* פוסט משותף של שגיא יודוביץ' ועיינה הלפרן.
אחת החוויות המרכזיות ביותר כאשר מטיילים בחו"ל הנה האוכל. נסיעה היא הזדמנות של פז לטעום מאכלים ממקומות אחרים, לחוות את האווירה הייחודית לאותם מקומות ולפגוש את צוות המסעדה ואף לקוחותיה בני ארץ המוצא של המסעדה.
בברלין, למדתי דבר חשוב -; לא בושה, ואף כבוד הוא, להציב דרישות קונקרטיות בהתאמת המנות. ווידאתי שהאוכל אינו מטוגן, אינו ספוג שמן, אין בו חלב, אינו חריף או חמוץ וללא עגבניות. בקיצור, הבנתם... אתגרתי את הטבח היטב.
היות וברלין הנה אבן שואבת לאנשים מרחבי העולם כך גם מגוון מסעדותיה הוא רב, ונחלק לסגנונות שונים. עם זאת, בקולינריות שלה דומיננטי מוטיב תורכי ייחודי, תוצר של המפגש בין האוכלוסייה התורכית עם העיר ברלין. זהו ז'אנר 'תורכי-ברלינאי'.
בפוסט זה נתמקד באוכל של המהגרים בברלין, אך תהיה גם קפיצה למסעדה גרמנית מומלצת.
בברלין, כמו בהרבה ערים קוסמופוליטיות, מתגוררת אוכלוסייה הודית נכבדת. וההודים, תודה לאימא טבע ולאנרגיה החיובית ביקום, בורכו בכישרון קולינרי יוצא דופן, וגם בחוכמה להפיץ את המטבח שלהם ברחבי העולם, על תבליניו, צבעיו וריחותיו המופלאים. מי שלא אוהב -; מפסיד. בברלין, ישנן כמה עשרות מסעדות הודיות, אשר אמנם סגנונן משתנה לפי האזור בהודו (המטבח בדרום הודו שונה להפליא מהמטבח בצפון, ומאופיין בחריפות עזה. לא מומלץ לבעלי לשון רגישה), אך למסעדות ההודיות-ברלינאיות יש מן המשותף. רב המנות מגיעות עם סלט ירקות דומה פחות או יותר, שכולל חסה וכרוב ברוטב יוגורט, ומבחר המנות, יחסית לגיוון העצום שבמטבח ההודי, די מצומצם. בכל זאת, נהנו מאוד.
נתחיל במסעדת MIRA, אשר ממוקמת ב: Pannierstraße 40 בשכונת Neukölln. המסעדה ביתית וחמימה, סעדתי בה בערב גשום וקר עם חברה טובה, אשר במקרה גם הודית, והאוכל עבר את מבחן החך שלה. הזמנו עוף בתרד chicken sabji, ועוף חריף ברוטב ירקות בשם chicken korma. לקינוח, וזה די נדיר למצוא במסעדות הודיות בברלין, זכינו בגלידת קולפי. זוהי גלידה הודית המוגשת בקערת חרסינה בטעמים שונים, לרב עם פיסטוק.
נמשיך כמה מטרים במורד הרחוב, ונגיע למסעדה הודית נוספת. לצערנו הרב איננו זוכרים את שמה וגם אין אתר או אזכור אליה באינטרנט. להרפתקנים שביניכם... מבחר המנות מזכיר את מסעדת MIRA, המחירים מעט יותר זולים, ואין להם גלידת קולפי. עם זאת, מומלץ מאוד לחם הבית שהם מגישים, ה-NAAN. זהו לחם הודי, שטוח, אשר נאפה בטנדור (תנור מיוחד אשר מזכיר טאבון במקצת).
