הנסיעה שלי לסין התחילה בשלושה שבועות של עבודה בשנגחאי. בתקופה הזו היו לי שלושה סופי שבוע שבהם יכלתי לטייל בעיר ובסביבתה. אני באופן אישי מאוד אהבתי את שנגחאי -; אפשר לראות בה את סין המעצמה, עםגורדי השחקים והתאורה המרשימה. מצד שני אפשר גם להנות מסין הקלאסית ולהתרשם מהתרבות הסינית. כשחיפשתי מידע על שנגחאי לא מצאתי כמעט בכלל מידע באתרים בעברית, אז אני אשמח לשתף בפוסט הזה במידע על כל האתרים המומלצים שבהם ביקרתי בשנגחאי:
הבונד (The Bund) -; את שנגחאי חוצה נהר שמפריד בין החלק הישן של העיר "פושי" לחלק החדש "פודונג". משני צידי הנהר יש טיילת להולכי רגל שממנה אפשר לצפות לצד השני של הנהר. הבונד זה למעשה הטיילת בצד של "פושי" שממנה אפשר לצפות על "פודונג" ולראות את קו האופק המפורסם של שנגחאי, עם גורדי השחקים המרשימים, מגדל הטלוויזיה "פנינת המזרח", מרכז הסחר העולמי ועוד. אני ממליצה להגיע לבונד ביום וגם בלילה, כדי להתרשם מהתאורה של הבניינים. הצד השני של הנהר, הטיילת ב"פודונג" שממנה אפשר לצפות על "פושי" גם הוא מאוד יפה ומרשים. בצד של פושי יש בניינים שנראים כמו אירופה הקלאסית, והם מוארים בצורה יפה מאוד בלילה. אני הלכתי בצד של "פודונג" לפנות ערב, הלכתי על הטיילת, אכלתי גלידה ונהנתי מהנוף ביום, בדימדומים וגם בחושך. חובה להביא חצובה לצילומי לילה. כמו כל מקום בסין, גם הבונד עמוס מאוד בסופי שבוע. באמצע השבוע, הבונד הולך לישון בסביבות השעה עשר, וכל האורות נכבים. חשוב לברר את השעה המדוייקת לפני שמגיעים לשם באמצע השבוע.
הבונד ביום
הבונד בלילה
מעברו השני של הנהר, צופה מ"פודונג" לעבר "פושי"
East Nanjing Road -; רחוב של חנויות ומסעדות שמואר בצורה מרשימה בלילה. אני ביקרתי ברחוב בהמשך לסיור בבונד, והלכתי לאורכו עד לתחנת המטרו ב People's square. גם לכאן מומלץ להגיע עם חצובה, לגמוע את מראות הנוף המודרני ולעצור לארוחת הערב באחת מהמסעדות הרבות ברחוב. יש ברחוב מוכרים שינסו למכור לכם שעונים, תיקים, גלגיליות וכו. אם אתם לא מעוניינים לרכוש מהמוצרים שלהם, פשוט תתעלמו והמוכר יעבור במהרה ללקוח הפוטנציאלי הבא (אם בטעות התייחסתם למוכר הוא ירדוף אתכם עד למלון).
גני יו-יואן והבאזר (YuYuan Gardens & Bazaar)-; זה המקום לראות בשנגחאי קצת היסטוריה סינית, ולבקר בגן שהיה בשימוש הקיסר. בטרם ההגעה לגן עוברים בבאזר. בלונלי פלאנט כותבים שאחת האטרקציות בשנגחאי היא ללכת לאיבוד בבאזר. אני אומרת שאין ברירה אחרת אלא ללכת לאיבוד בבאזר עד שמוצאים את הכניסה עצמה לגנים. הבאזר מלא באנשים ובדוכני אוכל ככה שבאמת ללכת לאיבוד בו זה חלק מהחוויה. בגני יו-יואן אפשר להתרשם מהאלמנטים שעליהם מבוססים הגנים הסיניים -; מים, גשרים, פגודות. גשר הזיג-זג המפורסם שרואים בכל התמונות של הגנים נמצא ביציאה מהגן. בקצה הדרומי של הבאזר יש מקדש טאואיסטי, ובזמן הביקור שלי היה בו טקס דתי נעים לצפייה. ההגעה לגנים באמצעות המטרו, יורדים בתחנה ששמה YuYuan Gardens.
ביתן סין מתערוכת אקספו (China pavilion as part of expo 2010)-; שנגחאי אירחה לאחרונה את תערוכת אקספו (האירוע השלישי בגודלו בעולם אחרי האולימפיאדה והמונדיאל) שבה לכל מדינה היה ביתן שהציג אותה. התערוכה נסגרה, וכיום אפשר לבקר רק בביתן של סין. אחרי עשרים דקות המתנה לקניית הכרטיס ועוד שלוש שעות המתנה הצלחתי להכנס לתערוכה עצמה (חשוב לציין שזה היה סופ"ש). התצוגה מושקעת, ארבעה מימדית כולל חוש הריח, ומציגה את ההתפתחות של סין, מהכפר ועד לימינו אנו. בעיני, שווה את ההמתנה.
תצפית ממגדל הטלוויזיה "פנינת המזרח" (Oriental pearl tower) -; בעת ביקור בשנגחאי חובה לבקר בבניין המרשים הזה, שהוא ממש סמל של העיר. מגובה 263 מ' ואף יותר ניתן לראות את העיר שנגחאי פרוסה לרגליכם. באחת מקומות התצפית יש אף רצפת זכוכית. חשוב להגיע ביום עם ראות טובה.
שוק מזכרות בתחנת המטרו Science & Technology museum-; שוק תת קרקעי הממוקם ביציאה מתחנת המטרו. בשוק הזה ניתן למצוא סחורה כמו בשווקים נוספים בסין (בביג'ין) כמו תיקים, מזכרות, אלקטרוניקה. חשוב מאוד להתמקח, אין צורך לשלם מעל לשביעית מהמחיר המקורי.
בפוסט הבא - על מקומות בילוי בשנגחאי וטיולים מחוץ לעיר