בספטמבר יצאנו שתי משפחות (4 מבוגרים, 6 ילדים בגילאי 6-13) לחופשה של שבוע ביוון. התכוונו לטייל במרכז יוון אבל עקב תחזית מז"א לא מעודדת (3 ימים מאד גשומים) החלטנו "לברוח" דרומה. ההחלטה התקבלה יום לפני הטיסה כך שלא היה לנו הרבה זמן להתכונן. השותפים שלנו לטיול מצאו וילה מפנקת בכפר קטן ליד קלמטה KALAMATA. קלמטה היא עיר די גדולה (יחסית כמובן) בדרום הפלופונז. בכל הטיולים שלנו עד כה הסתפקנו במקומות לינה פשוטים שענו על הצרכים שלנו וממילא רוב היום טיילנו בחוץ. הפעם, ידענו שיהיה לנו לפחות יום אחד גשום ולכן וילה גדולה ומפנקת נראתה כפתרון טוב.
לאחר יום ארוך ומתיש (הגעה לשדה תעופה, טיסה, נסיעה ארוכה מאתונה לדרום הפלופונז כשבדרך באופן מפתיע וללא כל אזהרה נגמר הכביש המהיר והפנו אותנו לדרכים עוקפות. החושך התחיל לרדת וכל הניווט הפך קשה יותר) הגענו לוילה. אם חושבים על וילה מפנקת זה המקום. בית מרווח (5 חדרי שינה, 4 שרותים, 3 מקלחות, מטבח גדול ומאובזר היטב, סלון, חדר משחקים) בריכה גדולה בתוך חצר ענקית עם המון פינות למנוחה ולרגיעה ונוף יפה של המפרץ של קלמטה. את היום סיימנו בטברנה מקומית. ארוחה נפלאה שהכניסה אותנו לאווירה היוונית הנינוחה.
הקצה הדרומי של הפלופונז נראה כמו 3 אצבעות. קלמטה נמצאת בין ה"אצבע" המערבית ל"אצבע" האמצעית. ה"אצבע" המערבית היתה במשך מאות שנים חלק מהאימפריה הוונציאנית, בערים נבנו מצודות והמצודות כונו "העיניים של ונציה". קוֹרוֹני (Koróni), העיירה הראשונה שביקרנו, יש בה מצודה וונציאנית שיושבת גבוה מעל העיר ומשקיפה על המפרץ. ממנה גולשות סמטאות לנמל קטן ועתיר טברנות. שוטטנו ביו חורבות המצודה ובמטעי הזיתים שלצידה. הנוף פתוח לכל הכיוונים ומאד יפה. אחרי המצודה ירדנו לטייל בנמל וכמובן ישבנו לשתות פרפה (קפה קר, מאד טעים) ולאכול גלידה. מסורת שתמשיך לאורך כל הטיול . בקצה הנמל היה גן שעשועים קטן שהילדים נהנו לשחק בו. 
כצפוי היום הבא היה יום חורפי אפור וגשום. 
נסיעה לעיירה פילוס PILOS, הדרך מאד יפה ומהנה, הרים, מטעי זיתים, מדי פעם פיסה כחולה של ים מתגלה ונעלמת. באחת העיירות בתחילת הדרך (HARAVGI או MESOPOTAMOS, אני לא זוכרת), היה שלט שכיוון למפלים. החלטנו לנסוע בעקבות השילוט ואכן הגענו למקום מקסים. ערוץ נחל עם גשרים, מפלים וברכות. אפשר ללכת במסלול די ארוך. הרוב נשארו בבריכה הראשונה, אני והגדולים שלי המשכנו הלאה וגילינו מקומות מקסימים. לא הגענו לסוף המסלול כי ידענו שמחכים לנו.
פילוס-עיירה ציורית ויפה. ים צלול ונעים. אנחנו מאד נהננו לשנרקל ולשחות בים למרות שלא רואים הרבה דגים. המפרץ של פילוס חסום ברובו ע"י אי ארוך שאין אליו גישה יבשתית. גם לפילוס מבצר וונציאני מרשים. אנחנו היינו בחוף למרגלות המבצר.
דרומית לפילוס נמצאת העיירה METHONI. בניגוד למבצרים שראינו עד עכשיו שחלשו על העיירה מגבוה, המבצר שלה בולט לים. לא נכנסנו כי השער היה סגור. לא ידוע לי אם הוא פתוח ומתי. הלכנו לאורך החומות של המבצר וישבנו בטברנה מקסימה על שפת הים שמשקיפה על המפרצון של העיירה.
האצבע המרכזית נקראת "חבל מאני" MANI והבנו שמאד מומלץ לטייל בה. אנחנו טיילנו רק בחלק הצפון מערבי שלה. אחרי שעוברים את קלמטה לכיוון מזרח ומתחילים לנסוע דרומה לאורך החוף, יש המון כניסות לחופים קטנים ויפיפיים. כשאנחנו טיילנו הם גם היו שקטים וריקים. חנינו בחורשת זיתים וירדנו במדרגות לחוף מדהים. המצוק מעל יצר רצועת צל, המים היו צלולים וזכים. הכל מסביב שקט ונינוח. חופש. בדיוק כשירדנו לחוף עלו ממנו 2 זוגות יוונים מבוגרים. הם שוחחו איתנו קצת ומאד שמחו שבאנו מישראל לנפוש ביוון. הרגשנו שבזכותנו הכלכלה היוונית תנצל.
כביש יפה מוביל מהעיירות הקרובות לקלמטה לאלה המרוחקות יותר. הכביש מטפס על הרים ואז כשעוברים לצד השני מתגלים מפרצים קטנים ויפים לאורך קו החוף דרומה עד האופק.
הילדים ביקשו להיות בחוף הים. הם לא שבעו מהרחצה במים הצלולים והנעימים. לא היתה ברירה, היינו "חייבים" לשבת בטברנה לחוף הים כדי לאפשר לילדים רחצה נוספת. בלי קושי מצאנו טברנה מקסימה. אנחנו ההורים התמקמנו בנוחות והילדים השתעשעו בים. במטע הזיתים שמאחורי הטברנה הסתובבו חיות המשק. מראה אופייני. 
המשך הטיול כאן.
