בשבת סתווית בסוף נובמבר יצאנו, המשפחה המורחבת, לטיול קצר בטבע שליד הבית. בחרנו ללכת מחורשת האקליפטוסים שליד בי”ס שדה שקמים דרך חולות ומחצבה נטושה ועד חוף ניצנים (פירוט המסלול מופיע כאן).
“בית ספר שדה שקמים ממוקם באתר ניצנים הישנה בתוך מבנה היסטורי מוכר לשימור- בית ערבי עתיק ה"ארמון". במתחם ניתן למצוא עמדות משוחזרות מימי תש"ח, אנדרטאות ללוחמים ואף את אנדרטת הברונזה "יד לאשה הלוחמת", המוקדשת לנופלות בקרב ניצנים ולנשים הלוחמות במערכות הביטחון בישראל. במקום, תוכלו לצפות בסרט אור-קולי המתאר את סיפור המקום– בתשלום” (ציטוט מתוך האתר הזה). אפשר לשלב את הטיול שערכנו עם ביקור בבי”ס שדה.
אנחנו התחלנו בחורשת אקליפטוסים יפה שגם בה אפשר לבלות מספר שעות בפיקניק ומשחקים (הילדים שלי מאז שהיו קטנים מאד אוהבים את החורשה הזאת היא מספקת להם אינסוף אטרקציות ורעיונות).
המסלול מסומן בכחול
אזור החולות הוא בית ג ידול ייחודי העשיר בחי ובצומח, בין היתר עצי שקמה שניטעו בארץ בתקופות קדומות, שיחי רותם המדבר ולענה חד-זרעית, צבאים, מגוון מכרסמים ומיני זוחלים כמו צב יבשה, נחש חולות וכוח אפור - הלטאה הגדולה בארץ.
עקב הבינוי והפיתוח, נפגעו קשות חולות החוף שפינו את מקומם לערים כמו תל אביב, בת-ים, אשדוד ואשקלון. שטחים נוספים נפגעו כתוצאה מכריית חולות, חלקה בלתי חוקית, תנועה נרחבת ובלתי מבוקרת של רכבי שטח, וכן כתוצאה מניסיונות לייצוב החולות ע"י שתילתם של צמחים מאזורים אחרים בעולם, שהפכו בארץ למינים פולשים המשנים את סביבתם ודוחקים צומח ובעלי חיים מקומיים.
מאז שנות ה- 80', נאבקו הגופים הירוקים נגד תוכניות פיתוח ובנייה רבות בשטחי החולות, בפרט תוכניות להרחבת העיר אשדוד, והצליחו להגדיר את חלקו העיקרי של אזור החולות כפארק חולות.
הנעלים “שוקעות” בהליכה בחולות לכן חלק הלכו יחפים. החול רך ונעים.
לאחר חציית ים החולות, מגיעים לאזור רכס כורכר המכוסה בחולות. הכורכר נוצל בחלקו לצרכי בנייה, וכך נוצר גוש מחצבות ברכס. בשל גובה מפלס מי התהום, הוצפו חלק מהמחצבות במי תהום - בריכות המים המפורסמות של ניצנים. באזור זה התפשטו עצי שיטה כחלחלה, עץ אוסטרלי בעל פריחה צהובה כדורית, שמתפשט כיום בשטחים נרחבים בארץ. שיטה כחלחלה היא דוגמא בולטת למין פולש.
אנחנו החלטנו לזנוח את המסלול המסודר ולעבור דרך סבך עצי השיטה הכחלחלה בשביל ההרפתקה. לא מומלץ כי מגיעים למצוקי כורכר שנוצרו עקב חציבה, כדאי ללכת לפי המסלול המסומן.
המסלול המסומן מגיע לדרך עפר ראשית בציר צפון-דרום ("דרך הנקז", לאורכה יש מספר קידוחים של חברת "מקורות"), חוצה אותה ליד קידוח מים, ועובר דרך ריכוז עצי שיטה כחלחלה לכיוון מערב. בצומת שבילים, יש שילוט לתצפית. נקודת תצפית לכיוון הים, בצפון אפשר לראות את המגדלים של העיר אשדוד, שהתפשטותה לשטחי החולות נבלמה בשנות ה- 90', לאחר מאבקים קשים של הגופים הירוקים. בדרום, נראים שטחי הכרייה והעיר אשקלון. אין לגשת מנקודה זו לשטחי הכרייה עקב סכנת מפולות והעדר שביל מוסדר - ניתן לגשת לשטחים אלו מכיוון כביש הגישה לחוף הים.
המשכנו בהליכה צפונה כשאנחנו עוקפים את שטחי המחצבה.
ושוב דרך מצוקי כורכר ועצי שיטה כחלחלה עד שהגענו….
הגענו אל הברכות שנוצרו עקב החציבה שהגיעה לגובה מפלס מי התהום.
לאחר שעברנו את אזור המחצבות הים כבר נראה קרוב ומזמין.
והעיר אשדוד קרובה מדי. דבר נוסף שהיה קרוב מדי ופגם בהנאה אלה נהגי האופנועים והטרקטורונים העבריינים, שנוסעים בפראות בתוך השמורה ופוגעים בה בצומח ובחי שבה.
מכאן כל השבילים מובילים מערבה לחוף הים.
לאורך הדרך עברנו ליד כמה דיונות שפשוט מזמינות לקפוץ, לרוץ, להתגלגל ובקיצור להשתולל בחופשיות ובהנאה רבה.
אנחנו כמעט בסוף המסלול. מכאן צריך ללכת דרומה לחוף המסודר שם אם באים עם כמה מכוניות אפשר להשאיר מכונית שתקפיץ את הנהגים לחניה בתחילת המסלול. בעונת הרחצה הכניסה בתשלום.
אפשר להמשיך ולבלות בחוף הים, אפשר גם לטייל יותר באזור המחצבה עם הבריכות. צאו ותהנו.
יופי של מסלול קרוב, יפה ומהנה.
