את חלקו הראשון של היום הקדשנו להתרשמות כללית, יצאנו לטייל בסמטאות הצרות והסואנות של העיר העתיקה. בליל של אנשים, קולות, ריחות, צבעים ומלא מלא אופנועים מציף אותנו מכל עבר.המוני אנשים גודשים את הרחובות, חלקם תיירים כמונו בוחנים בעינים פעורות את הסובב אותם, חלקם אנשי המקום, אוכלים, מוכרים, קונים, מפטפטים עם שכניהם ועסוקים בחיי היומיום שלהם. הכל מתרחש ברחוב לנוכח עיניהם של העוברים והשבים.דומה כי כל מי שיש לו סיר מבשל, מקים מסעדה משלושה שרפרפים ושולחן ואנשים באים לאכול. אחר הצהרים באו לקחת אותנו לסיור סטודנטים צעירים מאירגון hanoikids. טיילנו איתם למתחם הו צי מין, מוזולאום הו צי מין, בית הכלונסאות בו שכן, שמענו על האיש הנערץ שהיההאב הגדול של ויאטנם. בקרנו בפגודת העמוד הבודד, הבנויה מעץ סביב עמוד אבןהנטוע במרכז בריכהומ6צג את פרח הלוטוס הנחשב קדוש בויאטנם. המשכנו למקדש הספרות, המוקדש לקונפוציוס, בערב קינחנו במסעדת הבית שלנו במאכלים ויאטנמיים מסורתיים. למחרת יצאנו לטיול של יומיים לפגודת הבשמים , מקדש בודהיסטי עתיק הנמצא בתוך ג'ונגל על פסגת הר. זהו מתחם הכולל מספר פגודות קטנות ומגיעים אליו בשיט רגוע על נהר היאן וי.בסירות קנו קטנות, על דרגשי עץ צפופים כשהמשיטה היא אישה קטנה ונמרצת המשיטה את הסירה ברגליה שטנו לאורך הנהר. נהנים מנוף מדהים, ומזג אויר מצוין.הפגודה עצמה נמצאת במערה שמקירותיה נוטפים מים, ריח קטורת עז עומד באויר הלח, נרות צבעוניים מהבהבים, אנשים מתפללים מול המקדש והרבה פירות שהובאו למקדש כמינחה. את הלילה עשינו במלון גדול וריק כמעט בנין בין ולמחרת אחרי ארו- בוקר טובה יצאנו לטאם קוק. שוב שייט באיזור בו סלעים ענקיים מזדקרים מהמים, ויוצרים נוף קרסטי כמו זה של האלונג ביי, שטים בסירה קטנה המושטת על ידי אבא ובת צעירה המנסה לשוחח איתנו בלי להבין מילה, רק יס יס . חותרים ברגליים, בין שדות אורז מוצפים, פוגשים דייגים, וחקלאים המנסים למכור לנו תוצרת חקלאית. הנוף מדהים, עוברים בשלוש מערות קסומות. שקט ושלווה. ורק קולות המשוטים על המים מפרים אותו.