ניחוחות של רטטוי ברחובות פריז

"רטטוי" זוכה האוסקר, הוא אחד הסרטים הכי אהובים עליי ועל איתמר, בן השמונה. וכן, אני אוהבת יותר את רמי, בדיבובו של גורי אלפי מהמקור. הוא פשוט עכברוש קסום ושנון, שמלמד אותנו שחלומות, לא משנה כמה הם לא הגיוניים, יכולים להתגשם. רק צריכים להאמין ולפעול כדי לעזור ליקום לעזור לנו. וזה משהו שאני בהחלט מנסה ללמד את הבן שלי.

יום בנושא פריז ו-"רטטוי" הייתי מתחילה בארוחת בוקר פריזאית: קרואסונים ומיץ תפוזים או משהו בסגנון ואז מתיישבת עם הילדים (אבל לא רק) לצפות בסרט.

"רטטוי" מספר את סיפורו של רמי, עכברוש קטן שחולם רק לבשל. הוא גר בעליית גג באזור כפרי ליד פריז, עם כל המשפחה ולומד כל מה שהוא יכול מהתוכנית האהובה עליו של השף גוסטו, שמת משברון לב כשהמסעדה שלו איבדה כוכב מישלן. רמי מסרב להיכנס למסגרת שהחיים ייעדו לו ואינו מוכן להיות סתם עכברוש אוכל זבל. הוא מאמין באוכל גורמה. בשילובים של אוכל שמעיפים אותך לגג. שגורמים לך לשיר, לרקוד ולראות בצבעים. חייו מקבלים תפנית לאחר התקלות עם בעלת הבית, שמאלצת את רמי ומשפחתו לנדוד. רמי מאבד את המשפחה בביוב, ונשאר לבד להיסחף. כשהוא סופסוף יוצא מהביוב, נגלה לעיניו מחזה מושלם- מגדל אייפל, ופה חברים מתחיל המסע.

פריז, מבט פנורמי, צילום: יואב ינון

מגדל אייפל, נבנה בשנת  1889, בנייתו ארכה כשנתיים, חודשיים וחמישה ימים. הוא מתנשא לגובה של 324 מטר ונמצא על גדות הסיין. נקרא על שמו של גוסטב אייפל שבנה אותו. ידעתם שהמגדל תוכנן להבנות בברצלונה בספרד? זה השתנה כאשר הוחלט לבנות אותו לכבוד תערוכה ל- 100 שנים למהפכה הצרפתית. אייפל טיפס את 1665 המדרגות והתכבד בתליית הדגל הצרפתי על התורן. למרות המתנגדים הרבים שטענו כי המגדל לא מתאים לקו האופק של פריז, עלות בנייתו כוסתה לחלוטין ממכירת כרטיסי כניסה לתערוכה. מאז שהוא נבנה, המגדל עבר שיפוצים ושינויים - נבנתה מרפסת נוספת, הותקנו אנטנות שידור אלחוטי , המגדל נצבע והותקנה שם מערכת תאורה. האייפל מואר בלילות ואם יזדמן לכם להגיע לשם, נסו להגיע בשעת דמדומים כדי לתפוס אותו גם ביום וגם בלילה. בעקבות הקורונה הוא נסגר לכמה חודשים אך חזר כבר לפעול. כרטיסים תוכלו למצוא כאן ומומלץ לקנות אותם לפני ההגעה, עד שנחזור לטוס תוכלו להיכנס לכאן ולצפות בלייב על המגדל.

מגדל האייפל. צילום: דפנה פלד איצקוביץ

אפרופו ביוב, פה תוכלו לשלם כסף על סיור בביובים של פריז ויש כאלה שגם ייהנו מאוד- מוזיאון הביוב. שם נלמד על מיקום מפלסי הביוב השונים בעיר וכיצד מתוחזקת המערכת, הסיור כולל מעבר מעל תעלות ביוב פעילות, ומעל תעלות אלו מוצגת היסטוריית מערכת המים והביוב של פריז

ובחזרה לרמי, העכברוש החביב , נכנס למסעדה של גוסטו וכמעט מגלים אותו כאשר הוא נופל לסיר מרק שלינגווני, העובד החדש מנסה להכין. רמי מזדעזע ומנסה לתקן את טעמו של המרק אך נתפס. משימת חיסולו מוטלת על לינגווני שלוקח את רמי למקום שנראה כמו גדה של נהר. זהו נהר הסיין, אחד מדרכי המסחר העיקריים של צרפת וגם אטרקציה מאוד מבוקשת. הנהר חוצה את פריז ומחלק אותה לפריז העליונה והתחתונה. תוכלו לצאת לשייט על הנהר. אחד כזה שייקח אתכם דרך כל המקומות החשובים בפריז.

מבט על, פריז. צילום: יואב ינון

בדרך לנהר הם עוברים דרך כמה מהחשובות באטרקציות של פריז – מוזיאון די פטי פלה -מוזיאון קטן ומרכזי המציג בין היתר עבודות של מונה, רמברנדט ועוד, פלה דה טוקיו -הוא מוזיאון שמוקדש לאומנות מודרנית ועכשיווית, כיכר הבסטליה המפורסם שהפך לסמל המהפכה הצרפתית וכמובן שאנחנו יכולים לראות את ה-לובר שהוא אחד המוזיאונים המוכרים והידועים ביותר בעולם. אם אתם בעניין של אומנות תוכלו לצאת לסיבוב בלובר שמעביר סיורים בלייב ולהסביר להם על אומנות .

