חומת ברלין ברחוב Bernauer Strasse
משנת 1945 ועד שנת 1961, תושבי ממזרח גרמנים יכלו לנוע בחופשיות בין החלקים המערביים ומזרחיים של ברלין. אבל רבים מתושבי מזרח ברלין לא חזרו לבתיהם ונשארו במערב ברלין . חומת ברלין נבנתה בכדי למנוע בריחת אזרחים ממזרח ברלין למערב ברלין היא נבנתה ומתאריך 13 באוגוסט 1961 עד 9 נובמבר 1989, החומה חצתה את ברלין דרך מרכז העיר כולה. לאורך זמן, התיל הוחלף על ידי חומה גבוהה 3.6 מטר. לאורך הצד המזרחי של החומה הייתה קיימת "רצועת מוות", אזור הנשלט על ידי שומרים. סך של 302 מגדלי שמירה ובונקרים 20 נבנה לאורך הגבול הארוך 155 קילומטר. לשומרים ניתנו ההוראה לירות בבורחים. החומה לא עצרה את ניסיונות הבריחה של מזרח ברלינאים למערב. כתוצאה מכך, בשנת 1961, SED, המפלגה הקומוניסטית השלטת במזרח גרמניה, החלו להוסיף יותר ביצורי גבול לחומה , יצירת מערכת שטח רחב בין הגדרות עם מחסומים רבים שהקשו עוד יותר על ניסיונית הבריחה , אנשי המערב התייחסו לרצועת הגבול בשם "רצועת המוות", כי כל כך הרבה אנשים נהרגו שם בעת שניסו להימלט. כתוצאה מכך, במהלך 28 שנות קיומה של החומה, 192 בני אדם נהרגו בניסיונם לחצות את הגבול למערב. אחד הראשונים והידועים ביותר היה פיטר פכטר, בן 18, שנורה על ידי שומר בזמן שהוא מטפס על הקיר. הוא נפל ולמרות קריאותיו לעזרת שומרי המזרח הגרמנים התעלמו ממנו וכעבור שעה הוא דמם למוות. אנדרטת זיכרון נבנה ב- Zimmerstrasse על המקום שבו הוא מת. עם נפילתה של מזרח גרמניה בשנת 1989, חומת ברלין במשך זמן כה רב ניסה להשתמש בו כדי לשמור על כוחה, גם נפל. נפילת החומה סימנה את הסוף המוחלט של הדיקטטורה שלו. רוב החומה פורקה אבל חלקים מסוימים עדיין עומדים . חלקים אחרים הוחלפו בשורה כפולה של אבני הריצוף. ישנם שני אתרים שהושארו למזכרת לאירועים שהיו בתקופת השלטון הקומוניסטי ומהווים אתרי ביקור לתיירים המגיעים לברלין .
רחוב Bernauer Strasse
כתובת : Bernauer Strasse 111
רכבת עילית : Nordbahnhof : תחנה S1 S2 S25
רכבת תחתית Bernauer Station תחנה U8 :
זהו האתר הגדול והחשוב ביותר להראות את העבר האפל של המשטר הקומוניסטי שהיה קיים במזרח גרמניה נשמר במתכונת האורגינלית של החומה שהייתה קיימת ושם רואים איך התנהלו חיי היום יום של התושבים שגרו במזרח ברלין. איטום הגבול בין גרמניה המזרחית לגרמניה המערבית החל מיום 13 אוגוסט 1961 וגרם לשינויים דרמטיים במיוחד בחיי היומיום של אנשים המתגוררים ברחוב ברנאואר. מיום אחד למשנהו, הם כבר לא יכולים לנוע בחופשיות בשכונה שלהם, ושכנים, חברים, קרובי משפחה הופרדו זה מזה. הבית ממול היה פתאום חלק ממערכת פוליטית אחרת. שלא באשמתם ונגד רצונם, האנשים של הרחוב ברנאואר הפכו עדי ראייה ולשחקנים בפרק של ההיסטוריה הגרמנית שלאחר המלחמה בברלין.
בייאושם, אנשים קפצו מחלונות הדירות הגובלות במערב ברלין ושילמו בחייהם. חלק מניסיונות הבריחה מרחוב Bernauer Strasse הצליחו , עם זאת. מצלמות וצוות הסרט הביאו את הסצנות הללו לעולם .
