את חגי תשרי חגגנו באיטליה. עם איטליה יש לנו רומן כבר מעל 20 שנה. התחלנו בדרום ועם השנים התקדמנו צפונה. הפעם התמקדנו בשני אזורים, עמק אוסטה בו טיילנו כזוג בחורף (סיפור הטיול בבלוג שלי כאן באתר) ואגם מאג'ורה. אנחנו אוהבים לשהות במקום אחד זמן ממושך ובעיקר לטייל ברגל. לנים בדירה, אנחנו מחפשים דירה נוחה אבל לא זקוקים לפינוקים, חובה WiFi כי זו הדרך שלנו (בעיקר של הנוער) לשמור על קשר עם המשפחה והחברים בארץ. החלק הראשון הוקדש ברובו לטיולים בטבע והחלק השני לנופש.
המשתתפים:
בן זוגי שהוא הנהג, והאחראי על הקניות והבישולים.
הבכורה (16) אוהבת הכל גם טיול מבודד בטבע וגם יריד צפוף והומה, העיקר שבערב יהיה לה זמן לדבר עם החבר.
האמצעי (14) ברגעים שהוא לא מחובר למכשיר אלקטרוני כלשהו, אחראי לכך שלא יהיה לנו רגע שקט או משעמם.
הקטנה (9) משעמם לי/קר לי/חם לי/קשה לי/אני רעבה, מאתגרת, מתוקה וגיבורה גדולה שהתמודדה יפה עם ימים בהם הלכנו מרחק רב.
אני אחראית על התיכנון הניווט ושטיפת כלים.
נא להדק חגורות אנחנו ממריאים.
יום חמישי טיסת איזיג'ט נוחה למילאנו. נחתנו ב-16:00, שאטל חינמי וצפוף לטרמינל 1 ותור ארוך בחברת ההשכרה (מאג'ורה) ב-18:30 יצאנו לדרך. הרכב שקבלנו (גראן-פיקסו) היה נהדר, נוח, מרווח וסיפק לנהג חווית נהיגה מפנקת. פחות נוח בדרכים הצרות והמפותלות ובחניות הצפופות אבל גם עם זה לומדים להסתדר.
מזג האוויר, שחקן מרכזי בטיול כזה, לא שיתף פעולה. רוב הימים היו מעוננים, אפרוריים וגשומים לפרקים. אחרי שהתגברנו על הבאסה למדנו שאפשר לטייל ולהנות גם במזג אוויר כזה. אמנם הנוף יפה ומרשים יותר עם שמים כחולים אבל בהליכות הארוכות היה לנו נעים ולא חם.
בעמק אוסטה התמקמנו בעיירה Gressan שהיא עיירה עתיקה קטנה וחביבה כ-5 דקות נסיעה מהעיר אוסטה לכיוון דרום מערב (הרבה פיתוליי כביש מעליה נמצאת עיירת הסקי Pila).
זו עיירה עם אופי כפרי (לפחות השכונה בה אנו גרנו) לכל בית שטח צמוד בו הם מגדלים ירקות, עצי פרי ופרחים. הכל מאד יפה ומטופח.
בעמק אוסטה יש הרבה עמקים עם נחלים זורמים ומפלים, הרים גבוהים, אינסוף מסלולי הליכה ברמות קושי שונות (מפות ניווט טובות 1:25000 אפשר לקנות במרכזי המידע של העמק יש אחד מרכזי בעיר אוסטה), טירות עתיקות ועיירות יפות. השתדלנו לטעום מכל השפע הזה.
בחלק הדרומי של העמק נמצאת שמורת Gran Paradiso גן עדן אמיתי. הטיול הראשון שלנו היה בעמק Cogne. דלגנו על העיירה קון שנראתה מאד תיירותית והמשכנו לקצה הכביש לעיירה Valnontey. החנינו את הרכב בחניה שבקצה הכביש והלכנו לאורך הנחל (מסלול מס' 22).
ההליכה היא במסלול נוח ומתון זה לא מסלול מעגלי לכן בכל רגע אפשר להסתובב ולחזור.