מוזיאון הלובר. צילום: דפנה פלד איצקוביץ

לינגוויני אינו מסוגל להרוג את רמי ומגלה שהוא זה ש"תיקן" את המרק. הם מחליטים לשתף פעולה. רמי מלמד את לינגווני לבשל וזה נותן לו מקום לחיות.  סקינר, השף בפועל של המסעדה, זומם להרוס את המורשת של גוסטו ורוצה לעשות כסף במכירת מוצרים קפואים. הוא מגלה כי לינגוויני הוא בנו של גוסטו ומחליט לנסות לגרום לו לעזוב את המסעדה ואת התחום, כדי שהוא לא יפריע לו לרשת אותו. רמי מגלה את הסוד וגונב מסקינר מסמך שמעיד על כך, סקינר מגלה אותו ורודף אחריו לאורך גדת הסיין ולאורך הגשרים של פריז. ישנם כ- 30 גשרים ברחבי פריז ביניהם  פונט נוף, פונט סייף ופונט דה דאבל. לינגוויני מגלה את זהותו האמיתית ביחד עם קולט מושא אהבתו (בדיבובה של אורנה בנאי) והם מפטרים את סקינר שנשבע לנקום.

רמי מגלה את משפחתו מחדש ואלה מנסים לגרום לו לחזור אליהם. רמי מתלבט אם להיענות לבקשה של משפחתו ולחזור להיות הטועם שלהם ולבסוף הוא מסרב בטענה כי הוא מגשים את החלום שלו. אביו לוקח אותו לחנות של מדבירים שם הוא רואה את גופות אחיו העכברושים. החנות נקראת ג'וליאן אריזונה , היא הוקמה בשנת 1872 והיא פעילה עד היום. היא נמצאת ב-Rue des Halles ליד מלון שנקרא הוטל דה ויל. רמי מעדיף הגשמה עצמית וחוזר למטבח וללינגוויני. בני משפחתו מנצלים אותו ומגיעים אליו למטבח לגנוב אוכל.

מבקר המסעדות הנחשב, אנטון אגו, ששנא את גוסטו שומע כי המסעדה שלו צוברת פופולאריות מחדש והוא מחליט לבדוק אותה.

במקביל לכמויות האוכל שנעלמות מהמזווה והביקורת של אנטון אגו שמתקרבת, לינגוויני מגלה כי רמי ומשפחתו גונבים ממנו אוכל. הוא מגרש אותם ונותר לבדו . סקינר תופס את רמי אך בני משפחתו משחררים אותו ואומרים לו לרדוף אחר החלומות שלו. הוא חוזר למסעדה. לינגוויני מספר לצוות אודות רמי והם נוטשים אותו לבדו, להתמודד עם אגו. מי שכן עוזר להם, היא משפחתו של רמי. הם תופסים את סקינר ואת פקח התברואה, משתלטים על המטבח ועוזרים ללינגוויני, קולט ורמי להכין את המנה לאנטון אגו. רמי מחליט להכין רטטוי - אותו תבשיל ירקות מאזור פרובנס, שמכיל קישואים, עגבניות, פלפלים ירוקים ואדומים, בצל ושום. לינגוויני וקולט מאוכזבים מהבחירה אך רמי מוכיח את עצמו שוב ואגו נפעם מהמנה ודורש לראות את השף. לינגוויני וקולט אומרים לו להישאר עד שאחרון הסועדים ילך  .אגו ההמום כותב את תחושותיו בטור אותו הוא חותם ב- "כל אחד יכול לבשל". המסעדה נסגרת לאחר שפקח התברואה וסקינר משוחררים ולינגוויני קולט רמי ואגו פותחים מסעדה חדשה – רמי קולט ולינגוויני מבשלים, ואגו, שהפך לשותף, מגיע להמשיך לאכול את מנת הדגל - הרטטוי. המסעדה מורכבת משני חלקים. החלק שמשרת את האנשים, באי המקום. והחלק שמשרת את עכברושי העיר שהחלו לאכול אוכל גורמה.

ישנם ויכוחים על איזו מסעדה בדיוק דיברו ברטטוי , ישנם הטוענים כי מדובר בבית הקפה שקיים מעל 130 שנים ונמצא בשדרות סן ז'רמן ונקרא "קפה דה פלור" שהתפרסם בזכות הלקוחות הקבועים שלו כמו פיקאסו וסימון דה בובאר והיום מככב בסדרה "אמילי בפריז" שבנטפליקס ואם בא לכם להציץ בתפריט אתם יכולים להכנס לכאן. ויש כאלה שטוענים כי המסעדה מבוססת על מסעדה בשם La Tour d'Argent  (מגדל הכסף) שמנת הדגל שלה הוא "ברווז בדם" המוגשת משנת 1890 ועד היום. ומי הוא אותו גוסטו? דמותו מבוססת על ברנרד לואזו שהתאבד בשנת 2005 לאחר שאיבד שתי נקודות מהדירוג הסופי של מישלן.

אם תגיעו לדיסינלד דעו לכם שנפתחה בפארק המסעדה של השף רמי. ממש תוכלו לשבת לאכול ובין היתר תוכלו למצוא בתפריט איך לא – רטטוי. גם השלט של המסעדה של גוסטו נמצא שם.

לארוחת צהריים או ערב, אחרי הסרט תוכלו לבשל רטטוי או אם אתם כמוני קלולסים במטבח תסתפקו בפחות – בגאטים וגבינות אבל זו ההזדמנות שלכם לשחק עם הילדים במטבח להראות להם חומרי גלם שונים ואת השילובים הטובים יותר וטובים פחות ולעשות דברים מטורפים אחרים.

ובסוף בלילה, כשהילדים במיטה ותיכף נרדמים, דברו איתם על זה שחלומות נועדו להגשים. אבל שאולי לא כדאי לבשל עם עכברושים.

שער הנצחון. צילום: דניאלה שטרית