בנייתה של חומת ברלין שמה קץ פתאומי ואלים לחיי היום-יום, והשאירו עקבות הנראות גם היום ברחוב ברנאואר. "שטח הפקר" לשעבר בין Brunnenstrasse ו- Gartenstrasse נשמר , ולא מפותח, ברוחבו המקורי. תערוכת חוצות בברלין קיר הזיכרון שהוא מונח כאן. שימוש היסטורי שברים רבים עדיין נמצאים כאן והעבר העמוס של האזור, התערוכה משתמשת בדוגמאות קונקרטיות כדי לתאר את המטרה ותפקודה של חומת ברלין. הוא מתרכז בעיקר בסיפורים של אנשים שחייהם שובשו או הוגבלו על ידי החומה, שגורשו מבתיהם בגלל זה, או שניסו להימלט מעל החומה.
מרכז מבקרים : Bernaur Strasse 119 Berlin 13355 סיורים וכניסה חינם.
האזור תוכנן על ארבעה נושאים:
אזור A: החומה ורצועת המוות
אזור B: חורבן העיר
אזור C : בניית הקיר
אזור D: חיי היומיום בכותל
אזור A : החומה ורצועת המוות
האזור מראה כיצד חומת ברלין תפקדה כאלמנט המרכזי בשימוש על ידי דיקטטורת SED כדי להבטיח את כוחה. זה ממחיש את אכזריותו של משמר הגבול ומראה את תפקידה במערכת למניעת בריחות ולהגביל את חופש התנועה. זה גם מסביר איך העיר והאנשים המתגוררים במזרח ובמערב הושפעו משינויים אלה. תחנת נושא "החומה ורצועת הגבול" משמשת Bernauer Strasse כדי להראות עד כמה ביצורי הגבול השתנו והתרחבו עם הזמן. תגובות של אנשים במזרח ובמערב ואת התוצאה של כמה ניסיונות בריחה מועברות באמצעות קטעי וידאו, קלטות אודיו, תמונות, ומסמכים. חלונות ארכאולוגיים ב Bergstrasse, רחוב שהשתמר במידה רבה מתחת לרצועת הגבול, להראות שכבות ישנות יותר של ביצורי הגבול שהתבצרו ברחוב והפרטים של מערכת ביצור גבול. רצועת הגבול עברה בבית הקברות של קהילת Sophien. אחרי 1961, ביצורי הגבול משתרעים על רצועה של כמעט ארבעים מטר רוחב של קרקע, מה שהופך את בית הקברות לבלתי שמישים בתחום זה. "החלון של הזיכרון" משולב גם לאזור זה של עילת הזיכרון. הקורבנות בחומת ברלין שכאשר הם מתו היו האינדיבידואליות שלהם נלקחו מהם על ידי משטר הגבול מתכבדת כאן עם שמותיהם ותמונות.
אזור B : חורבן העיר
מספר את סיפוריהם של אנשים שעשו את הרחוב ברנאואר מפורסם : התושבים שנמלטו מבתי גבול על ידי שמחליקים במורד עם חבלים מדירותיהם או על ידי קפיצה לתוך רשתות ההצלה של מכבי אש ממערב ברלין. דרך מנהרות שנחפרו בקומת המרתף של בית על הגבול , הבריחות, הפינויים בכפייה בשנת 1961, והריסת המבנים באמצע שנות השישים. קווי המתאר של בתי הגבול מסומנים בשטח ומזוהה עם מספרי רחוב, כך שמבקרים יכולים להתייחס לסיפורים האישיים של הבניינים החסרים. המיקום של מנהרות בריחת מחתרת מסומנת גם. תחנת נושא אחד מתמקדת בחסימה משל Ackerstra. זהו אחד המקומות הראשונים שבו החומה הוקמה באוגוסט 1961 וזה גם המקום בו הפירוק השיטתי של החומה החל ביוני 1990. התחנה השנייה עוסקת בהיסטוריה של כנסיית הפיוס, אשר בשנת 1961 עמדה שוממה ברצועת גבול ובשנת 1985 פוצצה על ידי המשטר הקומוניסטי . קווי המתאר של הכנסייה שנהרסה מצוינים גם . חלקים של היסודות של הכנסייה נשמרו ושהם נראים בחלון ארכיאולוגי . תחנת הנושא האחרונה, בסמוך לייצוג תלת-ממדי של מגדל שעון , דנה בדרכי המילוט השונות שנלקחו על פני ומתחת לביצורי הגבול על ידי אנשים שניסו להימלט למערב ברלין.
