נלקחנו מהמלון עם המזוודות לאחר צ'ק אווט והחזר כספי של חיוב הפקדון מהיום הראשון.
נסיעה קצרה 20 דקות והיינו בשדה הקטן שמזכיר את שדה דב או אילת . העברנו מזוודו.ת עם משקל 24 קג כל אחת ומכיוןן ששמנו את הסוללות הנטענות של הסלולרים המזוודות צפצפו ונאלצנו להוציאם מהמזוודות ולהשאירם בתיק גב שלנו.
עברנו בידוק ומישוש כל אחד בכל הגוף ונכנסנו לשדה הקטן בדרך לשער ממנו אמורה להמריא טיסתנו. מכיוון שהקדמנו היינו הראשונים ולפנינו שעתיים המתנה....
הטיסה לצ'נגדו היתה עמוסה בסינים וראינו רק 2 מערביים שזה הישג גדול..…
אחר טיסה קצרה של כשעה וחצי שלמעשה שיפרה לנו את התחושה לגבי טיסות פנימיות בסין הגענו ונחתנו בצנגדו שהוא שדה תעופה גדול יותר מזנגזיזייה והלכנו עד מסוף איסוף המזוודות ויאללה החוצה. את פנינו קבל בחור צעיר שהזדהה כמדריך שלנו לא היה קשה לזהות אותנו כי היינו המערביים הכמעט יחידים...היו עוד 2 צעירים אירופאיים...
נהג המתין לנו ונסענו כ-40 דקות למלון. כבר בהתחלה ניכר ההבדלים בין המקומות. צ'נגדו עיר ענקית 15 מיליון תושבים . הנוף מיד כלל רבי קומות יפים ומטופחים עם גינות ומרפסות. וכל זה עדיין הפרברים.
וולטר המדריך סיפר שיש 4 קוי תחתית חדשים בשנגדו אורך רוחב והיקפיים של הטבעות הראשונה והשניה. מבנה עיר שמזכיר את בייגין.
העיר עמוסה כלי רכב אופנועים ואופניים. תופעת האופניים מדהימה. לדברי המדריך הבעלים של עלי בבא פזר אופניים ברחבי העיר, ומי שמחזיק ומשתמש בכרטיס האשראי שלו צובר נקודות ויכול לנסוע חופשי באופניים ומי שלא יכול בעזרת תשלום 1 יואן לחצי שעה לשעה. צריך להוריד אפליקציה או להיות חבר בעלי פיי.
וכך אנשים משאירים אופניים איפה שהם עוצרים ולא בתחנות מסויימות כמו בארץ
העיר תוססת מלאת אנשים. ברחובות חנויות, מכוניות, והכי מצחיק רחובות של חנויות מאותו הסוג למשל רחוב של סלולרים .
ברור שיש להם גם מקדונלד'ס, פיצה, האט ו-kfc
הגענו למלון tinfusunshine. שנמצא במיקום טוב במרכז העיר. כאן בקבלה דוברי אנגלית ברורה ואפשר לתקשר. קבלנו את החדר לאחר הפקדת 400 יואן באשראי.
וקבענו עם המדריך כעבור חצי שעה לצאת למרחוב גינלין.. נסיעה של מספר דקות והגענו למקום.
מדרחוב גינגלין הינו שיחזור של העיר העתיקה. נכנסנו בשער והתחלנו לשוטט. הכל מאד יפה וצבעוני הכל שוקק חיים. המדריך הזהיר אותנו מפני כייסים במיוחד שהדרכונים היו עליי. הצפיפות היתה גבוהה.
החנויות מקסימות עם עבודות אמנות מקומיות חנות מסרקים צורות וגדלים שונים חנות תיקים. בגדים מקומיים גזרי נייר אישה שהכינה ממתקים מסוכר ואפילו ראינו דגם של נול שהיו טווים בו את בגדי המשי המיוחדים שלהם.
משם הגענו בעקבות הריחות לאיזור האוכל שם ההלם היה גדול. אי אפשר לתאר במילים וגם תמונות לא מעבירות את עוצמת החוויה.
כעקרון לאשכנזים תהיה בעיה כאן לאכול !!! האיזור מאופיין באוכל חריף צ'ילי נחשב מתוק בשבילם וככל שהאוכל מתבשל יותר כך הוא חריף יותר.
בחנויות מכרו מאכלים סיניים כמו ראשי ציפור על שיפוד צפרדעים ברווזים תמנונים דגים מיובשים ועוד על האש.
דברי מתיקה פיצה מקומית פנקייק מקומי ועוד הכל צבעוני תוסס ונראה מזמין אבל פחדנו על הבטן שלנו והעדפנו לא לאכול.
אח”כ עברנו לאיזור הבארים שבערב הופך להיות צבעוני יותר ושוקק חיים.
האיזור ככלל כמו שילוב של נחלת בנימין ביום שישי עם שינקין ושוק הכרמל....אבל ברמה אחרת וכמויות האנשים מדהימות....
לאחר שמיצינו חזרנו למלון ויצאנו לבד לטייל ברחוב. הלכנו למצוא סופרמרקט המכונה הונג צ'י רשת עם שלט אדום hong qi.
מיותר לציין דלא רואים שמש בשנגדו רק עננים או פיח. המדריך אומר שיש אמרה בסינית שכשיוצאת השמש הכלבים נובחים. כלומר כמו שנובחים עלל זרים. כי יחסית אין כאן שמש. זה כל כך נדיר שאפילו הכלבים נובחים עליה....הומור סיני.
בטיול ברגל התברר לנו שיש תחביב אהוב על הסינים באיזור דייג !! ברחוב המון חנויות דייג צמודות זו לזו ולכולן כנראה יש פרנסה....
בחזור מצאנו סופרמרקט קטן ולקחנו אוכל לאכול בחדר בסגנון מנה חמה והראנו למוכרת את הפתק שניקי המדריכה רשמה ללא צילי וכך תקשרנו כי מילה באנגלית אין.
וולטר סיפר לנו שהבעלים של עלי בבא מסתובב ומרצה בבתי ספר בפניי תלמידים ומעודד אותם לשאוף ולהתקדם ולהקים עסקים וללמוד.