התמזל מזלי בביקורי בברלין כשיצרתי קשר עם תמר גבלינגר מחברתGablinger Tour Guides .
ביקשתי ממנה שתארגן לי מסלול המבוסס על חוויות שמיעתיות, תרבותיות וכאלו הקשורות לציבור העיוורים.
תמר לא חסכה במאמצים לעשות זאת ואכן מצאה עבורי דברים מדהימים, כמו למשל המוזיאון Gründerzeit Museum, שנמצא ב- Hultschiner Damm 333 12623 Berlin, הלא הוא מוזיאון תקופת המייסדים. מוזיאון מאוד מרשים ולמ\רבה הפלא מאוד לא מתויר. המוזיאון נמצא בשכונת Mahlsdorf, שכונה כפרית בקצה המזרחי של ברלין.
למייסדת קוראים שרלוטה פון מאלסדורף, שנולדה ב-1928 וכבר בגיל 12 היא מתחילה לאסוף חפצים השייכים לתקופת המייסדים, כלומר משלהי המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה.
שרלוטה שלנו לא נולדה שרלוטה. היא נולדה כבחור בשם לותר שכבר מילדותו הרגיש כי הוא אישה בגוף של גבר. הנאצים לא אהבו מאוד גברים הרוצים להיות נשים, למותר לציין, אך שרלוטה עמדה על זכותה לחיות כאישה.
תקופת המייסדים, מספרת תמר שהדריכה אותי בסיור, היא תקופת ההתרגשות הגדולה, אהבת הקייזר הגדולה. בתקופה זו האומה הגרמנית הפכה לאימפריה מגובשת. בתקופה זו, גרמניה עוברת תנופה כלכלית משמעותית ביותר, נוסדות חברו רבות, וכמובן כך מתחיל להתגבש מעמד בינוני. ומעמד בינוני נוהג לאסוף לו חפצים. החפצים הללו הם האוסף במוזיאון שהייתי בו.
לא פחות מעניין לדעת כיצד הגיע האוסף, לידיה של שרלוטה. שרלוטה גדלה אף היא בחברה בורגנית, במעמד בינוני גבוה, וכמובן, גם לה הייתה אהבה לחפצים אלו.
בתקופת המייסדים החל הגימור של החפצים במכונה ולא ביד. ועל כן, בשנות ה-50 וה-60 ראו בחפצים אלה חפצים גדולים ומיותרים התופסים מקום שאין בבית. וגם הקלו ראש בחפצים אלו משום שנעשו במכונה ולא ביד. שרלוטה, בניגוד לכולם סברה כי אלו חפצים מאוד יפים ואין כל סיבה לזורקם.
בחדר הראשון בו היינו היה שעון סבא למשל, מראות מאוד יפות, נברשת יפה ביותר המשתלשלת מהתקרה, ואווירה מאוד רומנטית.
אני כמובן התמקדתי בתיבות הנגינה ובמכונות המוזיקה אשר במוזיאון.
שרלוטה לא אספה רק רהיטים, אלא גם תיבות נגינה. הן קיימות בגדלים שונים. מדובר במכונת מוזיקה פרימיטיבית, אשר פועלת בצורה מכנית ולא חשמלית. במקום למשל נמצא פונוגרף שהמציא תומס אדיסון. מדובר בתקליט הבנוי בצורת גליל. הוא מסתובב בתוך המכונה עד 165 סיבובים. תומס אדיסון המציא את תיבת המוזיקה הראשונה ב-1877. מוניקה שולץ, המדריכה אשר ליוותה את תמר ואותי, והכירה את שרלוטה באופן אישי, מספרת כי שרלוטה הייתה בחורה ליברלית ולבבית מאוד, אשר התלבשה באופן שמרני ואנשים תמיד התלבטו האם היא אישה או גבר. באופן פורמלי שרלוטה מעולם לא עברה ניתוח לשינוי מין. היא חייתה במזרח גרמניה, מקום שהיה בו קשה מאוד תחת השלטון הקומוניסטי לחיות בזהות מינית מעורבבת. בשבע השנים האחרונות לחייה היא חייתה בגלות בשטוקהולם, לשם עברה לאחר תקיפה ניאו נאצית על מסיבה שערכה. היא נפטרה בברלין לפני מספר שנים.
הרפובליקה המזרחית של גרמניה, הידועה בכינויה ה-DDR, עברה תהליכי פיתוח מואצים בעשורים הראשונים לקיומה. במדינה רווחה תפיסה כי מה שישן צריך לזרוק וכך אנשים פרטיים והרשויות הרבו מאוד בהשלכת חפצים לפח. מדובר כמובן בשנים שלאחר השלטון הנאצי, מה שתרם לדחף להתנער מהעבר. שרלוטה לא חסכה במאמצים להציל חפצים שפונו מבתים לפני הריסתם. היא עשתה זאת בכוחות עצמה, כמעט בלי עזרה. בין השאר ניתן למצוא במקום פאב שלם משנות ה-20, ששרלוטה הצליחה להציל.
במקום מתקיימות מידי פעם הופעות. חבל שמנהלי המוזיאון לא חושבים בצורה מסחרית כיצד למנף את המקום, אך בכל זא מדובר באטרקציה תיירותית מדהימה.
שעות פתיחה -; ימי ראשון ורביעי, 10 בבוקר עד 6 בערב. טל: +49 030 - 567 83 29
קישור לאתר המוזיאון: http://www.gruenderzeitmuseum.de/htm/index_engl.htm