שטח C: בניית חומה
התערוכה מטפלת בשני נושאים שונים . תחנת הנושא הראשונה מבהירה את בניית החומה כתהליך שהחל באוגוסט 1961 ונמשך עד נובמבר 1989. מכיוון שאנשים היו מוצאים כל הזמן דרכים והזדמנויות לברוח ממזרח גרמניה למערב . ההרחבה כרוכה שלושה נהלים מכריעים: ראשון, שהחלה באמצע שנות השישים, ההרחבה שיטתית מתוכננת ומזורזת בשני שלבים ; שנית, כל בריחה נותחה, מה שהוביל לצעדי הרחבה נוספים ; ושלישית, קצינים מקומיים שהיו אחראיים על הגבול, קראו למחסומים נוספים בתחומי אחריותם בחומה . חלון ארכיאולוגי מראה את שרידי המכשולים נגד רכב שהונחו בשנת 1983. תחנת הנושא השנייה פותרת את הבעיה של מעקב ב" האזור הקדמי של הגבול "- השטח הממוקם ישירות לפני החומה במזרח ברלין. הוא מתמקד במעקב של התושבים המתגוררים באזור הגבול ששימשו כמודיעים לשטאזי, או עבדו כעוזרים בהתנדבות לאנשים של המשטרה או כוחות גבול.
שטח D: חיי היומיום בכותל
מוקד אזור התערוכה הוא על "חיי היומיום בכותל." שתיים מארבעת מגזרי התערוכה בתחום זה נפתח בשנת 2012. שני מגזרי התערוכה האחרונים הושלמו בשנת 2014. שלוש תחנות תערוכה בין Brunnenstrasse וRuppiner Strasse -. בנייה של לפחות עשר מנהרות בריחה החלה ברחוב ברנאואר בין 1962 ל -1971, אך רק שלוש היו מוצלחים. תחנת התערוכה "בריחה סוכנים ומנהרת בוני" מתארת פרויקטי בריחה הנועזים אלה. התחנה השלישית עוסקת בהיבטים של השגרה של חיילי הגבול היומי. הם היו אמורים לירות באנשים לא חמושים וחפים מפשע בעיקר אם בדרך אחרת לא הצליחו למנוע את בריחתם. שומרים רבים הצליחו להימנע ממילוי התפקיד על ידי שחצו את הגבול בעצמם. תחנת התערוכה "The Wall בפוליטיקה" מראה כיצד הממשלה הפדרלית של גרמניה המערבית וברלין סנאט המערב הפנו את תשומת לב לקיר והשלכותיו על העיר במהלך ביקורים ממלכתיים . תחנת התערוכה השנייה מוקדשת ל" המלחמה הקרה ומדיה. "החומה שירת – את שני הצדדים - כרקע לעימות פוליטי ותעמולה על חלוקת העיר. הסכסוך, שבוצע על בעיקר בפוסטרים, לוותה ב" הקרב של הרמקולים, "שבמהלכו שני הצדדים השתמשו ברמקולים ניידים לתקשר המסרים הפוליטיים שלהם בשנת ה -1960 המוקדמות. שטח התערוכה "התבוננות, עוזר, הגנה: צפה המערבי של החומה," ממוקם בין Wollinerstrasse וSchwedter Strasse, מתאר את המשמעות של החומה למערב ברלין ותושביה. תחנת התערוכה הסופית, "החומה ונפילתה על Schwedter Strasse," משלימה את המצגת.
Memorial Stone For Victims Of The Berlin Wall ---1
אבן זיכרון לזכר הקורבנות של חומת ברלין
בשנת 1982 על רחוב ברנאואר ליד Swinemder Strasse הוקמה אנדרטה לזכרם של האנשים שמתו בניסיונם לעבור את חומת ברלין שהייתה הגבול בין שתי הגרמניות.
מידע מדויק על מספר האנשים שמתו בניסיונות לעבור את הגבול לא ידוע עד היום בברלין. עם זאת, אתרי זיכרון אלה נשמרו כזיכרון לאותם אנשים אלמונים.
Berlin Wall History Mile on Bernauer Strasse---2
ההיסטוריה של חומת ברלין ברחוב Bernauer Strasse
אם אתה הולך לאורך הרחוב ברנאואר בין Schwedter Strasse ו-Strelitzer Strasse, תוכל למצוא ארבעה לוחות מידע חומת ברלין ההיסטוריה המייל סימון האתרים של ניסיונות בריחה. חלק – כמו במקרה של אידה Siekmann ב -22 באוגוסט 1961 – הסתיים במוות, ואחרים – כמו זה של משמר גבול GDR קונרד שומאן – תפסו את תשומת לבו של העולם, ועדיין אחרות – כמו זו שהביאה את 57 אנשים דרך מנהרת 140 מטר למערב ברלין – הייתה מוצלחת ביותר.