ישבתי ערב אחד מול האינטרנט וחיפשתי מסעדה הודית. הייתי נורא גאה בעצמי על שמצאתי מסעדה יוקרתית לייד Branderburgtor, ונורא רציתי שנלך לשם. ואכן, למחרת הזמנתי מונית מהמלון שתיקח אותי לנקודת המפגש הסמוכה למסעדה. נהג המונית אמר לי: "reception reception -; Berlin marathon!". לא יכולנו ללכת למסעדה המהוללת שאיתרתי מבעוד מועד, ונאלצנו ללכת למסעדה שהציעה שותפתי לכתיבת פוסט זה יום קודם ואליה סירבתי ללכת כיוון שאני רציתי לבחור את המקום. במשך שעה ארוכה נהג המונית ופקידת הקבלה בנו ביחד מסלול למסעדה אליה מנע האגו שלי להסכים ללכת. אז הודות למרתון ברלין ישבנו במסעדת NAAN אשר ממוקמת ב Oderberger Straße 49 בשכונת Prenzlauer Berg. במסעדה מקום מוגבה לשבת על הרצפה, ועל גבי כריות ישבנו מסובין כמו בסדר פסח. מבחר המנות היה עשיר ביותר. אני סעדתי את ליבי בעוף במנגו, ושותפתי היטיבה את ליבה במנת palak paneer, תרד עם גבינה הודית מיוחדת. היה ממש טוב ומחירים זולים, לא מתוייר ועל כן נהדר. 
במסעדות ההודיות אפשר להסתדר היטב עם אנגלית והמלצרים ההודים בהחלט מסבירי פנים. הם נותנים לך יחס של אדם רצוי, מה שלא מובן מאליו במסעדות בברלין.
לנסוע עד ברלין ולפגוש את השכנים:
בעת שסיירנו ברובע קרויצברג Kreuzberg הלכנו לאכול סנדוויץ' חלומי במסעדה לבנונית קטנה ומגניבה, אשר ממוקמת לייד תחנת האובאן kotbusser tor. ישבנו סביב שולחן עץ ונהנו מהתפריט המזרחי. גבינת החלומי הייתה נחמדה מאוד, ביקשנו אותה לא מטוגנת למרות הזעזוע שניכר על פניה של בת לווייתנו. מצד אחד -; הפסדנו גבינה קראנצ'ית נוטפת שמן, מצד שני גם הפסדנו את הצרבת שאחרי... הסנדוויץ' מגיע בלחם לבן דק, מעין לאפה, ומלווה בסלט חסה רענן ורוטב יוגורט טחינה עסיסי. גבינת החלומי היא גולת הכותרת ומורגשת היטב בכריך.
כאשר אתם נמצאים בברלין במסעדות של בני דודים מומלץ לספר על היותכם ישראלים ולשוחח עם בעלי המסעדה על המצב הפוליטי בארץ, כמובן תוך הזדהות והפגנת רגישות לסבל האנושי של הצד השני.
נמשיך למעוז החומוס הרשמי של ברלין. ראו אזהרה -; בברלין לא הצלחנו למצוא חומוס באמת ראוי אשר משתווה לחומוס הפלסטיני והמזרחי שאליו הורגלנו בארץ. עם זאת, ישנה אופציה בהחלט ראויה למצבים קשים של חסך בחומוס, זוהי מסעדת AZZAM אשר נמצאת ב Sonnenallee 54, גם כן בשכונת Neukölln. עזאם היא מסעדה פלסטינאית, רוב העובדים בה הם פליטים או צאצאים של פליטים אשר היגרו בסופו של דבר לברלין, ולמרבה האירוניה, רוב הסועדים בה הם ישראלים שהיגרו לברלין. בסופו של דבר פליטים הם פליטים, ורחוק מהבית -; רחוק מהלב, לטוב ולרע. בעזאם, מלבד החומוס, מנה גדולה במיוחד, מומלץ להזמין צלחת של שווארמה -; Schawarma teller, הכוללת סלט, חומוס, פלאפל וכמובן שווארמה ופיתות.
הפיתות בעזאם הן נקודה קצת כואבת, בואו נאמר שניתן לוותר עליהם מפאת היבשושיות. לסיכום, מומלץ לקחת מסבחה.
