בצבעים שונים, במיוחד אדום-כתום של הפרגים.
מונטה סנט אנג'לו נמצאת במקום גבוה יחסית והנוף נהיה הררי ומיוער. עשינו עצירה לקפה והמשכנו לאטרקציה המרכזית בעיירה שהיא Santuario di San Michele Arcangelo שהיא מקום קדוש למאמינים הנוצרים והיא בעצם כנסייה במערה שיורדים אליה בלא מעט מדרגות. פתחו שם ב-3 אז הייתה לנו חצי שעה להסתובב בחניות המזכרות בסמוך לאתר.
טיפ כללי: אם אתם הולכים למקום שחשוב לכם להיות בו תבררו מראש את שעות הפתיחה. בפוליה באתרים רבים יש הפסקת צהריים וגם בחנויות. במסעדות יש הפסקה בין הצהריים לערב.
אאוטלט פוליה וילג' Puglia Village
האאוטלט נמצא על הכביש הראשי בפאתי מולפטה. הוא מעוצב בצורה נעימה ויש בו מבחר חנויות של רשתות בינלאומיות וגם כאלו שפחות מוכרות בישראל.
בערב אכלנו פיצה טובה במסעדת Dentro Le Mura במולפטה.
Matera
חניה: Parcheggio Park Scotellaro
עברנו על יד הקתדרלה, ונכנסנו ל-Casa Noha שבו מראים בסרטוני וידאו את תולדות העיר. המשכנו בסיור ב-Sasso Caveoso. העיר ובתי המערות מאד מיוחדים. המערות שבהן חיו בעוני מחפיר פונו בשנות החמישים והשישים ואחרי כן שימשו כרקע לסרטים שונים. ב-2019 נבחרה העיר לבירת התרבות של אירופה. ביקרנו במוזיאון ב-Palazzo Lanfranchi שבו יש ציורים של קרלו לוי , האקטיביסט היהודי שהעלה למודעות באיטליה את המצב הקשה במאטרה בספר שפרסם ב-1945.
האמת היא שהמוזיאון קטן ואת הציורים העיקריים ראינו כבר בסרטונים ב-Casa Noha כך שאולי היה עדיף ללכת ל-Palombaro Lungo שמראה את מערכת המים של העיר, שלא הספקנו לראות.
לקינוח נסענו לתצפית יפה על העיר מצידו השני של הנחל – Belvedere Murgia Timone.
משם נסענו ללינה הבאה שלנו במרטינה פרנקה. לאחר שהתמקמנו נסענו למרכז העיר ואכלנו ארוחת ערב במסעדת Origini שהייתה מלאה בחבורות של בני המקום.
Valle D’Itria
בכל העמק, כבר כשמתקרבים למרטינה פרנקה רואים בתי טרולי שבנויים מאבנים ללא מלט. הסיפור הוא שכשהיו מגיעים גובי המיסים היו מושכים את העמוד המרכזי ומפילים את הגג ונשארים עם מבנה נטול גג שאינו אמור לשמש למגורים ולכן פטור ממס. אנחנו ביקרנו במספר עיירות בעמק.
Alberobello
חניון: Largo Martelotta
כאן יש ריכוז של כ-1500 בתי טרולי, זה מקום מאד חמוד ומאד תיירותי. לא הייתה לנו ארוחת בוקר אז עצרנו לקפה ועוגות מאד טעימות, שוטטנו בין הטרולי, הצטלמנו וקנינו קצת מזכרות.
התוכנית המקורית הייתה להמשיך למערת הנטיפים Grotte di Castellana אבל לא התחשק לנו ובמקום זה סטינו קצת מזרחה למונופולי Monopoli שהיא עיר יפה על חוף הים עם נמל ישן שלידו מרכז היסטורי שהיה תוסס, בטח ביום חג עם מזג אוויר נפלא.
לוקורוטונדו Locorotondo
חניה: Piazza Antonio Mitrano
העיירה יושבת על גבעה בעמק איטריה וניתן להשקיף ממנה מ-Belvedere di Locorotondo. לאחר מכן אכלנו ארוחת צהריים בפיצריה הטובה Quanto Basta.
בשעות בין הערביים חזרנו לסיבוב יותר מקיף ב-Martina Franca. גם כאן הרחובות המרכזיים בין piazza xx Settembre דרך Via Vittorio Emanuele היו מלאים במבלים, אני מניח שלרגל החג.
אוסטוני Ostuni
זו עיירה לבנה. כשהלכנו למרכז העיר נתקלנו במקרה ב-Information לתיירים ושם הנחו אותנו ללכת בדרך הקתדרלה ולהמשיך בדרך הפנורמית שמסביב לחומה שמשקיפה מצד אחד על העיר הלבנה ומצד שני על נופי העמק שמסביב. אחרי כשעתיים המשכנו ללצ'ה כשהכוונה הייתה לטייל בה במרבית היום.