אנחנו הלכנו עד לגשר ממנו השביל מתחיל לעלות לכיוון בקתה אחת מני רבות שפזורות לאורך המסלולים השונים. יש כמה סוגי בקתות חלקן מינימליות ונותנות רק מחסה ומקום לישון בו ובחלקן יש בתי קפה/מסעדה/חדרי אירוח. לגבי האחרונות יש לברר זמני פעילות. רובן נסגרות במהלך חודש ספטמבר.
פטריה יפה שמצאנו בדרך
הלכנו כ-9 ק"מ בנוף יפיפה. ליד נקודת ההתחלה של המסלול יש גן בוטני אלפיני (לא ביקרנו בו).
עוד כמה תמונות שצילמנו בדרך.
אחה"צ המשכנו במסורת שהתפתחה בטיולים הקודמים, עצירה לקפה/שוקו/גלידה/עוגה. הפעם בגלל מזג האוויר הקריר ברוב העצירות הילדים הזמינו שוקו עם קצפת. הם דירגו את כל ספלי השוקו ששתו במהלך הטיול ובמקום הראשון זכה השוקו ששתינו בעיירה Lillaz שליד העיירה Cogne. זה היה שוקו סמיך ועשיר עם כמות קצפת נדיבה.
בית הקפה עצמו היה מקסים, הקירות מכוסים ביצירות אומנות, מדף עם ספרים וכתבי עת, ממש מזמין לשבת שם בנחת ופשוט להנות.
העיירה Lillaz קטנה ויפה יש בה מפלים שלא הלכנו לראות כי ראינו מספיק לאורך המסלול שהלכנו בו.
חזית בית הקפה שישבנו בו:
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
עמק נוסף באותו אזור שגם בו טיילנו הוא Valgrisenche.
כמעט בקצה העמק בנו סכר שחוסם את הנהר ויוצר אגם המשמש ליצירת אנרגיה שאובה.
החנינו את הרכב ליד הסכר והלכנו במסלול מס' 9. המסלול הוא חלק מה-Alta via 2, זהו שביל שחוצה את כל החלק הדרומי של העמק מ Courmayeur ועד Pont-Saint-Martin את המסלול המעגלי (החלק הצפוני של העמק) משלים מסלול ה- Alta via 1. בשבוע שבו היינו בעמק התקיים מרוץ ה- Tor des Geants שבו במהלך 7 ימים המתחרים רצו את כל המסלול הזה (התחילו וסיימו בקורמייר). אורך המסלול 330 ק"מ והעליות המצטברות במהלך המסלול הן 24,000 מ', מרשים!!!
הטיול התחיל ביער צפוף, נוף שכמעט ולא חווינו כי טיילנו בעיקר בגבהים שמעל קו העצים.
המשכנו באחו עם חוות.
מנוחה בדרך
המטרה היתה בקתה שידענו שהיא עדיין פתוחה (היא נסגרה למחרת).היו רגעים שחשבנו לוותר ולחזור (הלכנו במסלול לא מעגלי) אבל כל פעם בן משפחה אחר הפיח תקווה והתלהבות בשאר המשתתפים.
הגענו ל
Chalet de l'Epee
שתינו שוקו חם וחזרנו על עקבותינו.
גם בחזור הנוף מקסים. נקודת המבט משתנה ומתגלות עוד ועוד תמונות נוף מרהיבות.
בעשב גדל צמח שצובע אותו באדום והשילוב של הפסגות הלבנות ההרים הכהים ומשטחי האחו הירוקים ואדומים (אופס יצא לי דגל איטליה) גורמים לכך שהתחושה היא שהולכים בתוך גלויה.
פרחים בדרך
עוד כמה תמונות (קשה לבחור כולן כל-כך יפות)
זה היה אחד הימים הכי יפים והכי קשים בטיול (הלכנו 14 ק"מ ועלינו במצטבר 1000מ'). בסוף היתה לנו תחושת סיפוק אדירה.
בפוסט הבא נגיע לכמה פסגות גבוהות.
אתם מוזמנים להמשיך ולטייל איתנו במון-בלאן וב-Matterhorn קישור לפוסט הבא