לא היססנו לדבר על פוליטיקה בשולחן, ובסוף הארוחה אחד העובדים לחץ את ידינו בחום רב. בדרך למסעדה שוחחנו עם אחד מוותיקי הישראלים בברלין. בלהט הוויכוח הסוער, הוא התרעם על כך שאנו הולכים לאכול במסעדה של גולים פלסטינאים. הנה שוב הישראלים מנצלים את הכנסת האורחים הערבית ומנכסים לעצמם את המטבח האוריינטלי. הוויכוח הסוער עמו הוביל אותנו להמשיך את הוויכוח תחת אזניהם הסקרניות של עובדי המקום. הנה כך נחשפו לוויכוח ישראלי לגבי גורלם: "they should return".
עוד מסעדה מומלצת בתחום המזרח התיכון ושכנים יקרים היא מסעדת Babel הלבנונית, אשר שוכנת ב Kastanienallee 33 שבשכונת Prenzlauer Berg. האוכל יקר, אבל טעים ביותר, ויש אווירה חפלאית וחמימה עם מוזיקה לבנונית ועובדים שמחים. שימו לב לכדורי הפלאפל העסיסיים והגדולים... מומלץ!
האל הטוב זימן לי מפגש עם הקהילה הישראלית המתגוררת בברלין. המפגש התקיים בזולא חומוס , בית קפה שהרבה יותר מקפה. סלטים, בשר, מרק חם וטוב ללילות ברלין הקרים וכמובן חומוס המזכיר לישראלים את הבית. סביב שולחנות עץ ארוכים, כבמסעדת פועלים, הטבתי את ליבי בסלט עוף ובמרק ושוחחתי עם הישראלים המתגוררים בעיר. הקהילה הישראלית בברלין שווה כמובן לא רק פוסט נפרד אלא ספר שלם. היו שם עיתונאים, תסריטאים ואנשים שנשלחו מטעם גופים ישראליים. השיחה קלחה ללא חומות. הקפה ממוקם ב Husemannstraße 10 בשכונת Prenzlauer Berg.
ונרחיק קצת אל ויאטנם. בשבת קיצית אחת, כן כן, היה בספטמבר מזג אוויר נפלא בברלין, הלכנו לסעוד את ליבנו במסעדה ויאטנמית. המסעדה Hamy Cafe, נמצאת ב Hasenheide 10 בשכונת Neukölln, מתאימה מאוד לארוחות צהריים קלות. במקום שולחנות אחדים והוא עמוס, לכן אינו מתאים לשיחות נפש ארוכות, אך להרפתקת טעמים אקזוטיים ועדינים - בהחלט.
בברלין זו מצווה קולינרית לאכול גלידה, כי היא פשוט כלכך טעימה! בצמוד למסעדה הויאטנמית נמצאת גלידריה איטלקית מעולה. היו בה טעמים מיוחדים ואקזוטיים. כל כדור עולה כ-80 סנט, אבל מכיוון שהכדורים קטנים מומלץ לקחת לפחות שלושה.
נפגשתי עם זוג חברים באחד הערבים במסעדה יפנית אשר בה מומלץ מאוד לבלות ערב איכותי כאשר חפצים בשיחה מעניינת. RICE QUEEN נמצאת ב Danziger Straße 13. אכלתי שם פירות ים והיה משובח וטעים, אך לא מומלץ לבעלי קיבה רגישה.
את יומי האחרון בברלין חתמנו במסעדה גרמנית נעימה ואיכותית ויקרה. השארתי שם כחמישים יורו אבל נהנו מכל רגע. ישבנו בקומה למעלה, המשדרת אווירה של פרטיות, ממש כמו בבית. המנות היו מוצלחות: קציצה צמחונית מעניינת עם פלפלים קלויים, ודג לוקוס ברוטב יוגורט קרמי. Theodor Tucher נמצאת ב Pariser Platz 6a.
הארוחה הבאה שלי הייתה כבר במטוס לארץ, אבל לפני זה עוד הספקתי לקנות במלון כמה בקבוקי בירה ברלינאית טובה שתזכיר לי את העיר האהובה הזאת. הבירה כבר מזמן נגמרה, אך בקרוב אשוב לשם לחדש את המלאי ולחוות עוד חוויות קולינריות.