לצ'ה Lecce
לצ'ה היא עיר עם כ-95,000 תושבים. היא בירת אזור סלנטו, שהוא החלק הדרומי של העקב והמרכז ההיסטורי שלה מיוחד בכנסיות מאד מקושטות בסגנון הבארוק. למרות שאיננו חובבי כנסיות, רכשנו ב-Seminario שבכיכר הדואומו כרטיסיה ל-5 כנסיות ואתרי דת. הכנסייה היפה ביותר היא Basilica di santa croce. מלבד זה ביקרנו ב-Museo Faggiano שהוא בית שבעליו סבל מבעיות בביוב ותוך כדי חפירה לתיקון הבעיה התגלו ממצאים ארכיאולוגים של שכבות שונות של יותר מ-2000 שנה. המשפחה הפכה את הבית למוזיאון ומתפעלת אותו.
בתחום האומנות יש בלצ'ה עבודות בעיסת נייר שהתרשמנו מהן באחת החנויות, יש יצירות מאבן הגיר הצהבהבה שממנה עשו גם את קישוטי הברוק של הכנסיות ויש עבודות יפות מקרמיקה.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה היוונית Ellenika ולמען האמת האוכל במסעדה זו ערב לחיכנו יותר מאשר המטבח המקומי.
טיול מחוף אל חוף בסלנטו
התחלנו את היום בנסיעה מזרחה לחוף שנקרא Due Sorelle ב-Melendungo שבו עשינו הליכה קצרה על המצוק. התחנה הבאה הייתה Faraglioni di Sant’Andrea שהם צוקים מרשימים שמתרוממים מתוך הים ופה גם טבלנו רגליים במים. בהמשך הדרך היו פקקים סמוך לכמה חופי רחצה פופולריים.
התחנה הבאה הייתה באוטרנטו Otranto שבה חנינו ב-Parcheggio Sant’Antonio בקרבת חוף הים. פיספסנו את הקתדרלה ואת המבצר שהייתה בו תערוכה של ציורי מארק שאגאל כי הם היו סגורים להפסקת צהריים.
משם המשכנו למגדלור של Santa Maria di Leuca שזה למעשה הקצה של העקב של המגף. לא נסענו בדרך החוף אלא בדרך שהנייוט טען שהיא המהירה ביותר וכך יצא לנו לעבור דרך כפרים ועיירות נחשלות שלא נהנות מהתיירות המציפה את עיירות החוף. מאזור המגדלור נשקף נוף יפה של הים ושל העיירה עצמה והנמל שלה שפרושים מתחתיו.
המשכנו בנסיעה לחוף המערבי של סלנטו אל Santa Maria al Bagno שבו נמצא מוזיאון העקורים Museo della Memoria e dell’Accoglienza שמספר את סיפורם של היהודים שהגיעו אליה כפליטים לאחר מלחמת העולם השניה בשאיפה להפליג לארץ ישראל. זו הייתה הפעם הראשונה בטיול מאז שדה התעופה שפגשנו זוג ישראלים. הגענו כמה דקות לפני הפתיחה של המוזיאון ב-16:30 ולכן שמנו פעמינו לחוף הים החביב שמול המוזיאון ובילינו בו יותר משעה כולל טבילה בים והאזנה למוזיקה קצבית שנוגנה במקום.
התחנה האחרונה ליום ארוך זה הייתה גליפולי שהתאכזבנו ממנה כי היא מתוירת מדי, לא נקייה, עם מסעדות רבות שמנסות לצוד את התיירים, אבל הייתה שם שקיעה יפה.
Polignano a mare
חניון: Parcheggio San Francisco e Sant’Oronzo
זה היה החצי יום האחרון של הטיול והקדשנו אותו לפולינאנו היפה. מהחניה זרמנו לכיוון הים וכשהגענו למרכז ההיסטורי פנינו חצי ימינה ל-Via Roma שבו מעל הראש, בדומה לקישוטי חג מולד תלו את מילות השיר Volare שבמקור שר אותו זמר בן העיר. העיר בנויה על צוק שיורד בחדות לים. לאורך הקצה יש מספר מרפסות תצפית שהן מקומות יפים לצילומים. יש גם אפשרות לשייט למערות שהים חצב בצוקים (אפשר גם ממונופולי) אבל לא היה לנו מספיק זמן.
אכלנו ארוחת דגים במסעדת Osteria dei Mulini. משם קצרה הדרך לגשר הרומי ממנו יש נוף לחוף הרחצה ששוכן בין שני צוקים וזהו.
בדרך לשדה התעופה התחיל גשם רציני, בפעם הראשונה בטיול :)