מקומות:
ליד הרחוב ברנאואר 48
ליד הרחוב ברנאואר 78
פינת Ruppiner Strasse וBernauer Strasse
פינת Strelitzer Strasse וBernauer Strasse
Berlin Wall Documentation Center---3
מרכז לתיעוד חומת ברלין
המרכז לתיעוד ברחוב ברנאואר 111 הוא חלק מאנסמבל קיר הזיכרון של ברלין. הוא מציע מידע היסטורי ורקע מפורט על ההיסטוריה ופוליטיקה מאחורי בניינה של חומת ברלין. יש לו תערוכה קבועה בגרמנית ובאנגלית, מגדל תצפית המשקיף על קטע הגבול המקורי, ארכיון דיגיטלי עם מסמכים מקוריים, תחנות שמע עם שידורי רדיו היסטוריים ממזרח וממערב, ואירועים קבועים. אם ניקח את האירועים שהתרחשו ברחוב ברנאואר כנקודת ההתחלה שלה, המרכז משתמש באמצעים שונים כדי להציג (בגרמנית ובאנגלית) הן מידע כללי וחומר מפורט על היבטים שונים של המצב ההיסטורי ופוליטי מאחורי בניינה של החומה. הכניסה בחינם
Chapel of Reconciliation---4 קפלה של פיוס
הגבול למערב ברלין שכב רק כמה מטרים מהכניסה לכנסיית הפיוס. בנייתה של חומת ברלין הפך אותו לבלתי נגיש לקהל שלה. בשנת 1985 הורה GDR על הריסתה . לאחר נפילתה של חומת ברלין, הרכוש הוחזר לקהילה כדי לשמש למטרות כנסייה. עשר שנים לאחר נפילת החומה, ב -9 בנובמבר 2000, הכנסייה חדשה נחנכה. קפלה מודרנית זו של הפיוס היא חלק מאנסמבל קיר הזיכרון והוא מקום של השתקפות ותפילה.
5---“Street gallery” on Bernauer Strasse and Ackerstrasse
"גלרית רחוב" ברחוב ברנאואר ורחוב אקר
"הגלריה" החדשה בערך 70 מטרים הגובל ברחובות Bernauer Strasse ו--Ackerstra מציעה מידע על התוספות לחומת ברלין והתוכניות לעיצוב מחדש של שטח הזיכרון. גם התמונות והטקסטים (בגרמנית ובאנגלית) מכסים את ההיסטוריה של רחוב ברנאואר. מידע המתעד את העבר, הווה, ועתידו של גלרית הזיכרון שכל הזמן מתעדכן לאורך קיר הגלריה. חמישים תמונות בפורמט גדול להמחיש את השינויים ברחוב ברנאואר משנת 1961 - כאשר הקיר נבנה - ועד ימינו ולתעד את בניית החומה. היא פועלת לאורך רחוב Ackerstra 41, עבר נתיב הזקיף לשעבר, ובין חומת ברלין הזיכרון והקפלה של פיוס. ניתן לראות אותו 24 שעות ביממה, בכל יום, ללא תשלום.
Street gallery” on the corner of Bernauerstrasse and SchwedterStrasse---6
"גלרית רחוב" בפינת ברנאואר ורחוב שכואבאדטר
בהקשר של התוספות שנעשים למרכז לתיעוד חומת ברלין, קיר גלריה זו מספרת את סיפורה של החומה וחלוקת ברלין. בניית החומה, הריסת הבתים כדי לפנות מקום לביצורי גבול, חילופי שטחים, ונפילתה של החומה מתועדת לאורך 12 מטר " גלריית רחוב" ממוקמת מול קיר האש של בית בפינת רחוב Bernauerstrasse וSchwedter Strasse- שהיה פעם ישירות בסמוך ל" רצועת המוות ". לוחות המידע גם מספרים למבקרים על ההתקדמות בתוספות לקיר הזיכרון.
7--- Ghost stations -- Exhibition at the Nordbahnhof S-Bahn
תחנות רוח רפאים : תערוכה בתחנה נורדבאהנהוף S-Bahn
התערוכה בנורדבאהנהוף מדגישה את האבסורד בחלוקה, כפי שהודגם על ידי שלושת קווי U-Bahn ו-S-Bahn שעברו תחת מזרח ברלין לקחת נוסעים מתחנת המערב ברלין אחד למשנהו בין השנים 1961-1989, תפס מקום מיוחד ברשת התחבורה ציבורית המחולקת בעיר.הרכבות בשימוש בקווים אלה (U6 של היום ו-U8 וקו S-Bahn צפון-דרום) לא עצרו בתחנות הנטושות במזרח ברלין ולא ניתן היה לעלות על הרכבות. תחנות אלה שהיו בתחום מזרח ברלין הייתה חוויה מוזרה, וזו הסיבה שהמערב התייחס אליהם “כתחנות רוח רפאים “. הרכבות נסעו דרכם באיטיות מבלי לעצור, ואפשר היה לראות שומרים חמושים על פלטפורמות אפלוליים. לפני שהרכבות נכנסו למזרח ברלין, הייתה קריאת אזהרה ברמקול של U-Bahn: “התחנה אחרונה במערב ברלין".
